בת פרעה (אשת שלמה)

בַּת פַּרְעֹה היא דמות מקראית שהייתה אחת מנשות שלמה המלך. שמה הפרטי של דמות זאת לא נודע במקרא. במקרא, במדרשי חז"ל ובפרשנות הקלאסית ישנה ביקורת רבה על נישואי שלמה לבת פרעה. המקרא רואה בנישואיו לבת פרעה ולשאר הנשים הנוכריות שהביא להכנסת הכנסת עבודה זרה לממלכתו ובשל כך תיקרע המלכות ממנו.

בת פרעה ושלמה.

נישואים מדיניים

נישואי שלמה לבת פרעה הם נישואים מדיניים לחיזוק הקשר של ממלכת ישראל המאוחדת עם האימפריה המצרית, ויוצאי דופן בכך שבת מלך מצרים נישאה לשליט זר, דבר שאין לו כמעט מקבילות בהיסטוריה (נישואי פרעונים עם בנות שליטים זרים, לעומת זאת, היו מצויים) רמז למגמה המדינית של נישואים אלו מופיעה בפסוק במלכים א':

ויתחתן שלמה את פרעה מלך מצרים ויקח את בת פרעה ויביאה אל עיר דוד עד כלתו לבנות את ביתו ואת בית ה' ואת חומת ירושלם סביב.

— ספר מלכים א', פרק ג', פסוק א'

שלמה קיבל כנדוניה לנישואיו עם בת פרעה, את העיר גזר, אותה כבש פרעה מיד הכנענים.

נישואים אלו לא מנעו מפרעה לקחת תחת חסותו את הדד האדומי שהמקרא מתארו כ'שטן לשלמה', ואף להשיא להדד לאשה את אחות אשתו של פרעה ולגדל את ילדיו של הדד בבית פרעה. מאוחר יותר נתן שישק מלך מצרים מקלט לירבעם בן נבט שמרד בשלמה.

יש המזהים את פרעה חותן שלמה כסיאמון, שהיה השליט האחד לפני האחרון של השושלת ה-21.

נישואי שלמה לבת פרעה אינם הנישואים המדיניים הראשונים בבית דוד, שכן כבר דוד אביו נשא לאשה את מעכה בת תלמי מלך גשור.

יחס המקרא לבת פרעה

עדות למעמדה המיוחד של בת פרעה מבין נשות המלך שלמה הוא בניית ארמון מיוחד לה והדגשתה בכתובים בנפרד משאר נשות שלמה.

והמלך שלמה אהב נשים נוכריות רבות, ואת בת פרעה

— ספר מלכים א', פרק י"א, פסוק א'

עם זאת, הפסוק יכול להעיד על יחס שלילי כבר במקרא לדמותה של בת פרעה ולקשריה עם שלמה, זאת בעקבות המתואר בפסוקים הבאים:

'וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו'

— ספר מלכים א, פרק יא, פסוק ד

הבלטת דמותה של בת פרעה דווקא בהקשר זה יכולה ללמד על חלקה המרכזי בהתפתחות זו

גם בניית הבית המיוחד עבורה עשויה להתפרש באור שלילי בשל קישורה לבניית המילוא:

אַךְ בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ אָז בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא:

— ספר מלכים א פרק ט, פסוק כד

בניית המילוא מופיעה גם כמניע למרדו של ירבעם בשלמה שני פרקים לאחר מכן:

(כז) וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו:  

— ספר מלכים א, פרק יא, פסוק כז

על פי רד"ק, העילה למרד הייתה סתימת רחבת ה'מלוא' ששימשה את הציבור לצורך ביתה החדש של בת פרעה. לפי זה מתברר שגם מבחינה ציבורית לא שבע העם נחת מנישואיה של בת פרעה לשלמה.

