חיים פלאג'י
מצבת קברו של הרב באיזמיר, טורקיה. מאחור נראה ציון קברו של רבי אליהו הכהן | |
לידה |
7 בפברואר 1787 י"ט בשבט ה'תקמ"ז איזמיר, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
10 בפברואר 1868 (בגיל 81) י"ז בשבט ה'תרכ"ח איזמיר, האימפריה העות'מאנית |
כינוי | החבי"ף |
מדינה | האימפריה העות'מאנית |
מקום פעילות | איזמיר, תיריא. |
תקופת הפעילות | 1813 – 10 בפברואר 1868 (כ־55 שנים) |
תחומי עיסוק | רב, פוסק ומקובל |
תפקידים נוספים | חכם באשי |
רבותיו | הרב יצחק מאיו, סבו הרב רפאל יוסף חזן, הרב פנחס רפאל יהושע די שיגורה (הפרד״ס), הרב יצחק גאטינייו |
חיבוריו | ראו להלן |
צאצאים | אברהם פלאג'י, רחמים נסים יצחק פלאג'י, יוסף פלאג'י |
חתימה | |
רבי חיים פלאג'י[1] (נהגה כיום בקרב צאצאיו בכמה אופנים: פאלאצ'י או פלסי או פלאז'ה; מכונה בספרי האחרונים החבי"פ או מוהרח"פ; י"ט בשבט ה'תקמ"ז, 7 בפברואר 1787[2] – י"ז בשבט ה'תרכ"ח, 10 בפברואר 1868) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד באיזמיר, לקאלי קאדין ולרבי יעקב פלאג'י (פלאצ'י). סבו מצד אמו היה רבי יוסף רפאל בן חיים חזן מחבר ספר "חקרי לב" אשר בערוב ימיו היה הראשון לציון. כנער שימש את זקנו,[3] שהשפיע רבות הן על מעמדו של הרב פאלאג'י בקהילה והן על ספריו הרבים.[4]
על ילדותו מספר: ”ומעיד אני עלי שמים וארץ, כי מיום דעתי עד יום היותי בן עשרים שנה הייתי שוקד על לימודי ביום ובלילה בלי שום ביטול”[5]. בשנת ה'תקס"ז (1807) בגיל 19 התחתן עם אסתרולה, בתו של יצחק רבי. למד אצל רבי פנחס די שיגורה[6]. בשנת ה'תקע"ג (1813) קיבל הסמכה ל"החכם השלם" על ידי סבו רבי רפאל יוסף ועל ידי הרב חיים יצחק אלגזי.
לא הסכים לקבל עליו תפקיד ציבורי בחיי אביו. בשנת ה'תקפ"ח (1828) קיבל עליו להיות דיין בבית דין וראש ישיבת "בית יעקב רבי" באיזמיר[7], שבה למד בצעירותו[8]. ישב גם בישיבת בית הלל, שם למד וחיבר רבים מספריו[9]. הרביץ תורה גם בישיבת עץ החיים, שם גם לימד זקנו היר"ח[10].
בשנת ה'תקצ"ז (1837) נתמנה רבי חיים לאב בית דין הגדול באיזמיר שמנה 45 רבנים.
בשנת התקצ"ח נפטרה אשתו מרת אסתרולה[11].
בשנת ה'תרט"ו (1855) התמנה למשרה הרמה ביותר באיזמיר "חכם באשי" (רב ראשי)[12], ולאחר כשנה אף אושר מינויו על ידי הסולטאן עבד אלמג'יד הראשון באישור מלכותי "נישאן" ובכך ניתנו לו סמכויות לשפוט, להוציא לפועל את פסקיו, והופקד בידיו שלטונה של הקהילה היהודית כולה.
רבי חיים היה ידוע כאוהב שלום ורודף שלום ופעל רבות כדי להרבות את האחדות בארצו ובקהילתו וכן פעל רבות לשפר ולחזק את קהילתו.
בשנת ה'תרי"ז, בהיותו בן שבעים, גמר בדעתו לעלות לארץ ישראל, אלא שהאישים החשובים בקהילת איזמיר מנעו זאת ממנו, והפצירו בו שלא יעזוב את קהילתו[13].
