יחסי אינדונזיה – הממלכה המאוחדת
| יחסי אינדונזיה – הממלכה המאוחדת | |
|---|---|
|
|
| |
| אינדונזיה | הממלכה המאוחדת |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,904,569 | 243,610 |
| אוכלוסייה | |
| 284,238,567 | 69,277,140 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,371,171 | 3,340,032 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,824 | 48,213 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | מונרכיה חוקתית |
יחסי אינדונזיה–הממלכה המאוחדת הם היחסים הדיפלומטיים שבין רפובליקת אינדונזיה לבין הממלכה המאוחדת.
על פי סקר השירות העולמי של ה-BBC ב-2013, 65% מהאינדונזים רואים את השפעתה של בריטניה באופן חיובי, כאשר רק 15% מביעים דעה שלילית, מה שהופך את אינדונזיה למדינה עם התפיסה השנייה החיוב ביותר של בריטניה באסיה אחרי דרום קוריאה[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת הודו המזרחית ההולנדית הייתה כמעט באופן קבוע בעימות עם הבריטים, עימות שהוחרף לאחר הרצח האכזרי של 19 עובדי חברת הודו המזרחית הבריטית באמבון באיי התבלינים, בשנת 1623. בתקופת המאה ה-18 רוכזו נכסי החברה באיי הודו המזרחית. לאחר מאבק מלחמתי בבריטניה וכבוש הולנד בידי צרפת, נקלעה חברת הודו המזרחית ההולנדית לקשיים כלכליים. בשנת 1798 פורקה החברה, ניסיון להקימה מחדש לאחר שפשטה רגל נכשל. היא הולאמה ב-31 בדצמבר 1799 על ידי הצרפתים שמשלו בהולנד, וב-1806 קרסה החברה שוב. מכיוון שהולנד סופחה לצרפת בשנת 1810 השתלטה בריטניה בשנת 1811 על רבים מהאיים, לפי דרישת לורד מינטו מושל נחלות בריטניה בהודו, ושלטה בהם רשמית עד 1816. בעקבות החלטת קונגרס וינה מ-1815 נסוגה בריטניה מהאיים בשנים 1816–1817, והלורד מינטו רגז על כך. האיים שפנתה בריטניה נמסרו לשלטון ישיר של ממלכת הולנד, והפכו לאיי הודו המזרחיים ההולנדיים.
במסגרת הסכם שנחתם בין בריטניה להולנד ב-1824 הסכימה בריטניה לפנות את נחלותיה שמדרום לסינגפור שהיו בנגקולו בסומטרה ועוד מקום שמקומו אינו ברור, בתמורה לאזור מלאקה בחצי האי המלאי שנשלטה בידי ההולנדים. ההסכם בוצע ב-1825. הגבולות שנקבעו אז בין השטחים ההולנדים לבין השטחים הבריטים נותרו עד היום הגבולות בין אינדונזיה לבין מלזיה, במצר מלאקה.
הבריטים שלטו בחצי האי המלאי (מלאיה הבריטית) ובצפון בורנאו, בעוד ההולנדים שלטו בג'אווה, סומטרה, ורוב הארכיפלג האינדונזי עד הפלישה היפנית בשנת 1942. במהלך מלחמת העולם השנייה, כוחות בעלות הברית שהובלו על ידי הבריטים היו מעורבים בלוחמה עם חיילים ומיליציות אינדונזיות רפובליקניות במהלך קרב סורבאיה בשנת 1945. הכוחות ההודים כבשו בהצלחה את סורבאיה מטעם הולנד, אך התמודדו עם התנגדות עזה מצד חיילים ומיליציות אינדונזיות.
בשנת 1962 התנגשו שוב הצבא הבריטי והכוחות המזוינים האינדונזיים בלוחמה מוצהרת בצפון בורנאו (סבאח וסארוואק) במהלך עימות אינדונזיה–מלזיה. ממשל סוקרנו האינדונזי היה נגד יוזמת הפירוק הבריטית על הקמת מלזיה, התמזגות פדרציית מלאיה (כיום מערב מלזיה), סינגפור ומושבת הכתר / פרוטקטורטים של סבאח וסראוואק (המכונים ביחד בשם בורנאו הבריטית), כיום מזרח מלזיה). הבריטים סייעו לכוחות המזוינים של מלזיה נגד מערכות ומבצעים אינדונזיים בצפון בורנאו. עם נפילת סוקרנו ובשל בעיות פנימיות, איבדה אינדונזיה את כוונתה להמשיך במאבק והלחימה פסקה. אינדונזיה הסכימה לבסוף להקמת הפדרציה המלזית.
לאחר השנים הסוערות של שנות ה-60, היחסים בין אינדונזיה לבריטניה השתפרו מאז. בגלל חשיבותה של האנגלית כשפה בינלאומית, ממשלת אינדונזיה מקדמת את חינוך האנגלית כשפה זרה החשובה ביותר הנלמדת בבתי ספר אינדונזיים מאז שנות ה-70. המועצה הבריטית הוקמה בשנת 1948 בג'קרטה, על מנת לקדם את התרבות הבריטית באינדונזיה באמצעות טיפוח תחומי הליבה: אנגלית, אומנויות, חינוך וחברה.
בשנת 1974 ביקרה המלכה אליזבת השנייה באינדונזיה, והפכה להיות המלך הבריטי הראשון שערך ביקור רשמי במדינה. בשנת 1989, הנסיך והנסיכה מוויילס ביקרו באינדונזיה. נסיך ויילס ביקר בהמשך ביוגיאקרטה ובורובודור בשנת 2008.
באוקטובר 2012 קיבל נשיא אינדונזיה סוסיליו באמבאנג יודהויונו את הצלב הגדול של אבירי הכבוד של מסדר האמבט שהוענק על ידי המלכה אליזבת השנייה.
היחסים כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2006 נפגש ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר עם נשיא אינדונזיה, סוסיליו באמבאנג יודהויונו, והם סיכמו על "הקמת פורום שותפות אינדונזי-בריטי שיועמד על ידי שרי החוץ, לקידום דיאלוג אסטרטגי בנושא דו צדדי, רב-צדדי וסוגיות גלובליות". הפורום הראשון של אינדונזיה-בריטניה נערך בשנת 2007, ובראשו עמדו שר החוץ הבריטי מרגרט בקט ושר החוץ האינדונזי חסן וירודה.
במרץ 2010 שיבחו חברי בית הלורדים את אינדונזיה על התקדמותם בדמוקרטיזציה של החברה, חופש התקשורת והגנת הסביבה. בפגישה עם חבר הפרלמנט האינדונזי, הייונו איסמן, הצהירו הלורדים כי הם רוצים לשפר את מערכת היחסים בין המדינות.
בשנת 2010 משרד התרבות והתיירות של אינדונזיה פתח בקמפיין להגברת מספר התיירים מבריטניה שנכנסים לאינדונזיה. בשנת 2009 ביקרו באינדונזיה 160,000 תיירים בריטים, ומטרת הקמפיין הייתה להגדיל את המספר הזה ל-200,000.
יחסי סחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצוא הסחורות בבריטניה לאינדונזיה בשנת 2010 הסתכם בשווי 438.9 מיליון ליש"ט, עלייה של 25% בהשוואה לשנה הקודמת, ואילו יבוא הסחורות לבריטניה מאינדונזיה חלה עלייה של 13% ל-1.3 מיליארד ליש"ט. חברות בריטיות הפועלות באינדונזיה כוללות את ענקית האנרגיה BP, בנקי ההלוואות Standard Chartered Bank ו-HSBC וקבוצת הטבק הבריטית האמריקאית טבק, בעוד שחברות אינדונזיות הפועלות בבריטניה הן בנק נגרה אינדונזיה.
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אינדונזיה מחזיקה בממלכה המאוחדת שגרירות בלונדון בלבד.
- הממלכה המאוחדת מחזיקה באינדונזיה שגרירות בג'קרטה וקונסוליה כללית בדנפסאר[2].
