נמל אשדוד

נמל אשדוד

נמל אשדוד – מבט מהאוויר
מיקום
מדינה
מיקום	אשדוד, מחוז הדרום
גוף מים	הים התיכון
קואורדינטות	31°49′49″N 34°38′29″E
פרטים
תאריך פתיחה	1965
מפעיל	רשות הספנות והנמלים
בעלים	ממשלת ישראל
סוג מעגן	מלאכותי
מזחים	12
סטטיסטיקות
תפוסת מטען שנתית	21.7 אלף טון (2022)
נפח מכולות שנתי	1.431 מיליון TEU ב-2022
תנועת נוסעים	64,146 (2022)
הכנסה שנתית	1,213 מיליון ש"ח
www.ashdodport.co.il
מפת מיקום מפה דינמית (למפת אשדוד מוגדלת)   נמל אשדוד (למפת אשדוד רגילה)   נמל אשדוד (למפת השפלה רגילה)   נמל אשדוד (למפת השפלה מוגדלת)   נמל אשדוד tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

נמל אשדוד הוא הנמל הגדול בישראל מבחינת מספר אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים. נמל אשדוד פועל לצד שני הנמלים המסחריים האחרים בישראל - נמל חיפה ונמל אילת. נמל אשדוד ממוקם בצפון-מערב העיר אשדוד, לחוף הים התיכון, במישור החוף הדרומי של ישראל, ומשמש גם למעבר סחורות עבור ממלכת ירדן.

מבחינה חוקית שייכים נכסי הנמל לחברת נמלי ישראל, ותפעול הנמל נעשה על ידי חברת נמל אשדוד, כך שהמונח "נמל אשדוד" מדבר על שטחו הפיזי של נמל אשדוד והציוד המותקן בו.

היסטוריה

נמל אשדוד הקדום

ערכים מורחבים – תל מור, אשדוד ים

מצודת אשדוד ים

אשדוד העתיקה, אחת מחמש ערי פלשתים, הייתה עיר נמל כבר מתקופת הברונזה המאוחרת. נמלה היה ממוקם בתל מור, תל ארכאולוגי קדום שנמצא סמוך לשפכו של נחל לכיש שהיה חלק מממלכת אשדוד הפלשתית, ותושביו התפרנסו מהנמל הסמוך. הנמל בתל מור הוחרב ביחד עם אשדוד במהלך המאה ה-10 לפנה"ס ולא שוקם. ב-732 לפנה"ס נכבשה העיר על ידי סרגון השני, מלך אשור, שהחריבה והגלה את תושביה לאחר שמרדו בו ב-712 לפנה"ס. סרגון בנה וביצר את העיר אשדוד-ים והפך אותה לעיר נמל חדשה לאשדוד. בין שתי הערים אשדוד ואשדוד-ים, היה קיים קשר של עיר יבשתית ועיר הנמל שלה, בדומה לקשרים בין הערים יבנה ויבנה-ים.

עם דעיכתה של אשדוד היבשתית במאה ה-4, צמחה ושגשגה העיר הסמוכה לה אשדוד ים, שהפכה לעיר נמל מסחרית חשובה שנקראה אזוֹטוּס פאראליוּס, שפירושה "אשדוד-חוף". אשדוד ים מופיעה במפת מידבא, כעיר גדולה עם מזח ורציף, מדרגות שהוליכו לבתים וביניהן היו מזרקות, כנסיות ומבני ציבור רבים. במהלך המאה ה-10, בשלטון השושלת הפאטמית, נבנתה המצודה וכונתה קלעת אל-מינה, שפירושה "מצודת הנמל". היא הוקמה במטרה להגן על העיר מפני פלישת אוניות האימפריה הביזנטית. המצודה נפגעה ב-1033 מרעידת אדמה, ולאחר מכן, ב-1099, במסע הצלב הראשון, יושבה מחדש על ידי צלבנים, בוצרה ונקראה קסטל ברואר. המצודה ננטשה סופית ב-1260, ונשמרה במצבה עד היום.

הנמל המודרני

החלטה על מיקומו של נמל חדש למדינת ישראל, על אדמות הכפר הערבי הנטוש ערב סוכריר, התקבלה כבר בשנת 1951. על פי תוכנית אב ארצית שהכין האדריכל אריה שרון. אך בנייתו של נמל אשדוד החלה רק באפריל 1961. בשלב הראשון של בניית הנמל נבנו שוברי הגלים, אחר כך בנו את הרציפים הימיים. ב-31 ביולי 1961, הונחה אבן הפינה. הנמל נחנך בנובמבר 1963. כדי לבנות את שובר הגלים שאורכו 2,200 מטר הובאו 2.5 מיליון טונות של גושי סלעים ברכבות ובמשאיות מהמחצבות בטירת יהודה ובבנימינה. 40,000 טטראפודים ענקיים הונחו בזה אחר זה. כלונסאות נקבעו, קירות בטון נוצקו ואצבעות הרציפים נשלחו אל הים, מזמינות את האוניות להיכנס.