בשנת ה'תרכ"ח (1868) בחג שמחת תורה בשעת קריאת התורה קרא רבי חיים את הפסוק "וימת שם משה" ופרץ בבכי, בשעה זו הבינו אנשי קהילתו כי ימיו קרובים ופרצו אף הם בבכי מר, ואכן בי"ז שבט, יום לאחר שסיים את ספרו "ברכת מועדיך לחיים" נפטר רבי חיים מרעלת דם, בשיבה טובה.
מנהיגותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אריכות וסגנון הגיוגרפי.
| ||
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אריכות וסגנון הגיוגרפי. | |
פועלו החברתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי חיים פעל רבות למען עניי עירו והקים מוסדות קהילתיים למען החלשים. הרבה להוכיח בדבר האיסור לצער ולפגוע באחרים, כולל ילדים קטנים, וידועה תוכחתו אל האדונים המצערים את משרתותיהם[דרוש מקור].
רבי חיים הוכיח את נכבדי ועשירי הקהילה פעמים רבות על יחסם לעניי הקהילה, ואף מתח ביקורת על עשירי עירו המסרבים לשלם מיסים לפי יכולתם, ובמקום זאת מעלים בשיעור ניכר את המס על הבשר (ה"גאבילה"), ובכך מעבירים את תשלום המיסים לכתפי העניים. בשל כך פסק כי אף מההכנסה של מס הבשר (ה"גאבילה") יופרש חלק לעניים ולעמלי תורה, בטענה ש"לא בחר בזה ה', ובמקום צדקה ותהי לצעקה, וכי אין לך גזל וחמס גדול מזה".
רבי חיים פעל רבות להקמת בית חולים יהודי באיזמיר ולשם כך אף גייס נדבנים ידועים בעולם בהם: הברון רוטשילד וסר משה מונטיפיורי עימם רקם קשרים חמים, אותם הפעיל רבי חיים גם כדי להציל את יהודי דמשק מעלילת הדם אשר העלילו עליהם. וכן פעל להקמת מוסדות לעזרה סוציאלית ומוסדות ציבוריים נוספים והיה מעורב אישית בהקמת כל מוסד ותפעולו.
רבי חיים דאג לפרנסת עניי העיר ואף בשעותיו האחרונות לפני מותו ביקש כי לא יטריחו את הציבור להתפלל לרפואתו אלא ישכרו מתפללים מעניי העיר למטרה זאת.
רבי חיים מפורסם היה במידת הכנסת האורחים שבה כיבד את כל באי ביתו, וכן בחידושו שמותר לבעל הבית לשנות מדבורו (לשקר), כדי שאורח לא יצטער[14].
רבי חיים תיקן תקנות אשר היו לרווחת אנשי העיר כולה ואף למען בריאות הציבור וידועה הוראתו להימנע מעישון סיגריות לא רק בשבת אלא אף בימות החול.
פועלו החינוכי
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי חיים השקיע את רוב מרצו וסמכותו כדי לשפר את מצב החינוך בקהילתו ובעיקר את מצבם של ילדי העניים וזאת על ידי התקנת תקנות רבות המבטיחות חינוך ראוי:
תקנת "חינוך חובה" - אין אב רשאי להוציא את בנו מהתלמוד תורה לפני שהילד ידע לכל הפחות את סדר התפילות וקריאה, וכן תיקן שבעל מלאכה רשאי להעסיק נער כשוליה רק לאחר שהילד סיים את לימודיו לשביעות רצונם של מפקחים שמונו לכך. וכן הקים לפני מותו "ועד" מיוחד לפיקוח על מוסדות החינוך בעיר ועל ענייני החינוך בכלל.
בנוסף קבע רבי חיים כי המס המוטל על הבשר ("הגאבילה") ישמש למימון חינוך ילדי העניים והקמת מוסדות חינוך נוספים בעיר. בעקבות תקנה זו, הוא הסתכסך עם כמה ממנהיגי הקהילה.
