יגאל שפי
לידה |
1946 (בן 78 בערך) ירושלים |
---|---|
ענף מדעי | היסטוריה צבאית-ביטחונית |
עיסוק | מרצה וחוקר |
פרסים והוקרה |
• פרס יצחק שדה לספרות צבאית • פרס על שם שרי וישראל רויזמן לחקר המודיעין • פרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת |
בת זוג | מאירה שפי |
מספר צאצאים | 2 |
תרומות עיקריות | |
מחקרים על היסטוריה צבאית של ארץ-ישראל ותולדות המודיעין | |
יגאל שפי (נולד 1946) הוא היסטוריון ישראלי, מתמחה בהיסטוריה צבאית-ביטחונית של המזרח התיכון, ארץ ישראל ומדינת ישראל במאות ה-19 וה-20 ובתולדות המודיעין המודרני. פרופסור חבר (בגמלאות) במכללה האקדמית תל-חי ובאוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נעורים ושירות צבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]יגאל שפי נולד ב-1946 בירושלים בשם יגאל שפיצבורד[2]. למד בבית הספר היסודי "סוקולוב" ובמגמת מזרחנות בבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה. היה חניך בתנועה המאוחדת ואחר כך בתנועת הצופים בשבט מודיעין.
ב-1964, עם סיום לימודיו, התגייס לצה"ל, למד באולפן לערבית ושירת בסדיר ובקבע בתפקידים ייעודיים ופיקודיים בחיל המודיעין במערכי האיסוף, השדה והמחקר. במלחמת ששת הימים לחם בחזית הסורית, במלחמת ההתשה שירת בסיני, במלחמת יום הכיפורים, ב-1973, פיקד על כוח האזנה נייד בסיני ובמערב אפריקה ובמלחמת לבנון הראשונה שירת כסגן רמ"ח איסוף באמ"ן. שפי בוגר השתלמות מח"טים והמכללה לביטחון לאומי. פרש מצה"ל ב-1988 בדרגת סגן אלוף.
קריירה אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1971 הוסמך לתואר ראשון בהיסטוריה כללית והיסטוריה של המזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית בירושלים[3]. ב-1987 הוסמך לתואר שני בהיסטוריה צבאית ודיפלומטית בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב[4]. ב-1993 הוענק לו דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב[5].
שפי לימד בתוכניות המוסמך ללימודי הביטחון ולימודי הדיפלומטיה בפקולטה למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, ובתוכנית המוסמך ללימודי הגליל, בחוג ללימודים רב תחומיים במכללה האקדמית תל-חי. ב-2012 מונה לדרגת פרופסור חבר במכללה האקדמית תל-חי. התמחה, לימד קורסים והנחה תלמידי מחקר בחקר מלחמת העולם הראשונה (במיוחד במזרח התיכון), תולדות המודיעין המודרני והתפתחות הנשק הכימי. שפי מקובל, בקהילה ההיסטוריונית, כמוביל בחקר מלחמת העולם הראשונה במזרח התיכון בכלל ובארץ ישראל בפרט.
פרש מהוראה באקדמיה ב-2017 וממשיך לחקור ולפרסם בתחומי התמחותו.
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שפי נשוי למאירה (לבית וייסמן), מעצבת תפאורה ותלבושות בתיאטרון ולימדה בבית הספר לאומנויות הבמה במכללת סמינר הקיבוצים[6], ולהם בת – אפרת, מנהלת פרויקטים בתחום המחשוב ובן – נדב, מנהל היחידה להתאוששות במחלקת ההרדמה בבית חולים בילינסון. מתגורר בתל אביב.
עבודות מדעיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שפי פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת שפיטים וקבצים ערוכים בישראל, בריטניה, ארצות הברית, צרפת, גרמניה, נורווגיה וטורקיה.
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יגאל שפי, ההונאה במערכות המדבר המערבי, 1940–1942, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1987
- יגאל שפי, סיכת מם־מם: המחשבה הצבאית בקורסים לקצינים ב"הגנה", משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1991 (זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת 1988)
- יגאל שפי, התרעה במבחן: תפיסת ההתרעה של ישראל ופרשת "רותם", 1957–1960, הוצאת מערכות, 2008, ת"א (זכה בפרס ע"ש שרי וישראל רויזמן לחקר המודיעין לשנת 2007 בחסות המכון למחקרי ביטחון לאומי)
- יגאל שפי, (עם יוסי בן-ארצי), לכבוש את חיפה: מסע מודיעיני לארץ־ישראל, הוצאת יד בן-צבי, 2018[7]
- יגאל שפי, "עשן דמע" בארץ-ישראל: נשק כימי נוטל יכולת בתקופת המנדט, הוצאת המחלקה להיסטוריה בצה"ל, 2023[8].
- Yigal Sheffy, The Intelligence Dimension of the Palestine Campaign 1914-1918, Frank Cass, London, 1998
קבצים בעריכתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Yigal Sheffy (with Shaul Shai), The First World War: Middle Eastern Perspective, MOD Publishing House, Tel Aviv, 2001
- Yigal Sheffy (with Eran Dolev and Haim Goren), Palestine and World War I: Grand Strategy, Military Tactics and Culture in War, I.B. Tauris, London, 2014
עריכות מדעיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנתוני קורדסמן ואברהם וגנר, מלחמת איראן-עיראק: לקחים של מלחמה מודרנית, הוצאת מערכות, 1998
- פרידריך קרס פון קרסנשטיין, עם הטורקים לתעלת סואץ, הוצאת מערכות, 2002
- סטיוארט גריפין, מבצעים משותפים של הצבא הבריטי, הוצאת מערכות, 2010 (תרגום ועריכה).