ב-25 באוקטובר 1965, נכנסו האוניות האחרונות לנמל יפו ולנמל תל אביב, וב-3 בנובמבר, הופסקה הטעינה והפריקה בהם. חלק גדול מעובדי נמלים אלה, שהם מוותיקי היישוב העברי, עברו להתגורר באשדוד, עיר העולים החדשה, כדי להפעיל את נמל אשדוד החדש. ב-21 בנובמבר הופעל לראשונה הנמל לפריקה וטעינה, עם כניסתה של האונייה השוודית "וינגאלגד" שהביאה 1,621 טונות של סוכר. האונייה "מלטיאן" הייתה הראשונה שהטעינה בנמל, מטען של 55,000 תיבות פרי הדר. ב-1966 הושלמה סופית בניית שוברי הגלים. אורכו של השובר הצפוני 900 מטרים, ושל הדרומי 2,200 מטרים. בינואר 1967, הופעל לראשונה רציף הצובר (תפזורת), הכולל מערכות פריקת קרונות רכבת וטעינת אוניות. בשנה זו החל לפעול בסיס חיל הים באשדוד שאחראי על זירה הימית באזור זה ועל אבטחת הנמל.

ב-23 בנובמבר 1973 טבעה האונייה הקפריסאית "אנט" שנסחפה בסערה אל שובר הגלים. 21 אנשי צוות נהרגו.

באוקטובר 1975, עם חתימת הסכם הביניים עם מצרים, החל בנמל אשדוד עידן התיירות הימית, עם בואה של אוניית התיירים הגדולה "סטלה סולריס" מנמל אלכסנדריה. בנובמבר 1975, הסתיימה בנייתו של רציף 5 באורך של 380 מטרים והוא הוכנס לעבודה שוטפת. חלקו הראשון של הרציף באורך 180 מטרים הוכן עוד באפריל 1973, לעגינה היסטורית חד פעמית, של אוניית התיירים הגדולה בעולם "קווין אליזבת' 2" (Queen Elizabeth 2). ב-7 ביולי 1977 נפתח רציף מספר 7 - רציף המכולות, עת נקשרה "צ'לסי-סטרים" הבריטית לרציף, והפעילה אותו לראשונה.

"אני לא אשכח בחיים את הרגע שבו עמדתי על רציף חמש, שהוכן במיוחד לכניסת המלכה - הקווין אליזבת' שתיים, ספינת התיירים הגדולה בעולם! היא עגנה בישראל באופן חד פעמי – ובחרה לעשות זאת בנמל שלנו! על הרציף ניגנה תזמורת הנוער של אשדוד. כולם היו שם. גם שמעון פרס הצעיר, אז שר התחבורה והתקשורת, הגיע לאירוע..."

— מתוך סרטון הסברה במרכז המבקרים של נמל אשדוד

• 
  תחילת הבנייה בנמל, 1961
• 
  בניית שובר הגלים בנמל אשדוד מטטראפודים מבטון ב-1962. כל אחד מהם שוקל 12.5 טון.
• 
  בניית שובר הגלים הראשי ב-1963
• 
  בניית מסילת הרכבת לנמל אשדוד ב-1962
• 
  מסילה להעברת חומרי בנייה ומנוף בעת בנייתו של שובר הגלים הראשי בנמל, 1963
• 
  נמל אשדוד בתהליך בנייתו, 1964
• 
  קטר Decauville TE900 הביא רכבת קרונות שטוחים עם סלעים לבניית נמל אשדוד, 1964-1965

ב-17 בפברואר 2005 יושמה "הרפורמה בנמלי הים בישראל"; נכנס לתוקף חוק רשות הספנות והנמלים התשס"ד-2004, אשר ביטל את רשות הנמלים ובמקומה הוקמו ארבע חברות ממשלתיות ובהן חברת נמל אשדוד בע"מ, אשר הוסמכה להפעיל את נמל אשדוד ולספק בו שירותי נמל. ב-1 במאי של אותה שנה מופעלת לראשונה המערכת הממוחשבת לבקרת מכולות (TOS) בשילוב GPS לאחסון ושיגור המכולות בנמל איתן החדש ובכך הופך נמל אשדוד לנמל הממוחשב הראשון בישראל. ה-TOS) Terminal Operating System), היא מערכת המאפשרת תיאום רציף, ניהול פריקה וטעינה של מטענים בפועל, לפי תכנון האונייה ופיקוח על קצב העבודה, זיהוי ופתרון הבעיות בתפעול. בהמשך שולבו מערכות ה-TOS וה-GPS בשאר מסופי המכולות.

