אלכסנדרוס זאימיס
 | |||||
| זאימיס בשנת 1930 | |||||
| לידה |
9 בנובמבר 1855 אתונה, ממלכת יוון | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 בספטמבר 1936 (בגיל 80) וינה, אוסטריה | ||||
| מדינה |
ממלכת יוון | ||||
| מקום קבורה |
בית הקברות הראשון של אתונה  | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת אתונה | ||||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||||
| מפלגה |
המפלגה הלאומית (1887 - 1902) המפלגה השלישית (1902 - 1924) עצמאי (1924 - 1935) | ||||
| |||||
  | |||||
אָלֶכְּסַנְדְּרוֹס זַאִימִיס (ביוונית: Αλέξανδρος Ζαΐμης; 9 בנובמבר 1855 – 15 בספטמבר 1936) היה פוליטיקאי יווני, שכיהן כראש ממשלת יוון, שר הפנים, שם המשפטים והנציב העליון בכרתים. זאימיס זכור בתור נשיא יוון האחרון מהרפובליקה ההלנית השנייה לפני שיבתו של גאורגיוס השני, מלך היוונים למלכות. זאימיס הנהיג את הפלג המונרכיסטי בתקופת הרפובליקה השנייה והיה בעל תפקיד מפתח בהשבת ממלכת יוון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זאימיס נולד ב-9 בנובמבר 1855 בבירת ממלכת יוון אתונה. נצר למשפחה אריסטוקרטית שמילאה תפקיד מרכזי במלחמת העצמאות היוונית כמה שנים קודם לכן. זאימיס למשפטיםהאוניברסיטת אתונה ובאונוברסיטת היידלברג. השתלם בהמשך בלייפציג, פריז ובברלין. הוא בילה חלק ניכר מחייו בשירות הציבורי. תפקידו הראשון בממשלת יוון הגיע בשנת 1890, כשעבד במשך שנתיים כשר המשפטים במלוכת גאורגיוס הראשון, מלך היוונים וממשלת חרילאוס טריקופיס. בשני העשורים שלאחר מכן הוא התמנה מספר פעמים לתפקיד ראש הממשלה, אך מעולם לא כיהן בתפקיד במשך זמן רב. עם זאת, זאימיס נסע מוניטין שהכנה לו אמון מצד הציבור כמו גם מצדה של המלוכה היוונית. נאמר כי בצוואתו המלך גאורגיוס הראשון יעץ ליורשו, קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון, להתייעץ עם זאימיס אילולא יקלע לקשיים שלטוניים.
בשנים 1906–1911 כיהן זאימיס בתור הנציב עליון בכרתים והיה בעל תפקיד מפתח בסיפוח האי לתוך ממלכת יוון. בעודו מכהן בתור הנציב העליון בכרתים, למד זאימיס על עלייתו הפוליטית המפוארת של אלפתריוס וניזלוס, שחייו המקצועיים יצטלבו ללא הרף עם חייו של זאימיס. בשנת 1913 כרתים הפכה רשמית לחלק מיוון, וזאימיס מילא תפקיד רב השפעה בנושא המדיני של המעבר הרשמי לריבונות יוונית. בהמשך שנת 1913 היה זאימיס מושל הבנק הלאומי היווני, אך זמן קצר לאחר מכן שב לשרת בפוליטיקה היוונית. בשנת 1915 נאלץ ראש הממשלה וניזלוס להתפטר לאחר חמש שנים בכוח; ושוב נקרא זאימיס להקים קבינט ולשמש כראש ממשלת יוון. כהונתו הפעם הייתה קצרה, מכיוון שהוא מהר סירב לכבד את חובת הסיוע שהעניקה יוון לממלכת סרביה והביע תמיכה פסיבית בקיסרות הגרמנית במסגרת אירועי מלחמת העולם הראשונה. במחלוקת שנוצרה כתוצאה ממשבר זה התפטר זאימיס מתפקידו.
לאחר שתי תקופות קצרות נוספות כראש ממשלה בשנות העשרים של המאה העשרים, שימש זאימיס בתפקיד נשיא הסנאט של יוון מהקמת הרפובליקה ההלנית השנייה (בהדחת המלוכה) במהלך שנת 1925 עד שנת 1929, אז מונה לנשיא הרפובליקה של יוון - תחת ממשלתו של ראש הממשלה וניזלוס, שחזר לשלטון שנה לפני כן. זאימיס החזיק בתפקיד עד 1935, ונבחר פעם נוספת לראשות ממשלה, אך הותיר את יוון בסערה שהובילה לעלייתו של גנרל יואניס מטקסס שהיה לרודן. במהלך שנותיו כנשיא פעל להשיב את המלוכה תחת גאורגיוס השני ליוון וויתר על תפקיד הנשיא בתמורה למלך יוון. המדינאי זאימיס נסוג מיוון לאחר עליית הדיקטטורה. לאחר שפעל בשירות הציבורי קרוב לחמישים שנה, נפטר בגלות ב-15 בספטמבר 1936 בווינה, אוסטריה, שם קיבל מקלט מידי אנגלברט דולפוס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלכסנדרוס זאימיס, באתר Greek Boston (באנגלית)
- בריטניה בכרתים - הנציב העליון זאימיס (באנגלית)