רבי חיים פעל להפצת התורה והקים ישיבות בהם למדו אברכים מובחרים בלי תשלום ואף עול פרנסתם ופרנסת ביתם הייתה על רבי חיים, וכן עסק רבי חיים במתן תשובות למאות השאלות אשר הגיעו אליו ממקומות רבים בעולם, בהם: ממצרים, לוב[15], מרוקו[16], מירושלים[17] תוניסיה, הולנד[18] גרמניה, צרפת[19], האימפריה העות'מאנית, רוסיה[20], עיראק[21], סוריה[22], פולין[23], ושווייץ, וחלקן מופיעים בספרי שו"ת שהוציא לאור.
קבורתו וקברו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי חיים פלאג'י נקבר בבית העלמין העתיק באיזמיר בהלוויה ממלכתית שבה השתתפו גם אנשי הצבא הטורקי, נציגי השלטונות ונציגי מדינות זרות. במהלך מסע ההלוויה סבבו את ארונו בני קהילתו אשר נשאו בידיהם את ספריו ונרות דולקים.[דרוש מקור] בהלווייתו הספידו אותו לפני הארון תלמידיו הרב יהושע שלמה ארדיט והרב חיים בנימין פונטרימולי, מחבר ספר פתח הדביר[24].
בעוד מצבות הקברים בבית העלמין פונות לכיוון דרום, מצבת קברו של רבי חיים היא היחידה הפונה לכיוון מזרח, מסיבה לא ברורה[25].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי חיים התפרסם בספריו הרבים, כ-80 במספר, אותם התחיל לכתוב בגיל 16 ואשר עוסקים בקשת רחבה של נושאים: 7 חיבורים על התנ"ך, 9 חיבורים על התלמוד, 15 ספרי מדרשים ודרושים, ספרי מוסר ו-24 חיבורים בהלכה, קבלה, שו"ת וספרים רבים נוספים.
בסיום כתיבת כל ספר, היה עורך רבי חיים סעודת מצווה והיה מחלק את ספריו ללא תמורה. את ספריו לעולם לא מכר.[דרוש מקור]
בי"א באב ה'תר"א (1841) התחוללה שרפה באיזמיר ובה חרבה שכונת היהודים ונפגע גם ביתו של הרב חיים:
"באותו לילה נשרף רוב רובי תורתי אשר טפחתי וריביתי... בין הכל ד"ן אנכי וכולם כאחד היו למאכולת אש ויי לאזילא ויי לאבידה שאינה חוזרת אותיות פורחות מפני הדליקה הכל לגבוה סלקא [הלך] ובאותם הימים דעתי בל עמי מרוב צערי ותדד שנתי מעיניי והייתי בוכה יומם וליל איכה נהיית הרעה הגדולה הזו.... וחסדי ה' אזכיר תהלות ה' כעל כל מה שגמלנו ה' דבעזרתו ית' שמו, חזרתי על המקרא לחדש ממה שהיתה לשריפה ומאז ועד עתה לשליש ולרביע..."
— חיים לראש, הקדמה
במהלך השנים שיחזר רבי חיים חלק מכתביו והוציא לאור עשרות מהם, מיעוטם נותרו עדיין בכתב יד. בשנים האחרונות חיבוריו נדפסים בין השאר על ידי מכון 'שובי נפשי' בירושלים. חלק מחזיונותיו וחידושי תורה שנתגלו לו בחלום בחזיון הלילה, נתפרסמו בסוף ספר ויוסף אברהם בשם קונטרס חזיונות חיים (ירושלים, תשס"ח).
רשימה חלקית מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אב"י הנח"ל - על אגדת בראשית.
- ארצות החיים - מעלות ארץ ישראל.
- ברכת מועדיך לחיים - דרושים למועדים ולחודשי השנה. יצא לאור יום לפני מותו[26].
- גנזי חיים, באתר היברובוקס - חידושי הלכות ע"פ סדר א' ב', אזמיר תרל״א.
- דרכיו למשה - דרוש לכבוד השר משה מונטיפיורי, בעקבות עלילת הדם בדמשק.
- דרכי חיים - ביאורים על ספר בית אבות (ביאורו של המאירי למסכת אבות).
- החיים יודוך - פירוש על תהילים.
- החפץ חיים, איזמיר תר"מ - חידושי הלכות באיסור והיתר ודיני ממונות.
