חונגוו, קיסר סין
לידה |
21 באוקטובר 1328 שושלת יואן | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
24 ביוני 1398 (בגיל 69) נאנג'ינג, האימפריה הסינית | ||||||
שם לידה | Chongba | ||||||
מדינה | שושלת מינג, יואן | ||||||
מקום קבורה | קבר שיאולינג | ||||||
בן או בת זוג |
Empress Ma Consort Guo Ningfei Cheng Mu Consort Guo Huifei בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה | ||||||
שושלת House of Zhu | |||||||
| |||||||
| |||||||
חונְגְווּ (
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשם ג'וּ יְוֵּאנְגָ'אנְג (
חונגוו שלט משנת 1368 ועד למותו בשנת 1398. נחשב לאחד הקיסרים החשובים והאוטוקרטיים ביותר בסין.[3] הוא הכריז על נאנג'ינג כבירתו הקיף את העיר בחומה באורך 50 קילומטרים, ובנה ארמונות ומבני ממשל. חונגוו הנהיג רפורמות מרחיקות לכת בסדרי הממשל, בחקיקה, בצבא, בחקלאות ובמסחר. ב-1364 החל חונגוו לנסח ספר חוקים קונפוציאני, ה"דָאמִינְג לוּ" (
בשנת 1371 הוא יזם תחילת מדיניות חייג'ין שהגבילה סחר ימי.
כבר בתחילת שלטונו הכין חונגוו, הוראות שישמשו כהנחיות לדורות הבאים. הוראות אלה כללו את התובנה שהמדינות המצויות מצפונה של סין הן מסוכנות ומהוות איום למשטר מינג ולעומתן המדינות המצויות מדרום לסין אינן מהוות איום. יתר על כן, הוא קבע כי היות שהמדינות בדרום אינן מהוות איום - אין להתקיפן. ועדיין, למרות או אף בשל הנחיות אלו, סבלו המשטרים במדינות מדרום לסין משאיפות התפשטות של שושלת מינג במהלך המאה הבאה. בסופו של דבר החלישו ההסתבכויות הצבאיות הנמשכות בדרום את משטר מינג בלא שהראו תועלות מוחשיות.
חונגוו הפגין סלידה ממסחר, תולדה מהיותו מאמין בתורת קונפוציוס, ותמך ביצירת קהילות חקלאיות אוטרקיות. עם הקמת שושלת מינג הופקעה הבעלות על שטחי קרקע גדולים שהתרכזה בידיים מעטות שהתפתחה בשושלת סונג המאוחרת ובתקופת יואן. אחוזות גדולות הוחרמו על ידי הממשל, חולקו ליחידות קטנות והושכרו. עבדות פרטית נאסרה. עקב כך, בזמן מותו של קיסר מינג השלישי, יונגלה, הייתה עיקר החקלאות הסינית בידיהם של איכרים עצמאים בעלי אדמה.
תחת חונגוו הפך הקונפוציאניזם שוב לדת המדינה ותחת שלטונו נטלה שוב האצולה המשכילה הקונפוציאנית, שנדחקה לשוליים במשך כמאה שנים בזמן שושלת יואן, את התפקיד הבכיר של ניהול האימפריה.
ב-1380 הורה חונגוו על הוצאתו להורג של חוּ וֵייוּנְג (
הקיסר חונגוו הוציא צווים רבים האוסרים על שימוש במנהגים מונגוליים והכריז על כוונתו לטהר את סין מהשפעה ברברית. עם זאת, הוא שאף גם להשתמש במורשת של שושלת יואן על מנת לשוות נופך חוקי לשלטונו בסין ובשטחים האחרים שנשלטו בעבר על ידי שושלת יואן. הוא אימץ שיטות לחימה מונגליות, גייס חיילים מונגוליים, והמשיך את המסורת של שושלת יואן לתבוע פילגשים וסריסים מקוריאה.[7]
חונגוו חילק טריטוריות ברחבי סין לבניו הרבים כשהוא מנסה לחייבם להתנהל לפי סדרת כללים שהכין המכונה "חְוָאנְג מִינְג דְזוּ שׂוּן" (
נקבר במאוזוליאום מִינְג שְׂיָאולִינְג - אחוזת קבר המשתרעת לרגלי המדרון הדרומי של הר הארגמן בעיר נאנג'ינג.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חונגוו, קיסר סין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- חונגוו, קיסר סין, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Gascoigne, Page 151
- ^ Naquin, Susan (2000). Peking: Temples and City Life, 1400–1900. Berkeley: University of California press. p. 119. ISBN 0-520-21991-0.
- ^ Gascoigne, Page 155
- ^ John A. Rapp, Anita M. Andrew, Autocracy and China's Rebel Founding Emperors: Comparing Chairman Mao and Ming Taizu page 26
- ^ FREDERIC WAKEMAN JR., The Great Enterprise: The Manchu Reconstruction of Imperial Order in Seventeenth-century China vol I Page 24
- ^ Fairbank, John King; Goldman, Merle (2006), China: A New History (2nd ed.), Pages 129-130 Cambridge: Harvard University Press, ISBN 0-674-01828-1
- ^ Robinson, David M. (2008), "The Ming court and the legacy of the Yuan Mongols" (PDF), in Robinson, David M. (ed.), Culture, Courtiers, and Competition: The Ming Court (1368–1644), Harvard University Asia Center, pp. 365–421, ISBN 978-0-674-02823-4, אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-06-11, נבדק ב-2017-10-04