גד החוזה
 | |
| איור עתיק בו נראה גָּד החוזה מגיע להוכיח את דוד המלך | |
| עיסוק |
נביא  |
|---|---|
  | |
גָּד החוזה (או גָּד הַנָּבִיא), המכונה בכמה מקומות 'חוֹזֵה דָוִד'[1], היה נביא בימי דוד.
אזכורים במקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]גד נזכר לראשונה כאשר הצטרף לדוד בברחו מפני שאול. הוא ציווה על דוד ללכת מהמצודה בה ישב אל ארץ יהודה (שמואל א, כ"ב, ה).
המגפה בימי דוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המגפה בימי דוד
לאחר חטא ספירת העם, שלח ה' את גד כדי לתת לדוד לבחור בין שלושה עונשים: רעב של שבע שנים (בדברי הימים: שלוש שנים), הפסד במלחמות לשלושה חדשים, או שלושה ימים של דבר. דוד בחר בדבר, משום שרצה להיענש בידי האל ולא בידי אדם. לאחר שניחם ה' על העונש שהטיל על העם, הוא שלח את גד לצוות על דוד לעלות ולבנות מזבח בגורן ארונה היבוסי (שמואל ב' כ"ד, יא ואילך, ובמקבילה בדברי הימים א, כ"א, ט ואילך).
אזכורים מקראיים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"דברי דוד המלך הראשונים והאחרונים" נכתבו על ידי שלושה נביאים: שמואל, נתן וגד. ככל הנראה מדובר בספר זכרונות למעשי דוד המלך, שלא נמצא בידינו כיום.
בפסח שעשה חזקיהו מסופר שהעמיד משוררים מהלויים, על פי ההנהגה של דוד, גד ונתן. מכך יוצא שהם היו אלו שחדשו את מצוות שירת הלויים.
במסורת חז"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי חז"ל (בבא בתרא ט"ו, א), היו אלו נתן וגד שהמשיכו לכתוב את ספר שמואל מהמקום בו מת שמואל.
על פי דעות מסוימות (סדר עולם רבה פרק כ', רש"י סוכה נ"א, ב), תוכנית בית המקדש שהכין דוד ניתנה לו מגד ומנתן.
בתנא דבי אליהו[2] כתוב שבשעה שדוד התענה לבטל את המגפה. בא מלאך והרג את גד החוזה ,ארבעה בנים של דוד ,והזקנים שהיו עם דוד
מסורת יהודית מזהה את קברו של גד החוזה במסגד בעיירה חלחול שמצפון לחברון.
הנצחת גד הנביא בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]על שמו של גד החוזה נקראו רחובות בערים במדינת ישראל בערים, ירושלים, רמת השרון, בית שמש.
גד החוזה בספרות החיצונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – דברי גד החוזה
ב-1806 התגלה בקוצ'ין שבהודו כתב יד המכיל חיבור עברי חיצוני למקרא בשם "דברי גד החוזה", שכתיבתו מוערכת למאות הראשונות לספירה בארץ ישראל. החיבור, הנושא אופי פסאודואפיגרפי, מייחס את כתיבתו לגד החוזה המקראי. מהימנותו של חיבור זה נתונה במחלוקת. החוקר פרופ' מאיר בר-אילן הוא אחד מחוקרי המקרא הבולטים שעסקו ביצירה זו ומצדדים במקוריותה. בספרו, מגילות קוצ'ין, הראה החוקר הרב משה הלל שהחיבור הוא זיוף פרי עטו של עמנואל יעקב ואן דורט[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר בר-אילן, 'דברי גד החוזה' (בספרות החיצונית)
- מאיר בר-אילן, מקורו הגאוגרפי של "דברי גד החוזה", דברי הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות, ירושלים תש"ן, א, עמ' 119–126.
- מאיר בר-אילן, השמות הפרטיים ב"דברי גד החוזה", סיני, קיד (תשנ"ד), עמ' קט-קיט.
- מאיר בר-אילן, מקבילות במקרא וב'דברי גד החוזה', בית מקרא, מבד (תשנ"ז), עמ' 343–355.
- משה הלל, מגילות קוצ'ין, קהילות ישראל (תשע"ח).
ניר חסון, סיום פמיניסטי לסיפור אמנון ותמר - האם התגלה ספר של נביא נשכח?, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2015- יצחק עמר, גד החוזה ויחסיו עם דוד המלך: עיון בשלוש הופעותיו של גד לפני דוד, JSIJ 14, 2018
גד (נביא), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שמואל ב, כ"ד, יא; דברי הימים א, כ"א, ט.
- ^ אליהו רבא ז – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ דיון אודות מקור החיבור בפורום אוצר החכמה.