מתקן חולות
 | |
| הכניסה למתקן חולות | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית סוהר  |
| כתובת |
הנגב |
| מיקום |
מחוז הדרום |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 12 בדצמבר 2013 |
| תאריך פתיחה רשמי |
12 בדצמבר 2013 |
| קואורדינטות | 30°53′40″N 34°26′44″E / 30.894444444444°N 34.445555555556°E |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   מתקן חולות | |
  | |
מתקן "חולות" או מרכז שהייה "חולות" היה מתקן של שירות בתי הסוהר שיועד למבקשי מקלט מאריתריאה ומסודאן, שקיים קושי להרחיקם מישראל. המתקן הוקם לפי החלטת הכנסת לחוקק את תיקון מספר 4 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), החלטה שהתקבלה בעקבות החלטת בג"ץ לבטל את תיקון מספר 3 לחוק שאפשר את כליאתם לשלוש שנים (כליאה שבוצעה בעיקר בכלא סהרונים). המתקן נפתח ב-12 בדצמבר 2013, כשני ק"מ מגבול ישראל-מצרים, בסמוך לכלא קציעות וכלא סהרונים. המתקן כלל שלושה אגפים, שבכל אחד מהם מקום ל-1,120 שוהים, ואגף מנהלה. בשעות הלילה נאסרה היציאה מהמתקן. השוהים בו חויבו תחילה להתייצב שלוש פעמים ביום לצורך רישום, ובהמשך חויבו להתייצב פעם אחת.[1]
בג"ץ ביטל פעמיים סעיפים בחוק הנוגעים לפעולת המתקן: ב-2014 נקבע שכלל ההסדרים הנוגעים למתקן הם בלתי חוקתיים, וב-2015 (לאחר תיקונים שנערכו בחוק) נקבע שרק משך השהייה במתקן הוא בלתי חוקתי ויש לקצרו. כמו כן, ב-2017 קבע בג"ץ שיש להתיר הכנסת מזון למתקן.
ב-14 במרץ 2018 נסגר המתקן, לפי החלטת ממשלה שהתקבלה בנובמבר 2017.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2007 החלה עליה משמעותית במספר הנכנסים לישראל באופן לא חוקי דרך גבול ישראל-מצרים, רובם ממדינות אפריקה. משנתפסו באזור הגבול על ידי צה"ל הובאו ל"כלא סהרונים" שבקציעות, שם עברו רישום ושימוע לקביעת מעמדם.[3] מי שנקבע שהוא בר הרחקה הוחזק במתקן עד גירושו. מי שנקבע שאינו בר הרחקה קיבל אשרה שהייה מיוחדת ושוחרר מהמתקן. רוב הנכנסים שנקבע שאינם בני הרחקה היו אזרחי אריתריאה וסודן שזכו להגנה קבוצתית עקב המצב בארצם. תיקון החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) בראשית שנת 2012 הגדיר אנשים אלו כמסתננים ואפשר בהוראת שעה את החזקתם במשמורת (דהיינו, כליאתם, לרוב בכלא סהרונים) למשך שלוש שנים ויותר.[4] בפועל נכלאו בסהרונים מי שנכנסו לישראל החל מיוני 2012.
בפסק הדין בג"ץ אדם נגד כנסת ישראל שהתקבל בספטמבר 2013, נקבע כי החוק המאפשר כליאה של מסתננים במתקן סגור לתקופה של 3 שנים איננו חוקתי. בעקבות כך, הכנסת קיצרה תקופה זו לשנה והחילה אותה על מסתננים שנכנסו לישראל לאחר העברת התיקון. לגבי מי שכבר נמצאים בישראל, נקבע שניתן לחייב אותם לשהות במרכז שהייה פתוח ללא הגבלת זמן, במסגרת הוראת שעה לשלוש שנים.[5] לצורך כך הוקם מתקן "חולות", שהחל לקלוט מסתננים שהועברו אליו מ"סהרונים". בתחילת הדרך נדרשו השוהים בו לחתום נוכחות שלוש פעמים ביום.[1] במתקן התקיימו חוגים באומנות, ספורט ונגינה וכן לימודי אנגלית ומתמטיקה על ידי מורים, במימון משרד החינוך. על השוהים נאסר לעבוד מחוץ למתקן, אך חלקם הורשו לעבוד במסגרתו בעבודות תחזוקה, שירותים וניקיון.[6]
חלק מהשוהים במתקן נטשו אותו[דרושה הבהרה] על מנת לקיים צעדת מחאה. חלקם הועבר לבית הסוהר סהרונים בשל הפרת כללי המשמעת. סמוך לראשית 2014 החל משרד הפנים לזמן למתקן "חולות" גם מסתננים ותיקים השוהים בערים בישראל שהגיעו להארכת אשרת השהייה שלהם. בעקבות כך פתחו אלפי מסתננים בינואר 2014 בשביתות ובהפגנות בתל אביב ומול הכנסת בדרישה שיוחל עליהם מעמד של פליטים.[7] בארגון ההפגנות השתתפו ארגון א.ס.ף,[8] הקרן החדשה לישראל ורופאים לזכויות אדם.[9] ביוני 2014, כשנה לאחר שהחל לפעול, שוהו במתקן כ-2,370 מבקשי מקלט, רובם מסודאן ומאריתריאה.[10]
ב-22 בספטמבר 2014 נקבע בבג"ץ איתן נגד ממשלת ישראל, כי התיקון שהסדיר את הפעלת מתקן "חולות" (וכן התיקון שהתיר כליאה של מסתננים למשך שנה) אינו חוקתי ולא ניתן להפעיל מכוחו את מתקן "חולות", וזאת כיוון שמאפייני המתקן דומים יותר למתקן "סגור", חובה להתייצב בו שלוש פעמים ביום כך שאפשרות היציאה ממנו מוגבלת בפועל, משך הוראות השהייה בו אינו קצוב בזמן, והסדר ההעברה לכליאה של שוהים שהפרו את תנאי המשמעת אינו מידתי.[11] בתגובה, אושר בכנסת ב-8 בדצמבר 2014 חוק הקוצב את ההחזקה ב"חולות" לתקופה של 20 חודשים וקובע כי חובת ההתייצבות לשוהים במקום תעמוד על פעם אחת ביום.[12] חוקתיותו של חוק זה אושרה בבג"ץ ב-11 באוגוסט 2015, פרט למשך ההחזקה של 20 חודשים ב"חולות" שנקבע שאינו חוקתי[13]; הכנסת תיקנה את החוק והגבילה את משך ההחזקה בחולות ל-12 חודשים.
