זאב הרצוג
 | |
| זאב הרצוג | |
| לידה | 1941 (בן 83 בערך) |
|---|---|
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב  |
| מנחה לדוקטורט |
יוחנן אהרוני |
| מוסדות |
אוניברסיטת תל אביב |
| תרומות עיקריות | |
| הרצוג וישראל פינקלשטיין פיתחו את התיקון הגדול בכרונולוגיה של תקופת הברזל | |
  | |
זאב הרצוג (נולד בשנת 1941) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור אמריטוס לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר בתחום תקופת בית ראשון, ומאנשי הזרם המינימליסטי בארכאולוגיה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זאב הרצוג היה תלמיד בולט של יוחנן אהרוני. הוא קיבל את התואר דוקטור לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בשנת 1977, ומשמש שם מאז מרצה לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום וראש המכון לארכאולוגיה על שם סוניה ומרקו נדלר.
הרצוג חפר יחד עם יגאל ידין בתל חצור ותל מגידו, ויחד עם אהרוני בתל ערד, ותל באר שבע. לאחר מות אהרוני המשיך בחפירות בתל ערד ובתל באר שבע ולחקור אתרי התנחלות בבקעת באר שבע. הרצוג חקר את קשרי הגומלין שהיו אז בין אזור זה לבין קפריסין. על קשרים אלה מצביעים כלים מיובאים מקפריסין, שנמצאו בתל באר שבע, שככל הנראה היו קשורים עם עיר-המדינה כתיון שבקפריסין (בשטחה של לרנקה של ימינו) ששגשגה באותה עת. עדות נוספת הם מאות צלמיות שנמצאו באזור, להן ארבע רגליים של בעל חיים, ככל הנראה סוס, וגוף אנושי. השילוב בין ראש אנושי לגוף של סוס אינו אופייני ליהודה, אלא לתרבות שרווחה בעולם האגאי[1]. בחפירות תל באר שבע חשף הרצוג מזבח ומצודה מהמאה ה-11 לפנה"ס[2].
בשנים 1977–1980 ניהל הרצוג את החפירות בתל מיכל שליד הרצליה[3]. ובשנים 1981–1995 ניהל את החפירות בתל גריסה שעל גדות הירקון. בין השאר חשף בתל שרידי יישוב מתקופת הברונזה התיכונה (תחילת האלף ה-2 לפנה"ס)[4].
בשנת 1997, לאחר יותר מעשרים שנה של הפסקה בחפירות ביפו העתיקה, חידש הרצוג את החפירות באתר. החפירות מטעם המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם החברה לפיתוח יפו העתיקה, התרכזו בקצה הדרומי של גן הפסגה, באזור המכונה "גן שער רעמסס". באזור זה נחשפה מצודת השלטון המצרי, שחלקים משער הכניסה שלה נחשפו בחפירות יעקב קפלן בשנים 1974-1956. מטרת המשלחת של הרצוג הייתה לחשוף את חלקיה הפנימיים של המצודה, ממערב לשער שנחשף בידי קפלן[5].
הרצוג וישראל פינקלשטיין פיתחו את התיקון הגדול בכרונולוגיה של תקופת הברזל, ובכך איחרו את כל מה שיוחס לממלכה המאוחדת במאה העשירית - למאה התשיעית. כתוצאה מכך הממלכה המאוחדת נותרה ללא ממצאים ארכאולוגיים בשטח. "שערי שלמה" בתל גזר, תל מגידו, תל חצור התאחרו לימי רחבעם או מאוחר יותר. בשנת 2004, פרסם מאמר, יחד עם לילי זינגר אביץ, בו הציע שיטת תיארוך למערכת הכרונולוגית של תקופת הברזל בארץ ישראל, שאינה מתייחסת באופן בלעדי לתיארוך מוחלט של האתרים, אלא להגדרת השלבים השונים על פי שינויים תרבותיים שניתן לזהות באמצעות הממצא החומרי, בדגש על הממצא הקרמי. לפי תיארוך זה ו"תקופת הברזל 2" מתחלקת ל: תקופת הברזל 2א' (925-880/800 לפנה"ס), תקופת הברזל 2ב' (800-732/701 לפנה"ס), ותקופת הברזל 2ג' (732/701-538 לפנה"ס)[6].
