טימותי אוליפנט
.jpg) | |
| אוליפנט, 2011 | |
| לידה |
20 במאי 1968 (בן 56) הונולולו, הוואי, ארצות הברית |
|---|---|
| שם לידה | טימותי דייוויד אוליפנט |
| מדינה |
ארצות הברית  |
| תקופת הפעילות |
מ-1995 |
| עיסוק | שחקן קולנוע, שחקן טלוויזיה, מפיק טלוויזיה, שחיין |
| מקום לימודים |
|
| בת זוג | אלכסיס ניף |
| פרסים והוקרה | מועמדות לפרס אמי - 2011, 2019 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
טימותי דייוויד אוליפנט (באנגלית: Timothy David Olyphant; נולד ב-20 במאי 1968) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאי. מוכר מתפקידיו בסדרות הטלוויזיה כגון סת' בולוק (אנ') בסדרה "דדווד", וס קורליק בסדרה "נזקים" וריילן גיבנס (אנ') בסדרה "צדק פרטי". כיכב בסרטים "צעקה 2", "עקיצה ב-60 שניות", "לוכד החלומות", "איזו מין שכנה", "היטמן", "מת לחיות 4.0", "בריחה מושלמת" ו"אני מספר ארבע".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוליפנט נולד בהונולולו, הוואי שבארצות הברית, למשפחה נוצרית בעיקרה, אם כי סבה של אמו היה יהודי.[1] אביו הוא ג'ון ורנון ביוון אוליפנט, מורה במכללה שעבד ביקב, ואמו היא קת'רין (לבית גדעון).[2][3] הוא האמצעי מבין שלושה בנים. גדל במודסטו שבקליפורניה.[4][5] השתתף בשחייה תחרותית מגיל 6. ב-1986 עלה לגמר בתחרות שחייה קצרה[6]. באותה שנה סיים את לימודיו התיכוניים.[7]
אוליפנט המשיך לשחות בנבחרת אוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס אנג'לס, שם למד אמנות. הוא לקח שיעורי משחק כבחירה באוניברסיטת קליפורניה באירוויין במטרה למלא את נקודות הזכות שהוא צריך כדי לסיים את האוניברסיטה. לאחר מכן החליט לעבור לניו יורק ללמוד משחק. הוא לקח שיעורי משחק עם ויליאם אספר בסטודיו ויליאם אספר במשך שנתיים, ואז החל לחפש עבודה כשחקן.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוליפנט עשה את בכורת האוף ברודוויי שלו בשנת 1995 בהפקה של תיאטרון "Playwrights Horizons" ל-"The Monogamist" וגילם את טים האפגוד. הוא קיבל את פרס עולם התיאטרון להופעת בכורה מצטיינת על הופעתו.[8] לאחר מכן הוא הופיע במחזה "SantaLand Diaries" בשנת 1996, אשר נכתב על ידי דייוויד סידאריס ובעיבודו ובבימויו של ג'ו מנטלו,[9] ובמחזה "Plunge".
אוליפנט חזר ללוס אנג'לס ומצא עבודה בטלוויזיה. בשנת 1995 שחק בתפקיד הטלוויזיה הראשון שלו בפרק הפיילוט לרימייק לסדרה "77 Sunset Strip", שהופק על ידי קלינט איסטווד. הוא לוהק לפיילוט של "מר וגברת סמית'" (1996), כסקובי, העוזר של מר סמית' (סקוט באקולה).[10] אוליפנט הופיעו ב-3 פרקים של דרמת המשטרה "High Incident" וב-1997 בסרט טלוויזיה של ערוץ הולמרק, "אלן פוסטר". שנה לאחר מכן הופיע בסרט של HBO "When Trumpets Fade", שהיה דרמטיזציה לקרב על יער הירטגן. בעקבות זאת כיכב בתפקיד אורח ב"סקס והעיר הגדולה" בתור אחד החברים של קארי ברדשו.
אוליפנט עשה את סרט הבכורה שלו בתפקיד קטן ב"מועדון האקסיות" (1996). הוא הופיע בתפקיד קצר בסרט הבריטי-אמריקאי "חיים לא רגילים" (1997) שביים דני בויל ובכיכובו של יואן מקגרגור, אבל זכה להכרה בסרט האימה "צעקה 2" (1997), כסטודנט סרט ציני, מיקי, שמתגלה גם כאחד משני הרוצחים באותו סרט, לקראת סופו. הוא גילם את סוחר הסמים טוד גיינס בדרמה הקומית "גו" (1999), בבימויו של דאג לימן. תפקידיו הבאים היו ב"מועדון הלבבות השבורים: קומדיה רומנטית" (2000) ו"עקיצה ב-60 שניות" (2000).