בינואר 2015 עתרו לבג"ץ המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם למסתננים בדרישה לחייב את המדינה לספק אמצעי חימום למתקן. בתגובה המדינה החלה בהתקנת מזגנים בחדרי השוהים במתקן והודיעה כי מסתננים יוכלו לקבל פטור של 72 שעות מנוכחות במתקן בשל תנאי מזג האוויר.[14] ביוני 2015 שהו במתקן 1,700 מסתננים.[15] ביולי 2015 הגישו ארגוני זכויות אדם עתירה לבג"ץ בדרישה לאפשר לשוהים במתקן להכניס אליו מזון ולבשל אותו. ב-2017 קיבל בג"ץ את העתירה בחלקה וקבע כי בטל האיסור הגורף על הכנסת מזון בהיותו בלתי סביר.[16]
ב-14 במרץ 2018 נסגר המתקן, לפי החלטת ממשלה שהתקבלה בנובמבר 2017 לא להאריך את ההסדרים הנוגעים אליו בחוק.[17]
ב-19 במרץ 2018 הציע שופט בג"ץ חנן מלצר את המתקן כפתרון לבעיית הצפיפות בבתי הכלא.[18]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חולות, באתר שירות בתי הסוהר
הילו גלזר, שירת החולות: ליד מתקן הכליאה הפתוח צמח מתחם המנסה להחזיר את הטעם לחיים, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2015- יאנה פבזנר בשן, שכחו אותם במדבר, באתר מאקו, 10 בנובמבר 2016
- אילן ליאור, שלוש שנים למתקן חולות: המדינה הצליחה להכניע את מבקשי המקלט, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2016
מרכז שהייה חולות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 רענן בן צור, 3 בדיקות נוכחות, מיקום מבודד ותחבורה ציבורית: מתקן המסתננים "הפתוח" נערך, באתר ynet, 10 בדצמבר 2013
- ^ אילן ליאור, הממשלה אישרה פה אחד את ההצעה לסגירת מתקן חולות, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2017
- ^ הכנסתː מרכז המידע והמחקר, הטיפול במסתננים מגבול מצרים, ד"ר גלעד נתן, 26 במאי 2010
- ^ חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשע"ב-2012, ס"ח 2332, באתר משרד המשפטים
- ^ עמרי נחמיאס, אושר: מסתננים ייכלאו לשנה במתקן כליאה פתוח, באתר וואלה, 10 בדצמבר 2013;
חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ד-2013, ס"ח 2419 מיום 11 בדצמבר 2013 - ^ http://web.archive.org/web/20141002013906/http://ips.gov.il/Web/He/Prisons/Districts/South/Holot/Default.aspx
- ^ דנה ויילר-פולק ועמרי נחמיאס, מבקשי המקלט הפגינו מול הכנסת, נאסרה כניסתם, באתר וואלה, 8 בינואר 2014
אטילה שומפלבי, שר הפנים סער: "בכי של מסעדנים עם כלים בכיור – לא יקבע את המדיניות של ישראל", באתר ynet, 6 בינואר 2014 - ^ מי מארגן, ומהיכן הכסף?, באתר ערוץ 7, 9 בינואר 2014
- ^ דנה וילר-פולק, אילו ארגונים מסייעים במימון מחאת מבקשי המקלט?, באתר וואלה, 9 בינואר 2014
- ^ אליזבט צורקוב, כאלפיים מבקשי מקלט בחולות פתחו בשביתה בשל החמרת תנאי הכליאה, באתר "שיחה מקומית", 16 ביוני 2014
- ^ בג"ץ 7385/13 זרי גבריסלאסי ואח' נ' הכנסת ואח', 22.9.2014
אביאל מגנזי ועומרי אפרים, מתקן חולות ייסגר, אסור לכלוא מסתננים לשנה, באתר ynet, 22 בספטמבר 2014 - ^ מורן אזולאי ועומרי אפרים, חוק המסתננים המרוכך אושר בכנסת, באתר ynet, 8 בדצמבר 2014
- ^ בג"ץ 8665/14 דסטה נגה טשומה ואח' נ' הכנסת ואח', 11.8.2015
- ^ היועמ"ש לבג"ץ: עד להתקנת מזגנים ב"חולות" השוהים יקבלו פטור מלהתייצב, באתר ynet, 12 בינואר 2015
- ^ יובל בגנו, עתירה לבג"צ: שב"ס לא מאפשר הכנסת מוצרים לבישול בשבירת צום הרמדאן, באתר מעריב אונליין, 1 ביולי 2015
- ^ איסור על הכנסת מזון למתקן "חולות" באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל
- ^ אילן ליאור, הממשלה אישרה פה אחד את ההצעה לסגירת מתקן חולות, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2017
- ^ יהושע בריינר, בג"ץ: דרישתנו להגדיל את שטח המחיה לאסירים אינה המלצה, יש לשקול מתן חנינות, באתר הארץ, 19 במרץ 2018