ז'אן אסלבורן
לידה |
27 באפריל 1949 (בן 75) שטיינפורט, לוקסמבורג | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | לוקסמבורג | ||||||
השכלה | |||||||
מפלגה | מפלגת הפועלים הסוציאליסטית | ||||||
בן או בת זוג | Sylvie Huber | ||||||
| |||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
ז'אן אסלבורן (בלוקסמבורגית: Jean Asselborn; נולד ב-27 באפריל 1949) הוא פוליטיקאי לוקסמבורגי, המכהן כשר החוץ של לוקסמבורג, וכן שימש בעבר כמשנה לראש ממשלת לוקסמבורג בין השנים 2004 ל-2013, בתקופת שלטונו של ראש הממשלה ז'אן-קלוד יונקר.
ילדותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ז'אן אסלבורן נולד בעיר שטיינפורט ב-27 באפריל 1949. ב-1967, לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, החל לעבוד במפעל יונירויאל (אנ'). באותה עת החל לגלות מעורבות בתנועת האיחוד המסחרי ונבחר כחלק מהמשלחת הצעירה של הפדרציה של פועלי לוקסמבורג (Lëtzebuerger Aarbechterverband).
ב-1968 החל אסלבורן לעבוד בעיריית לוקסמבורג סיטי כעובד ציבור בטרם חזר לשטיינפורט שנה לאחר מכן, שם גם כן עבד במשרה ציבורית עבור העירייה המקומית.
אסלבורן חידש את לימודיו ב-1976, והוציא תעודת בגרות בהמשך אותה שנה. עם קבלת תעודת הבגרות, הוא התמנה למנהל בית החולים הבין-קהילתי בשטיינפורט, תפקיד בו כיהן עד 2004. באוקטובר 1981 קיבל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת ננסי 2.
אסלבורן נבחר לראש עיריית שטיינפורט ב-1982 וכיהן בתפקיד זה עד 2004.
חבר בממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הבחירות הכלליות שנערכו בלוקסמבורג ב-2004, אסלבורן הצטרף לממשלה והתמנה למשנה לראש הממשלה ושר החוץ וההגירה ב-31 ביולי 2004. הוא המשיך בתפקיד זה לאחר הרכבת הממשלה בידי המפלגה הנוצרית-סוציאלית העממית (CSV) ומפלגת הפועלים הסוציאליסטית של לוקסמבורג (LSAP), ב-23 ביולי 2009. באוקטובר 2012, בתקופת כהונתו, נבחרה לוקסמבורג לראשונה בתולדותיה לחברה לא-קבועה במועצת הביטחון של האומות המאוחדות לשנים 2013–2014. גם לאחר הרכבת הממשלה של המפלגה הדמוקרטית (DP), המפלגה הירוקה ו-LSAP, ב-4 בדצמבר 2013, בעקבות הבחירות ב-20 באוקטובר 2013 המשיך אסלבורן בתפקיד שר החוץ, יחד עם אחריות על העניינים האירופאים, ההגירה והמקלט.
בנובמבר 2023, בעקבות הפסד מפלגתו בבחירות הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים[1].
עמדות פוליטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 2016 קרא להשעות או לסלק את הונגריה מהאיחוד האירופי עקב "ההפרה המאסיבית" של חוקי הקיצוניות של האיחוד, והחשש מפני יחסה להגירה במהלך משבר ההגירה באירופה, עצמאות מערכת המשפט וחופש העיתונות[2].
במרץ 2018 גינה את הפלישה הטורקית לצפון סוריה במבצע ענף זית נגד הכורדים בסוריה שקיבלו גיבוי מארצות הברית, ואמר כי "זה לא קשור להגנה עצמית יותר", והוסיף שעל טורקיה להתאפק בהתקפותיה על היחידות להגנת העם (YPG). הוא גם העלה את טיעוניו בפני מועצת נאט"ו.
אסלבורן הוגדר על ידי משרד החוץ בישראל כשר החוץ העוין ביותר לישראל באירופה[1]. באפריל 2020, בתגובה ליוזמת סיפוח חלקים מיהודה ושומרון לישראל, הודיע על תמיכה בהצהרת האיחוד האירופי כי אינו מכיר בריבונות ישראל על חבלי ארץ אלו[3]. עוד פורסם כי אסלבורן פועל להובלת מהלך כלל אירופי נגד סיפוח אפשרי ובין היתר הועלתה סברה כי בכוונת מדינות באירופה להכיר במדינה פלסטינית[4]. אסלבורן התנגד להסכמי אברהם בנימוק שאינם מועילים לפלסטינים[1].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ז'אן אסלבורן, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 איתמר אייכנר, "לא נתגעגע": השר "הכי אנטי-ישראלי באירופה" פורש, באתר ynet, 20 בנובמבר 2023
- ^ Exclude Hungary from EU, says Luxembourg's Asselborn, BBC News, 13 בספטמבר 2016
- ^ Statement by Jean Asselborn following the announcement of the formation of a new government in Israel, The Luxemburg Government, 24 באפריל 2020
- ^ איתמר אייכנר, חשש בישראל: מדינות אירופיות יכירו ב"מדינת פלסטין", באתר ynet, 16 בפברואר 2020