חומה

ערך זה עוסק בקיר להגנה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חומה (פירושונים).

חומה היא קיר העשוי אבן, עץ או חומר קשיח אחר, שמטרתו לספק הגנה ולמנוע חדירת חמושים עוינים (צבאות אויב, שודדים ועוד) או לחלופין לתחם (כגון בבית כלא). לרוב החומה עבה וגבוהה יותר מקיר רגיל, על מנת להיות עמידה במיוחד כנגד התקפות אויב.

מאפיינים

המרכיב העיקרי במערך החומות הוא קיר עבה מאוד, ובדרך כלל גם גבוה למדי (יותר מ-5 מטרים), על מנת למנוע מהאויב לטפס בקלות מעליו. חומות עשויות מחומר קשה, בעיקר אבן בניין אך במהלך ההיסטוריה נבנו חומות רבות גם מאדמה, בוץ ועץ, אך רק מעטות מאלה שרדו לעומת חומות האבן. בעידן המודרני נפוצות חומות מבטון ובטון מזוין, ולעיתים אף ממתכת כגון פלדה.

בדרך כלל על גג החומה נסלל שביל שעליו עמדו המגינים, שבדרך כלל היו חמושים בחץ וקשת, ומעמדת גובה זו ירו על התוקפים שצרים על המתחם המוקף בחומה. בעת החדשה כללו חומות רבות גם עמדות ירי לתותחים ורובאים.

בחומות שובצו פעמים רבות צריחים ומגדלי שמירה, והן הוקפו בחפיר. החומות לרוב כללו חרכי ירי ושינות ("שיני חומה") שאיפשרו למגינים לירות חצים על הכוח הצר ממסתור בטוח יחסית.

החומות בימי הביניים כללו גם חלקלקה וחפיר שנועדו להגן על יסודות החומות ולמנוע מהכוח הצר לחתור תחתן.

החומות הקיפו מספר סוגי מתחמים:

עיר או יישוב - חומות העיר היוו מערך ביצורים ארוך ולאורכן שובצו צריחים, מצודות ושערים מבוצרים. חומות ערים נבנו בעיקר בעת העתיקה וימי הביניים וחשיבותן הצבאית ירדה מאוד בעקבות המצאת התותח.
מבצר צבאי - מתחם מבוצר ששימש למטרות צבאיות. בחומות המבצר שובצו צריחים, מגדלים ושערים מבוצרים.
טירה - מתחם מגורים מבוצר ששימש הן למגורי האציל והן כמרכז שלטוני מקומי. בחומות הטירה שובצו צריחים, מגדלים ושערים מבוצרים, כגון שער מתרומם. טירות רבות באירופה גם הוקפו בחפיר, לעיתים קרובות מלא במים.
מכשול הפרדה או גדר גבול - חומה הייתה החלק העיקרי במערך ביצורים שמטרתו הייתה למנוע פלישה והסתננות של אויב לאורך קו גבול באזור הספר. לאורך מכשול ההפרדה שובצו גם מצודות ובסיסי צבא.
מתחמים סגורים לא צבאיים כגון מנזרים - במקרים אלה הייתה החומה לרוב לא יותר מגדר אבן גבוהה ועבה, ולא כללה צריחים וחרכי ירי.

היסטוריה

החומות באו בדרך כלל כחלק ממערכות ביצורים כוללות ולא עמדו לבדן. בעת העתיקה חומות הקיפו ערים, מבצרים וטירות. גם חומות גבול ארוכות לא עמדו לבדן, ולאורך החומה שובצו צריחים ומגדלי שמירה ומבצרים שבהם שכן חיל מצב. דוגמה לחומות כאלה הן החומה הגדולה של סין, חומת אדריאנוס או החומה האטלנטית - שבאו להגן על אזורים נרחבים, בדרך כלל בגבול שבין הציוויליזציה לספר, מפני פשיטות ברברים ואויבים חיצוניים.

מנהג בניין החומות החל בקדם האימפריה האכדית, והיה קשור לקום ערי המדינה. אחת מהחומות העתיקות ביותר התגלתה בחפירות ארכאולוגיות ביריחו.

בחומות שובצו פעמים רבות צריחים ומגדלי שמירה, והן הוקפו בחפיר. החומות לרוב כללו חרכי ירי ושינות ("שיני חומה") שאיפשרו למגינים לירות חצים על הכוח הצר ממסתור בטוח יחסית. לשיאן הגיעו החומות בערים של העת העתיקה ובטירות של ימי הביניים.

פעמים רבות הוכיחו חומות כבלתי חדירות, עניין שהביא לפיתוח טכניקות מצור וכן בניית כלי מצור גדולים. עם התפתחות הארטילריה (בייחוד התפתחות התותח היורה בכינון ישיר בכוח אבק השרפה) הפכו החומות לבלתי-יעילות. המצאת התותח הביא להתפתחות סוג חדש של חומות ששם דגש על ביצורים נמוכים, סוללות עפר ומגננים זוויתיים. ביצורים אלה היו ברובם זמניים ולמרות יעילותם, הם לא נראים מרשימים כמו החומות העתיקות של ימי הביניים.

