דליה דרבישייר
לידה |
5 במאי 1937 קובנטרי, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה | 3 ביולי 2001 (בגיל 64) |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
השכלה | גירטון קולג' |
תקופת הפעילות | מ-1959 |
מעסיק | BBC |
www | |
דליה אן דרבישייר (באנגלית: Delia Ann Derbyshire; 5 במאי 1937 – 3 ביולי 2001) הייתה מלחינת מוזיקה אלקטרונית בריטית.[1] דרבישייר הייתה חלוצה בתחומה, ועבדה עם ה-BBC ביחידת אפקטי הסאונד. היא עבדה עם התאגיד משנות השישים עד תחילת שנות השבעים. במהלך הזמן הזה, דרבישייר הלחינה עבור התאגיד מוזיקה לכ-200 תוכניות. אחת הבולטות ביותר מביניהן היא סדרת המדע הבדיוני הבריטית דוקטור הו, שדרבישייר הלחינה את נעימת הפתיחה שלה. היא כונתה "הגיבורה השקטה של המוזיקה האלקטרונית הבריטית".[2]
דרבישייר היוותה מקור השראה לאמנים רבים, ביניהם אפקס טווין ו-The Chemical Brothers.[3]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דליה דרבישייר נולדה ב-1937 בקובנטרי שבמערב בריטניה, לאדוארד דרבישייר, שעבד בגימור מתכות, ולאשתו אמה (לבית דוסון). הייתה לה אחות אחת, שנפטרה בגיל צעיר.
בשנת 1940, בזמן מלחמת העולם השנייה, כדי לשמור על ביטחונה, היא הועברה לפרסטון, שם גרה רוב משפחתה המורחבת.[4]
דרבישייר הייתה נבונה מאוד וכבר בגיל 4, לימדה את חבריה לכיתה קרוא וכתוב, ולדבריה הרדיו היה מקור חינוכה.[5] היא נמשכה למוזיקה כבר מגיל צעיר. בילדותה היא רצתה ללמוד לנגן על כלי נגינה, ובגיל 8 הוריה קנו לה פסנתר. היא התמקצעה בנגינה, ונכחה במספר תחרויות בצעירותה.
דרבישייר למדה בבית הספר "באר'ז היל" (Barr's Hill School) בין השנים 1948 ל־1956.[2]
בשנת 1956, התקבלה לאוניברסיטת אוקספורד ולקיימברידג', ללימודי מתמטיקה. ההישג מרשים ביותר, בהתחשב בעובדה שבתקופה זו היחס בין הנשים לגברים מבין התלמידים היה בערך אחת לתשעה. נוסף על כך, היא זכתה במלגה ללמידת מתמטיקה בגירטון קולג' השייכת לקיימברידג'.
לבסוף דרבישייר החליטה ללמוד בגירטון בין השנים 1956–1959. היא למדה מתמטיקה במשך שנה, ולאחר מכן קיבלה אישור לעבור למסלול מוזיקה. לאחר שנתיים, דרבישייר סיימה תואר שני, המורכב חלקית מלימודי מתמטיקה וחלקית ממוזיקה (היא התמחתה בהיסטוריה של המוזיקה מימי הביניים ומהתקופה המודרנית).[6] דרבישייר פנתה ללשכת המשרות באוניברסיטה ואמרה שהיא מעוניינת בעבודה הכוללת סאונד, מוזיקה ואקוסטיקה. הם ייעצו לה לבחור עבודה בעזרה לחירשים או במדידת עומק באמצעות צליל. בסופו של דבר, היא הגישה בקשה לעבוד בחברת התקליטים דֶקָה, אבל נאמר לה שחברה זו לא מעסיקה נשים.[6]
ביוני 1959 עברה דליה דרבישייר לז'נבה שבשווייץ. היא לימדה פסנתר את ילדי הקונסול הבריטי, ומתמטיקה את ילדי דיפלומטים קנדיים ודרום אמריקאים. בעודה שוהה בז'נבה, היא החלה לעבוד עם איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי - סוכנות של האו"ם העוסקת ברדיו ובנושאי טלקומוניקציה אחרים ברמה בינלאומית.
