(Translated by https://www.hiragana.jp/)
ג'ון מארק איינסלי – ויקיפדיה לדלג לתוכן

ג'ון מארק איינסלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון מארק איינסלי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 9 ביולי 1963 (בן 61)
קרו, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מודלין קולג', Royal Grammar School Worcester עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול טנור עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה קצין במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון מארק איינסליאנגלית: John Mark Ainsley, נולד ב-9 ביולי 1963) הוא זמר טנור לירי בריטי. ידוע בקולו הגמיש ויכולתו הבימתית, נערץ במיוחד הודות לביצועו את יצירות המוזיקה הבארוקית ושל מוצארט. מאוחר יותר פנה גם לתחום המוזיקה של המאה ה-20, כמו האופרות של הנצה (השתתף בשתי בכורות של יצירותיו), ינאצ'ק ובריטן.

ילדותו ושנות לימודיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון מארק איינסלי נולד בקרו (Crewe) צ'שייר במשפחתם של כומר אנגליקני ושל מורה. בילה רוב ילדותו בווסטר והתחנך בבית הספר היסודי המלכותי במקום. באותה תקופה התחיל לשיר במקהלת המתנדבים של קתדרלת ווסטר. המשיך לימודיו במכללת מודלין באוקספורד. התקשה להסתגל לנוקשות המסגרת האקדמית ועזב את המכללה, למרות שהצליח בבחינות. המשיך בלימודי המוזיקה באופן פרטי, במשך חמש שנים, אצל אנתוני רולף ג'ונסון ושר בטקסי ה"כרייסט צ'רץ'" Christ Church. לאחר מכן השתלם בשיקגו אצל דיינה פורלאנו שנשארה זמן רב מורתו ומדריכתו.[1]

פעילותו כזמר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איינסלי הופיע לראשונה כסולן מוזיקה קלאסית בשנת 1987 במיסה מאת איגור סטרווינסקי, תחת ניצוחו של סיימון ראטל. אחרי שהשתתף בכמה להקות מוזיקליות כמו " הקולות הגותיים", בשנת 1988 עשה את הופעת הבכורה שלו על במת אופרה מקצועית בתפקיד ארמינדו באופרה Gli equivoci nel sembiante מאת אלסנדרו סקרלטי בפסטיבל איסנברוק למוזיקה מוקדמת. כעבור שנה שר את אורימאקו מאופרת "חזרתו של אוליסס למולדת" Il ritorno d'Ulisse in patria באופרה הלאומית האנגלית ובשנת 1990 עשה סיור קונצרטים בבוסטון ובניו יורק. מאז נסע לסיורים רבים בעולם כזמר אופרה וכסולן קונצרטים. בשנת 1992 ביצע עם הפילהרמונית של ברלין תחת שרביטו של ברנרד הייטינק את תפקיד הטנור בבכורת האופרה של ג'ון טאוונר, נראה אותו כפי שהוא (We shall Him as He is). בשנת 1992 שר לראשונה במוזיקפראיין בווינה כסולן טנור בתפקיד האוונגליסט ב"מתאוס פסיון" וב"יוהנס פסיון" של באך, כשמנצח היה פטר שרייר.

לאיינסלי היו הופעות חשובות עם הפילהרמונית של לונדון בניצוחו של רוג'ר נורינגטון, התזמורת הסימפונית של לונדון, בניצוחם של סר קולין דייוויס, של מסטיסלב רוסטרופוביץ', ו אנדרה פרווין, עם מוזיקאי הלובר תחת שרביטו של מארק מינקובסקי,, עם התזמורת הסימפונית של קליבלנד תחת ניצוחו של פראנץ ולזר-מסט, עם הפילהרמונית של ניו יורק בניצוחו של קורט מאזור, עם התזמורת הסימפונית של בוסטון בניצוחו של סייג'י אוזאווה, עם התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו בניצוחו של ג'פרי טייט, עם הפילהרמונית של וינה תחת ניצוחו של טרוור פינוק, עם האקדמיה סנט מרטין אין דה פילדס תחת שרביטו של נוויל מרינר, עם תזמורת הפסטיבל מג'יו מוזיקלה פיורנטינו ותזמורת פריז בניצוחו של קרלו מריה ג'וליני ורבים אחרים.

ג'ון מארק איינסלי הצטיין בשירתו באופרות מהתקופה הטרום-בארוקית והבארוקית ובאופרות של מוצרט. הופיע כאידמנטס באידומנאו מלך כרתים עם האופרה הלאומית הוולשית, בתפקיד טיטוס (טיטו) ב La clemenza di Tito עם האופרה האוסטרלית, כאורפאו ב"אורפאו" של מונטוורדי עם האופרה ההולנדית, גם כדון אוטאביו בדון ג'ובאני מאת מוצרט, בקובנט גארדן, באופרה בסן פרנסיסקו ובפסטיבל גלינדבורן.