חומות עדיין היו בשימוש כלשהו במאה ה-19 ושימשו בעיקר להגנה מפני שודדים ופורעים. חומות רבות בתקופה זאת הפכו בעיקר לחומות עץ, ולא אבן, והקיפו בעיקר יישובי ספר.

באמצע המאה ה-20 הקימו מתיישבי התנועה הציונית מאחזי חומה ומגדל על מנת להבטיח שליטה בכמה שיותר שטח מארץ ישראל. מאחזים אלה כללו מגדל שמירה ומספר צריפים המוקפים בחומת עץ כפולות במרחק של כמטר זו מזו. את החלל מילאו בחצץ על מנת להפוך את החומות לממוגנות מירי נשק קל.

גם במאה ה-20 והמאה ה-21 נעשה שימוש בחומות, בעיקר לצורך הפרדה (חומת ברלין) או הגנה על יישובי ספר וצירי תנועה מפני ירי אש קלה, רקטות כתף, טילי נ"ט וצלפים. בישראל נעשה שימוש רב בחומות בטון מודולריות לצרכים אלה, על מנת להגן על התנחלויות, יישובי קו התפר ויישובי עוטף עזה מפני פיגועי ירי פלסטינים. גם בגדר ההפרדה יש חלקים הבנויים מחומת בטון. בחלקם (כגון זה ליד קלקיליה) משובצים מגדלי שמירה מסוג "פילבוקס".

בחודש ספטמבר 2014, אוקראינה הודיעה על בניית חומת "מגן אירופה" לצד גבולה עם רוסיה, על מנת שתוכל ליישם בהצלחה את הסכם התנועה החופשית שחתמה עם האיחוד האירופי^[1].

חומות כחלק ממכשול הפרדה
החומה הגדולה של סין
חומת אדריאנוס בבריטניה
פילבוקס משולב בגדר ההפרדה סמוך לשכונת גילה בדרומה של ירושלים, ספטמבר 2005

חומות עיר

חומות העיר הוא מערך ביצורים הכולל חומה שבה משובצים מגדלים, צריחים ושערי כניסה, הנבנה לרוב סביב אתרים מיושבים (ערים או יישובים אחרים) במטרה להגן על יושביהם מפני גורמים עוינים מבחוץ (ומבפנים). בחומת העיר שובצו מספר שערים, כאשר כל אחד מהם נשמר על ידי מגדלי שער חזקים ולעיתים אף על ידי מצודה גדולה, ששימשה בסיס לחיל המצב ששמר על העיר.

חומות העיר היו אופייניות בעיקר לעת העתיקה ועד לימי הביניים המאוחרים. חומות העיר העתיקות ביותר שניגלו היו חומות העיר יריחו לפני כ-8000 שנה והן כללו את רוב המאפיינים של חומה טובה. גם בחצור נתגלו שרידי חומות מרשימות שנבנו על גבי סוללות גבוהות. הסוללות נועדו לתת מענה לאיום של אילי ניגוח וחיילים הנצמדים לחומה ומחבלים בה מבלי ששומרי החומה יוכלו לראותם. ערים עשירות וגדולות דוגמת קונסטנטינופול כללו חומות גדולות, גבוהות ועבות ולעיתים גם חומות כפולות. חשיבותן של חומות העיר קטן עם המצאת התותח מבוסס אבק השרפה, והביא לירידה בבניית חומות עיר חדשות לצד החלפתן בביצורים נמוכים יותר הכוללים באסטיונים וסוללות עפר שתוכננו לעמוד כנגד ארטילריה. חומות העיר עכו הצליחו לבלום את התקפתו של נפוליאון בונפרטה ב-1799 ולאחר מכן שופצו על מנת לעמוד כנגד ארטילריה. חומות עיר שימשו ערים לצורכי הגנה גם במאה ה-19, אם כי בעיקר נגד כנופיות שודדים ורק לעיתים מועטות כנגד צבא מצויד היטב. בתחילת המאה ה-20 החל גל של הריסת החומות בערים מרכזיות באירופה מתוך הבנה שתפקידן תם בעידן הלוחמה המודרנית. בחלק מהערים השטח שהתפנה לא נוצל לבנייה ונשאר שטח פתוח. בקרקוב לדוגמה, השטח שימש לריאה ירוקה וכיום ניתן להבחין בעיר העתיקה שהיא מוקפת ברצועה של פארק הנקרא פארק פלנטי.

כיום, תפקידן של חומות העיר הוא בעיקר לשמש לנוי וכאטרקציה תיירותית. חומות עיר ידועות, שנשמרו עד היום במצב מצוין, כוללות את חומות ירושלים, חומות קרקסון, חומות דוברובניק, חומות אווילה וחומות עכו.