מטווח
מטווח הוא מתקן המשמש לאימונים ותרגול בכלי ירייה. ישנם מטווחים מקורים סגורים ומטווחים חיצוניים פתוחים. בישראל קיימים מטווחים של צה"ל, מטווחים של הגדנ"ע בניהול צה"ל, מטווחים של משטרת ישראל, מטווחים של התעשיות הביטחוניות ומטווחים פרטיים.
במטווח היורה מתמקם בעמדת הירי וממנה הוא יורה לעבר מטרות. המטרה יכולה להיות עשויה נייר, קרטון, פלסטיק, חרס (נפוץ בירי ספורטיבי וירי פנאי), מתכת וחומרים שונים נוספים. ברוב המטווחים בעולם, ובכל המטווחים המוסדרים בישראל, ארצות הברית ובריטניה יש מנהל מטווח או מפקח מטווח (בצה"ל מפקד מטווח) שתפקידו העיקרי הוא לפקח על שמירת חוקי הבטיחות במטווח.
בישראל משמשים המטווחים להכשרת חיילים לשימוש בנשק (מטווחי צה"ל), להכשרת שוטרים לשימוש בנשק, לאימונים בקליעה, לירי ספורטיבי, לירי כפעילות פנאי, להכשרת אזרחים בשימוש לצורך קבלה וחידוש רישיון לנשק והכשרת מאבטחים ושומרים בחברות השמירה. חלק מהמטווחים משמשים לניסויים ובחינת אמצעי לחימה חדשים (כלי נשק ותחמושת).
סוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתוך הערים יש בדרך כלל מטווחים מקורים ומתוחמים בקירות ותקרה ומחוץ לערים יש בדרך כלל מטווחי חוץ. הגורם העיקרי לכך הוא צפיפות האנשים בעיר, מה שמהווה סיכון בטיחותי גדול יותר ממטווח מקורה במידה ומופעל מטווח חוץ בעיר. אף על פי כן, בישראל קיימים מטווחים של הגדנ"ע ושל הצבא שהם חיצוניים או חיצוניים למחצה גם בתוך שטחים עירוניים. גם מטווח חוץ יהיה תחום בגבולות ברורים ובאמצעי קשיח כלשהו (גבעה, קיר עבה ועוד) כדי לשמור על הבטיחות.
מטווח מקורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטווחים מקורים משמשים לירי באקדחים, ורובים חצי-אוטומטיים או ידניים. מטווח מקורה מיועד בדרך כלל לירי לטווח קצר יחסית, של עשרות מטרים בלבד. המטווח תחום בקיר עבה מאחורי השטח בו נמצאות המטרות ובקירות צדדיים כדי למנוע פגיעה מכדורים שסטו מהמטרה. במטווח מקורה יש צורך באוורור טוב שיוציא את הגזים הנפלטים בזמן הירי מהנשק אל מחוץ למטווח. רוב התחמושת שנמצאת היום בשימוש מכילה עופרת. במטווח שאינו מאוורר כראוי העובדים והטווחים נחשפים לאבק עשוי עופרת הנפלט בעת הירי. קיימת סכנה שהנמצאים בו ייפגעו מהרעלת עופרת.[1] לאור זאת ישנם מטווחים מקורים המשתמשים לאימונים בכדורים הפולטים עופרת בכמות נמוכה, תחמושת זו מכונה לעיתים "תחמושת-ירוקה".
במטווחים בכלל ובמטווחים מקורים במיוחד קיימת סכנה נוספת. בגלל שהרעש במטווח עשויים לעלות על רמות של יותר מ-140 דציבלים. חשיפה לעוצמת רעש הגבוה מ-110 דציבלים, במשך יותר מכמה דקות עלולה לפגוע בכושר השמיעה. חשיפה ממושכת לעוצמת רעש נמוכה יותר, אך גבוהה מ-85 דציבלים, אף היא עלולה לפגוע בשמיעה.[2] כדי להימנע מכך משתמשים באטמי אוזניים או באוזניות אוטמות רעשים. כדי להתמודד עם הסכנה הזאת, ברבים מהמטווחים מפורסמת המלצה להשתמש בשני האמצעים יחדיו. ברוב המטווחים המקורים אסור להשתמש בסוגים מסוימים של מקלעים, בירי אוטומטי, ובכדורים בקוטר העולה על הגבלה מסוימת, זאת מפני שהירי בהם מפיק רעש רב יותר.
בישראל, אימוני ירי באקדח נערכים כמעט תמיד במטווח מקורה. במטווח מקורה מכשירים שוטרים לירי באקדחים ומתנדבים של המשמר האזרחי לירי ברובה M1 קרבין. גם ירי ברובי אוויר במסגרת מטווחים של הגדנ"ע נערך בדרך כלל במטווח מקורה. גם צה"ל מפעיל מטווחים מקורים.