היו לו תפקידים ב"רוק סטאר" (2001) ו"לוכד החלומות" (2003). בשנת 2004 הוא שיחק מפיק סרטי פורנו בקומדיה "איזו מין שכנה".
אוליפנט שיחק את התפקיד הראשי של השריף סת' בולוק ב"דדווד" במשך שלוש עונות בין השנים 2004 עד 2006. אוליפנט החשיב את זה כאחד התפקידים הראשיים הראשונים שלו כ"מסובך" ודמות "מורכבת". בינואר 2007 הופיע אוליפנט בקומדיה "תפוס ושחרר". אוליפנט זכה בתפקיד מול מספר שחקנים ידועים אחרים.[11] אוליפנט למד משחק עם גארנר כאשר עבר לניו יורק.[4] בהמשך הוא הופיע ב"מת לחיות 4.0" כנבל טרור קיברנטי, וב"היטמן" בתור הדמות הראשית. ב-2008 שיחק בסרטים "הארכת שירות", המספר על מלחמת עיראק שבו גילם את לויטננט קולונל, "ביל", קומדיה בכיכובם של ארון אקהרט וג'סיקה אלבה, ודיבב במשחק המחשב "Turok" את הקאובוי.
ביוני 2008 הצטרף לצוות השחקנים של סדרת הדרמה "דמג'ס", בכיכובה של גלן קלוז. באותו זמן הוא לוהק גם בקומדיית המצבים של כריסטינה אפלגייט "סמנתה מי?", אבל לאחר פרק אחד הוחלף על ידי בילי זיין.[12] בשנת 2009 כיכב במותחן "בריחה מושלמת", ושיחק בסרט "חי גבוה", ועל תפקידו קיבל מועמדות לפרס ג'יני לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת 2011. בשנת 2010 הוא הופיע בתפקיד הראשי כשריף העיירה בריימיק של הסרט "הטירוף".
בשנת 2010 קיבל אוליפנט את התפקיד הראשי של ריילן גיבנס בסדרת דרמת הפשע "צדק פרטי" ברשת הטלוויזיה FX Networks. הסדרה מבוססת על דמות שנוצרה על ידי אלמור לנארד ברומנים "Pronto" ו-"Riding the Rap", והסיפור הקצר "Fire in the Hole", אשר שימש כבסיס לפיילוט. אוליפנט זכה לשבחים הן מצד המבקרים והן מצד הקהל, וקיבל מספר מועמדויות, בין היתר מועמדות לפרס אמי לשחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה לשנת 2011, לפרס בחירת מבקרי הטלוויזיה ולפרס סטלייט, והמשיך לגלם את דמות זו למשך 6 עונות עד לשידור הפרק האחרון ב-14 באפריל 2015. אוליפנט שימש גם כמפיק בפועל של הסדרה.
בשנת 2011 גילם את הנרי בסרט המדע בדיוני והפעולה "אני מספר ארבע", המבוסס על הספר בעל אותו שם מאת ג'ובי האגהס וג'יימס פריי, אשר כותבים תחת שם העט המשותף פיטקוס לור. באותה שנה דיבב את קולו של רוח המערב בסרט האנימציה "רנגו" שביים גור ורבינסקי; הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט המונפש הטוב ביותר. בשנה זו גם דיבב במשחק הווידאו "Call of Duty: Modern Warfare 3".
בשנים 2015-2016 שיחק בארבעה פרקים בסיטקום "הכריש" (The Grinder) של רשת FOX.
בשנת 2017 שיחק בדרמה הביוגרפית של אוליבר סטון "המרגל סנודן" בו גילם את ז'נבה, סוכן ב-CIA.
בשנים 2017-2019 כיכב לצד דרו ברימור במשך שלוש עונותיה של סדרת קומדיית האימה "דיאטת סנטה קלריטה" של שירות הסטרימינג נטפליקס, בתור ג'ואל המונד.
בשנת 2019 שיחק בסרטו של קוונטין טרנטינו "היו זמנים בהוליווד" בו גילם את השחקן ג'יימס סטייסי, תרם את קולו לסרט האנימציה "מיסטר לינק" וגם שיחק בסרט הטלוויזיוני "דדווד: הסרט" ששודר ברשת HBO, ומהווה המשך לסדרה -"דדווד" בו שב לגלם את דמותו של סת' בולוק. אוליפנט היה מועמד לפרס אמי על הפקת הסרט.
בשנת 2020 הצטרף אוליפנט לצוות השחקנים הראשי בעונתה הרביעית של סדרת הפשע "פארגו" מבית רשת FX Networks בתור דיק וויקוואר.