ב-2013 הודיעה חברת נמלי ישראל על החברות הניגשות למכרז לבניית מסופי מכולות חדשים, "נמל המפרץ" בחיפה ו"נמל הדרום" באשדוד. למרות התוכניות הכפולות, הכוללות חפירה ימית ובניית רציפים שיאפשרו כניסת אוניות ענק, ממשלת ישראל אישרה פיתוח של נמל אחד בשלב הראשון מטעמים כלכליים. כתוצאה מזאת, שתי הערים, אשדוד וחיפה נאבקו על ההוצאה לפועל של הפרויקט במטרה שתעשה בעירן. התוכנית להרחבת הנמל באשדוד כוללת רציף ראשי באורך 1,050 מטרים וכן הארכת שובר גלים קיים יחד עם שוברי גלים משניים בעוד 2,800 מטרים. הנמל החדש מתוכנן לקלוט קיבולת של כ-1.1-1.4 מיליון מכולות בשנה.

במאי 2014 נעצרו מספר בכירים בנמל אשדוד בחשד לשחיתות בנמל.

נמל היובל

מבט על רציפים 21–24 של נמל היובל

ערך מורחב – נמל היובל

תוכנית הפיתוח לנמל "היובל" אושרה עקרונית על ידי ממשלת ישראל בישיבתה מיום 16 ביולי 1995. הממשלה קיבלה את החלטתה לאחר שהוצגו בפניה תוכניות מפורטות שהוכנו על ידי צוות ההיגוי להקמת הנמל הצפוני שמונה על ידי שר התחבורה. מתוך החלטת הממשלה:

• להכיר בצורך החיוני לפתח ולהרחיב את נמלי הים התיכון, חיפה ואשדוד, כדי לענות על גידול בתנועת המטענים והנוסעים, וכן עקב השינויים המדיניים שהושגו עם מדינות האזור.
• לפתח את שני הנמלים לרמת השירות הנאותה, להכינם לתנאי תחרות, להבטיח רמות תעריפים תחרותיים, ולהגדיל את פעילותם העסקית.

ב-6 בספטמבר 1998, הונחה אבן הפינה לנמל היובל. לשם הקמת נמל זה היה צורך להאריך את שובר הגלים לצד צפון. ב-23 בנובמבר 2004, בעת שסערה קשה פקדה את הנמל, טבע למוות רפאל איתן, שניהל את פרויקט ההקמה של שובר הגלים. ב-2 באוגוסט 2005 נחנך נמל היובל אשר הסב את שמו לנמל איתן, על שמו. הנמל הוקם בהשקעה של 3 מיליארד ש"ח וביסס את מעמדו כשער כלכלי חשוב לישראל.

הפיגוע בנמל

ערך מורחב – הפיגוע בנמל אשדוד

ב-14 במרץ 2004 נרצחו 8 מעובדי הנמל, שני אזרחים ו-16 נפצעו בפיגוע התאבדות כפול שביצעו החמאס וגדודי חללי אל-אקצא. למרות האבטחה הכבדה, הצליחו שני המחבלים לחדור לשטח הנמל בתוך מכולה בעלת דופן כפולה שלא התגלתה במעבר קרני, ובשעה 14:20 פוצצו עצמם. המחבל הראשון התפוצץ בתוך מתחם הנמל, בבניין משרדים אחורי, והשני על הגדר.

לאחר האירוע, נבנו שתי אנדרטאות זיכרון לנרצחים בפיגוע; האחת בשדרות בן-גוריון פינת שדרות הרצל בעיר אשדוד, אנדרטה עשויה דבלטי שבור ומעליו שחפים מרחפים. השנייה היא כיכר בכניסה לנמל שנקראת "כיכר השמונה", לזכר שמונה מעובדי הנמל שנהרגו בפיגוע, כיכר ובה שמונה עצי זית.

מיקום

תעשיות עורף הנמל במבט מגבעת יונה

מתחם האספקה וצי המכוניות המיובאות

נמל אשדוד ממוקם כארבעים ק"מ דרומית לתל אביב, ליד שפך נחל לכיש. הצורך להקמת נמל עמוק מים התעורר כבר בימיה הראשונים של המדינה, לאחר שהתברר, שאין אפשרות להרחיב את הנמלים הקיימים כדי להבטיח שינוע וטיפול יעיל במטעני היצוא והיבוא, שהיקפם הלך וגדל. ההחלטה להקים את הנמל הנוסף באשדוד, התבססה על מספר שיקולים:

• הקמת הנמל עולה בקנה אחד עם מגמת ב-102 ק"מ מהמרחק מרחובות לנמל חיפה. דוגמה נוספת - הובלת אשלג מסדום לנמל אשדוד מקצרת את הנסיעה ב-120 ק"מ.
• מיקום הנמל מבטיח כמה יתרונות חשובים נוספים והם: הנמל קרוב לעורקי התחבורה הקיימים ובנוסף לכך הוא קרוב למרכזי התעשייה והייצור של ישראל, ולתל אביב - מרכז המסחר של המדינה.

הנמל מקושר לקו מסילת לוד-אשקלון בשלוחה מיוחדת בת 7 ק"מ היוצאת מצומת פלשת, המייעלת ומקצרת את תהליכי העבודה למינימום. התוכנית מבטיחה את חיבור הנמל לשלושה עורקי תחבורה, מצפון, ממזרח, ומדרום, המסוגלים לשאת בהיקף המטענים אל הנמל וממנו. כמו כן קיים תכנון לחבר את המחלף לכניסה צפונית לכביש 4, "דרך הרצל ג'" שתחבר בין הנמל למחלף אשדוד צפון ואזור התעשייה הצפוני של העיר.

הנמל ממוקם צפונית לאשדוד, באופן שמנתק אותו לחלוטין משטחי המגורים שבה, על ידי נחל לכיש שחוצץ ביניהם. בניגוד לעיר חיפה שבה הנמל נבנה כחלק מהעיר, בניית הנמל באשדוד לא השפיעה כלל על התפתחותה של העיר שכן היא תוכננה מראש והוא נבנה בנפרד ממנה. מרחקו ממתחמי המגורים הביאה לכך שאין בינו לבין תושבי אשדוד אינטראקציה כלל, פרט לאלו שעובדים בו. מיקום הנמל נמצא בסמוך ליבנה, בני דרום וניר גלים.

הנהלה ועובדים

שביתת העובדים, שסגרה את הנמל בהנהגת יהושע פרץ, 1975

מאז הקמתו ועד ל-2005, היה הנמל יחידה במסגרת רשות הנמלים והרכבות. עם הקמת חברת נמלי ישראל (חנ"י), הועברו תחת סמכותו של הגוף החדש, האחריות על נכסי הנמלים ופיתוחם. תפעול הנמל ומערך השירותים ללקוחותיו, הועברו לאחריותה של חברת נמל אשדוד בע"מ, המנוהלת על ידי הנהלה ומפוקחת על ידי דירקטוריון.

בראש דירקטוריון חברת נמל אשדוד עמדו מאז הקמתה בשנת 2005: איריס שטרק, יעקב רז, גדעון סיטרמן, אורנה הוזמן בכור, שאול שניידר.

הדירקטוריון מתווה את מדיניות החברה וקובע את תוכניות הפעולה שלה, אחראי לעריכתם ולאישורם של הדו"חות הכספיים ובדיקת מצבה הכספי של החברה, וכן מפקח על ביצוע תפקידי המנכ"ל ופעולותיו. יו"ר דירקטוריון החברה הוא שאול שניידר.

הנהלת חברת נמל אשדוד מורכבת ממספר חטיבות:

• חטיבת לוגיסטיקה והנדסה
• חטיבת תפעול ומסופים
• חטיבת הכספים
• חטיבת משאבים
• חטיבת תקשורת תאגידית
• חטיבת לקוחות

כמו כן, לחברה לשכה משפטית ולשכה למבקר הפנימי של הנמל, מחלקת חדשנות, מחלקת ביטחון.

12 מנהלים עמדו בראשות נמל אשדוד, מאז החל לפעול באמצע שנות ה-60 ו-7 מנכ"לים לחברת נמל אשדוד מהקמתה ב-2005:

• אנריקו לוי (1965-1967)
• ארנון גפני (1967-1969)
• יגאל דרור (1969-1970)
• מרדכי ברגר (1970-1973)
• יצחק גזית (1973-1977)
• הדר קמחי (1977-1980)
• יצחק דוידי (1980-1983)
• אילן אור (1983-1988)
• גדעון שמיר (1988-1996)
• ישעיהו מירון (1996-1997)
• אריה גביש (1997-2002)
• שאול רותם (2002-2005)

מנכ"לי חברת נמל אשדוד:

• יהושוע (שוקי) סגיס (2005-2013)
• יוסי בסן (מנכ"ל בפועל 2013–2014)
• יצחק בלומנטל (מנכ"ל 2014–2019)
• יצחק (איציק) כהן (מנכ"ל בפועל 2020–2019)
• משה (שיקו) זנה (מנכ"ל 2020–2022)
• אלי בר יוסף (מנכ"ל בפועל יוני 2022-יוני 2024)
• ניסן לוי (יוני 2024 עד היום)

נכון לשנת 2024 עמד מספר העובדים בנמל אשדוד על כ-1,200. עובדי הנמל משתייכים למספר וועדי עובדים הכפופים לאיגוד עובדי התחבורה בהסתדרות..

