גאורגיוס הראשון, מלך היוונים

גאורגיוס הראשון, מלך היוונים
Γεώργιος Αあるふぁʹ, Βασιλεύς τたうωおめがνにゅー Ελλήνων
	גאורגיוס הראשון, מלך היוונים
לידה	24 בדצמבר 1845; קופנהגן, ממלכת דנמרק
פטירה	18 במרץ 1913 (בגיל 67); סלוניקי, ממלכת יוון
שם מלא	כריסטיאן וילהלם פרדיננד אדולף גאורג
מדינה	ממלכת דנמרק, יוון
מקום קבורה	ארמון טאטוי (אנ'), יוון
בת זוג	אולגה קונסטנטינובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
שושלת בית אולדנבורג
תואר	מלך היוונים, נסיך דנמרק
אב	כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק
אם	לואיזה, נסיכת הסן-קאסל
צאצאים	ראו בהמשך
	30 במרץ 1863 – 18 במרץ 1913; (50 שנה)
	→ אותון, מלך יוון קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון ←
פרסים והוקרה
	השרשרת המלכותית הוויקטוריאנית (1905); מסדר הפיל (1863); מסדר הבירית; מסדר גיזת הזהב; מסדר בית הכתר הוונדי; צלב גדול של לגיון הכבוד; מסדר הבשורה הקדושה; המסדר הוויקטוריאני המלכותי; מסדר סנט מוריס ולזרוס; מסדר העיט השחור; המסדר המלכותי של השרפים; מסדר דנבורג; אביר במסדר גיזת הזהב; Cross of Naval Merit; מסדר אולף הקדוש; מסדר המושיע; עיטור אנדריי הקדוש; אביר במסדר אלכסנדר נבסקי ;
חתימה

גאורגיוס הראשון, מלך היוונים (ביוונית: Γεώργιος Α΄, Βασιλεὺς τたうῶνにゅー Ἑλλήνων; ‏24 בדצמבר 1845 – 18 במרץ 1913) היה מלך יוון.

ביוגרפיה

גאורגיוס הראשון נולד ב-24 בדצמבר 1845 כנסיך וילהלם, בנו של כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק. בצעירותו הוא שירת כקצין בצי הדני. לאחר שאותון, מלך יוון הודח מכיסאו, נבחר הנסיך על ידי בית הנבחרים היווני, בשנת 1863, להיות ממשיך שושלת המלוכה של יוון. המלך הצעיר למד עד מהרה את השפה היוונית בנוסף לשפת האם הדנית. בשנת 1864 הביא המלך לחקיקת חוקה דמוקרטית ליוון ובמקביל נחתם הסכם לונדון (1864), שסיפח את האיים היוניים ליוון. כן הביא המלך לסיפוח תסליה ואפירוס מהאימפריה העות'מאנית ליוון.

בעת ביקור ברוסיה בשנת 1867 הכיר המלך את הנסיכה אולגה, בת דודו של הצאר הרוסי, ונשא אותה לאשה. לבני הזוג נולדו שמונה ילדים. עם אשתו נהג המלך לשוחח בגרמנית, ועם ילדיו, שחונכו בידי אומנות אנגליות, שוחח באנגלית.

בשנת 1896 פתח המלך את המשחקים האולימפיים הראשונים, שהתקיימו באתונה.

בשנת 1897 הכריז המלך מלחמה על האימפריה העות'מאנית, כדי לעזור לתושבי האי כרתים בהתקוממותם נגד הטורקים. רבים מתושבי האי המוסלמים נטבחו, עד שהמעצמות התערבו וכוננו ממשל עצמי בכרתים בראשות הנסיך גאורגיוס, בנו של המלך.

בשנת 1912 פרצה מלחמת הבלקן הראשונה, שבה זכתה "הליגה הבלקנית", שכללה את יוון, בולגריה, סרביה ומונטנגרו, לניצחונות מכריעים על האימפריה העות'מאנית.

לקראת סיום המלחמה החלו לעבור שטחים נרחבים, בהם היו ריכוזים אתניים של מדינות הליגה, לידי כל אחת מהן וסלוניקי בירת מקדוניה היוונית, הועברה לשליטת יוון והייתה לעיר היוונית השנייה בגודלה.

ב-18 במרץ 1913 ערך המלך גאורגיוס הראשון סיור רגלי בעיר הכבושה, כשהוא מלווה במשמר מצומצם. במהלך הסיור נורה בגבו על ידי מתנקש ומת. המתנקש, אלכסנדרוס שינאס (Alexandros Schinas), נעצר מיד, ללא התנגדות. שמועות שהאשימו את בולגריה בשליחת הרוצח איימו לערער את יציבות הליגה, אך המשטרה מיהרה להודיע כי האיש הוא ממוצא יווני, ואפשר שהוא מעורער בנפשו. לאחר מספר שבועות הרוצח נהרג בנפילה מחלון תחנת משטרה.

את גאורגיוס ירש בנו, קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון.

נכדו היה הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו, בעלה של מלכת בריטניה אליזבת השנייה, ונינתו היא סופיה, מלכת ספרד.