הכלי
"הכלי" הוא כינויו של מאגר נתונים שמנהל שירות הביטחון הכללי, ובו נתונים רבים על כל אחד מתושבי ישראל, ובפרט נתוני התקשורת האלקטרונית שלהם.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשם בניית המאגר נדרשות חברות התקשורת בישראל, בהתאם לסעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, למסור מידע מקיף על כל שיחה שהתקיימה באמצעותן (אך לא את תוכנה): מספר הטלפון שממנו יצאה השיחה, מספר הטלפון שאליו מיועדת השיחה ומיקום מכשיר הטלפון. כך גם ביחס למסרונים. מידע על מיקום טלפון סלולרי נאסף באופן רצוף, גם כאשר אינו משמש לשיחה או לשליחת מסרון. בנוסף נאספים פרטי הגלישה באינטרנט, ובהם כל אתר אינטרנט שגולש גלש אליו.
מאגר הנתונים נועד לסייע בסיכול פיגועי טרור ופעולות ריגול, וקצר הצלחה במימוש מטרה זו. שימוש במידע המצוי במאגר ייעשה על פי היתר מאת ראש השב"כ, לאחר ששוכנע כי הדבר דרוש לשירות לצורך מילוי תפקידיו. על ראש השירות למסור לראש הממשלה וליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשלושה חודשים, ולוועדת הכנסת לענייני השירות – אחת לשנה, דיווח על היתרים שנתן לפי סעיף זה ועל אופן השימוש במידע.
השימוש בכלי נעשה בפיקוחו של היועץ המשפטי לממשלה, פעמים אחדות נדחו בקשות להשתמש בו שלא למטרות שלהן נועד. ראש השב"כ, יורם כהן, דחה בקשה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפקח באמצעות "הכלי" על שותפי הסוד בנושא תוכניות התקיפה באיראן, ובהם ראש המוסד, ראש אמ"ן ועוד.[1] בעת חקירת פרשת מסמך הרפז ביקש מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, להסתייע בכלי לשם חקירת הפרשה, אך בקשתו נדחתה על ידי כהן.[2] בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 ניתן לשב"כ אישור חריג להשתמש בכלי לשם סיוע למשטרת ישראל במלחמתה בפשע המאורגן.
סיוע למאבק במגפת הקורונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2020, במסגרת המאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל, הותקנו תקנות שעת חירום שהסמיכו את השב"כ להשתמש באמצעים דיגיטליים, ובהם "הכלי", לשם איתור מסלולם של נשאים של נגיף הקורונה.[3] התקנות פורסמו ב-17 במרץ 2020 וניתן להן תוקף של 14 ימים מיום פרסומן. התקנות מסמיכות את השב"כ לקבל, לאסוף ולעבד, לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית לצמצום ולמניעת התפשטות נגיף הקורונה, מידע טכנולוגי לשם ביצוע בדיקה, בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת החולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עמו. המעקב יתבצע על פי פנייה מטעם נציג משרד הבריאות לראש אגף בשירות; הפנייה תכלול את שם החולה, תעודת הזהות שלו, מספר הטלפון שלו או חלק ממידע זה. המידע שיספק השב"כ נועד לאפשר זיהוי של האנשים שבאו במגע קרוב עם חולה. המידע יאפשר פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד, אך השב"כ עצמו לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה זו. המידע שנאסף לפי תקנות אלה יימחק 60 יום לאחר גמר תוקפן של התקנות, וניתן להשתמש בו אך ורק לשם מאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל.[4]
נגד התקנות המאפשרות שימוש זה בכלי הוגשו עתירות לבג"ץ, בטענה שהן מהוות פגיעה קשה בזכויות האדם.[5] בג"ץ לא פסל את התקנות, אך התנה את המשך הפעלתן בהקמת ועדה של הכנסת שתפקח עליהן.[5][6] ועדה זו אכן הוקמה וקיימה דיון בהפעלתן של התקנות, שבו השתתפו מומחים שמתחו ביקורת על השימוש בכלי זה, ולעומתם אמרה ראש שירותי הבריאות במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, ששיתוף השב"כ מאפשר להגדיל ב-60% את היכולת לאתר אנשים שבאו במגע עם החולים, ולדברי מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, הכלי מכפיל יכולת זו.[7] בהתאם להודעת השב"כ שניתנה תשעה ימים לאחר התקנת התקנות, יותר מ-500 חולי קורונה אותרו באמצעות יכולותיו הטכנולוגיות של השב"כ.[8] לפי דו"ח מבקר המדינה בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה, נכון לתחילת אוגוסט 2020, שיעור החולים המאומתים מקרב אלו שהשב"כ איתר עמד על 3.5%.[9]
ב-1 ביולי 2020 נחקק למטרה זו חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש וקידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים (הוראת שעה), התש״ף–2020.[10] החוק נחקק בהוראת שעה למשך חצי שנה, אך עקב פיזור הכנסת הוארך תוקפו, בהתאם לסעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, עד 5 ביולי 2021.