באוגוסט 2024, פורסם כי אוליפנט לוהק לסדרת קומדיית הגולף בכיכובו של אוון וילסון באפל TV פלוס.[13]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוליפנט נישא ב-1991 לאלקסיס ניף, בת זוגו מימיו בקולג'. בני הזוג גרים בשכונת וסטווד (אנ'), לוס אנג'לס ולהם שלושה ילדים.[4]
משנת 2006 ועד סוף 2008, אוליפנט היה כתב הספורט בתוכנית הרדיו אינדי 103.1 של ג'ו אסקאלנטה בלוס אנג'לס. במאי הקולנוע דייוויד לינץ' שימש כחזאי התוכנית. אוליפנט טלפן לתחנה בכל שידור, והעביר את הדיווחים שלו בצורה לא שגרתית. בעקבות סגירת התחנה הוא התבדח: "אם אתה מכיר מישהו שמחפש דיווחי ספורט משחקן שלרוב פשוט נזכר בדברים שקרו אתמול, או שקרא אותו ישירות מהעיתון, אז אני הבחור שלך."
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1996 | מועדון האקסיות | ברט ארטוניאן | |
| 1997 | חיים לא רגילים | מטייל | |
| צעקה 2 | מיקי אלטיירי | ||
| 1999 | הוקס | ||
| 1999 | אהבה בהקפאה | לוק | |
| גו | טוד גיינס | ||
| Advice from a Caterpillar | בראט | ||
| 2000 | The Broken Hearts Club | דניס | |
| עקיצה ב-60 שניות | הבלש דרייקוף | ||
| 2001 | בלשית בסטייל | מייקל | |
| אוגי רוז | רוי מייסון | ||
| רוק סטאר | רוב מלקולם | ||
| הדברים הבטוחים | רנדי | ||
| 2002 | Coastlines | סוני | |
| 2003 | לוכד החלומות | פיט מור | |
| מילה של גבר | ג'ק | ||
| 2004 | איזו מין שכנה | קלי | |
| 2006 | תפוס ושחרר | פריץ' מסינג | |
| 2007 | מת לחיות 4.0 | תומאס גבריאל | |
| היטמן | סוכן 47 (אנ') | ||
| 2008 | הארכת שירות (אנ') | בות' מילר | |
| הכירו את ביל | צ'יפ ג'ונסון | ||
| 2009 | בריחה מושלמת | ניק בנט | |
| High Life | דיק | ||
| 2010 | The Crazies | שריף דייוויד דאטון | |
| אלקטרה לוקס | דלווד באטרוורת' | ||
| 2011 | רנגו | רוח המערב | דיבוב |
| אני מספר ארבע | הנרי | ||
| 2013 | Dealin' with Idiots | אבא של מקס | |
| 2014 | מכאן אני ממשיך | הורי קלאהן | |
| 2016 | יום האם | הנרי | |
| המרגל סנודן | ז'נבה | ||
| 2018 | Dark Was the Night | סטיבן לאנג | |
| 2019 | מיסטר לינק | ויליארד סטנק | דיבוב |
| היו זמנים בהוליווד | ג'יימס סטייסי (אנ') | ||
| 2021 | הזרזיר | טרוויס דלפ | |
| National Champions | אליוט שמידט | ||
| 2022 | אמסטרדם | טארים נילפקס | |
| 2023 | Havoc | ||
| TBA | Beef | בריאן גילס |
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1996 | מר וגברת סמית' | סקובי | פרק: "Pilot" |
| 1996–1997 | High Incident | ברט פאראדיי | 3 פרקים |
| 1997 | ELN FOSTER | סרט טלוויזיה | |
| 1998 | סקס והעיר הגדולה | סאם | פרק: "Valley of the Twenty-Something Guys" |
| כשנדם קול החצוצרות | טרנס לוקאס | סרט טלוויזיה של HBO | |
| 2002 | Night Visions | אלי | פרק: "Harmony" |
| 2004–2006 | דדווד | סת' בולוק (אנ') | תפקיד ראשי (3 עונות); 36 פרקים |
| 2006 | קוראים לי ארל | בילי ריד | פרק: "Dad's Car" |
| 2008 | סמנתה מי? | ווינסטון פאנק | פרק: "The Boss" |
| 2009–2010 | Damages | ווס קרוליק | 11 פרקים |
| 2010–2015 | צדק פרטי | ריילן גיבנס (אנ') | תפקיד ראשי (6 עונות); 78 פרקים
גם מפיק בפועל |
| 2010 | המשרד | דני קורדריי | 3 פרקים |
| 2012 | הליגה | ווסלי | פרק: "The Freeze Out" |
| 2013 | ארצ'ר | לוקאס טרוי | דיבוב; פרק: "The Wind Cries Mary" |
| מינדי | גרהאם לוגן | פרק: "Sk8er Man" | |
| 2015–2016 | הכריש | רייק | 4 פרקים |
| 2017–2019 | דיאטת סנטה קלריטה | ג'ואל המונד | תפקיד ראשי (3 עונות); 30 פרקים
גם מפיק בפועל |
| 2019 | דדווד: הסרט | סת' בולוק (אנ') | סרט טלוויזיה של HBO
גם מפיק בפועל |
| 2020 | המקום הטוב | עצמו | פרק: "You’ve Changed, Man" |
| תרגיע | מיקי | פרק: "You’re Not Going to Get Me to Say Anything Bad About Mickey" | |
| פארגו | דיק וויקוואר | 7 פרקים | |