תפקידים אחרים שביצע כוללים את פלסטאף באופרה של ורדי, לנסקי ביבגני אונייגין מאת צ'ייקובסקי,, ליסאנדר בחלום ליל קיץ מאת בריטן, דוד באופרה "שאול ודוד", מאת קרל נילסן. כיופיטר באופרה "סמלה" מאת הנדל זכה בתשואות רבות באופרה הלאומית האנגלית בשנת 1999.

בפסטיבל זלצבורג בשנת 2003 השתתף בבכורה העולמית של האופרה של הנצה, "L'Upupa und der Triumph der Sohnesliebe", ("הדוכיפת או ניצחון אהבת הבן") בתפקיד הדמון, תפקיד אותו שר גם על במת התיאטרו ריאל במדריד.

בשנים הבאות הופיע בתפקיד סולימאן בזאידה וכבלפיורה בלה פינטה ג'ארדיניירה במסגרת פסטיבל זלצבורג (2006), כמדוומן ב-Curlew River של בריטן, עם האופרה של פרנקפורט, בתפקיד פליאס באופרה "פליאס ומליסאנד" מאת דביסי עם האופרה הממלכתית של ברלין (2006), סקורטוב ב"זכרונות מבית המתים" מאת ינאצ'ק, בפסטיבלים באמסטרדם ווינה, {2007), היפוליט בבכורה העולמית של האופרה "פדרה" מאת הנצה, על במות האופרה הממלכתית של ברלין והאופרה לה מונה בבריסל, (2007), אדווארד פיירפקס ב"בילי באד" מאת בריטן, עם הרופה של פרנקפורט, השבלייה דה לה פורס ב"דו-שיח הכרמליתים" מאת פרנסיס פולנק על במת האופרה הממלכתית של המבורג, באיאזט ב"טמרלנו" מאת הנדל ובתפקיד אידומנאו באופרה הממלכתית הבווארית במינכן. ב 2008 גילם את אמיליו באופרה פרתנופה על במת האופרה הלאומית האנגלית, הופיע גם בלה סקאלה במילאנו ובפסטיבל גלינדבורן. ב-2009 שר שוב במינכן.

בחייו האישיים הזמר הוא הומוסקסואל והחל משנת 2007 הקשר עם בן זוגו, נגן העוגב ויליאם וייטהד, הפך לרשמי כאשר השניים מיסדו את יחסיהם באיחוד אזרחי.[2][3]

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לג'ון מארק איינסלי דיסקוגרפיה עשירה ברפרטואר הבארוקי והקלאסי, כמו כן כוללת לידר גרמנים ושירים אנגליים.

מבחר דיסקים: מקהלות אופרה מפורסמות - 1989 - אי אמ איי

  • מוצרט - דון ג'ובני - 1992 - ל'אואזו ליר ( 3 דיסקים)
  • מונטוורדי - אורפאו - 1992 - ל'אואזו ליר (2 דיסקים)
  • בריטן - גלוריאנה - 1993 - דקה ( 2 דיסקים)
  • ברליוז - האופרה "בני טרויה" - 1994 - דקה ( 4 דיסקים)
  • מנדלסון - אליאס - 1995 דקה הרמוניה מונדי ( 2 דיסקים)
  • בריטן - חלום ליל קיץ - 1996 - פיליפס ( 2 דיסקים)
  • מוצרט - המיסה הגדולה בסי ינור - 1999 - דקה
  • ברליוז - רקוויאם וכו' - 2000 (2 דיסקים)
  • ברליוז - ילדותו של כריסטוס L' Enfance du Christ - וכו - 2000 - דקה (2 דיסקים)
  • באך - המיסה בבי מינור - 2002 - פיליפס ( 2 דיסקים)
  • ברליוז - שמונה סצנות מפאוסט וכו' - 2003 - דקה
  • היידן - עונות השנה - 2005 - אמס (2 דיסקים)
  • מנדלסון -2005- "אליאס", "פאולוס", "חלום ליל קיץ" - הרמוניה מונדי (5 דיסקים)
  • "L'Invitation au voyage" (שירי דליב ודופרק - 2006 -היפריון
  • "The Lion hearted king" - עם להקת "הקולות הגוטים" - 2007 - הליוס
  • הנדל - שאול - 2007 - פיליפס (3 דיסקים)
  • הנדל - אלסינה - 2007 - פאראו (3 דיסקים)
  • באך - הפסיון לפי יוחנן - 2007 - בריליאנט קלסיקס (2 דיסקים)
  • פינצי - A Young Man's Exhortation - 2007 - נקסוס
  • ינאצ'ק - זכרונות מבית המתים - 2008 - דויטשה גרמופון
  • קריסימי - אורטוריה "יונה", "יפתח" וכו' - 2008 - בריליאנט קלסיקס
  • בטהובן - המיסה בסי מז'ור - 2008 - לסו ליב
  • הנדל - בתוך 30 הדיסקים The masterworks "יצירות המופת" 2009
  • באך - קנטטות - 2008 - הליוס

פרסים ואותות הוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פרס הפסטיבל מינכן - על ביצוע התפקיד אורפאו
  • 2007 - פרס לזמר של החברה הפילהרמונית המלכותית הבריטית

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]