מבנה ותפקוד הנמל

מפת הנמל

שער 1 בכניסה לנמל לעת שקיעה

רציף 30 לפריקת חומרי נפץ ומלט, שנמצא על שובר הגלים המרכזי של הנמל

אנדרטה לנרצחים בפיגוע בנמל אשדוד

אוניית התענוגות "ריו", עוגנת בנמל אשדוד

נמל אשדוד נפתח למבקרים ביום העצמאות ה-63 לישראל

מרכז המבקרים בנמל אשדוד

שוברי הגלים והרציפים

נמל אשדוד הוא אחד הנמלים עמוקי המים הבודדים בעולם שנבנו בים הפתוח, ובנייתו הייתה כרוכה בקשיים הנדסיים רבים. להחלטה על מיקום הנמל ובנייתו קדם סקר ימי ואקלימי, שאושש את ישימות הקמתו. בנמל אשדוד פועלים 13 רציפים תפעוליים, שאורכם הכולל מסתכם ב-4,123 מטרים; 2,074 מטרים שמיועדים לטעינת מטען כללי ופריקתו, 485 מטרים למטעני מכולות, 434 מטרים לרציף רב-תכליתי וכ-500 מטרים למטעני צובר. בנוסף לרציפים אלו ישנם גם שני רציפי תפזורת ונוזלים, הנמצאים בחלקו הדרומי של הנמל. מתקן התפזורת אחראי לייצוא מחצבים מישראל לאירופה ולאמריקה. סמוך לרציף 22, נמצא חניון המכוניות המיובאות.

מספר רציף	תפקיד	אורך (במטרים)	עומק (במטרים)
1	חקלאות, מטען כללי וצובר, גלנוע	560	5-10.5
2	רציף המתנה/כלי שיט קטנים	150	5
3	אוניות נוסעים, מטען כללי וצובר, גלנוע	620	9-11.5
4	אוניות נוסעים, מטען כללי וצובר	207	12.5
5	מטען כללי, צובר, מכולות גלנוע	480	10.5-13.8
6	רציף המתנה/כלי שיט קטנים	150	7-10
7	מסוף מכולות	480	10-12
8	מסוף מכולות, מיכליות	105	12
9	פחם ומכולות	438	13.8
10	דוברת תדלוק	150	4
11,12	צובר, פוספטים, אשלג (רציפי התפזורת)	396	12-13.8
21	מסוף מכולות, מדלים ומסוע גרעינים	850	17.3
22,23,24	מסופי מכולות (רציפי היובל)	250,600,250	13.5-15.5
30	מלט	150	9.5

נמל אשדוד מוגן על ידי שובר גלים ראשי שאורכו 3,350 מטרים, אשר יוצא סמוך לקצה הדרומי של קו החוף, חודר לים, ונמשך לכיוון צפון. שובר גלים צדדי, אשר ממוקם בחלק הצפוני, חוסם את שטח המעגן מכיוון צפון באורך של 800 מטרים.

מנופים

לאורכו של נמל אשדוד פרושים כ-80 מנופים ועגורנים. חלוקתם לפי רציפים וערוגות:

• רציף 1: 3 מנופי זרוע בעלי כושר הרמה של עד 15–25 טון.
• רציף 3: 5 עגורני זרוע כפולה בעלי כושר הרמה 35–50 טון.
• רציף 5: 6 מנופי זרוע כפולה בעלי כושר הרמה של 32–35 טון.
• רציף 7: 3 מנופי גשר בעלי כושר הרמה של 40 טון.
• רציף 9: 3 מנופי גשר, אחד בעל כושר הרמה של 40 טון ו-2 עד 55 טון.
• ערוגות A-B-C:‏ 10 מנופי שער, בעלי כושר הרמה של 35 טון.
• רציף 21: 6 עגורני גשר בעלי כושר הרמה של עד 50 טון, מסוע ומדלים לפריקת לתבואה בתפוקה של עד 1,200 טון לשעה.
• רציף 22 (נמל היובל): 2 מנופי גשר בעלי כושר הרמה של עד 40 טון.
• רציף 23 (נמל היובל): 7 עגורני גשר בעלי כושר הרמה עד 55 טון.
• ערוגות YO-7:‏ 24 מנופי שער על גלגלים בעלי כושר הרמה של 40 טון.

באפריל 2022 הותקנו ברציף 21 חמישה מנופי גשר חצי-אוטומטיים מסוג Zenhua 36 מתוצרת חברת ZPMC הסינית. המנופים מותאמים לעבודה עם אניות ענק בגודל של עד 24,000 TEU. גובה כל אחד מהמנופים הוא 140.6 מטר במצב זרוע מורם, ואורך הזרוע הימית של המנוף עומד על 71 מטר. המנופים מותאמים לאניות ברוחב 62 מטר אשר נושאות כ-24 שורות של מכולות. המנופים מסוגלים להרים מטענים חריגים במשקל כולל של עד 95 טון באמצעות אונקל ייעודי, וכמו כן כל אחד מהמנופים כולל מתקן הרמה מסוג Tandem המאפשר ניטול של שתי מכולות מלאות באורך 40 רגל עם משקל כולל של 80 טון. המנופים כוללים אפשרות להפעלה מחדר שליטה מרוחק ואפשרות לעבודה חצי-אוטומטית על ידי קבלת פקודות ישירות ממערכת TOS.