מרידה זו הביאה את שלמה לרצון להרוג את ירבעם בן נבט, שנמלט אל שישק מלך מצרים, שהגן עליו עד מות שלמה, חרף הקשר המשפחתי. צעד זה, שבא בעקבות נישואי בת פרעה, היה הראשון בשרשרת האירועים שהובילה לפילוג ממלכת ישראל המאוחדת ולהקמת ממלכת ישראל בנפרד מממלכת יהודה.

ביקורת בחז"ל

במדרשי חז"ל, ישנה ביקורת חריפה על נישואים אלו.

ואמר רבי חייא בר אמי משמו של עולא: לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים, לא נשא שלמה את בת פרעה

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ח', עמוד א'

אמר רב יהודה, אמר שמואל: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה, ירד גבריאל, ונעץ קנה בים, והעלה שרטון, ובו נבנה כרך גדול שברומא.

— תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"א, עמוד ב'

היינו שנישואי שלמה לבת פרעה היו הצעד הראשון שהוביל להקמתה של ממלכת רומי, שהחריבה את בית המקדש השני, כ־1000 שנה מאוחר יותר. עדות להשפעתה הרעה של בת פרעה על שלמה המלך מובאת במדרש הבא:

אמר רב יהודה אמר שמואל: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה, הכניסה לו אלף מיני זמר ואמרה לו: כך עושין לעבודה זרה פלונית וכך עושים לעבודה זרה פלונית, ולא מיחה בה

— תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ו, עמוד ב'

היינו שנישואי שלמה לבת פרעה היו מהסיבות שהביאו לכך שבסוף ימיו לא היה לבבו שלם עם ה' אלוקיו כלבב דוד אביו, ואף עשה 'הרע בעיני ה' כמו שמבואר במקרא, שנשיו היטו את לבבו לעת זיקנתו, דבר שהביא לגזירה ה' על פילוג ממלכת ישראל המאוחדת בימי בנו של שלמה, רחבעם.

בעקבות בניית הארמון לבת פרעה, ביקר ירבעם בן נבט את המלך שלמה,

אביך הניחו פרוץ לעולי רגלים, ואתה בנית אותו לעשות אנגריה לבת פרעה

— תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"א, עמוד א'

ביקורת נוספת מדברת על כך ששלמה נשא את בת פרעה באותן זמן שחנך את בית המקדש, והייתה שמחת נישואיו גדולה משמחת חנוכת בית המקדש, ובאותה שעה עלה בדעת הקב"ה להחריב את ירושלים.

בהלכה

נישואי שלמה לבת פרעה מעלים מספר בעיות הלכתיות:

• כיצד גוירה בת פרעה, והרי מדובר בגיור לשם נישואים, ואין מקבלים גרים שבאים להתגייר לצורך נישואים. (אומנם זו מחלוקת האם מקבלים גרים שבאים להתגייר למטרת נישואים, ויש דעות המתירות לקבל גרים כאלה)
• כיצד גוירה בת פרעה בשעה שלא קיבלו גרים כל ימי דוד ושלמה.

שאלה זו מתרצים התוספות בכך שלא קיבלו גרים באותה תקופה מאחר שחושדים שרצונו להצטרף לעם ישראל הוא בגלל מצבם החומרי הטוב, אולם חשש זה אינו חל על בת פרעה, שהיא בת מלך.

• כיצד נשא שלמה בת מצרים, בשעה שהתורה אסרה להתחתן עם מצרי ומצרייה עד דור שלישי לגיורם.

הגמרא מתרצת קושיא זו, ששלמה לא התחתן ממש עם בת פרעה.

לקריאה נוספת

• גלעד ששון, '"בשעה שנשא שלמה את בת פרעה" העתקת נקודת השבר מסוף מלכות שלמה לראשיתה בדרשות חז"ל', בית מקרא (תשס"ח), עמ' 145–164.

קישורים חיצוניים

• שלמה ובת פרעה - יהודה אייזנברג, אתר דעת
• נישואי שלמה לבת פרעה - אתר אמי"ת
• הרב יצחק לוי, מלכות שלמה בירושלים, הנפילה, באתר vbm
• מצרים במקרא, אשר ויזר, אתר דעת