- הכתוב לחיים - פירוש על תהילים.
- ובחרת בחיים, איזמיר תרל"ד על רש"י, תוספות, והרא"ם על סדר התורה.
- זכירה לחיים – ח״א על הזוהר, ח״ב על מדרש רבה ועל הגדה של פסח.
- חקות החיים – פסקים וכתבים על חושן משפט.
- חוקי החיים (א) (ב) - חק לישראל עם הוספות.
- חיי וחמרא - ענייני חומרות שיש לנהוג בהם.
- חיים ביד - שו"ת על חלק יורה דעה.
- חיים ומזון - חידושים על ספר הזוהר, אזמיר, תרכ"ח.
- חיים ומלך, איזמיר תרל"ד - על משנה תורה להרמב"ם.
- חיים ושלום - שו"ת בענייני אבן העזר.
- חיים טובים - על מדרש שמואל, מדרש שוחר טוב, ומדרש משלי.
- חיים לגופא - על אותיות התורה.
- חיים לראש – על הגדה של פסח.
- חיים תחילה - פירושים לסמיכות תחילת התורה וסופה.
- חלקם בחיים – הספדים.
- חקקי לב – שו"ת.
- ימצא חיים - תפילות, בקשות וסגולות, איזמיר תרכ״ג.
- ישמח חיים - כינויים ע"ד הקבלה.
- כל החיים - כללי הש"ס וכללי הפוסקים.
- כף החיים - הלכה ומוסר על סדר היום, שבת וראש חודש.
- כפר לחיים - סדר עבודת יום הכיפורים, אזמיר תרכ״ח.
- לב חיים - שו"ת בענייני אורח חיים יצא לאור בשנת ל"ב לחיי רבי חיים.
- 'לוח ארז', איזמיר תרל"ז ביאור על תנא דבי אליהו.
- לחיים בירושלים – על התלמוד הירושלמי.
- מועד לכל חי- פסקי דינים ותוכחות מוסר למועדי השנה.
- מ"י החסד חלק א' - על המכילתא ועל ילקוט שמעוני תנ"ך ומגילות.
- מ"י החסד חלק ב' - על ילקוט שמעוני.
- מצה חיים - קונטרס (בן דף אחד) לכבוד מלכת אנגליה בעקבות השתתפותה בהצלת היהודים מעלילת דמשק בלאדינו.
- משא חיים - על הלכות מדינה, הסכמות הקהל, תקנות, מיסים ומנהגים.
- נפש חיים - מערכות במחשבה.
- נפש כל חי - מערכות נוספות לספר נפש חיים.
- נשמת כל חי - שו"ת.
- סמיכה לחיים - שו"ת. אותו חיבר יחד עם סבו-רבו רפאל יוסף חזן.
- ספר חיים - דיני קריאת ספר תורה והלכותיו.
- ספרי חיים - על הספרי.
- עיני כל חי – חידושי הלכות ואגדות על התלמוד הבבלי.
- עמודי חיים - על שישה עמודים עליהם העולם עומד.
- עתרת החיים - תפילות.
- פני חיים – פירוש למדני על סדר הפרשות.
- פעולת צדיק לחיים – ביאורים על מסכת אבות, ספרו הראשון שנכתב בגיל 17.
- פר אחד - על פרקי דרבי אליעזר.
- צדקה לחיים - דרשות ל"שבת הלבשה", שבת שיועדה לענייני צדקה.
- קול החיים - קיבוץ תפילות ותיקונים שיש לומר לאחר גיל 70, חובר על ידו בהגיעו לגיל זה.
- רוח חיים - על סדר השולחן ערוך.
- רחמים לחיים - הגהות והערות על חלקו החמישי של "שו"ת הרשב"א", שהוציא לאור על פי כתבי יד.
- רפואה וחיים - ענייני רפואות וסגולות.
- שנות חיים - מחזור לראש השנה ויום הכיפורים עם פסקיו.
- תוכחת חיים - תוכחות מוסר על סדר התורה.
- תורה וחיים - על לימוד תורה.
- תנופה חיים - ביאורים על התנ"ך.
ילדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנו הבכור הרב אברהם, ראב"ד אזמיר, מחבר הספרים פדה את אברהם, ברך את אברהם ועוד.