עורף הנמל

עורף הנמל כולל את משרדי לקוחות הנמל, ובהם: סוכני אוניות, עמילי מכס, חברות תובלה, חברות לתיקוני אניות ועוד, תחנת רכבת, מחסני ערובה ומטענים שונים, מחסנים לריקון ומילוי מכולות, מחסנים לאחסון מכולות, תבואות ותפזורות למיניהם, בתי קירור ומאגרי דלק לאספקה לאוניות.

בשטח עורף הנמל נמצא מרכז המבקרים של נמל אשדוד שהושק בסוף 2010. מרכז המבקרים מציע פעילויות רבות, ביניהן סרט פנורמי המציג את התפתחותו של נמל אשדוד, פלטפורמה מתקדמת המציגה את ההיבטים התפעוליים בעבודת הנמל, משחק מטענים ובו חידוני טריוויה וסימולטור ניתוב אונייה לנמל. מרכז המבקרים מעניק סיור בכל רחבי הנמל, בין הרציפים, חניון המכוניות המיובאות, מסופי המכולות והמנופים.

מסוע הגרעינים

בעורף נמל אשדוד ממוקמות ממגורות גרעיני תבואה מיובאים שהוקמו בשנת 1984, המופעלות על ידי חברת לוגיסטיקר. לממגורות כושר אחסון של כ-60,000 טון תבואה (לשם השוואה, לממגורות דגון בחיפה כושר אחסון של 85,000 טון). עם זאת, למרות גודלן היחסי, כ-90% מסך יבוא התבואה לישראל עובר דרך ממגורות דגון בגלל חוסר יעילות הליך הפריקה באשדוד. בחיפה הממגורות נמצאות על קו המים ופריקת התבואה מתבצעת ישירות אליהן. באשדוד הממגורות מרוחקות מקו המים ופריקת התבואה מתבצעת באמצעות ציוד מיושן ברציפי הנמל והתבואה משונעת לממגורות באמצעות משאיות.

על מנת להתגבר על בעיית הריחוק של הממגורות מקו המים, הושלמה באפריל 2022 בניית מסוע הגרעינים בנמל באורך של כ-2.5 ק"מ, לצורך שינוע התבואה מרציף 21 לממגורות. בפברואר 2023, נכנס המסוע לעבודה שוטפת והשימוש בו היה צפוי להגביר את כושר פריקת התבואה בנמל פי שמונה. אולם חצי שנה לאחר שהחל לפעול, הוא עבד רק בכ-10% מהתפוקה (הוא יכול לשנע עד 1,800 טונה גרעינים בשעה, אבל שינע רק 150 טונה בשעה בממוצע). בספטמבר 2023, אחד משני מתקני הפריקה שנכנסו לשימוש נפל והתרסק. בפברואר 2024, הושבת המסוף כולו, לאחר שמתקן הפריקה השני נשבר אף הוא.

חיבור רכבתי

בנמל אשדוד ובעורף הנמל קיימות מספר שלוחות מסילת רכבת ומסופי רכבת פרטיים בעלי קישור מסילתי אליהן:

• אשדוד מיון
  • מסוף פרידנזון
  • מסוף היובל (מכולות)
  • מסוף 207 בע"מ (מרין קונטיינרס) (מכולות)
  • מסוף קונטרם (מכולות)
  • מסוף אוברסיז (מכולות)
  • מסוף גופרית
  • מסוף ממגורות
• נמל אשדוד
  • מסוף חומצה
  • מסוף חומצה ירוקה
  • מסוף אשלג
  • מסוף פוספטים
  • מסוף מכולות 3

שלוחות לא פעילות: מסוף מכולות 17, מסוף יונקס, מסוף רותם.

בעורף הצפוני של נמל אשדוד החל להיבנות על ידי חברת נמלי ישראל, פארק תעשייה ולוגיסטיקה שייקרא פארק נמלי ישראל, שיכיל בתוכו חברות לוגיסטיקה והייטק, ומסוף עתידי לרכבות מטען. דב סבידור, מנכ"ל חברת נמלי ישראל, ציין כי ההשקעה בהקמת פארק תעשייה זה עומדת על כ-160 מיליון שקלים. פארק התעשייה והלוגיסטיקה מוקם במסגרת תוכנית ארוכת טווח לפיתוח עורף נמל מודרני, כפי שקיים בנמלים המתקדמים בעולם.

שערים

הכניסה לנמל אשדוד מתבצעת דרך שלושה שערים:

• שער 1 - שער לכניסת רכבים. משמש בעיקר לבאים מחוץ לעיר.
• שער 2 - דרכו נכנסות ויוצאות רוב המשאיות.
• שער 3 - שער הולכי רגל. נמצא סמוך לחניון המשאיות, ודרכו נכנסים לבניין המנהל ולאזור בתי המלאכה.
• שער 5 - לבאים מכיוון אשדוד. דרכו נכנסים לבניין התפעול ולמרכז המבקרים. דרך שער זה אין כניסה למשאיות.