| המנדלוריאן | המרשל קוב וונת' (אנ') | פרק: "Chapter 9: The Marshal"
מועמד פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן אורח בסדרת דרמה (אנ') (2021) | |
| 2021 | אבא אמריקאי | נואל | דיבוב; פרק: "Klaus and Rogu in Thank God for Loose Rocks: An American Dad! Adventure" |
| ריק ומורטי | נחת בצבא ארצות הברית | דיבוב; פרק: "Rick & Morty's Thanksploitation Spectacular" | |
| משפחת סימפסון | שריף פלאנדרס | דיבוב; 2 פרקים | |
| 2022 | הספר של בובה פט | המרשל קוב וונת' (אנ') | 2 פרקים |
| The Great North | וייד | דיבוב; פרק: "Beef's in Toyland Adventure" | |
| חבורת הגופים | ספוטי גאגלס | דיבוב; פרק: "The Big Rig Bandit!" | |
| 2023 | Full Circle | דרק | מיני-סדרה |
| דייזי ג'ונס והסיקס | רוד רייס | מיני-סדרה | |
| צדק פרטי: עיר ראשונית | ריילן גיבנס (אנ') | תפקיד ראשי
גם מפיק בפועל | |
| TBA | הנוסע השמיני | קירש | סדרת טלוויזיה עתידית של FX |
תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | מחזה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1995 | The Monogamist | טים האפגוד | אוף ברודוויי |
| 1996 | The Santaland Diaries | קרמפט | אוף ברודוויי |
| 1997 | Plunge | ג'ים | אוף ברודוויי |
| 2016 | Hold On to Me Darling | סטרינג' מקריין | אוף ברודוויי |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טימותי אוליפנט, ברשת החברתית פייסבוק
טימותי אוליפנט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
טימותי אוליפנט, באתר AllMovie (באנגלית)
טימותי אוליפנט, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- טימותי אוליפנט, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
טימותי אוליפנט, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
טימותי אוליפנט, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טימותי אוליפנט באתר IMBd
- ^ "The Arizona Daily Star, Tucson, Gerald M. Gay column: Remote Controlled : Future FX series has a couple of Tucson ties". Tmcnet.com. נבדק ב-2012-05-01.
- ^ "John Vernon Bevan Olyphant '63 | Upsilon Alpha of Phi Gamma Delta". Arizonafiji.org. 1941-04-25. אורכב מ-המקור ב-2012-04-25. נבדק ב-2012-05-01.
- ^ 1 2 3 Patterson, John (29 באפריל 2010). "Timothy Olyphant: a law unto himself". The Guardian. נבדק ב-7 ביוני 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Zimmerman, Paul (4 באפריל 1999). "A Life Less Ordinary". If.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Garland, Frankie (26 במרץ 1986). "Olyphant Moves up to the big time". Modesto Bee. נבדק ב-7 ביוני 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Millegan, Lisa (17 במרץ 2010). "Olyphant back with a badge". Modesto Bee. אורכב מ-המקור ב-2010-05-01. נבדק ב-6 ביוני 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Marx, Rebecca Flint. "Timothy Olyphant > Overview". Allmovie. נבדק ב-7 ביוני 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kissell, Howard (8 בנובמבר 1996). "Santaland". Daily News. נבדק ב-7 ביוני 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Shales, Tom (20 בספטמבר 1996). "'Mr. and Mrs.': Smith by a Mile". The Washington Post. נבדק ב-11 ביוני 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Schaefer, Stephen (23 בינואר 2007). "Olyphant goes from Wild West to wild at heart". Boston Herald. אורכב מ-המקור ב-2007-02-08. נבדק ב-24 בינואר 2007.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Sam Who" Recast Scoop: Zane In, Olyphant Out Entertainment Weekly, December 19, 2008
- ^ Joe Otterson, Timothy Olyphant Joins Owen Wilson Golf Comedy Series at Apple TV+ (EXCLUSIVE), Variety, 2024-08-20 (באנגלית אמריקאית)