יחסי מצרים–סודאן
יחסי מצרים–סודאן | |
---|---|
מצרים | סודאן |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
1,001,450 | 1,861,484 |
אוכלוסייה | |
117,151,005 | 50,854,573 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
395,926 | 109,327 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
3,380 | 2,150 |
משטר | |
רפובליקה | רפובליקה פדרלית |
יחסי מצרים–סודאן הם היחסים הדו-צדדיים בין סודאן ומצרים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סודאן ומצרים נהנו מקשרים היסטוריים מורכבים ארוכי שנים, שבמרכזם חפיפות היסטוריות בעת העתיקה כאשר ממלכות נוביות (נובטיה, מקוריה ואלודיה) בסודאן שלטו במצרים, ושושלות מצריות פלשו לסודאן, כמו גם קשרים תרבותיים והחתירה של מצרים לשליטה על מימי הנילוס. לפני העצמאות הסודאנית בשנת 1956, סודאן שולבה במצרים בשנת 1821 דרך פלישת שושלת מוחמד עלי וכיבוש סודאן, ואחריה המהפכה הלאומית המהדיסטית הסודנית בשנת 1885 והכיבוש מחדש של סודאן תחת השלטון הבריטי בשנת 1899.
קשריהם ההיסטוריים חוזרים למצרים העתיקה, שם התבססו שתי האומות לאורך נהר הנילוס. לאורך כל השנים מצרים הייתה בעיקר יותר משגשגת, עם זאת, היבטים דתיים ותרבותיים רבים של מצרים אומצו מהנוביאנים (המבוססים על סודאן המודרנית) כמו בניית הפירמידות וחיים שלאחר המוות.
סודאן הייתה אחת משלושת חברות הליגה הערבית שהפגינה הזדהות עם מצרים ביוזמות השלום שלה בקמפ דייוויד עם ישראל בסוף שנות ה-70.
סכסוך גדול בין סודאן ומצרים הוא סביב משולש חלייב: סודאן טוענת כי מדובר באזור השייך לה, אם כי מצרים כבשה אותו צבאית מאז 1995, ומצרים מסרבת להפנות את המחלוקת לבוררות בינלאומית. מחלוקת נוספת היא סביב סכרים באתיופיה, ובמיוחד סכר הרנסאנס האתיופי הגדול, שסודאן רואה בו לגיטימי ותועלת אזורית ואילו מצרים רואה בו איום על ביטחון המים שלה.
המדיניות של מצרים בסודאן היא לטובת סודאן מאוחדת. כיוון שכך, מצרים לא הייתה מעורבת ישירות בתהליך השלום בסודאן שהתארח בקניה בחסות הרשות הבין - ממשלתית לפיתוח (IGAD) וזה העניק לעמי דרום סודאן את הזכות לפרוש ולהקים מדינה עצמאית בשנת 2011 לאחר מלחמת האזרחים הסודאנית הארוכה שנמשכה במצטבר למעלה מ-40 שנה והרגה למעלה משני מיליון איש.
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מצרים מחזיקה בסודאן שגרירות בח'רטום ו-2 קונסוליות בפורט סודאן בוואדי חלפה.
- סודאן מחזיקה במצרים שגרירות בקהיר וקונסוליה כללית באסוואן.[1]