איוואן פירייב
 | |
| לידה |
17 בנובמבר 1901 Kamen-na-Obi, רוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
7 בפברואר 1968 (בגיל 66) מוסקבה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה |
| סוגה מועדפת |
קומדיה, דרמה |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות |
| תקופת הפעילות |
1921–1968 (כ־47 שנים) |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
Andrey Ladynin |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
איוואן פירייב (ברוסית: Иван Пырьев; 17 בנובמבר 1901 - 7 בפברואר 1968), במאי ותסריטאי קולנוע סובייטי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוויאן פירייב נולד בכפר קמיין במחוז אלטאי במשפחת איכרים. בשנת 1904 אביו נהרג והוא הועבר למשפחת סבו. בסוף שנת 1915 הוא התגייס לצבא והשתתף בקרבות מלחמת העולם הראשונה. הוא נפצע מספר פעמים וקיבל עיטורים על גבורה בקרב. בשנת 1918 פירייב התגייס לצבא האדום. לאחר סיום מלחמת האזרחים פירייב החל ללמוד משחק בעיר יקטרינבורג. באותה תקופה הוא נפגש עם גריגורי אלכסנדרוב ובשנת 1921 החברים החליטו לעבור למוסקבה. בשנת 1923 פירייב סיים את בית הספר למשחק. הוא שיחק בהצגות שבוימו על ידי סרגיי אייזנשטיין ווסבולוד מיירהולד.
בשנת 1925 הוא החל לעבוד כתסריטאי באולפני קולנוע במוסקבה, בשנת 1926 החל לביים קומדיות. הוא זכה בפופולריות רבה עם קומדיות מוזיקליות בהם הציג את החיים של הקולחוז הסובייטי. בכל סרטיו מאותה תקופה בתפקיד מפתח הצטלמה אשתו השנייה - מרינה לדינינה. לאחר מות סטלין על סרטיו של פירייב נמתחה ביקורת רבה עקב כך שאורח החיים שהוצג בסרטים לא היה דומה כלל למציאות הכפר הסובייטי. הקרנת הסרט "הקוזאקים של קובאן" הופסקה כליל. בשנת 1968 החלה הקרנה של הגרסה המחודשת של הסרט ממנה ירדו מספר קטעים הקשורים ליוסיף סטלין. זו הגרסה שמוקרנת עד היום בטלוויזיה הרוסית.
בשנת 1954 הוא התמנה למנהל אולפני הקולנוע מוספילם והמשיך בתפקיד זה עד לשנת 1957. בשנים 1957–1965 הוא היה ראש ארגון הקולנוענים הסובייטי.
לאחר פטירת יוסיף סטלין, פירייב התרכז בבימוי סרטים על בסיס יצירות של פיודור דוסטויבסקי. הסרט האחרון ("אחים קרמזוב") לא הושלם עקב פטירתו והפרק אחרון הושלם על ידי שחקנים קיריל לברוב ומיכאיל אוליאנוב.
בשנת 1967 הוא התחתן בפעם השלישית עם שחקנית צעירה ממנו ב-37 שנים.
פירייב נפטר מהתקף לב והוטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.
עבור יצירותיו הוא קיבל שש פעמים את פרס סטלין (1941 ,1942 ,1943 ,1946, 1948, 1951), פעמיים עיטור לנין (1938, 1948) וארבע פעמים עיטור הדגל האדום (1944, 1950,1951, 1961). בשנת 1948 הוענק לו תואר אמן העם.
פילמוגרפיה (חלקית)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1937 - "הכלה העשירה" (Богатая невеста)
- 1939 - "טרקטוריסטים" (Трактористы)
- 1940 - "הנערה האהובה" (Любимая девушка)
- 1941 - "עובדת בדיר חזירים ורועה צאן" (Свинарка и пастух)
- 1944 - "ב-6 בערב לאחר המלחמה" (В 6 часов вечера после войны)
- 1948 - "סיפור על אדמת סיביר" (Сказание о земле Сибирской)
- 1949 - "הקוזאקים של קובאן" (Кубанские казаки)
- 1958 - "אידיאוט" (Идиот) על פי פיודור דוסטויבסקי
- 1968 - "האחים קרמזוב" (Братья Карамазовы) על פי פיודור דוסטויבסקי ב-3 פרקים כולל כתיבת תסריט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איוואן פירייב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
איוואן פירייב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
איוואן פירייב, באתר AllMovie (באנגלית)
איוואן פירייב, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
