(Translated by https://www.hiragana.jp/)
אוניברסיטת קהיר – ויקיפדיה לדלג לתוכן

אוניברסיטת קהיר

אוניברסיטת קהיר
جامعة القاهرة
אוניברסיטת קהיר
אוניברסיטת קהיר
אוניברסיטת קהיר
אוניברסיטה ציבורית
על שם פואד הראשון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוטו תחות - התגלמות הידע הכתיבה והחכמה
תקופת הפעילות 1908–הווה (כ־116 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלי תפקידים
יו"ר מוחמד עות'מאן אלחושט עריכת הנתון בוויקינתונים
סגל 12,158
סטודנטים
280,000
מיקום
מיקום גיזה
מדינה מצריםמצרים מצרים
קואורדינטות 30°01′39″N 31°12′37″E / 30.0276°N 31.21014°E / 30.0276; 31.21014
cu.edu.eg
(למפת קהיר רגילה)
 
אוניברסיטת קהיר
אוניברסיטת קהיר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוניברסיטת קהירערבית: جامعة القاهرة; תעתיק: גאמעת אלקאהרה) היא מוסד להשכלה גבוהה הנמצא בעיר גיזה במצרים, בפרברי קהיר. אוניברסיטת קהיר היא האוניברסיטה הגדולה במצרים עם למעלה מ-160 אלף סטודנטים ולמעלה מ-12,000 אנשי סגל.

האוניברסיטה נוסדה ב-21 בדצמבר 1908, תחת השם האוניברסיטה המצרית, בטקס בהשתתפות הח'דיו עבאס חלמי השני ומשלחות בינלאומיות. האוניברסיטה הוקמה במסגרת מאמץ להקים מרכז להגות חינוכית חילונית במצרים. להקמת האוניברסיטה קדמו מספר מכללות, בהן המכללה להנדסה (בערבית: كلية الهندسة) אשר הוקמה בשנת 1816 ונסגרה בהוראת מוחמד סעיד פאשה בשנת 1854. אוניברסיטת קהיר נוסדה כאוניברסיטה אזרחית בהשראה אירופית, זאת בניגוד למוסדות דתיים להשכלה גבוהה במצרים, דוגמת אל-אזהר. כבר מעת שהחלה לפעול, נשלחו בוגריה הבולטים להמשך לימודי דוקטורט באוניברסיטאות באירופה, במלגת לימודים מלאה, זאת בתנאי שישובו ללמד באוניברסיטת קהיר במשך 10 שנים. האוניברסיטה הפכה לדגם לחיקוי באוניברסיטאות אזרחיות אחרות במזרח התיכון.

מנהלה הראשון של האוניברסיטה היה אחמד לוטפי א-סייד, שהשתתף ב-1925 כנציגה הרשמי של מצרים בטקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים.[1]

מול הכניסה לאוניברסיטה ניצב הפסל המונומנטלי "תחיית מצרים".

בוגרים ידועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקולטות ומכונים באוניברסיטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת קהיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חגי ארליך, המזרח התיכון בין מלחמות העולם, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 2, עמ' 305.