מסוף הפחם

בעורף נמל אשדוד נמצא מסוף פחם. ההקמה של המסוף החלה ב-1987 והסתיימה ב-1989. שטחו של מסוף הפחם הוא 420 דונם, מתוכם 380 דונם הם שטחים תפעוליים, ו-40 דונם הם שטחים המיועדים לשימוש אדמיניסטרטיבי. ביחד עם המסוף נבנה גם מזח לפריקת הפחם. החזון של רשות הנמלים היה שהמתקן ישמש כמסוף בינלאומי לאחסון ואספקת פחם למדינות נוספות באגן הים-התיכון, ולא רק לישראל, באמצעות שטעון והעמסה על אוניות-צובר קטנות. עלות הקמתו הייתה כ-80 מיליון דולר. עם זאת, הסיבה המידית להקמתו הייתה לפריקת פחם לשימוש בתחנת הכוח רוטנברג הפחמית שבאשקלון, שנבנתה באותה עת. זאת למרות התנגדות חברת החשמל, שביקשה להקים מזח לפריקת פחם ליד התחנה. לשם אספקת הפחם לתחנה נסללה שלוחה ממסילת הרכבת אשקלון-עזה באזור מושב מבקיעים אל התחנה ורכבות משא הובילו פחם שנפרק מאוניות בנמל אשדוד אל התחנה. זמן קצר לאחר הקמת המסילה הודיעה חברת החשמל שתקים מזח ליד התחנה לפריקה ישירה, עקב העלות הגבוהה של השינוע דרך נמל אשדוד והרכבת. הקמת המזח באשקלון החלה ב-1997, בידי קונצרן יונדאי שזכה במכרז להקמתו, והוא הושלם בפברואר 1999. עקב כך נסגר מסוף הפחם באשדוד, ועורר הדים בנוגע לבזבוז הכסף המיותר על בנייתו, מאחר שהיה בשימוש פחות מעשר שנים.

במאי 2023, שוב החלו לפרוק פחם בנמל אשדוד, עבור תחנת הכוח רוטנברג, לאחר שעגורן קרס והשבית את המזח של התחנה.

פקידת אוניות ותנועת מכולות

בנמל אשדוד יכולות לעגון כ-25 אוניות בו זמנית.

מכולות/שנה	2022	2021	2020	2019	2018	2017	2016	2015	2014	2013	2012	2011	2010	2009	2008	2007	2006	2005	2004	2003	2002	2001	2000
מס' מכולות באלפי TEU	1.431	1,612	1,584	1,538	1,477	1,525	1,443	1,307	1,250	1,182	1,170	1,160	1,018	893	828	809	693	586	545	514	535	511	480

על פי נתוני רשות הספנות והנמלים.

נוסעים

במאי 2007, נחנך טרמינל הנוסעים החדש של נמל אשדוד. הטרמינל מכיל חניון אולם נוסעים, אולם יוצאים, בידוק ביטחוני וביקורת גבולות, המרת מטבע (Change), קפיטריה ושתי חנויות דיוטי פרי. כמו כן, הטרמינל מציע הסעות מחניון הנוסעים ואל האולם.

מספר העוברים ושבים בנמל אשדוד לפי שנים:

נוסעים/שנה	2023	2022	2021	2020	2019	2018	2017	2016	2015	2014	2013	2012	2011	2010	2009	2008	2007	2006	2005
מס' נוסעים	52,266	64,215	-	2,439	27,991	21,040	26,757	21,534	33,308	40,780	88,364	128,710	140,916	290,502	168,931	104,660	168,462	100,067	59,542

על פי נתוני רשות הספנות והנמלים.

מחלקת הים

מחלקת ים אחראית על מתן השירותים הימיים, בהם ניתוב האוניות, גרירתן, קשירתן, עיתוקן ושחרורן, אספקת מים ודלק לאוניות, פינוי מי שיפוליים, פינוי אשפה וכדומה. הצי של מחלקת הים בנמל אשדוד כולל 11 כלי שיט, ביניהם חמש ספינות נתב, שלוש ספינות פיילוט ושלוש ספינות שירות.

במסגרת הרפורמה בנמלי הים בישראל, עברה מחלקת הים של חברת נמל אשדוד לחברת נמלי ישראל כחברת-בת החדשה.

תצפית

מגדלור אשדוד מתנשא מעל גבעת יונה, במבט מפארק לכיש, 2024

ערך מורחב – מגדלור אשדוד

מגדלור אשדוד ניצב על גבעת יונה (דרום מזרחית לנמל), בגובה 68 מטרים מעל פני הים, ואורו נראה למרחק 27 ק"מ. סימן ההיכר של המגדלור הוא שלושה הבהובים קצרים, מדי 20 שניות.