גם נגד חוק זה הוגשה עתירה לבג"ץ, בדרישה להורות, מחמת פגיעתו של החוק בזכות לפרטיות, על ביטול החוק או על ביטול הסמכת השב"כ מכוח החוק. העתירה התקבלה חלקית, ונפסק כי "תוגבל אפשרותה של הממשלה להסמכת השב"כ רק לאותם מקרים שבהם החולה המאומת אינו משתף פעולה בחקירה האפידמיולוגית, או שלא מסר כלל דיווח על מגעים".[11]
בחודש יוני 2021 פנתה האגודה לזכויות אזרח בישראל ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לאסור שימוש במאגר לצרכים שאינם סיכול ריגול או מניעת טרור.[12][13] בחודש מאי 2022 עתרה האגודה לזכויות אזרח בישראל לבג"ץ כנגד המאגר.[14]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רונן ברגמן, עידו שברצטוך, "הכלי", מאגר המידע הסודי של השב"כ, אוסף נתונים על כל אזרחי מדינת ישראל ויודע: איפה הייתם, עם מי דיברתם, ומתי עשיתם את כל זה, באתר "ידיעות אחרונות", 25 במרץ 2020- אריאל כהנא, ראש השב"כ על תקנות החירום: "רגישות המעקב הדיגיטלי אחרי מבודדים ברורה - לא נשמור את המידע", באתר ישראל היום, 17 במרץ 2020
- עמיר כהנא, הרגע הסנודני (המוחמץ) של ישראל? בעקבות הגילויים האחרונים על איסוף מטא-דאטה על ידי השב"כ, באתר משפט ועסקים, 13 באפריל 2020
- צבי דביר, נייר עמדה על הסמכת השב"כ לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה – ניתוח יכולות איכוני השב"כ, דיוקם ומגבלותיהם, ומקומם ביחס לחקירות אפידימיולוגיות מתקדמות, התנועה לזכויות דיגיטליות, 14 ביולי 2020
- ניר חסון, שב"כ השתמש בכלי לניטור רשתות סלולריות כדי לשלוח הודעות מאיימות לערבים, באתר הארץ, 3 בפברואר 2022 (כתבה בנושא זה, אסושיאייטד פרס)
- עמרי מניב, האיש שראה הכול: הריאיון הגנוז מ-7.10 עם ראש אגף הטכנולוגיות בשב"כ, באתר מאקו, 24 במרץ 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רונן ברגמן, עידו שברצטוך, "הכלי" נחשף: המאגר הסודי של השב"כ שאוסף סמסים, שיחות ומיקומים שלכם, באתר ynet, 27 במרץ 2020
- ^ מבקר המדינה, דו"ח ביקורת על פרשת 'מסמך הרפז', ינואר 2013
- ^ תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020
- ^ איתמר אייכנר, יואב זיתון וטל שחף, אושרו תקנות המעקב הסלולרי. שב"כ: "שימוש חריג, הרגישות ברורה", באתר ynet, 17 במרץ 2020
- ^ 1 2 בג"ץ 2109/20 בן מאיר עו"ד נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב־19 במרץ 2020
- ^ יעל פרידסון, בג"ץ הקורונה: מותר לאתר בטכנולוגיית שב"כ, למשטרה אסור לאכוף בינתיים, באתר ynet, 19 במרץ 2020
- ^ יו"ר ועדת הכנסת הזמנית לענייני השב"כ, ח"כ רא"ל (במיל') אשכנזי בדיון על שימוש באמצעי שב"כ להתמודדות עם התפשטות הקורונה: מדוע נדרש מידע על פירוט השיחות?, באתר הכנסת, 26 במרץ 2020
- ^ ינון בן שושן, שב"כ: חשפנו עד היום 500 חולי קורונה, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2020
- ^ הפעלת יכולות טכנולוגיות של שירות הביטחון הכללי לסיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירות אפידמיולוגיות במאבק בקורונה, באתר www.mevaker.gov.il
- ^ חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש וקידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים (הוראת שעה), התש״ף–2020, בספר החוקים הפתוח
- ^ בג"ץ 6732/20 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואחרים נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־1 במרץ 2021
- ^ עומר כביר, האם החשש לשימוש אזרחי באיכוני השב"כ - עדיין כאן?, באתר כלכליסט, 10.6.2021
- ^ האגודה לזכויות אזרח בישראל, פגמים חוקתיים במאגר נתוני התקשורת של שירות הביטחן הכללי (מכתב ליועמ"ש), 7.6.2021
- ^ taldahan0, להגביל את סמכויות המעקב של השב"כ אחר אזרחים ותושבים, באתר ACRI - hebrew, 2022-05-31
