מדרגות הירדן
סינון באתר | |
היסטוריה | |
---|---|
תרבויות | התרבות הנאטופית |
תקופות | התקופה האפיפלאוליתית |
אתר ארכאולוגי | |
התגלה | 1999 |
ארכאולוגים | גונן שרון |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
מיקום | על גדתו המזרחית של נהר הירדן במוצאו דרומה מעמק החולה |
קואורדינטות | 33°01′20″N 35°37′42″E / 33.02215°N 35.62841°E |
האתר האפי-פלאוליתי "מדרגות הירדן" (Jordan River Dureijat – JRD) הוא אתר ארכאולוגי פרהיסטורי, הממוקם על גדתו המזרחית של נהר הירדן במוצאו דרומה מעמק החולה, כקילומטר וחצי מצפון לאתר גשר בנות יעקב. בגדת הירדן באזור שפך נחל הדוריג'את לירדן, שנתן לאתר את שמו, נחשפות שכבות עשירות בכלי צור, עצמות בעלי חיים, שרידים בוטניים ושאר ממצאים ארכאולוגיים.
מיקום, גאולוגיה וכרונולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סביבת ההרבדה היא חוף של גוף מים בעל עומק מים משתנה. כאשר גובה המים עולה והאתר מכוסה במי האגם מושקעות שכבות של בוץ דק גרגר (טין). כאשר יורדים המים והסביבה הופכת לחופית שוקע באתר בנוסף לבוץ גם חול וכן כמויות גדולות של קונכיות של צדפי מים מתוקים. פעילות האדם מתועדת בשכבות בהן עומק המים נמוך והסביבה היא חוף או מי אפסים הקרובים לחוף.
באתר זוהו חמישה אופקים ארכאולוגיים המופרדים זה מזה בשכבות של בוץ אגמי. שלושת האופקים העליונים הניבו ממצאים המשייכים אותם לתרבות הנאטופית מחלקה המאוחר של התקופה האפי-פלאוליתית. שכבה 4 שייכת לתרבות הכבארית הגאומטרית (אפי-פלאולית תיכון) והשכבה התחתונה, שכבה 5, תוארכה בעזרת פחמן 14 לכעשרים אלף שנה לפני זמננו והיא שייכת לתקופה האפי-פלאוליתית הקדומה. באתר נמצאו כלי צור, בזלת וגיר וכן עצמות רבות של בעלי חיים, מיונקים גדולים כשור הבר ואיילים ועד ציפורים, דו-חיים וזוחלים. בדומה לכל האתרים השוכנים לגדות הירדן במוצאו דרומה מעמק החולה, גם שכבות האתר היו רוויות במים מאז הרבדתן והתנאים האנארוביים שנוצרו אפשרו שימור יוצא דופן של שרידים בוטניים החל באבקת פרחים, פירות וזרעים וכלה בעצים ופחם בכמויות גדולות. הממצאים הבולטים באתר מעידים כי הפעילות המרכזית בה עסקו שוכניו היא ניצול משאבים מימיים ובעיקר דיג. משקולות בזלת וגיר בגדלים שונים, עצמות דגים רבות ובעיקר קרסי דייג העשויים עצם מעידים כולם על דיג במגוון של טכניקות ברמה גבוהה של ידע טכנולוגי והיכרות מעמיקה עם המשאבים המימיים ואפשרויות ניצולם. הממצאים באתר מתעדים אלפי שנות אבולוציה טכנולוגית שבמהלכן אירע המעבר מקבוצות קטנות של ציידים לקטים נוודים בתחילת התקופה האפי-פלאוליתית לחברות המורכבות של יושבי הקבע בתרבות הנאטופית ולבסוף את הופעתן של הקהילות החקלאיות הנאוליתיות.
גילוי האתר וחפירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]האתר התגלה במהלך סקר ארכאולוגי שקדם לעבודות הניקוז בערוץ הירדן העליון במוצאו מעמק החולה בשנת 1999. באתר בוצעה חפירת בדיקה בשנת 2002 ובשנת 2014 נערכה חפירת בדיקה נוספת על מנת להעריך את הפוטנציאל המחקרי של שכבות האתר. בעקבות תוצאות חפירת הבדיקה נערכו חמש עונות חפירה מלאות, כל אחת כארבעה שבועות, החל משנת 2015. סידרה של תארוכי פחמן-14 וממצאי צור הראתה כי הרצף הסטרטיגרפי באתר מתעד כעשרת אלפי שנה של פעילות אנושית לחופו של אגם החולה הקדום, בין עשרים לעשרת אלפי שנים לפני זמננו.
ממצאים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוטניקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו בכל האתרים שנחפרו לחופו של נהר הירדן עליון במוצאו מעמק החולה, גם שכבות האתר מדרגות הירדן רוויות במים מאז הרבדתן. הכיסוי במים יוצר תנאים נטולי חמצן ומאפשר שימור ייחודי של שרידים בוטניים באתר. שכבות האתר הניבו שפע של ממצאים בוטניים החל באבקת פרחים, זרעים, פירות ועד פיסות עץ שחלקן מגיע לגודל של כחצי מטר ויותר. בנוסף שכבות האתר עשירות מאוד בשרידי פחם. לשרידים הבוטניים חשיבות רבה בשחזור הסביבה הקדומה בה פעלו שוכני האתר וכן בשחזור שינויי האקלים שחלו בדרום עמק החולה במהלך הצטברות השכבות באתר.
פאונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכל שכבות האתר נחפרו עצמות בעלי חיים במצב שימור טוב. בעלי החיים המיוצגים במכלול נעים בגודלם מגודל בקר ואייל ועד מכרסמים, דו-חיים וזוחלים. בין עצמות בעלי החיים באתר בולטות במספרן הרב עצמות הדגים. נחשפו עצמות של דגים משלוש המשפחות העיקריות המאכלסות את גופי המים של עמק החולה גם היום – שפמנוניים, אמנוניים וקרפיוניים. עצמות הדגים כוללות מגוון רחב של מינים וכן משרע גדול של גדלים. באתר עצמות של דגים בגודל סנטימטרים בודדים ולצידם מספר הרב של שיני לוע, השייכות למין נכחד של בינית ממשפחת הקרפיוניים. השלכה מגודל השיניים שנמצאו באתר, הדומות בגודלן לאלו שנחפרו למשל באתר האשלי בגשר בנות יעקב, מעלה כי גודלם המשוער של הדגים ממין זה התקרב לשני מטרים. ממצא משמעותי נוסף הוא עצמות, בעיקר חוליות הגב, של דגים ממין טרוטה, מין ממשפחת הסלמוניים שהתקיים בעבר בעמק החולה.
רכיכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכל שכבות האתר מכילות שפע של קונכיות של שבלולי מים מתוקים ממגוון גדול של מינים. המינים הבולטים הם צדפות הנחלים, שחרירים, סהרוניים והביתניים. מצב השימור של הקונכיות משתנה בין השכבות, ומשתפר ככל שהשכבה עמוקה יותר. בשתי השכבות התחתונות תנאי השימור טובים, וחלק מהקונכיות עדיין משמרות את צבען המקורי הנוטה להיעלם בתנאי שימור גרועים יותר. חלק מהקונכיות הורבדו לחופו של האגם אליו נסחפו לאחר מותו של בעל החיים. בשכבות הבוץ האגמי באתר נמצאות לעיתים קונכיות, בעיקר של צדפות, בסביבת החיים הטבעית שלהן, חלקן עדיין סגורות. הקונכיות מהוות סמן אקלימי טוב והמידע על המינים הנפוצים, האקולוגיה שלהם והסביבות בהן חיו הוא בעל ערך רב לשחזור הסביבה הקדומה, האקלים ותנאי ההרבדה ששררו בעמק החולה הקדום. המידע שנאסף עד היום עדיין איננו מאפשר לענות על השאלה האם היו הרכיכות חלק מתזונתם של יושבי האתר.
כלי צור
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלי צור נחפרו מכל האופקים הארכאולוגיים באתר מדרגות הירדן. ברוב השכבות צפיפותם של כלי הצור אינה גבוהה ביחס לאתרים אחרים מן התקופה האפי-פלאוליתית, כנראה בגלל אופי הפעילות באתר המתעד ביקורים קצרי מועד ולא אתר מגורים, ששכבותיו מתעדות פעילויות מסוגים שונים על פני זמן ממושך. עם זאת, בחלק מהשכבות, כלי הצור שנתגלו, ובעיקר המיקרוליתים, מעידים על השיוך התרבותי של האופקים הארכאולוגיים השונים. ראשי חץ מטיפוס "אל-חיאם" שהתגלו בשכבה האמצעית משייכים שכבה זו לשלבים הקדומים של התקופה הנאוליתית. בשכבות הנאטופיות באתר נחשפו סהרונים, המיקרוליתים האופייניים לתרבות זו. בשכבה הרביעית התגלו מיקרוליתים מלבניים וטרפזיים המשייכים אותה לתרבות הכבארית הגאומטרית. השכבה החמישית והתחתונה, לעומת שאר השכבות, למרות הכמות הגדולה יחסית שלכלי צור שנחשפה, טרם העלתה ממצאים אינדוקטיביים היכולים לשייך אותה בוודאות לתרבות כלשהי. אחד המאפיינים של המכלול באתר מדרגות הירדן הוא השכיחות הגבוהה של נקרים ברוב שכבות האתר. הנקרים מעידים כפי הנראה על פעילות ספציפית באתר, על סמך עדויות מאתרים אחרים ייתכן שפעילות זו קשורה בעיבוד דגים או בעיבודם של צמחי המים והביצה, אך טיבה של פעילות זו עדיין לא ברור. ממצא נוסף הוא אחוז גבוה של גרעיני צור, ובעיקר גרעיני להבונים בחלק משכבות האתר. בחלק מהשכבות מספרם של הגרעינים גבוה יותר ממספרם של הלהבונים עצמם, ייתכן כיוון שהגרעינים הובאו לאתר לא כדי לייצר להבונים אלא כדי לשמש ככלים.
עדויות לדייג
[עריכת קוד מקור | עריכה]הממצאים הבולטים היותר באתר, מבחינה ארכאולוגית, הן משקולות מסוגים שונים וכן כלי עצם המעידים כי אחת הפעילויות העיקריות בהן עסקו שוכני האתר היא דייג. באתר עדויות לטכניקות דיג שונות ומגוונות וכן גם להכנה של ציוד לדיג.
משקולות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכל שכבות האתר נחשפו שפע של חלוקי גיר מוארכים, שנלקטו כנראה בשפכי הנחלים הזורמים לעמק החולה ממערב. חלוקים אלו, שמאות מהם נחשפו בשכבות השונות, שימשו ככל הנראה כמשקולות לרשת דייג, להשקעת מלכודות דייג או לשימוש אחר כמשקולות. חלקן שימשו ללא כל עיבוד נוסף וחלקן עוצבו על ידי יצירת שקערוריות במרכז שני הצדדים שלהן בצורת האות שמונה, כדי לייצר שקע אליו ניתן לקשור חוט ולמנוע החלקה ואובדן המשקולת. חלוקי גיר מאורכים אלו שימשו החל בשכבות התחתונות של האתר ועד לשכבות העליונות, מה שמצביע מסורת של איסוף ועיצוב משקולות שנמשכה על פני אלפי שנים.
לצידן של משקולות הרשת הגדולות נמצאו באתר גם כעשר משקולות קטנות המעוצבות על חלוקי גיר ובזלת קטנים, שקוטרן סנטימטרים בודדים. המשקולות עוצבו על ידי חריטה של חריץ לכל היקפן, חריץ המיועד לקשירה של חוט דק.
קרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השכבות הנאטופיות באתר מדרגות הירדן הניבו את האוסף הגדול ביותר של קרסי דייג העשויים עצם. כעשרים קרסים נמצאו עד היום בשכבות האתר, מהם שבעה שנמצאו בשלמותם. הקרסים, שמצב שימורם יוצא דופן, מייצגים מגוון רחב של צורות וגדלים ומעידים על רמה טכנולוגית גבוהה בייצורם ועל היכרות מעולה של סוגי הדגים החיים באגם והשיטה המתאימה לדייג של כל מין. הקרסים מעוצבים בגדלים שונים, זוויות פתיחה שונות, בעלי מגוון של זיזים וחודים ואפילו מעדים על טכנולוגיות קשירה שונות ומגוונות. קרסי דייג מעצם נחפרו מכמה אתרים נאטופיים בעבר. מכלול הקרסים מהאתר מדרגות הירדן הוא הגדול ביותר והמגוון ביותר שנמצא עד היום מאתר נאטופי כל שהוא. הם הקרסים הקדומים ביותר הידועים לנו מהלבנט, אם כי באוקיינוס השקט (במזרח טימור) נמצאו קרסים קדומים בהרבה העשויים צדף.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גשר בנות יעקב (אתר ארכאולוגי)
- גונן שרון – מנהל החפירות באתר
- התקופה הפרהיסטורית באזור הלבנט
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שרון, גונן. 2016. הפרהיסטוריה של נהר הירדן במוצאו מעמק החולה - מיליון השנים הראשונות. בתוך - מים ונחלים בגליל העליון,47–59. יד יצחק בן צבי, ירושלים.
- Sharon, Gonen, Leore Grosman, Ethel Allué, Alon Barash, Daniela E. Bar-Yosef Mayer, Rebecca Biton, Elizabeth Bunin, Dafna Langgut, Yoel Melamed, Steffen Mischke, Francesco Valletta, and Natalie Munro: 2020. Jordan River Dureijat: 10,000 years of intermittent Epipaleolithic activity on the shore of Paleolake Hula. PaleoAnthropolgy 2020:34–64. DOI:10.4207/PA.2020.ART141.
- Marder, Ofer, Rebecca Biton, Elisabetta Boaretto, Craig S. Feibel, Yoel Melamed, Henk K. Mienis, Rivka Rabinovich, Irit Zohar, and Gonen Sharon. 2015. Jordan River Dureijat - A new Epipaleolithic site in the Upper Jordan Valley. Mitekufat Haeven - Journal of the Israel Prehistoric Society 45:5–30.
- Sharon, Gonen, Ofer Marder, and Elisabetta Boaretto. 2002. A note on 14C dates from the Epipaleolithic site at Gesher Benot Ya’aqov. Journal of The Israel Prehistoric Society 32:5–15.
- Sharon, Gonen, Craig S Feibel, Shmuel Belitzky, Ofer Marder, Hamoudy Khalaily, and Rivka Rabinovich. 2002. 1999 Jordan River Drainage Project Damages Gesher Benot Ya’aqov: A Preliminary Study of the Archaeological and Geological Implications. In Eretz Zafon - Studies in Galilean Archaeology, edited by Zvi Gal, pp. 1–19. Israel Antiquities Authority, Jerusalem.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נחשפו סודות הדייגים בעמק החולה לפני 13 אלף שנה, באתר ynet, 6 באוקטובר 2021
אתרים פלאוליתיים ואפיפלאוליתיים בארץ ישראל | ||
---|---|---|
אתרים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה | ביצת רוחמה • בריכת רם • ג'לג'וליה • גשר בנות יעקב • מחצבת עברון • מחצבת רבדים • מערת גמל • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מיסליה • מערת קסם • מערת תנור • עובדייה | |
אתרים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה | האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים • הר כרכום • מערת הגדי • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת רקפת • מערת שוקבא • מערת תנור • נשר רמלה | |
אתרים מהתקופה הפלאוליתית העליונה | אוהלו II • הר כרכום • מערת היונים • מערת הנחל • מערת כבארה • מערת מנות • מערת ספונים • מערת קפזה • מערת רקפת • נחל אורן • נחל עין גב I • ערק אל-אחמר • תל רקית | |
אתרים מהתקופה האפיפלאוליתית | מדרגות הירדן • מערת היונים • מערת הנחל • מערת חילזון תחתית • מערת כבארה • מערת ספונים • מערת רקפת • מערת שוקבא • נווה דוד • נחל אורן • חתולה • נחל עין גב II • עין גב I • עינן • תל יריחו • תל רקית |