מטווח לייזר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין מטווחי צה"ל קיימים מטווחי לייזר, בהם יש שימוש בנשק אמיתי שהוסב לנשק שיורה קרני לייזר לעבר המסך. הנשק מחובר בכבל למערכת ממוחשבת המאפשרת לדמות ירי בסביבה בטוחה ללא שימוש באש חיה. האדם שיורה בנשק מכוון ויורה לעבר מטרה או מטרות המוצגות על המסך. על המסך יש חיישנים הקוראים את פגיעת הקרן לעומת המטרה המיוצגת בתוכנת מחשב ומוצגת ליורה. תוכנת המחשב מחשבת את הנקודה בה פגעה הקרן ביחס למטרה וכך מתקבלת התוצאה. ביחידות קרביות בצה"ל ממעטים להשתמש במטווחי לייזר.
מטווח חוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטווח חוץ משמש בדרך כלל לירי ברובים ארוכים וכבדים יותר מאלה הנפוצים במטווח מקורה, לירי בנשק אוטומטי ולירי בנשק צלפים. מטווח חוץ יכול לשמש גם לירי באקדחים. ממטווחי החוץ יכולים לשמש לירי ממרחקים קטנים עד גדולים מאוד, ממרחק של 10 מטר ועד למרחקים של יותר מקילומטר. בגלל מגוון כלי הנשק הרחב חלק ממטווחי חוץ גם כן מגבילים את קוטר הכדורים המותר בהם ומתמקצעים בירי מכלי נשק מסוימים.
חלק ממטווחי החוץ הם מקורים למחצה. במטווח כזה המטרות והשטח בין המטרות לעמדת הירי נמצא בחוץ, ואילו עמדת הירי נמצאת תחת קורת גג והיא בדרך כלל מוצלת. מטווח כזה עוזר להתגבר על הקושי שעשוי להיגרם בגלל חום עז או קושי שנוצר בגלל בהירות השמש ומקל על הפעלת מטווח חוץ גם בתנאים של קיץ חם ובהיר במיוחד. מטווח כזה יכול להקל גם על ירי בזמן שיורד גשם.
במטווחי חוץ הסכנה העיקרית היא הגישה החופשית יחסית לשטח המטווח והסכנה שנשקפת לאנשים ולבעלי חיים תועים שיכולים להיכנס בקלות יחסית לשטח האש. לכן במטווחי חוץ נהוג סימון בולט של הזירה בה יש ירי. כשמדובר במטווח חוקי בסופו של המטווח, ולפעמים גם בצדדיו, יש מכשול הנקרא "חומת מפגע", ומטרתו למנוע מכדורים שנורים לעבר המטרות להפוך לכדורים תועים ולסכן עוברי אורח. המכשול יכול להיות עשוי מאדמה (גבעה טבעית שנמצאת במקום או סוללת עפר), קיר בטון, קיר לבנים, מכשול עשוי שקי חול או קיר מיוחד המעוצב במיוחד בשביל מטווח.
רוב מטווחי צה"ל הם מטווחי חוץ, או מטווחי חוץ מקורים למחצה.
בטיחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכל מטווח חוקי נהוגים נוהלי בטיחות שמטרתם לשמור על הטווחים ועל אנשי הצוות מפני תאונות. בגלל הסכנה הגדולה הנשקפת מתאונות היכולות להתרחש במטווח ברובם המכריע של המטווחים המוסדרים במדינות מפותחות ואף בחלק לא מבוטל מהמדינות המתפתחות מוגדרים חוקי בטיחות ברורים במטווח.
במסגרת המטווח, בין חוקי הבטיחות יש כמה חוקים אופייניים:
- חובה על החזקת הנשק במצב נצור (כשהנצרה עומדת על מצב "בטוח" בו לא ניתן ללחוץ על ההדק), בכל זמן שאינו מכוון למטרות.
- איסור על טעינת הנשק במחסנית כשאינו מכוון למטרות.
- פריקת הנשק (בדיקה ווידוא שקנה הנשק ריק מכדורים בעזרת שחרור ההדק כשהנשק לכיוון השמים או לכיוון המטרות, או לתוך כלי פריקה מיוחד לאקדחים), בתחילתו ובסיומו של המטווח.
- איסור מוחלט על כיוון כלי נשק לעבר כל אדם בפרט וכל גוף חי או דומם בכלל, גם אם הנשק אינו טעון והוא פרוק ונצור.
- איסור על שימוש בתחמושת שלא מתאימה לכלי הנשק שבשימוש (לרוב הכוונה היא לכדורים בעלי קוטר לא מתאים).
- איסור על ערבוב סוגי תחמושת (לא גורף).
- חובה על שימוש באטמי אוזניים או אזניות.
- איסור על גישה לאזור המטרות, אלא כשהירי בכל המטווח מופסק לחלוטין.
- קריאת פקודה להפסקה מיידית של המטווח במקרה של סכנה כלשהי. הקריאה בעברית היא "חדל" ובישראל ברוב המטווחים לכל אחד מהמשתתפים מותר לקרוא אותה ברגע שזיהה סכנה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הוראות בטיחות למפקח מטווחים, באתר המשרד לביטחון הפנים
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ]
עמית מלמד ועמית אטיאס, מערכת אתר צה"ל, כל מה שצריך לדעת על מטווחים בצה"ל - בירייה אחת, באתר צה"ל, 12 באוגוסט 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