בכתבה שהתפרסמה ב-29 באוקטובר 1999 בעיתון הארץ תחת הכותרת הפרובוקטיבית: "התנ"ך - אין ממצאים בשטח" גרם הרצוג התנגדות רבה כשפרש את משנתו הארכאולוגית: "קשה לקבל זאת, אבל לחוקרים ברור היום שעם ישראל לא שהה במצרים, לא נדד במדבר, לא כבש את הארץ במסע צבאי ולא הנחיל אותה לשנים-עשר שבטי ישראל. עוד יותר קשה לעכל את העובדה המתבררת, שהממלכה המאוחדת של דוד ושלמה, המתוארת במקרא כמעצמה אזורית, הייתה לכל היותר ממלכה שבטית קטנה. בנוסף לכך, צפויה אי נוחות לכל מי שיצטרך לחיות עם הידיעה כי ליהוה, אלהי ישראל, הייתה בת זוג, וכי הדת הישראלית הקדומה אימצה את המונותאיזם רק בשלהי תקופת המלוכה ולא על הר סיני".[7] ב-19 באוקטובר 2017, פרסם עיתונאי ״הארץ״ ניר חסון מאמר המשך בו חזר לברר את טיעוניו של הרצוג בראי המחקר מאז, ומסקנתו הייתה "שמה שהרצוג הציג ב-1999 נמצא כיום לא רחוק מהקונצנזוס המדעי וכי מרבית הארכאולוגים יסכימו עם קביעותיו יותר מאשר עם אמירות לפיהן הארכאולוגיה הצליחה להוכיח שהכתוב במקרא הוא אמת היסטורית"[8].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרצוג נשוי לסוציולוגית חנה הרצוג ואב לשלושה ילדים, אחד מהם הוא הכלכלן חן הרצוג.
מפרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים:
- זאב הרצוג, שער-העיר בארץ-ישראל ושכנותיה, המכון לארכאולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, 1976. (קריאת הספר בתצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים"
)
מאמרים:
- זאב הרצוג, יישובים מותחמים ב'נגב-יהודה' ובמדבר באר-שבע, קתדרה 32, יולי 1984
- רות עמירן, אורנית אילן, מ' סבן, זאב הרצוג, ערד, הוצאת הקיבוץ המאוחד והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 1997.
- זאב הרצוג: אספקת המים בתל באר שבע, קדמוניות חוברת 124 (2002)
- רז קלטר וזאב הרצוג: הרמאפרודיטה ביהודה? צלמית קנטאור מתקופת הברזל בתל באר שבע, קדמוניות חוברת 127 (2004) (קריאת הספר בתצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים" )
- זאב הרצוג, החפירות בתל יפו 1999, ב-"יפו בראי ימים, הכנס השנתי הראשון לחקר יפו", המוזאון לעתיקות יפו, תל אביב: מוזאון ארץ-ישראל איילון, איתן וצבי, שחם (עורכים) (2001)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- התנ"ך - אין ממצאים בשטח, המאמר, תגובות ועוד מאתר הארץ
- זאב הרצוג, התנ"ך. אין ממצאים בשטח, באתר "הידען", העתק של כתבה מעיתון הארץ, 29 באוקטובר 1999
- לכו להר עיבל אומר מתנגדו של הרצוג, הארכאולוג אדם זרטל, על המבנה מהמאה ה-12 לפנה"ס שחפר וזוהה על-ידו כמזבח הר עיבל שנזכר בספר דברים ויהושע. מוסף הארץ 11.11.99
- מדענים מתנגשים, מאמר תגובה לטענת "אין ממצאים בשטח" מאת שולה כוגן, בתו של עמנואל וליקובסקי, באתר האייל הקורא
סלע קיומנו או אגדת ילדים: האם התנ"ך קרה באמת? ערב חדש, ראיון באתר יוטיוב
זאב הרצוג, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רז קלטר וזאב הרצוג: הרמאפרודיטה ביהודה? צלמית קנטאור מתקופת הברזל בתל באר שבע, קדמוניות חוברת 127 (2004)
- ^ מזבח קרבנות-היחיד שנמצא בארץ-נחשף בתל באר־שבע, על המשמר, 3 באוגוסט 1976
מצודה מימי שאול המלך נחשפה בתל באר־שבע, דבר, 3 באוגוסט 1976 - ^ שמואל מנחם, סימני עיר קדומה נתגלו ליד הרצליה, מעריב, 28 ביולי 1977
מצודות וגתות יין בחפירות בהרצליה, דבר, 22 באוגוסט 1979 - ^ נחשפה צלמית פריון פלישתית, דבר, 7 בספטמבר 1983
- ^ לילי זינגר אביץ, החפירות המחודשות בתל יפו באתר רשות העתיקות
- ^ Herzog, Z. and Singer-Avitz, L. (2004). Redefining the Centre: the Emergence of State in Judah. Tel Aviv 31: 209–244
- ^ התנ"ך. אין ממצאים בשטח, באתר הארץ, 29 באוקטובר 1999
- ^
ניר חסון, סלע קיומנו או אגדת ילדים: האם התנ"ך קרה באמת?, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2017