(Translated by https://www.hiragana.jp/)
הארמייה הראשונה (פולין) – ויקיפדיה לדלג לתוכן

הארמייה הראשונה (פולין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הארמייה הראשונה
1 AWP
פרטים
מדינה פוליןפולין פולין
שיוך צבא העם של פולין
סוג ארמייה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות יולי 1944 – אוגוסט 1945 (כשנה)
מלחמות מלחמת העולם השנייה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הארמייה הפולנית הראשונהפולנית: Pierwsza Armia Wojska Polskiego, הידועה גם כצבא ברלינג) הייתה יחידת צבא של הכוחות המזוינים הפולניים במזרח. היא הוקמה בברית המועצות בשנת 1944, מהקורפוס הפולני הראשון שהיה בעבר בברית המועצות, כחלק מצבא העם של פולין (LWP). הארמייה הראשונה לחמה בחזית המזרחית, כחלק מהחזית הבלארוסית הראשונה, במהלך המתקפה נגד גרמניה הנאצית שהובילה לכיבוש ורשה בינואר 1945 ולכיבוש ברלין במאי 1945.

הקמת הארמייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמייה הראשונה הוקמה בברית המועצות בשנת 1944, מהקורפוס הפולני הראשון שהיה קיים בעבר כחלק מצבא העם של פולין (LWP). ב-10 באוגוסט 1943, נתנו הסובייטים אישור להרחבת דיוויזיית הרגלים הפולנית הראשונה של טדיאוש קושצ'יושקו לקורפוס (הקורפוס הפולני הראשון).[1] המערך החדש אמור היה להיות מורכב משתי דיוויזיות חי"ר, חטיבת ארטילריה וחטיבת שריון, רגימנט תמיכה ורגימנט אווירי, ארבעה גדודים עצמאיים ויחידות תמיכה.[1] ב-29 ביולי 1944 אורגנו מחדש היחידות הפולניות לארמייה הפולנית הראשונה. [2] בין ה-12 ל-14 באוקטובר 1943, דיוויזיית הרגלים הפולנית הראשונה ביצעה הסתערות על לנינו ליד סמולנסק וספגה עשרים וחמישה אחוז הפסדים. מאוחר יותר, דיוויזיית הרגלים הראשונה של קושצ'יושקו לחמה בברלין סביב קנצלריית הרייך והרייכסטאג. בשלב זה של המלחמה, התפקיד הפולני במתקפה הסובייטית מערבה היה משמעותי למדי, ותרם 200,000 חיילים; זה היה כעשרה אחוזים מהכוח שהשתתף במסע של ז'וקוב וקונייב על ברלין.

חיילי דיוויזיית הרגלים הראשונה של טדיאוש קושצ'יושקו בתפילה, 1943

בתחילה גויסו אנשי הארמייה הפולנית הראשונה מחיילים פולנים שנפלו בשבי במהלך הפלישה הסובייטית לפולין ב-1939 (לאחר שגרמניה כבשה את מערב פולין), ומפולנים שגורשו מפולין הכבושה הסובייטית בשנים 1939–1941. הם היו כמעט כל הכוחות הקרביים של הארמייה הראשונה. עם זאת, רבים מאנשי ברית המועצות שירתו בארמייה הראשונה, כולל 39% מהקצינים והמומחים הטכניים, בעוד שאצל קצינים בכירים השיעור הגיע ל-75%. [3] כאשר הצבא האדום עבר לאזורים הפולניים ממערב לקו קרזון, מגויסים מאותם אזורים הפכו זמינים גם לארמייה הפולנית הראשונה (והארמייה הפולנית השנייה) בהתאם לצו ה-15 באוגוסט 1944 של הוועד הפולני לשחרור לאומי (ממשלת לובלין).

עד אוקטובר 1944 פיקד על הארמייה הראשונה לוטננט גנרל זיגמונט ברלינג. מפקדה השני היה לוטננט גנרל קרול שווייצ'בסקי. קולונל ולודז'ימייז' סוקורסקי היה הקצין הפוליטי הראשי. הקורפוס השתתף בלחימה מספטמבר 1943.

היסטוריה מבצעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

  הארמייה פעלה בחסות הצבא האדום, היא נכנסה ללחימה לראשונה בקיץ 1944 במסגרת החזית הבלארוסית הראשונה באגף הימני של מבצע לבוב-סנדומייז', ונלחמה בקרבות במהלך החצייה הסובייטית של נהר ויסלה סביב דמבלין ופולאווי.[4] בספטמבר 1944, יחידות הארמייה הראשונה היו מעורבות בקרבות קשים בשלבים האחרונים של מרד ורשה לאחר שחצו את נהר הוויסלה בעקבות כיבוש מחוז פראגה המזרחי של ורשה, אך ספגו אבדות כבדות.

