מאינאו

מאינאו

נתונים גאוגרפיים
מיקום	ימת קונסטנץ
קואורדינטות	47°42′18″N 9°11′43″E
שטח	44.7584 הקטאר
אורך	1.1 קילומטר
רוחב	0.610 קילומטר
נתונים מדיניים
מדינה	גרמניה
אוכלוסייה	185 (2008)
אזור זמן	UTC+1
(למפת באדן-וירטמברג מוגדלת)   שטוטגרט מנהיים קרלסרוהה פרייבורג היידלברג היילברון אולם פפורצהיים רויטלינגן בוואריה צרפת שווייץ ריינלנד פפאלץ הסן מאינאו (למפת באדן-וירטמברג רגילה)   שטוטגרט מנהיים קרלסרוהה פרייבורג היידלברג היילברון אולם פפורצהיים רויטלינגן בוואריה צרפת שווייץ ריינלנד פפאלץ הסן מאינאו (למפת גרמניה רגילה)   שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני מאינאו (למפת גרמניה מוגדלת)   שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני מאינאו

האי במבט מהאוויר

הטירה

מפל ופרחים-פינת חמד אופיינית

מאינאו (בגרמנית: Mainau) המכונה גם "אי הפרחים" ממוקם בצפון מערב ימת קונסטנץ במדינת באדן-וירטמברג, גרמניה. שטחו של האי כ-0.45 קמ"ר והוא השלישי בגודלו מבין האיים באגם. האי מחובר ליבשה באמצעות דרך וגשר צרים בחלקו הדרומי וכן באמצעות מעגן ומזח לסירות בחלקו הצפוני. הכניסה לאי מותרת להולכי רגל בלבד.

היסטוריה

עדויות להתיישבות מן התקופה הפרהיסטורית נמצאו על הגדה הדרומית של האי. בין היתר נמצאו כלי עבודה כגון גרזן, כלי חרס ושברי אבני צור המתוארכים לתקופה הנאוליתית, כ-5,000 שנה לפני זמננו. באזורי החוף הצפוני והדרומי-מערבי נמצאו ונחפרו בתים האופייניים לאזורי חוף של אגמים מתקופת האבן ותקופת הברונזה. סביב שנת 400 לפני הספירה התגוררו באי בני שבטים קלטים, ככל הנראה הלווטים, אשר נהנו מן ההגנה הטבעית של האגם.

בתקופת הכיבוש הרומי נבנה באי נמל קטן אך לא נמצאו ממצאים המורים על קיומו של יישוב. עד לתקופת המלחמות הנפוליאוניות היה האי בבעלותו של המסדר הטבטוני. בשנת 1853 רכש הדוכס פרידריך הראשון מבאדן את האי ובנה עליו ארמון קיץ לשימושו. לאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה באדן לרפובליקה אך הדוכס המשיך לשמור על זכויותיו באי. לאחר מותו בשנת 1928 עבר האי לבעלותה של אחותו ויקטוריה, אשתו של גוסטב החמישי, מלך שוודיה. האי המשיך לעבור בירושה גם לדורות הבאים. בשנת 1974 הועבר האי לבעלותה של קרן משפחתית הממשיכה לנהל את האי ונמצאת בשליטת יורשי המשפחה.

כיום

הבעלות על האי נמצאת בידי "קרן לנארט ברנדוט" (Lennart Bernadotte-Stiftung) שהיא גוף משפטי שהוקם על ידי הרוזן ברנדוט מויסבורג שהיה נסיך שוודיה, והדוכס מסמאלאנד. האי מהווה אטרקציה תיירותית והוא משמש כולו כגן פורח ומודל לשמירת הסביבה. על האי ממוקמים גם חממה לפרחים טרופים ופרפרים וכן בית אחוזה המשמש בחלקו כמקום למגורי הבעלים, אולם קונצרטים ציבורי וכנסייה.

באי נטועים זנים רבים ושונים של עצים ובהם גם זנים אקזוטיים יקרי ערך כגון סקוויה ענקית ומטסקוויה. גני האי מעוצבים ומטופחים וכוללים פינות חמד שבהם משולבות פרגולות, מזרקות מים ופסלים. בין זני הפרחים הגדלים ברחבי באי ניתן למצוא ורדים מסוגים שונים, צבעונים, נרקיסים, ועוד. בחממה הצמודה לבית האחוזה מגדלים סחלבים. בבית הפרפרים מתקיימים תנאים טרופיים המאפשרים תנאי מחיה לכ-1,000 פרפרים מכ-80 זנים שונים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מאינאו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מאינאו