בשנת 1960 היא חזרה לקובנטרי, ושם לימדה בבית ספר יסודי. לאחר מכן היא עברה ללונדון, ובמהלך כחצי שנה עבדה כעוזרת מחלקת קידום של יוצרי מוזיקה בחברת ההוצאה לאור "Boosey & Hawkes".[4]
עבודתה ב-BBC
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 1960 הצטרפה ל-BBC כעוזרת מנהלת אולפן ועבדה ב-"Record Review", תוכנית מגזינים בה סקרו המבקרים הקלטות של מוזיקה קלאסית. לאחר זמן מה, היא שמעה על "הסדנה הרדיופונית של ה-BBC" ("BBC Radiophonic Workshop"), שלוחה של ה-BBC שמטרתה ליצור אפקטי סאונד למען רדיו וטלוויזיה, והחליטה ששם היא מעוניינת לעבוד. ראשי מחלקת תפעול התוכניות המרכזי (Central Programme Operations) קיבלו את הבקשה בבלבול, שכן רוב העובדים בסדנה הועברו לשם שלא לפי בקשתם. עם זאת, באפריל 1962, היא התקבלה לעבוד במקום, ועבדה שם במשך 11 שנים. במשך תקופה זו, היא יצרה מוזיקה וסאונדים עבור כ־200 תוכניות רדיו וטלוויזיה.[1]
העבודה המפורסמת ביותר שלה הייתה מנגינה אלקטרונית שהיא יצרה בתחילת דרכה, ב-1963. זו הייתה המנגינה האלקטרונית הראשונה שהושמעה בטלוויזיה. המנגינה הולחנה על ידי רון גריינר למען מנגינת הפתיחה של תוכנית המדע הבדיוני דוקטור הו, ונוצרה, בעזרת חיבור ייחודי של אפקטי סאונד, על ידיה. כאשר גריינר שמע את התוצאה, תגובתו הייתה "באמת כתבתי את זה?" דרבישייר ענתה לו "את הרוב". הגיע לה לפחות חצי מהקרדיט, ועם זאת, היא לא זכתה לקבלו. באותה התקופה, ה-BBC העדיפו שלא לפרסם את שמות עובדיהם.[1] היא לא זכתה לקרדיט על עבודותיה על המסך עד לספיישל יום השנה ה-50 של דוקטור הו, "היום של הדוקטור" (אנ'). העיבוד המקורי של דרבישייר שימש כשיר הפתיחה המרכזי של הסדרה לשבע עשרה העונות הראשונות שלה, בין השנים 1963 עד 1980. דרבישייר הלחינה מוזיקה לתוכניות נוספות ששודרו ב-BBC, כגון "הינומות כחולות", "חולות זהובים" ו"מצב דליאן".[7]
אולפנים וארגונים נוספים בהם עבדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]Unit Delta Plus
[עריכת קוד מקור | עריכה]"Unit Delta Plus" היה ארגון שהוקם ב־1966 על ידי דליה דרבישייר, בראין הודג'סון (אנ'), ופיטר זינובייף (אנ'). מטרת ארגון זה הייתה ליצור מוזיקה אלקטרונית ולקדם את השימוש בה בטלוויזיה, בקולנוע ובפרסום. הם הציגו את המוזיקה שלהם בכמה פסטיבלים למוזיקה אלקטרונית. בשנת 1967, הארגון התפרק.[8]
אולפן קליידופון (Kaleidophon studio)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות השישים המאוחרות, דרבישייר יצרה ביחד עם בראין הודג'סון ודייוויד וורהאוס את "אולפן קליידופון". האולפן הפיק מוזיקה אלקטרונית למגוון בתי קולנוע בלונדון. בשנת 1968, תחת השם White Noise (אנ'), הפיקו ויצרו השלושה בסטודיו את אלבום המוזיקה An Electric Storm (אנ'), שנכלל עד ימינו ברשימות של אלבומים חשובים ומשפיעים בפיתוח המוזיקה האלקטרונית. לאחר מכן, עזבו דרבישייר והודג'סון את הקבוצה, ואת האלבומים הבאים של White Noise הוציא וורהאוס לבדו.[9]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1974 דרבישייר התחתנה עם דוד האנטר. מערכת היחסים הייתה קצרה ולא מוצלחת, ומעט מאוד ידוע עליו. עם זאת, הם לא התגרשו. בשנת 1978 היא הכירה את קלייב בלקברן; הוא נשאר בן הזוג שלה להמשך חייה.[6]
בשנותיה האחרונות היא חזרה לעבוד מעט במוזיקה, הלחינה צלילים שהיוו בסיס למוזיקה של פיט קמבר (אנ'). בשנותיה האחרונות סבלה מאלכוהוליזם כרוני. היא נפטרה עקב אי-ספיקת כליות, בגיל 64, בשנת 2001.[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של דליה דרבישייר
- דליה דרבישייר, באתר AllMusic
- WikiDelia, אתר ויקי המוקדש לדרבישייר (באנגלית)
- דליה דרבישייר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- דליה דרבישייר, באתר ספוטיפיי
- דליה דרבישייר, באתר Last.fm (באנגלית)
- דליה דרבישייר, באתר AllMusic (באנגלית)
- דליה דרבישייר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- דליה דרבישייר, באתר Discogs (באנגלית)
- דליה דרבישייר, באתר Songkick (באנגלית)
- Phil Hebblethwaite, Classic photos from the golden days of the BBC Radiophonic Workshop, BBC, 20 July 2018
- Brian Hodgson, Delia Derbyshire – Pioneer of electronic music who produced the distinctive sound of Dr Who, The Guardian, 7 Jul 2001
- Clive Blackburn, Delia Derbyshire died on July 3rd 2001 (aged 64)
- Breege Brennan's thesis, The WikiDelia
- Unit Delta Plus, The WikiDelia
- Delia Derbyshire, Electronic Music Pioneer
- Delia Derbyshire, enacademic.com
- The Fascinating Story of How Delia Derbyshire Created the Original Doctor Who Theme, Open Culture, 7 January 2016
- Morse code musician – HOW DELIA CRASHED THE SOUND BARRIER, SUNDAY MERCURY, 12 April 1970
- Delia Derbyshire – An audiological chronology (באנגלית) (ארכיון)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Hodgson, Brian (7 ביולי 2001). "Obituary: Delia Derbyshire". the Guardian. נבדק ב-14 בספטמבר 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 Andy Kellman. "Delia Derbyshire Biography, Songs, & Albums". AllMusic. נבדק ב-14 בספטמבר 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Jones, Josh, The Fascinating Story of How Delia Derbyshire Created the Original Doctor Who Theme
- ^ 1 2 Clive Blackburn, ABOUT DELIA (ארכיון)
- ^ "Delia Derbyshire Interview". Delia Derbyshire – Electronic Music Pioneer. נבדק ב-14 בספטמבר 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 Breege Brennan, Master's Thesis in Computer Music
- ^ Hebblethwaite, Phil (2018-07-20). "BBC Music - Classic photos from the golden days of the BBC Radiophonic Workshop". bbc.co.uk. נבדק ב-2023-09-14.
- ^ Unit Delta Plus, 25 ביולי 2018
- ^ The 50 Most Influential Dance Music Albums of All Time, 9 בינואר 2019