- רבי רחמים נסים יצחק (מכונה רנ"י), מחבר הספרים יפה ללב, אבות הראש, ועוד ספרים.
- רבי יוסף, מחבר הספרים יוסף את אחיו, ויוסף אברהם ועוד.
- בתו לאה, נישאה לרב בן ציון ג'ורקיל בשנת ה'תר"ו[27].
- בת נוספת, נישאה לרבי יצחק איבן גיאת.
מתלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי נסים יצחק אלגראנאטי – מחבר ספר ’חכמה מאין‘ [איזמיר תרנ״ב].
- רבי יעקב אמאדו – בעל ספר אמרי אמת [איזמיר תרמ"א][28]
- רבי בכור יעקב יעבץ – מחבר הספר צור יעקב [איזמיר תרכ״ו] – דרשות וחידושים על ספר פרשיות התורה, וכן ספר עדת יעקב – חידושי הלכות ואגדות שטרם נדפס[29].
- רבי אברהם קורקידי – מחבר ספר וייקח אברהם [איזמיר תרמ"ב] וכן ספר עט סופר על שטרות [לא הודפס][30]. (בנו היה נסים קורקידי).
- רבי אברהם שלום חי חמוי - חיבר ספרים רבים.
- הרב יעקב חאביף - מחבר ספר ויחי יעקב.
- רבי חיים הלוי, רבה של מילאס ומחבר הספרים: ׳שיר ושבחה׳ ו׳כל כנסייה׳[31].
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]עץ משפחת חזן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב ד"ר שמעון אריה לייב עקשטיין, תולדות החבי"ף, ירושלים: הוצאת הלוים, תשנ"ט באתר אוצר החוכמה
- הרב שמואל אלטלף, הרב חיים פלאג’י זצ"ל חייו ופועלו: הרב הכולל ליהדות איזמיר - טורקיה, קובץ הציונות הדתית ג, תשסא עמ' 308–325.
- במבוא לספר ברכת מועדיך לחיים הוצאת "שובי נפשי" ירושלים
- במבוא לתחילת ספר תפארת אברהם (ליקוטים על הגדש"פ מתורת ר' אברהם פלאג'י).
- דוד אברהם, תולדות רבינו חיים פלאג'י זצוק"ל כתובים בידי עצמו, ירושלים: מכון ירושלים (אור המזרח), תשע"ד.
- ישראל יצחק חסידה, רבי חיים פאלאג'י וספריו, ירושלים: הוצאת מוקירי מרן החבי״ף, תשכ״ח.
- רבי חיים פאלאג'י השני, שמעון וענונו, אנציקלופדיה לחכמי טורקיה, עמ' 253, באתר אוצר החוכמה
- חלומות במשנתו - דף מקורות באתר 'ספריא'.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קישורים לספריו באתר היברו בוקס נמצאים ברשימת הספרים למעלה
- אתר הועדה להוצאת ספרי מרן החבי"ף
- ערך רבי חיים פלאג'י באתר "ובחרת בחיים"
- ערך רבי חיים פלאג'י באתר אנציקלופדיית דעת
- רבי חיים פלאג'י באתר אהלי צדיקים
- קורות חייו מפי הרב ארז קדוסי
- מידע על חיים פלאג'י בקטלוג הספרייה הלאומית
- חיים פלאג'י, באתר "החכם היומי"
- חיים בן יעקב פאלאג'י (1788-1869), דף שער בספרייה הלאומית
- סדר הלימוד לעת הרעש (רעידת אדמה) שתיקן הרב חיים פאלאג'י.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בכתיב בן זמנו "פאלאג'י"
