יעקב כץ (כצל'ה)

יעקב כץ (כצ'לה)

כצל'ה, פברואר 2018
לידה	29 בספטמבר 1951 (בן 73) ירושלים, ישראל
מדינה
השכלה	האוניברסיטה הפתוחה
מפלגה	האיחוד הלאומי
חבר הכנסת 24 בפברואר 2009 – 5 בפברואר 2013 (4 שנים) כנסות 18
יו"ר הועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים ה־8 2 באוגוסט 2009 – 2 באוגוסט 2011 (שנתיים) → רן כהן ניצן הורוביץ ←

יעקב דב כץ (נכתב גם כ"ץ) המכונה "כֶּצָלֵ'ה" (נולד בכ"ח באלול ה'תשי"א, 29 בספטמבר 1951) הוא מראשוני גוש אמונים, ממייסדי היישוב בית אל, מוסדות קריית ישיבת בית אל, ערוץ 7 והעיתון "בשבע". היה חבר הכנסת ה-18 מטעם תקומה, בראש רשימת האיחוד הלאומי. בשנתיים הראשונות לכהונתה של הכנסת ה-18 היה יו"ר הוועדה לבעיית העובדים הזרים. כיום הוא יו"ר מועצת המנהלים של קבוצת ערוץ 7.

קורות חייו

כץ נולד בירושלים, והוא דור חמישי בארץ מצד אמו. אביו הוא יליד ורשה שעלה לארץ ישראל בשנות השלושים. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה ובישיבת מרכז הרב.

בשנת 1970 התגייס לצה"ל ושירת בסיירת שקד. בשנת 1972 סיים בהצטיינות קורס קצינים, ושימש כסגן מפקד פלוגה בסיירת שקד. במלחמת יום הכיפורים 1973 היה בקבוצה של כשנים עשר אנשי סיירת במילואים בפיקודו של אמציה חן שביצעו מבצעים במסגרת אוגדתו של אריאל שרון. ביום השמיני למלחמה יצא הכוח לאתר כוחות מצריים שנחתו במסוקים באזור ההיערכות לצליחת התעלה. כץ נפצע קשה בירכו השמאלית כתוצאה מפגיעה של רקטת RPG בנגמ"ש שבו היה. הוא התאושש מהפציעה כעבור מספר חודשים, אך נותר נכה בשיעור של 70%.

בעת אשפוזו בבית חולים בילינסון הכיר את תמי הכהן, שעמה התחתן. הזוג מתגורר בבית אל ולהם שבעה ילדים.

כץ הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה יהודית של האוניברסיטה הפתוחה. הוא חובב מוזיקה חסידית וב-2007 הלחין שירים לאלבום של הזמר עקיבא מרגליות.

פעילותו הפוליטית

מימין לשמאל: הרב זלמן ברוך מלמד, האדמו"ר מגור פנחס מנחם אלתר ויעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990

בשנת 1974 היה כץ שותף לייסודה של תנועת גוש אמונים. ב-1975 החזיר כץ באקט מחאה מתוקשר את אות מלחמת יום הכיפורים, בשל התנגדותו להסכם הביניים בסיני שחתם ראש הממשלה יצחק רבין.

כץ ומשפחתו נמנו עם חברי הגרעין המייסד של בית אל בשנת 1977, וכן נמנה עם מייסדי ישיבת בית אל, בראשות הרב זלמן ברוך מלמד. במשך שנים שימש כץ כמנכ"ל הישיבה ומגייס הכספים ולצורך כך נסע תכופות לארצות הברית.

בשנת 1987 רכשה ישיבת בית אל ספינה על מנת להקים את ערוץ 7 - תחנת רדיו ימנית ששימשה כאלטרנטיבה פוליטית לערוצים הממלכתיים של רשות השידור. כץ נמנה בין מנהלי התחנה. לאחר שנסגרה התחנה, הורשע כץ ב-2003 בגין הפעלת תחנת רדיו פיראטי, מתן עדות שקר ושבועת שקר, ונידון לחצי שנת עבודות שירות, שריצה באגודת "שמע" בגבעתיים. ב-2006 זכה לחנינה מנשיא המדינה משה קצב, והרשעתו נמחקה.

בשנים 1990–1991 כיהן כעוזרו לענייני התיישבות של אריאל שרון שכיהן כשר הבינוי והשיכון. בתקופה זו נבנו עשרות אלפי יחידות דיור במזרח ירושלים, ביהודה ושומרון וברמת הגולן. כץ סיפר כי בתקופה זו נהג לכתוב מדי שבועיים דו"ח מפורט לרבי מליובאוויטש על קצב הבניה בהתנחלויות.

כל אותן שנים היה מחבריו הקרובים של שרון. החברות ביניהם הצטננה בהדרגה החל משנת ה'תשנ"ו 1996, בעת שכיהן שרון כשר התשתיות בממשלת בנימין נתניהו, ובעיקר לאחר פטירת רעיית שרון, לילי. החברות הפכה ליריבות פוליטית בעת ששרון החליט על תוכנית ההתנתקות.

בשנת 2002 נמנה בין המייסדים של השבועון החינמי "בשבע".

במשך שנים רבות היה חבר בתנועת "תקומה" שהתפלגה מהמפד"ל. בשנת 2008 הצטרף כחבר ב"אח"י" - יוזמתו של השר לשעבר אפי איתם. לאחר שיוזמה זו לא הצליחה, חזר כ"ץ לתקומה. יומיים לפני סוף מועד הגשת הרשימות לכנסת ה-18 פרש אורי אריאל עם אישים נוספים מהבית היהודי ואז נקרא כץ לעמוד בראשות האיחוד הלאומי.

כץ היה חבר הכנסת ה-18. עמד בראש רשימת האיחוד הלאומי עד אוקטובר 2012, אז בחר מרכז תקומה לתפקיד את ח"כ אורי אריאל.

בכנסת ה-18 עמד כץ בראש הוועדה לפתרון בעיית העובדים זרים. הוא הזהיר מבעיית ההסתננות מאפריקה לישראל דרך גבול ישראל-מצרים, ואמר שבקצב ההסתננות באותה עת יהיו בישראל תוך שנים ספורות מאות אלפי שוהים בלתי חוקיים שיהוו איום דמוגרפי על ישראל, בנוסף לבעיות של הגדלת הפשע והעוני במקומות שבהם מתרכזים המסתננים, כמו דרום תל אביב. בין השאר הציע להקים עיר בסמוך לגבול המצרי, שבה ירוכזו המסתננים לפני שיגורשו מהארץ. לדבריו, כדי לעצור את תופעת ההסתננות אותה כינה "טרור דמוגרפי" צריך לפעול נגד הבדואים המסייעים למסתננים להיכנס לישראל: "צריך לעצור את כל הבדואים ונכסיהם, להכניסם למכלאה, ולהוריד בכדור בראש את הבדואים המובילים את השיירות".

מפיק מדי שנה את "דו"ח כצל'ה השנתי", הסוקר את התפתחות האוכלוסייה בהתנחלויות ביהודה ושומרון.

עמדותיו הפוליטיות

יעקב כץ מבקר במוזיאון הנצחת גוש קטיף

כץ תומך בגישת "ארץ ישראל השלמה" ולדעתו יש לנהל משא ומתן עם אומות העולם על מנת להחיל ריבונות ישראלית על שטחי יש"ע: "הייתי אומר למנהיגי האומות שיש לנו דרישה על כל ארץ ישראל, משום שהיא שלנו ואנחנו גם יושבים בה". הוא תומך בסירוב פקודה "רק כשהפקודה בלתי חוקית ומוסרית בעליל", ורואה בנוער הגבעות "גדוד במפעל הציוני".

לדעתו יש לחדש את ההתיישבות בגוש קטיף. התבטא בחריפות נגד מצרים ונשיאה חוסני מובארכ, על רקע ניסיונות המצרים להגיע להסכם הפסקת אש בין ישראל לחמאס, וכינה את מובארק "שותף לטרור". לדעתו, הדרך הנאותה להגיע להפסקת אש עם החמאס היא להשיב את יישובי גוש קטיף שפונו למקומם תוך "מיגור מוחלט" של גורמי הטרור.

לנשיא ארצות הברית, ברק אובמה, קרא "נשיא אנטישמי" לאחר נאומו בקהיר, שבו קרא לעצור את הבנייה בהתנחלויות.

חיים אישיים

נשוי ואב לשבעה, מתגורר בבית-אל.

אחיו הוא הרב חיים כץ ששימש כראש ישיבת הכותל, ומשמש כר"מ בישיבת בית אל. אחותו רחלה, נשואה לרב ד"ר אברהם ליפשיץ, לשעבר ראש החמ"ד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יעקב כץ בוויקישיתוף

• האתר של יעקב כ"ץ (כצל'ה)
• יעקב כץ, באתר הכנסת
• יעקב כץ, באתר כנסת פתוחה
• כרטיס ביקור – יעקב כץ, בערוץ כנסת באתר יוטיוב
• שיחות וידאו של כצל'ה באתר ישיבה, באתר "ישיבה"
• אמציה חן, מלחמת יום כיפור - אז והיום, על לחימת כוח פצי במלחמת יום כיפור, וסיפור פציעתו ופינויו של כצל'ה
• חגית רוטנברג, אחריי לארץ ישראל - בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 1 בינואר 2009
• יעקב כץ (1951-), דף שער בספרייה הלאומית