- ג'ון גרדנר, המערכה על סוריה 1918, הוצאת מערכות, 2020
תפקידים (בהווה ובעבר)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנהל מרכז המידע במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב (1996-1988).
- מנחה אקדמי במרכז המידע לחקר המודיעין במרכז למורשת המודיעין ליד אתר ההנצחה של חללי קהילת המודיעין בגלילות (2000-1995).
- מנהל ביקורת בכיר במשרד מבקר המדינה, האגף לנושאים מיוחדים בחטיבה לביקורת מערכת הביטחון (2014-2008).
- שפי ניהל את פרויקט ההעברה והשילוב של ארכיון אמ"ן בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון (הסתיים ב-2008) והוא משמש יועץ לארכיון צה"ל ופעיל בשימור תיעוד היסטורי של אגף המודיעין ויחידותיו.
- בעבר היה עמית מחקר במרכז לחקר כוח המגן על שם ישראל גלילי וחוקר במכון לחקר המלחמות של המחלקה להיסטוריה בצה"ל, חבר הוועדות האקדמיות המייעצות בכתבי העת עלי זית וחרב (שנתון העמותה לחקר כוח המגן ע"ש ישראל גלילי), Civil Wars ,ו-Studies in Conflict and Terrorism וחבר בהנהלות של החברה להיסטוריה צבאית ליד אוניברסיטת תל אביב, הוועד הפועל של המרכז למורשת המודיעין, העמותה להענקת הפרס לספרות צבאית ע"ש יצחק שדה ז"ל והועדה הביבליוגרפית של הוועד הבינלאומי להיסטוריה צבאית (International Commission of Military History).
- חבר בוועדה האקדמית של "יסודות" – כתב העת של המחלקה להיסטוריה בצה"ל ובהנהלת עמותת קרן ענבר לעידוד המחקר והעשייה בתחום ההתמודדות מול הטרור.
יוזמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כנס קולוקוויום בינלאומי שנערך בתל אביב ובאיסטנבול – The First World War: Middle Eastern Perspective (2000) בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, המחלקה להיסטוריה של צה"ל והאגף להיסטוריה של הצבא הטורקי.
- סימפוזיון ישראלי-טורקי שהתקיים באוניברסיטת תל אביב – Golden Wings: Introduction of Aviation to Eretz-Israel (2001).
- כנס בינלאומי שהתקיים ב-2007 במכללה האקדמית תל-חי בשיתוף פרופ' חיים גורן ופרופ' ערן דולב – Palestine and the First World War – New Perspectives.
- מפעל מתמשך לשימור התיעוד ההיסטורי של יחידות אמ"ן באמצעות שילובו בארכיון צה"ל, בשיתוף עמותות המורשת היחידתיות, מפקדי היחידות, וסגל הארכיון.
פרסים ואותות הערכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס יצחק שדה לספרות צבאית על ספרו "סיכת מם־מם: המחשבה הצבאית בקורסים לקצינים ב"הגנה" (1988)[9]
- פרס על שם שרי וישראל רויזמן לחקר המודיעין לשנת 2007 בחסות המכון למחקרי ביטחון לאומי על ספרו "התרעה במבחן: תפיסת ההתרעה של ישראל ופרשת "רותם", 1957–1960"
- פרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת לשנת 2019 על תרומתו בפרויקט לשימור ידע (ביחד עם אחרים)[10].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הדף של פרופ' יגאל שפי, באתר של אוניברסיטת תל אביב
- ספריו של יגאל שפי, באתר "סימניה"
- יגאל שפי, שורשי השינוי המערכתי בחזית ארץ ישראל: הפשיטה על מסילת הרכבת העות'מאנית בנגב 1917, קתדרה אפריל 1998
- פרופ' יגאל שפי - קצין, מרגל וג'נטלמן: לדמותם של קולונל פ.ר. מונסיל והקצונה האימפריאלית הבריטית, סרטון באתר יוטיוב, 2019
- 100 שנה לניל"י. הרצאתו של פרופ' יגאל שפי, סרטון באתר יוטיוב, 2016
- יגאל שפי - משטרה, צבא וגז מדמיע: שימוש כוחות הביטחון הבריטיים בארץ-ישראל בחל"כ מנטרל בתקופת המנדט, סרטון באתר יוטיוב, 2019
- פרופ' יגאל שפי -- בקעת הירדן במלחמת העולם הראשונה, סרטון באתר יוטיוב, 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אחרי שפי תא"ל אריה בנטוב, אל"ם מוטי דוראון, אל"ם טוביה פיינמן, אל"ם משה קריסטל ואל"ם אפרים לפיד
- ^ שם המשפחה שונה לשפי ב-1953
- ^ במהלך שירות הקבע נשלח שפי ללימודים אקדמאיים לתואר הראשון
- ^ נושא עבודת הגמר: קורסי המ"מים והמחשבה הצבאית בארגון ההגנה
- ^ נושא עבודת הדוקטורט: המימד המודיעיני בכיבוש ארץ-ישראל על ידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה
- ^ מאירה שפי, צופן הדימויים: הממד החזותי בתיאטרון המערבי, הוצאת רסלינג, 2017
- ^ אירוע לכבוד צאת ספרם של פרופ' יגאל שפי ופרופ' יוסי בן-ארצי, באתר "העמותה לתולדות חיפה", 16 באפריל 2019
- ^ "עשן דמע" בארץ־ישראל: נשק כימי נוטל יכולת בתקופת המנדט, באתר צה"ל, 2023
- ^ הפרס ניתן על סמך עבודת מחקר המסיימת לתואר מוסמך. הספר פורסם ב-1991
- ^ אפרים לפיד, פרויקט מורשת יחידה 504 זכה בפרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת, באתר israeldefense.co.il, 26 בדצמבר 2019