התנהגות פסיבית-אגרסיבית

התנהגות פסיבית-אגרסיבית (באנגלית: Passive-aggressive behavior; על פי האקדמיה ללשון העברית: התנהגות תוקפנית-סבילה) משמעותה חוסר משמעותי בביטויי כעס ישירים. במקום לכעוס באופן ישיר, אדם יבטא את כעסו בשתקנות, עקשנות, סרבנות, ולעיתים בצורות של דחייה וחוסר יעילות קיצוני והתנגדות פסיבית לציות להנחיות של סמכות, במצבים בין-אישיים או מקצועיים; או אי-ביצוע מתמשך של משימות שתחת אחריותו (המפורשת או הנרמזת) של אותו אדם. לדוגמה, כאשר אדם פסיבי-אגרסיבי נדרש ללכת לאירוע (למשל מסיבה) שאינו מעוניין להשתתף בו, הוא יזדקק לזמן רב להתארגן, עד כדי כך שהאירוע יהיה לקראת סיום כאשר הוא יגיע אליו. השארת פתקים או הודעות, כדרך להימנעות מוויכוח או עימות, היא גם סמן של התנהגות פסיבית-אגרסיבית.

היסטוריה

המונח "התנהגות פסיבית-אגרסיבית" נטבע לראשונה על ידי צבא ארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר פסיכולוגים צבאיים הבחינו אצל חיילים בהתנגדות פסיבית ובחוסר רצון לציית לפקודות.

פסיביות-אגרסיביות כהפרעת אישיות

הפרעת אישיות סבילה-תוקפנית הייתה הפרעת אישיות שנכללה בשלוש הגרסאות הראשונות של ה-DSM (מדריך האבחון של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני), אך הוצאה מהגרסה הרביעית בגלל היעדר תמיכה אמפירית מספקת בתוקף ובמהימנות שלה. עם זאת, השיח המקצועי מוסיף להתייחס אליה, הואיל והיא מתארת דפוס אישיות שכיח שמעורר קשיים בין-אישיים ניכרים. הפרעת אישיות פאסיבית אגרסיבית קיימת בכל זאת - ב ICD 10, משמעות הדבר היא שבאופן עקרוני פסיכיאטר בישראל יכול לתת אבחנה כזו.

אדם המאופיין על ידי דפוס אישיות זה יתקשה מאוד לסרב לבקשות או לדרישות באופן גלוי והוא יעשה זאת בדרך סבילה. ההשערה הפסיכואנליטית העומדת מאחורי דפוס זה היא שבצורה סבילה זו מבטא האדם הסביל-תוקפני מידה רבה של תוקפנות. היות ש-DSM הוא מדריך אבחוני התנהגותי, שבו מקובל לספור קריטריונים התנהגותיים בני צפייה ומדידה לצורך אבחון, קשה להתייחס לתוקפנות העומדת מאחורי ההתנהגות הסבילה.

אדם כזה יכול, למשל, להרגיש מנוצל על ידי המעסיק שלו ולכן יימנע מלבצע מטלה מסוימת. עם זאת, הוא לא יסרב באופן מפורש וגלוי, אלא "יעניש" את המעסיק על דרשנותו בכך שיבטיח לבצע את התיקון, אך ידחה את הביצוע עד אין קץ, יקשה על המנהל ויפיק מכך הנאה סמויה ולא מודעת. אדם כזה לא יתעמת לעולם בצורה ישירה עם מצב בעייתי, אלא יפגין את התנגדותו בצורת התמהמהות, שכחנות וכדומה. כך, מצד אחד הוא יביע את תוקפנותו בצורה עקיפה ומצד שני, יעורר כלפיו את תוקפנות הסביבה (אשר לעיתים קרובות תבוטא אף היא בצורה עקיפה, משום שההבטחה לבצע את המשימה עדיין קיימת ברקע).

סימנים שכיחים להפרעה פסיבית-אגרסיבית

אדם פסיבי-אגרסיבי עשוי להראות רק חלק מהתכונות הרשומות להלן, ותכונות נוספות שאינן משויכות להתנהגות פסיבית אגרסיבית.

דיבור בצורה מעורפלת התחמקות מאחריות על ידי טענה לשכחנות האשמת אחרים איחור כרוני ושכחנות התלוננות אי-הבעת כעס ועוינות בצורה גלויה פחד מסמכות פחד מתחרות פחד מתלות פחד מאינטימיות עידוד חוסר סדר

חוסר יעילות מכוון שימוש בתירוצים איבוד חפצים שקר הפרעה שיטתית להתקדמות תהליכים דחיינות תרעומת דחיית עצות מאחרים [דרושה הבהרה] סרקזם עקשנות עגמומיות

קישורים חיצוניים

• Sharon C. Ekleberry, ‏הפרעת אישיות פסיבית-אגרסיבית (באנגלית)
• הגדרה של התנהגות פסיבי-אגרסיבית, באתר MedicineNet.com (באנגלית)

• Scott Wetzler, Living with the Passive-Aggressive Man
• How do you Know if this Person is Passive Aggressive?

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.