נווה שאנן (ירושלים)
 | |
| שכונת נווה שאנן, מבט מכיוון קמפוס גבעת רם | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
ירושלים  |
| תאריך ייסוד |
1925 |
| קואורדינטות | 31°46′27″N 35°12′06″E / 31.77405833°N 35.20158889°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   נווה שאנן | |
  | |
נָוה שאנן היא שכונה בירושלים, הממוקמת בין מוזיאון ישראל לקמפוס גבעת רם (אדמונד ספרא) של האוניברסיטה העברית. שמה של השכונה נלקח מפסוק בחזון של הנביא ישעיהו:
חֲזֵה צִיּוֹן, קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ; עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן, אֹהֶל בַּל-יִצְעָן בַּל-יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח, וְכָל-חֲבָלָיו, בַּל-יִנָּתֵקוּ.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השכונה נוסדה בשנת תרפ"ה (1925). יהודים מקהילה חרדית רכשו אדמה במקום שבו נמצא היום מוזיאון ישראל, אז הייתה זו גבעת טרשים מחוץ לתחום הפיתוח העירוני של ירושלים, עליה בנו בתים צנועים. בהמשך נבנו בתים בעמק, היכן שכיום נמצאת השכונה. במשך שנים הייתה השכונה נידחת שרק שביל עפר כבוש הוביל אליה. במהלך שנות ה-30 היו דמי השכירות בה מהנמוכים ביותר בירושלים[1].
במהלך מלחמת העצמאות שימשה השכונה בסיס ליציאת לוחמי חטיבת הראל בדרכם לקרב סן סימון ולכיבוש שכונת קטמון במסגרת מבצע יבוסי. ההתקפה הראשונה על קטמון נערכה ב-28 באפריל 1948. הכוח התוקף יצא מנווה שאנן רגלית ונע לעבר מנזר סן סימון, אך תעה בדרך והגיע באיחור. כשהגיע הכוח לאזור המנזר נפתחה עליו אש חזקה והכוחות נסוגו.[2] התקפה שנייה על קטמון יצאה בלילה של יום ה 29 באפריל 1948. הכוחות הוסעו לאזור נווה שאנן ומשם צעדו ברגל. קצת לפני ההסתערות התגלה הכוח ונורו עליו מספר יריות. היה זה האות לתחילת ההסתערות. לאחר קרבות ברחובות השכונה פרצו חיילי הפלמ"ח אל תוך המנזר וניהלו קרב שהוביל לכיבוש קטמון.[3]
בשנת תש"ך (1960) הוחלט להקים במקום בתי השכונה במרומי הגבעה את מוזיאון ישראל, ועם בניית המוזיאון נהרסו בתים ששכנו באתר המיועד ונבנו בתים נוספים בעמק. החרדים שגרו בבתים הישנים פונו וקיבלו פיצויים. את הבתים החדשים בעמק אכלסו יהודים יוצאים בולגריה. באותה שנה החלה להיבנות בצמוד לנוה שאנן גם שכונת ניות.
האוניברסיטה העברית, הסמוכה לשכונה, בנתה בסוף שנות השישים שני בתי דירות בשכונה (בנווה שאנן 18 ו-29), ששימשו תקופה קצרה כמעונות סטודנטים, ומאמצע שנות השבעים שמשו כדיור לאנשי סגל בעלי משפחות שהצטרפו לאוניברסיטה. עם השנים נרכשו מרבית הדירות בידי המרצים הגרים בהן. בתחילת שנות השבעים החלה בנייה של קמפוס חדש לבצלאל בשכונה, אבל עם תחילת מלחמת יום הכיפורים נפסקה הבנייה ולא חודשה עוד. בשנות ה-90 הוקמה אכסניית יצחק רבין בכניסה הצפונית לשכונה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זאב וילנאי, ירושלים, העיר החדשה, כרך ג' הוצאת אחיעבר ירושלים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ירושלים: בשכונות החדשות "נוה שאנן" ו"נוה ישראל", דואר היום, 16 באוגוסט 1928
- פסיפס: זכויות האזרח מול זכויות האמנות, הצופה, 4 ביוני 1959
- יאיר פז, השכנים של מכון שכטר: האם היו חייבים לפנות שכונה חרדית כדי להקים את מוזיאון ישראל? באתר מכון שכטר, 6 במאי 2018.