לאחר שבסופו של דבר השתלטה על ורשה בינואר 1945, הארמייה הראשונה השתתפה במתקפת ויסלה-אודר, ולאחר מכן נעה לכיוון בידגושץ'. הארמייה הראשונה לחמה לאחר מכן בפומרניה, פרצה את הקו המבוצר של חומת פומרניה (Pommernstellung) וכבשה את מבצר קולברג, עיר מבוצרת בכבדות, במרץ. יחידותיה התקדמו לצפון-מזרח עד גדנסק קפה אוקסיבסקה (פו') במהלך הקרבות לחדור לביצורים של פומרניה, חטיבת הפרשים הראשונה "ורשה" ערכה את ההסתערות האחרונה של הפרשים הפולנים בכפר שוינפלד. [5]

הארמייה הראשונה של פולין בדרכם לברלין, 1945

באביב 1945 הצבא, שמנה כעת 78,556 חיילים, הוצב מחדש בחזית על נהר האודר לקראת המתקפה הסובייטית הסופית של המלחמה באירופה. גם הארמייה השנייה הפולנית נכנסה בזמן זה לקו החזית, וביחד תרמו שני הארמיות כ-10% מסך הכוחות המעורבים במבצע. במהלך המתקפה היא חצתה את הנהר ב-16 באפריל והצטרפה לקרב על ברלין. במסגרת זו, בין שאר הפעולות, חצו יחידות פולניות של הארמייה הראשונה את תעלת הוהנצולרן והתקדמו לעבר קרמן, פלאטו, פארן ונאואן . הם סיימו את המערכה שלהם בהשתתפות בקרב על ברלין. במתקפה על ברלין, כוחה של הארמייה הפולנית הראשונה היה למעלה מ-74,000 לוחמים,[6] ובכך היווה 7.5% מכוחה של החזית הבלארוסית הסובייטית הראשונה, שמנתה למעלה מ-980,000 איש כאשר הארמייה הראשונה הפולנית נכללת בסך הכללי. [7] במהלך מתקפת ברלין, הארמייה הראשונה של פולין ספגה אבדות של למעלה מ-10,400 איש. [8] הכוחות של דיוויזיית הרגלים הראשונה שנתמכה על ידי חטיבת ארטילריית ההוביצרים השנייה וחטיבת המרגמות העצמאית הראשונה, לחמו בברלין סביב האוניברסיטה הטכנית והצד הדרום מערבי של טירגארטן קרוב לגן החיות של ברלין. [9]

הארמייה פורקה לאחר המלחמה ב-22 באוגוסט 1945. [10] יחידותיה המשיכו לשרת בכוחות המזוינים של הרפובליקה העממית הפולנית החדשה שנוצרה. [11]

סדר הכוחות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמייה הפולנית הראשונה הייתה דומה מאוד בארגון לארמיות אחרות שהיוו את עיקר סדר הכוחות של הצבא האדום. היה לה שילוב טוב של יחידות חי"ר וארטילריה יחד עם זרועות תמיכה אחרות. יכולת השריון שלה הייתה חלשה משמעותית, והורכבה מחטיבת טנקים אורגנית אחת בלבד. בכוח אדם היא הייתה שוות ערך לקורפוס רגלים אמריקאי, עם כוח של 74,530 איש ב-1 במאי 1945.[6] בתום המלחמה ב-1945, היא הייתה מורכבת מהיחידות הגדולות הבאות (שמות כבוד בסוגריים) [12]

סדר הכוחות ב-1 במאי 1945

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הארמייה הראשונה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Grzelak, p. 101
  2. ^ Grzelak, p. 104
  3. ^ Grzelak, pp. 155–156
  4. ^ Polish Army, 1939–1945 by Steven J Zaloga, p.27
  5. ^ Zaloga, p. 27
  6. ^ 1 2 Grzelak, p. 120
  7. ^ Krivosheev, p. 158, Grzelak, p. 120
  8. ^ Grzelak, p. 295
  9. ^ Polish Army in the East 1943–1945
  10. ^ Grzelak, p. 311
  11. ^ Grzelak, pp. 311–312
  12. ^ Grzelak, p. 121
  13. ^ THE ORGANIZATION AND ORDER OF BATTLE OF MILITARIES IN WORLD WAR II by Charles D. Pettibone, p.353