- ^ בספר "רבי חיים פאלאג'י וספריו" (לריש"י חסידה) עמוד י"א כתב, - ונמשך אחריו ר"א סורסקי ב"אורות ממזרח" עמוד נ"ד,שנולד בי"ז טבת תקמ"ח. וזו טעות משולשת: 1. בעניין יום החודש, כתוב במפורש בנוסח המצבה (המועתק על ידי חסידה בעצמו, וגם מצולם בספרו, בעמודים ל"א-ל"ב) י"ט. (וכן הוא הנכון לפי הלוח) 2. בעניין החודש כתוב בנוסח המצבה: "דמלאו ימיו ושנותיו... ומחודש לחודש". ואם כן הוא שבט. 3. בעניין השנה, כתוב בנוסח המצבה: "זקן ושבע בשיבה טובה שעבר מגבורות". ובסוף כתוב סימן לשנות חייו: בטלל"י, וזה גימטריא: פ"א. וכן כתב המחבר עצמו בהקדמת ספר קול החיים: "דחנני ה'... והגיעני להשלים שמונים שנה". הרי מכל זה שעבר השמונים שנה והגיע לפ"א. ואם כן נולד בשנת תקמ"ז. ואכן, בנוסח המצבה כתוב - והועתק גם על ידי חסידה-, שנולד ביום רביעי בשבוע. לפי הלוח, בשנת תקמ"ח לא חל יום רביעי לא בי"ז או י"ט בטבת, ולא בי"ז או י"ט בשבט. אך בשנת תקמ"ז אכן חל יום י"ט בשבט ביום הרביעי!. (ולא י"ז או י"ט בטבת). וזו ראיה ברורה לכל שלושת הדברים. וזה נותן לנו את יום הולדתו המדויק: יום ד' י"ט שבט תקמ"ז.
- ^ ספר חיים, הקדמה
- ^ בין היר"ח לחבי"ף – הערות על הקשר בין סב לנכדו | תורת הר עציון, באתר etzion.org.il
- ^ צואה מחיים
- ^ ארצות החיים: דרוש ב
- ^ צוואה מחיים, אות י"ב דף ח עמוד ב, אזמיר
- ^ החפץ חיים: הקדמה
- ^ למשל: זכירה לחיים (ח"ב, בשער), חיים ושלום (ח"ב, בהקדמה) עיני כל חי (בהקדמה) ועוד.
- ^ לב חיים ח"ב סי' קכה
- ^ אמרי אמת, דרוש ה' להספד
- ^ חלקם בחיים, דרוש ל"ד, דף ק"ד עמוד ב, אזמיר
- ^ ראו ארצות החיים שער ח' אות י', כתב זאת אגב עסקו בשאלה ההלכתית האם הרבצת תורה בחו"ל עדיפה על עלייה לארץ, וסיים בתפילה לעצה טובה מהקב"ה.
- ^ כף החיים סי' ה אות יד
- ^ מטראבלוס שבלוב מרבי אברהם אדדי ורבי יעקב רקח (רוח חיים אה"ע מ"ב ולב חיים ח"ב סימן רס"ז).
- ^ מטיטואן מאת רבי יצחק בן ואליד, בשו"ת לב חיים סימן ק"י, ובחיים ביד.
- ^ למשל עם רבי יצחק קובו, שהיה ראשון לציון, רוח חיים, אה"ע סימן קל"ב.
- ^ לאמסטרדם לרבי צבי הירש, לב חיים סימן קכ"א.
- ^ לפריז, לב חיים חלק ב' סימן ט'.
- ^ התכתב עם המלבי"ם, רוח חיים יו"ד סימן של"ד
- ^ לב חיים ח"ב סימן כ"ג, וכן עם רבי יוסף חיים, חוקות החיים סימן נ"א וראה גם רב ברכות מערכת ק'.
- ^ בשו"ת חיים ביד
- ^ התכתב עם רבי שלמה קלוגר, חיים ביד סימן פ"ג
- ^ הרב יעקב אמאדו, אמרי אמת דרוש ב' להספד
- ^ ערכו באתר קברי צדיקים
- ^ ברכת מועדיך לחיים ח"א, הקדמה
- ^ הרב יוסף פאלאג'י, יוסף את אחיו, ריש מערכת ג'
- ^ חכם יעקב אמאדו, באתר "החכם היומי"
- ^ חכם בכור יעקב יעבץ, באתר "החכם היומי"
- ^ חכם אברהם קורקידי, באתר "החכם היומי"
- ^ שפתי ישנים 71
תקופת חייו של הרב הרב חיים פלאג'י על ציר הזמן |
---|
|
אחרונים | ||
---|---|---|
חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים |