מונה אלטחאווי
מונה אלטחאווי (בערבית - منى الطحاوي; נולדה ב-1 באוגוסט 1967) היא עיתונאית מצריה עצמאית העובדת בארצות הברית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלטחאווי נולדה בפורט סעיד שבמצרים בשנת 1967. היא סיימה לימודי תואר שני בעיתונאות באוניברסיטה האמריקאית בקהיר. מתחילת שנות התשעים עבדה כעיתונאית עבור סוכנות רויטרס בקהיר ובירושלים. אלטחאווי הייתה העיתונאית הערבית הראשונה שעבדה עבור סוכנות מערבית בישראל. כן כתבה עבור "הגרדיאן" ו-U.S. News & World Report.
בשנת 2000 עברה לארצות הברית. בין שנת 2002 ל-2004 ערכה את הגרסה הערבית של אתר האינטרנט הבינלאומי "Women's eNews", העוסק בזכויות נשים. בין שנת 2004 ל-2006 כתבה עבור העיתון "א-שרק אל-אווסט" היוצא לאור בלונדון ונמצא בבעלות סעודית, עד שעבודתה הופסקה, לטענתה, בשל כך שהייתה ביקורתית מדי כלפי המשטר במצרים.[1]
לאחר סיום עבודתה ב"א-שרק אל-אווסט", המשיכה אלטחאווי בעבודה כעיתונאית עצמאית, ועתה היא כותבת עבור עיתונים שונים ברחבי העולם, כמו גם ברשת האינטרנט, בדרך כלל בנושאים הקשורים במצרים ובעולם הערבי, לרבות נושאי זכויות אדם ונושאי זכויות נשים. כתבות מפרי עטה התפרסמו בעיתונים כ"וושינגטון פוסט", "הניו יורק טיימס", "הרלד טריביון", "כריסצ'ן סיינס מוניטור" ו"מיאמי הרלד". היא בעלת טור בעיתונים "טורונטו סטאר", "ג'רוסלם רפורט" וה"פוליטיקן" הדני.
אלטחאווי מרבה להתראיין בתחנות רדיו וטלוויזיה בארצות הברית, והיא גם נואמת בציבור, באוניברסיטאות ובפנלים העוסקים בנושאי מצרים, המזרח התיכון, פמיניזם והרפורמה בעולם הערבי.
אלטחאווי זכתה במספר פרסים על עבודתה העיתונאית, ובהם פרס אנה לינד על כתיבה עיתונאית בין תרבותית במזרח התיכון בו זכתה בשנת 2010[2], פרס סמיר קסיר לחופש העיתונות המוענק על ידי האיחוד האירופי בו זכתה בשנת 2009[3] ופרס אליאב-סרטאווי, המוענק לעיתונאי התורם בעבודתו להבנה טובה יותר בין העמים במזרח התיכון בו זכתה בשנת 2009.[4]
בספרה "מטפחות והמנונים" שיצא לאור בשנת 2015, חושפת אלטחאווי כיצד הותקפה בידי המפגינים בכיכר א-תחריר במהלך המהומות בקהיר.
בפברואר 2018 אישה מוסלמית מפקיסטן כתבה פוסט בפייסבוק בו טענה שעברה הטרדה מינית בזמן החג' במכה. בעקבות הפוסט שיתפו נשים נוספות אירועים דומים שחוו, בצירוף ההאשטאג MosqueMeToo#, בהן אלטחאווי שסיפרה על הטרדות מיניות שהתרחשו בזמן החג' כאשר הייתה בת 15 והתגוררה עם משפחתה במכה.
בשנת 2020 החלה אלטחאווי לפרסם מאמרים אישיים ופרשנות פוליטית באתר אינטרנט אישי בשם Feminist Giant.
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Foulards et hymens (Documents) (French Edition) Amazon.com Jun 11, 2015[5].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מונה אלטחאווי
מונה אלטחאווי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מונה אלטחאווי, ברשת החברתית Goodreads- מונה אל-תהווי, האדם הבודד ביותר בעולם (מאמרה של אלטחאווי שזיכה אותה בפרס אליאב-סרטאווי, הופיע במקור בג'רוסלם רפורט ב-2 במרץ 2009).
- ג'קי חוגי, גילוי לא נאות, באתר nrg, 29 ביוני 2006
