(Translated by https://www.hiragana.jp/)
השמלה (סרט) – ויקיפדיה לדלג לתוכן

השמלה (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השמלה
בימוי ג'אד נאמן
הופק בידי חזי שלח, צבי שפילמן ואלכס מסיס
תסריט ג'אד נאמן
אורנה ספקטור
רחל נאמן
עריכה דוד טור
שחקנים ראשיים לאורה ריבלין, אסי דיין, מוטי ברכאן, יאיר רובין, ג'וזי כץ
מוזיקה הצ'רצ'ילים
צילום יכין הירש
מדינה ישראל
הקרנת בכורה 1969
משך הקרנה 74 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השמלה הוא סרט קולנוע ישראלי, משנת 1969, שביים יהודה ג'אד נאמן וזהו סרטו הראשון כבמאי. הסרט השתתף בפורום "השבועיים של הבמאים" בפסטיבל קאן 1969.

"השמלה" מקבץ שלושה סרטים קצרים, המתארים שלושה סיפורי אהבה תל אביביים: "השמלה", "המכתב" ו"תומאס חוזר".

הפקת הסרט הקצר "השמלה" החלה ב-1967 ונמשכה כשנה, בתקציב של שלושים אלף ל"י. כל צוות השחקנים, הצלם והעורכת, השתתפו בו ללא תשלום. במאי 1968 נערכה הקרנת בכורה, לה הוזמנו כמעט כל מבקרי הסרטים הישראליים, אך איש מהם לא טרח להופיע בגלל שנאמן לא היה ידוע באותה עת ולא היו לו תקציב ליחסי ציבור[1]. אחר כך, ביוזמת חזי שלח ועם חברת ישראפילם והמפיקים אלכס מסיס וצבי שפילמן, השלים נאמן שני סרטים קצרים נוספים: "המכתב" ו"תומאס חוזר". שלושת הקצרים הוצגו כסרט ארוך ששמו "השמלה" בבתי הקולנוע בישראל החל מינואר 1970.

גיבורת הסרט הראשון, "השמלה", היא ספרנית בספרייה ציבורית (לאורה ריבלין) שפוגשת בחור צעיר הבא לשאול ספרים (אסי דיין) ומתאהבת בו. השניים עוברים בביתה של הספרנית לפני שהם יוצאים לבילוי, ופוגשים בשותפתה לדירה (ג'וזי כץ), מוזיקאית שמככבת בסרטי פרסומת. כשהשותפה מבקשת למדוד את שמלתה החדשה של הספרנית, היא לוכדת את תשומת לבו של הבחור והספרנית נותרת לבדה.

גיבור הסרט השני, "המכתב", הוא בחור צעיר (מוטי ברכאן) שמפרסם מודעה בעיתון: "מכוער מחפש יפהפייה". בתגובה הוא מקבל מכתב עם תצלום של צעירה מקסימה (רינה גנור) ומחליט לחפש אחריה. כשהוא מוצא אותה הוא נוכח לדעת שהיא כבר תפוסה ואיננה מעוניינת בחבר חדש.

בסרט השלישי, "תומאס חוזר", בחור צעיר (יאיר רובין), תומאס, חוזר לחייה של אשתו לשעבר, אילנה (גבי אלדור) החיה בדירה יחד עם בן זוגה גדי (אמיר אוריין). תוך כדי ניסיונות החיזור של תומאס אחרי אילנה, כל אחד מבין השלושה חווה את טעם הבדידות. בסיום הסרט תומאס עוזב את אילנה וגדי.[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יגאל בורשטיין, "השמלה" - הסרט הישראלי החשוב ביותר השנה, הארץ, 24 במאי 1968
  2. ^ אייל סיון ויעל מונק, "אני עוד זכיתי להיות פלסטיני: ריאיון עם ג'אד נאמן", בתוך: יעל מונק ואייל סיון (עורכים), על מצפון וקולונוע: בעקבות ג'אד נאמן, מחברות קולנוע דרום 01, פרדס הוצאה לאור והמכללה האקדמית ספיר, תשס"ו 2006, 22-21