ולטר קריגר (גנרל)
 | |
| גנרל ולטר קריגר (במרכז) | |
| לידה |
23 במרץ 1892 צייץ, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
11 ביולי 1973 (בגיל 81) באדן-באדן, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1910–1945 (כ־35 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל השריון (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-1 מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-2 מפקד קורפוס הפאנצר ה-58 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
גנרל ולטר קריגר (בגרמנית: Walter Krüger; 23 במרץ 1892 – 11 ביולי 1973) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריגר נולד ב-23 במרץ 1892 בצייץ, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1910 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-181 (הסקסוני ה-15), עמו לחם במהלך מלחמת העולם הראשונה. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר קריגר ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באוקטובר 1931 הועלה קריגר לדרגת מיור, וב-1 באוקטובר 1934 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. ב-1 באפריל 1937 הועלה לדרגת אוברסט, וב-1 באוקטובר 1937 מונה למפקד רגימנט הפרשים ה-10.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ המלחמה מונה קריגר למפקד רגימנט הרגלים ה-171, שהיה חלק מהדיוויזיה ה-56 שהייתה בעתודת קבוצת ארמיות דרום. ב-1 בפברואר 1940 מונה קריגר למפקד חטיבת הרובאים ה-1, ופיקד עליה במהלך המערכה על צרפת כחלק מדיוויזיית הפאנצר ה-1 במסגרת הקורפוס הממונע ה-19. ב-1 באפריל 1941 הועלה קריגר לדרגת גנרל מיור, ובמהלך מבצע ברברוסה לחם עם חטיבתו כחלק מדיוויזיית הפאנצר ה-1 במסגרת הקורפוס הממונע ה-41. ב-11 ביולי 1941 קיבל קריגר את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-17 ביולי 1941 מונה למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-1, שהייתה חלק מקורפוס הפאנצר ה-41, ופיקד עליה במהלך הקרב על מוסקבה. ב-27 באוגוסט 1942 קיבל קריגר את עיטור הצלב הגרמני בזהב, וב-1 באוקטובר 1942 הועלה לדרגת גנרל לוטננט. באביב 1943 הועברה הדיוויזיה שבפיקודו לבלקן, שם ניסה קריגר להנהיג מדיניות כיבוש זהירה, ואסר על חייליו הפעלת סנקציות שרירותיות, אולם מאמציו לא הוכתרו בהצלחה. ב-24 בינואר 1944 קיבל קריגר תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-1 בפברואר 1944 הועלה לדרגת גנרל חיל השריון. ב-10 בפברואר 1944 מונה למפקד קורפוס המילואים ה-58, שהוסב ב-6 ביולי 1944 לקורפוס פאנצר. באוגוסט נשלח הקורפוס שבפיקודו לנורמנדי כחלק מארמיית הפאנצר החמישית, ובאוקטובר הועמד תחת פיקוד הארמייה הראשונה. בדצמבר לחם הקורפוס שבפיקודו במהלך הקרב על הבליטה, כחלק מארמיית הפאנצר החמישית, ובפברואר 1945 הועבר הקורפוס תחת פיקוד הארמייה ה-15. ב-10 באפריל 1945 מונה קריגר למפקד המחוז הצבאי ה-4, ובסוף המלחמה נפל בשבי האמריקני.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריגר שוחרר מהשבי בשנת 1947. לאחר שחרורו התגורר קריגר בבאדן-באדן עד למותו ב-11 ביולי 1973.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ולטר קריגר באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית