(Translated by https://www.hiragana.jp/)
טלרד – ויקיפדיה לדלג לתוכן

טלרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טלרד נטוורקס בע"מ
מכשיר טלפון מתוצרת טלרד
מכשיר טלפון מתוצרת טלרד
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב (יוני 2017–16 באוגוסט 2022–TELRAD) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1951–הווה (כ־73 שנים)
מיקום המטה לוד עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי לוד
בעלות Liquid Intelligent Technologies[1]
ענפי תעשייה תקשורת
מוצרים עיקריים מוצרי רשתות תקשורת אלחוטית בפס רחב
הכנסות 179 מיליון דולר (2021)[2]
רווח תפעולי 9.55 מיליון דולר (2021)[2]
רווח 5.40 מיליון דולר (2021)[2]
הון עצמי 32.4 מיליון דולר (2021)[2]
סך המאזן 125 מיליון דולר (2021)[2]
עובדים 800[3]
 
www.telrad.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טלרד נטוורקס בע"מ היא חברה ישראלית העוסקת בפיתוח, ייצור מכירה ותחזוקה של ציוד תקשורת.

תולדות החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפעל טלרד בלוד בשנות ה-60 של המאה ה-20
תחנת בסיס לרשת אלחוטית מתוצרת טלרד בתקן LTE

שנים ראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלרד הוקמה בשנת 1951 בשם "חברה מאוחדת לטלפון ורדיו בע"מ" כשותפות של "כור" חברת חרושת ומלאכה בע"מ ו"החברה המאוחדת למזרח הקרוב בע"מ" בעיר לוד[4]. החברה הוקמה כדי לספק תעסוקה לתושבי העיר שרובם היו עולים חדשים[5]. החברה סיפקה את כל התצרוכת המקומית בישראל של מכשירי טלפון ומרכזיות. באותה עת היו בישראל רק 11,000 קווי טלפון שהותקנו בזמן המנדט הבריטי. בתחילה, הלקוח העיקרי היה משרד הדואר (היום משרד התקשורת) שהפעיל את שירות התקשורת הטלפונית במדינת ישראל[6]. המפעל ייצר מכשירי טלפון מסוגים שונים (הטלפון הראשון נקרא A-6) מרכזיות אוטומטיות ארגוניות, ורכיבים לציוד טלקומוניקציה על בסיס הסכם העברת ידע עם חברת GEC (אנ') הבריטית[7]. בשנים הראשונות רוב הרכיבים יובאו מבריטניה והיו מורכבים בטלרד.

המפעל העסיק בשנתו הראשונה 16 עובדים, וסך ההכנסות היה 130 אלף ל"י בשנת 1963 כבר העסיק 300 עובדים, וסך ההכנסות היו 10 מיליון ל"י[8].

שנות ה-60 וה-70 והכניסה לתחום המרכזיות הציבוריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 של המאה ה-20 החברה החלה ליצר מרכזיות ציבוריות אוטומטיות מסוג סטרוג'ר על פי ידע של GEC הברטית. מרכזיות אלו סופקו למשרד הדואר שעד אז קנה מרכזיות ציבוריות בחו"ל. לצורך יצור מרכזיות אלו חנכה טלרד בשנת 1964 מפעל חדש בעיר לוד. כמו כן, בשנת 1965 הוקם מפעל נוסף בעיר מעלות-תרשיחא.

בשנת 1968 שינתה טלרד את שמה ל"טלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ" וזאת כדי להביע את השינוי הטכנולוגי שעובר על החברה בעקבות כניסת האלקטרוניקה לתעשיית הטלקום[9].

באמצע שנות השישים של המאה ה-20 ירדה קרנם של מרכזיות סטרוג'ר ומרכזיות ציבוריות מסוג קרוסבר (אנ') (Crossbar) החלו לתפוס את מקומן. מרכזיות אלו דרשו פחות תחזוקה והיו יותר מתוחכמות. בעקבות מגמה זו טלרד הקימה בראשית שנות השבעים פס יצור למרכזיות קרוסבר מדגם פנטקונטה (Pentaconta)[10] על פי ידע שנירכש משלוחת ITT (אנ') באירופה. מרכזיה ראשונה מסוג זה הותקנה ב-1973 במרכזת "נורדיה" סמוך לכיכר דיזנגוף בתל אביב.

בשנת 1977, בפרויקט משותף עם חברת אלביט מחשבים ייצרה מערכת למעקב ורישום שיחות למרכזיות טלפון ארגוניות[11].

שיתוף הפעולה עם נורטל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השבעים החלו להיכנס לשוק מרכזיות דיגיטליות. כדי להתאים את החברה למגמה זו חתמה טלרד, בשנת 1978, הסכם ידע עם חברת נורתן טלקום (אנ') הקנדית (לימים, "נורטל"). באמצעות ידע זה החלה טלרד לפתח גרסאות משלה למוצרים של חברת נורתן טלקום. בראשית שנות השמונים רוב מוצרי טלרד, פרט למערכת רב קווית דיגיטלית מפיתוח עצמי, היו מבוססים על ידע של נורתן טלקום. מטלפון הזמיר עד מרכזיות ציבוריות גדולות. המרכזייה הארגונית TX1 שהייתה מבוססת על מערכת דומה של נורטל (SL1 (אנ')) זכתה להצלחה מסחרית גדולה. כמו כן פותחו המרכזיות הציבוריות הדיגיטליות TMX-10 על בסיס DMS-10 (אנ') של נורתן טלקום ו-TMX-100 על בסיס DMS-100 (אנ') של נורתן טלקום. מרכזייה ציבורית דיגיטלית ראשונה מדגם זה הותקנה בקריית אונו בשנת-1982. נורטל אפשרה לטלרד למכור מרכזיות ציבוריות המבוססות על הטכנולוגיה שלה, לא רק בישראל אל גם במספר מדינות נוספות כגון צ'ילה, גרוזיה, בורמה ואחרות.

בשנת 1984, הכנסות החברה הגיעו ל-120 מיליון דולר והיא העסיקה 2200 עובדים[12].

בשנת 1995 חתמו טלרד ונורטל על הסכם להידוק שיתוף הפעולה בן החברות. במסגרת ההסכם התאפשר לטלרד להגדיל את מכירותיה לחברת נורטל באמצעות פיתוח ויצור מוצרים עבור נורטל. כמו כן הורחב שיתוף הידע בן החברות. בנוסף קיבלה נורטל אופציה לרכישת 20 אחוז ממניות טלרד תמורת 45 מיליון דולר. בשנת 1997 מימשה נורטל את האופציה ורכשה 20 אחוז מניות החברה.

פרשת "קרטל המרכזיות"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ועד תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 השקיעה חברת בזק כסף רב בהחלפת מרכזיות אנלוגיות מיושנות במרכזיות דיגיטליות. בזק קיימה מכרזים סגורים לרכישת המרכזיות בין תדיראן תקשורת וטלרד, שתיהן חברות בבעלות קבוצת כור תעשיות באותה עת. בשנת 1997 חשף העיתון "גלובס" מסמך בו סיכמו החברות על חלוקת שוק המרכזות ביניהן, תוך הגבלת התחרות ותיאום מחירים במכרזים[13].

בעקבות הכתבה רשות ההגבלים העסקיים ערכה חקירה שעל פי ממצאיה הרוויחו החברות מאות מיליוני שקלים כתוצאה מהתמודדות מתואמת במכרזים שקיימה בזק לרכישת המרכזיות[14]. בדצמבר 1998 ניתנה המלצה להגיש כתבי אישום בפרשה[15]. לאחר דיונים משפטיים שנמשכו מספר שנים, הוחלט לפעול להסדר שבו רשות ההגבלים העסקיים תבקש קנסות ללא הרשעה כתחליף להעמדה לדין[16] ב-2004, טלרד ותדיראן שילמו קנס של 8 מיליון שקל כעונש. להגנתם טענו החברות שהם העסיקו אז ביחד כ-6,000 עובדים (כל אחת מהן העסיקה אז כ-3,000 עובדים) ושהייתה לבזק, אז כחברה ממשלתית, מדיניות של העדפת תוצרת הארץ[17]. פנייה לבית המשפט להעמיד לדין את המעורבים נדחתה[18].

המשבר בחברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1996 טלרד רשמה הכנסות שיא של 446 מיליון דולר ורווח נקי של 48 בעיקר בזכות מכירותיה לבזק. אבל בסוף בשנת 1997 הסתיימה החלפת כל המרכזיות האלקטרו-מכניות ברשת בזק למרכזיות דיגיטליות. הדבר גרם לירידה דרמטית של מכירות טלרד לבזק, שהיית הלקוח המרכזי של טלרד, ולהפסדים כבדים לטלרד בשנת 1998. בעקבות כך הוחלפה הנהלת טלרד. ההנהלה החדשה יזמה שינוי ארגוני במסגרתו פוטרו מאות עובדים. כמו כן החליטה ההנהלה החדשה על שינוי אסטרטגי הכולל :

  • מכירת פעילות שאינה סינרגית לפעילות החברה. במסגרת זה נמכר האגף המכני שעסק בעיבוד מתכת, בעיקר לצורך יצור זיווד למרכזיות, ומספר חברות בנות. וכן, בשנת-2000, המפעל בעיר מעלות-תרשיחא נמכר לחברת SCI ב-2007 הוא ניסגר[19].
  • הוצאת פעילויות של פיתוח עצמי לחברות בנות (ספין-אוף) והקמה והשקעה בחברות הזנק בתחום הטלקום. במסגר זו הוקמו מספר רב של חברות שרובן נסגרו או נמכרו ללא רווח במחצית הראשונה של שנות ה-2000
  • העברת עובדים רבים, בעיקר מהנדסים, לחוזה אישי. מה שגרם להחלשת ועדי העובדים.

ואכן בשנת 1999, הכנסות החברה הגיעו לשיא חדש של 462 מיליון דולר, הרווח הנקי הגיע ל-24 מיליון דולר והמכירות לעובד הגיעו ל-202 אלף דולר[20]. הדבר הושג, בעיקר באמצעות הגדלת היצוא על ידי הגדלת המכירות לנורטל. באותה שנה, 60% מהכנסות טלרד הגיעו מחברת נורטל, שכאמור הייתה גם בעלת מניות בחברה. נורטל מכרה את המוצרים של טלרד כ-OEM (מוצרים שהם תחת שם המותג של נורטל).

בשנת 2000 רכשה נורטל את פעילות המיתוג הציבורי מטלרד ב-95 מיליון דולר. פעילות זו, שהית מקור ל-40 אחוז מהכנסות טלרד, הפכה לחברה "נורטל ישראל". הדבר הגדיל עוד יותר את התלות של טלרד במכירותיה לנורטל. כמו כן מכרה נורטל את החזקותיה בטלרד בחזרה לחברת כור. עם התפוצצות בועת הדוט-קום והמשבר העולמי בשוק הטלקום מכירותיה של חברת נורטל נפגעו קשות וכך גם הכנסות טלרד. הדבר הוביל להפסדים ובעקבות כך למספר גלים של פיטורי עובדים.

בשנת 2004, בעלת השליטה, כור תעשיות, מכרה 39% ממניות טלרד לקרן ההשקעות הפרטית "פורטיסימו קפיטל" תמורת 21 מיליון דולר. באותה שנה מצבת העובדים של החברה ירדה מהשיא של 3,200 עובדים ב-1998 ל-630 בלבד[21]. בשנת 2006, רכש איש העסקים נוחי דנקנר את השליטה בכור תעשיות וניסה למכור את החזקותיה בטלרד (61%) שהמשיכה להפסיד כספים (הפסידה כ-200 מיליון שקל בשנים 2005 ו-2006)[22]. לא נמצא קונה לחברה. בשנת 2009 קרסה חברת נורטל וטלרד הודיע כי לא תוכל לפרוע חובותיה[23]. בכור הוחלט להעביר ללא תמורה את השליטה בטלרד לידי קרן פורטיסימו ולהישאר באחזקת מיעוט בחברה (10%).

התאוששת החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר העברת השליטה לקרן פורטיסימו, יובל כהן (מנהל קרן פורטיסימו) מונה ליו"ר טלרד, ולתפקיד המנכ"ל מונה רן בוקשפן. לחברה היו חובות של כ–20 מיליון דולר ונותרו בה כ-100 עובדים בלבד. טלרד יישמה תהליך של ארגון מחדש וגיבוש אסטרטגיה עסקית חדשה, שכללה בין היתר כניסה לתחום תשתיות התקשורת והרחבת הפעילות הגלובלית. החברה ביצעה כמה רכישות אסטרטגיות שכללו את החברות מגלקום (שבאמצעותה נכנסה לתחום התשתיות), אואזיס (תחום האופטימיזציה של רשתות), ואת חטיבת הווימקס של חברת אלווריון.

מחזור המכירות של טלרד גדל מ–25 מיליון דולר ב–2010 לכ–121 מיליון דולר ב–2016. החברה, שהפסידה ב–2008 כ–20 מיליון דולר ועוד כ–5 מיליון דולר ב–2009, עברה ב–2013 לרווח נקי של 3.3 מיליון דולר, בהמשך לרווח של כ-5.7 מיליון דולר ב–2016. ביוני 2017 ערכה הנפקה ראשונה לציבור (IPO) של מניותה בבורסה לניירות ערך בתל אביב[24].

באוגוסט 2022 נמכרה החברה ל-Liquid Intelligent Technologies מקבוצת Cassava ב-200 מיליון ש"ח. החברה נמחקה מהמסחר בבורסה של תל אביב וחזרה להיות חברה פרטית[25].

מוצרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה מתמחה במתן פתרונות תקשורת כוללים בשני מגזרי פעילות:

  • מוצרים, פתרונות ושירותים למפעילי תקשורת
  • הקמת תשתיות תקשורת ו-IT

חברות בנות - רכישות ומיזוגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "קרן אלקטרוניקה" מאשקלון - נרכשה ב-1970[26] מוזגה לתוך טלרד ב-1996
  • מפעל "ציטור" - נוסד על ידי בנימין זרעוני בחולון ויצר מפסקי זרם ורכיבים חשמליים. נרכש בשנת 1970[27]. אחר שנקלע לקשיים נמכר ב-1978 לחברת תדיראן.
  • כור תקשור והתראה - נוסדה על ידי כור בשנת 1978 ועסקה בתכנון והתקנה של מערכות התראה ותקשורת נתונים. בשנת 1998 שמה שונה ל"טלרד תקשורת עסקית" נמכרה לרפק אלקטרוניקה ו-TNN נטוורקס בשנת 2003.
  • חברת "אוריסול" - נוסדה בשנת 1989 על ידי טלרד ומשקיעים נוספים ובמימון המדען הראשי. פיתחה מכונות אוטומטיות לתפירת גפות נעליים[28], החברה נסגרה בשנת 2001[29].
  • "גוונים" טלוויזיה בכבלים - נוסדה שנת 1989 בידי טלרד בשוטפות עם הוצאת מוניטין, וכייבל קום השווייצרית, כחברה להספקת שרותי טלוויזיה בכבלים. בשנת 1998 נמכרה ב-235 מיליון דולר לחברת הכבלים תבל שהפכה אחר כך לחלק מחברת HOT[30].
  • Natural Speech communication) NSC) - חברת הזנק שהוקמה על ידי אילן שלום וזאב רנון - בתחילת 1994[31]. טלרד השקיעה בחברה בתחילת 1997 והפכה לשותפה הבכירה[32]. בשנת 2000 השקיעה בה גם חברת אדיוקודס. ב-2010 רכשה אדיוקודס את מלוא הבעלות בחברה.
  • מגלקום (Magalcom) - חברה המתמחה בהקמת מרכזי מידע (דאטה סנטר) והתקנה והפעלה של רשתות תקשורת, נרכשה ב-2011.
  • אואזיס טכנולוגיות - חברה המתמחה באופטימיזציה של רשתות, התקנת ציוד תקשורת ומערכות סייבר נרכשה ב-2012.
  • חטיבת ה־Wimax (טכנולוגיה של פס רחב אלחוטי) של חברת אלווריון נרכשה ב-2013 תמורת 6 מיליון דולר[33].

חברות הזנק ו-Spin-off שנמכרו או נסגרו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נט-איי (NetEye) - נוסדה בשנת 2000 פיתחה מערכות למניעת הונאות ברשתות תקשורת, נרכשה על ידי חברת אי.סי.טל ב-2001[34] ב-11 מיליון דולר.
  • טלרד טנקס (Telrad Tenecs) - נוסדה בשנת-2000 כפיצול (Spin-off) של פעילות מערכות מיתוג ותקשורת דיגיטליות עבור ארגונים של חברת טלרד. התמזגה עם חברת קונגרואנסי (Congruency) ב-2002 לחברה אחת בשם טלרד-קונג'י (Telrad Connegy)[35]. נרכשה על ידי חברת סלדור ב-2006[36]. נכנסה להליך פרוק בשנת-2008
  • בי קונקטד (Be-Connected) - נוסדה במאי 1999 כפיצול (Spin-off) של פעילות פיתוח TAS2000 של חברת טלרד. פיתחה מערכת המאפשרת לספקי תקשורת לספק למנוייהם אינטרנט רחב פס, טלפוניה, תקשורת נתונים ומולטימדיה מנקודת חיבור אחת, ללא קשר למקור התקשורת. נסגרה בסוף שנת 2003[37].
  • חברת קומאץ' (Commatch) - ספקית פתרונות תקשורת להעברת מידע, קול ופקס בין רשתות טלפוניה ציבורית מסורתית (PSTN) לרשתות תקשורת IP מהדור החדש נוסדה במרץ 2000 כחברת הזנק פנימית[38].
  • פיירביט (Firebit) - נוסדה בשנת 1999.פיתחה מערכת שייעודה לאפשר לספקי אינטרנט ושירותי טלפוניה לתת שרותי אבטחה ללקוחות תקשורת בפס רחב. נסגרה ב-2002.
  • אפטוניקס (Aptonix) - נוסדה בשנת 2000. פיתחה מערכות גישה בפס רחב על גבי קווי טלפון עבור השוק האמריקאי. נסגרה בראשית 2001 לאחר כמה חודשי פעילות בלבד[39]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טלרד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Liquid Intelligent Technologies completes acquisition of Telrad
  2. ^ 1 2 3 4 5 טלרד נטוורקס בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  3. ^ אתר למנויים בלבד גיא ארז, תשקיף טלרד מגלה: הכנסות של 121 מיליון דולר ורווח של 5.7 מיליון ב–2016, באתר TheMarker‏, 5 במאי 2017
  4. ^ הארכיון ההיסטורי של שיכון ובינוי - מפעל טלרד לטלפון ורדיו, לוד
  5. ^ Israel Drori, Shmuel Ellis, Zur Shapira, The Evolution of a New Industry: A Genealogical Approach, Stanford california: Stanford University Press, 2013
  6. ^ עוז אלמוג, ציוני דרך בתרבות הטלפון בישראל, מדריך אנשים ישראל – המדריך לחברה הישראלית
  7. ^ הסכם טלרד עם דואר ישראל לייצור מרכזיות אלקטרוניות, הַבֹּקֶר, 2 ביולי 1963
  8. ^ "טלרד" חנך אגף חדש במפעלו, על המשמר, 10 ביולי 1964
  9. ^ מעריב, "טלרד" התחיל לייצר ציוד אלקטרוני לתקשורת ולתעשייה, ‏6 באוגוסט 1968
  10. ^ [https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/03772063.1963.11486484?journalCode=tijr20 Pentaconta Crossbar Systems ]
  11. ^ יאיר פלדמן, מכשיר חדיש יבלוש אחר שיחות טלפוניות, דבר, 16 ביוני 1977
  12. ^ טלרד' מגדילה המכירות ל־120 מיליון דולר ב־84, דבר, 29 בנובמבר 1983
  13. ^ אפי לנדאו, ‏הקרטל של תדיראן וטלרד, באתר גלובס, 3 בנובמבר 1997
    אפי לנדאו, ‏הדמויות שמאחורי הפרשה, באתר גלובס, 5 בנובמבר 1997
  14. ^ אפי לנדאו, ‏חוקרי הרשות להגבלים תפסו מסמכים בבזק בחקירת החשד לקרטל תדיראן-טלרד, באתר גלובס, 25 בינואר 1998
  15. ^ אפי לנדאו, ‏בעקבות תחקיר "גלובס": המלצה לכתבי אישום בקרטל תדיראן-טלרד, באתר גלובס, 14 בדצמבר 1998
  16. ^ הדר חורש, מגעים להסדר בפרשת הקרטל של טלרד ותדיראן במרכזיות בזק, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2003
  17. ^ עמי גינזבורג, האנטי-קליימקס של פרשת "קרטל המרכזיות", באתר TheMarker‏, 27 בספטמבר 2004
  18. ^ שמואל דקלו, ‏ביהמ"ש אישר את ההסכם בין טלרד ותדיראן לבין שטרום בנושא חקירת קרטל המרכזיות, באתר גלובס, 17 בנובמבר 2004
  19. ^ ג'קי חורי, המפעל ייסגר ו-170 עובדים יפוטרו; ראש העיר: הקשיים החלו במלחמה, באתר הארץ, 22 ביוני 2007
  20. ^ סטיבן לוי, המהפכה השקטה של טלרד, באתר TheMarker‏, 3 באוגוסט 2000
  21. ^ הרצל לקס, כור השלימה את עסקת טלרד: פועלים ונצ'רס וקרן הרבורווסט מארה"ב הצטרפו לפורטסימו ברכישת 39% מהחברה, באתר TheMarker‏, 23 ביוני 2005
  22. ^ נתן שבע, נוחי דנקנר לא מצליח למכור את טלרד: המו"מ שניהלה כור למכירת החברה הופסק, באתר הארץ, 12 ביוני 2007
  23. ^ אמיתי זיו, "טלרד הודתה: לא נוכל לפרוע חובות", באתר הארץ, 11 במרץ 2009
  24. ^ אתר למנויים בלבד גיא ארז, הציבור לא הסתער על הנפקת טלרד: הרכישות הסתכמו ב-163 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2017
  25. ^ דוח מיידי על חברה ציבורית שהפכה לחברה פרטית, באתר "מאיה", 16 באוגוסט 2022
  26. ^ דבר, קרן אלקטרוניקה - מבית מלאכה למפעל מצליח, ‏20 ביולי 1976
  27. ^ בית חרושת טלרד" רכש " מפעל " ציתור" בחולון, מעריב, 4 ביוני 1970
  28. ^ חברת בת של טלרד פיתחה מכונה אוטומטית לתפירת גפות נעליים, מעריב, 3 באפריל 1989
  29. ^ בית משפט אישר את מכירת נכסי אוריסול לחברה מהונג קונג ב-1.285 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 30 במאי 2001
  30. ^ אפי לנדאו, ‏נסגרה עיסקת מכירת חברת הכבלים גוונים לתבל תמורת 235 מיליון דולר, באתר גלובס, 27 באפריל 1998
  31. ^ שמוליק שלח, ‏NSC נכנסת לשוק הביטחוני: חתמה על חוזה ראשון ב-5 מ' ד', באתר גלובס, 8 ביולי 2007
  32. ^ אורי רבין, ‏NSC תשלב מוצרי זיהוי דיבור במערכות של יבמ, באתר גלובס, 13 ביולי 2003
  33. ^ אתר למנויים בלבד דרור רייך, חטיבת ה-WiMAX של אלווריון נמכרת לטלרד ב-6.1 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 23 בפברואר 2013
  34. ^ גתית פנקס, טלרד: רווח "על הנייר" של 3.5 מיליון דולר ממכירת חברת NetEye לאי.סי.טל, באתר TheMarker‏, 26 בדצמבר 2001
  35. ^ צורי דאר, הושלם מיזוג טלרד טנקס וקונגרואנסי; שם החברה המאוחדת - טלרד קונג'י, באתר TheMarker‏, 3 ביוני 2002
  36. ^ ערן גבאי, סלדור רכשה את טלרד קונג'י בעסקה המוערכת ב-3 מ' ד', באתר הארץ, 27 בפברואר 2006
  37. ^ צורי דאר, טלרד סוגרת את חברת הסטארט אפ בי קונקטד - לאחר השקעה של כ-48 מיליון דולר, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2003
  38. ^ צורי דאר, חברת קומאץ' - מקבוצת טלרד נטוורקס - קיבלה הזמנת המשך מחברת כבלים אירופית בכמיליון דולר, באתר TheMarker‏, 25 ביולי 2004
  39. ^ אפי לנדאו, ‏טלרד סוגרת את פעילות הסטרט-אפ אפטוניקס - חצי שנה בלבד לאחר הקמת החברה, באתר גלובס, 11 בפברואר 2001
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טלרד&oldid=38391380"