סמוך למחלקת הים, ממנה יוצאים כלי השיט של הנמל, נמצאת "תצפית ים", ובה מגדל הפיקוח של נמל אשדוד. מגדל תצפית נוסף ממוקם גם סמוך למסוף המכולות בנמל היובל.

איכות הסביבה

בנמל אשדוד הופעלו עם תחילת המאה ה-21, מספר פרויקטים שמטרתם הגנה על הסביבה, שיפור איכות האוויר והמים. בין הפרויקטים ניתן למנות:

• פרויקט הזנת החופים בחול - ייבוש ים, או הקמת שובר גלים חדש, גורמים להצטברות של חול הנלכד מדרום לו ולחוסר באספקת חול מצפון לו, מה שעלול לגרום לנסיגת קו החוף. פרויקט מיוחד בנמל אשדוד, מתמודד עם התופעה, באמצעות העברת כ-180,000 מטרים מעוקבים של חול בכל שנה, מדרום לשובר הגלים, אל החופים שמצפון לו.
• מניעת זיהום אוויר בטעינת אוניות צובר - בנמל אשדוד מיוצאים מדי שנה מיליוני טונות של דשנים מסוג פוספט ואשלג. בעבר, הוטענו אוניות הצובר באמצעות מטען צינור אשר בדרך פעולתו גרם לפליטה מוגברת של אבק פוספטים, אשלג ולזיהום ים ואוויר. בתוכנית השקעות שנמשכה על פני ארבע שנים, הוחלפו כל המטענים הישנים במטענים אקולוגיים מדכאי אבק. כמו כן, מופעלים בנמל אשדוד מדלים פניאומטיים לפריקה נקייה של גרעינים ישירות מהאונייה למשאית. חרף האמור, בכל הנוגע למניעת זיהום האוויר מכלי השיט המגיעים לנמל, לא מתבצעת כלל אכיפה שכן הנספח השישי לאמנת מרפול שאושר בשנת 2005 טרם סיים את הליכי החקיקה הנדרשים, ומשכך לא אושר בהיעדר חקיקה מתאימה.
• מניעת זיהום ים בעת פריקת מטענים - לפתרון הבעיה, תוכננו כל רציפי צובר ומטען כללי בפרויקט היובל בנמל אשדוד עם מערכת ניקוז אחורית, בשילוב בורות שיקוע, המבטיחים שכל שארית מטען שתוותר על הרציף תיקלט על ידי בורות שיקוע ולא תגלוש לים.

דוחות מבקר המדינה

לאורך השנים ערך משרד מבקר המדינה מספר ביקורות בנמל אשדוד:

• בשנת 2014 נקבע בדוח מבקר המדינה על "גיוס והעסקה של קרובים ומקורבים בתאגידים" כי ל-36% מהעובדים בחברת נמל אשדוד יש קרובי משפחה שמועסקים בו, לעומת 44% בשנת 2005. הדוח קבע שהנהלת החברה מנעה תחרות פתוחה והוגנת בתחום גיוס העובדים, התעלמה מהדרישה לקיום הליך פומבי תקין של קליטת עובדים, ומהצורך להפיק לקחים מדוחות ביקורת קודמים. הדוח קרא ליועץ המשפטי לממשלה, רשות החברות והדירקטוריון למצות את הדין עם האחראים ובעיקר עם הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש, עובדיה כהן, והעלה חשש שהסמנכ"ל בעצמו מינה עוזרת מנכ"ל משיקולים זרים.
• בינואר 2024 פורסם דוח מבקר המדינה על היבטים בהתמודדות עם יוקר המחיה, ובתוכו דוח על ענף נמלי הים בישראל והיבטי תפעול ושירות בנמל אשדוד. על פי הדוח, מנתוני הבנק העולמי עולה שנמל אשדוד מדורג במקום ה-13 מתוך 14 נמלים בני-השוואה בעולם במדידת זמן השהייה של אוניות מכולה. בשנים 2017–2022, שבמהלכם נפגע הענף עקב מגפת הקורונה, ירדה התפוקה לשעת עבודה בנמל ב-26%. באותן שנים חלה ירידה חדה בהיענות של צוותי עבודה בתחומים שונים של פעילות הנמל (70% בתחום צובר החופנים, 24% בתחום המכולות ו-64% בתחום המטען הכללי). בשנים 2018–2022 חלה הרעה במדדי הדירות של הנמל, כולל בזמן ההמתנה של אוניות מחוץ לנמל, זמן השהייה הממוצע של אוניות והתפוקות לשעת עבודה. באותן שנים בין 13.8% ל-22% מעובדי התפעול בנמל כלל לא שובצו לעבודה. המבקר ציין שמבנה התמריצים בנמל בעייתי: בחלק מתחומי העבודה של הנמל, עובדים מקבלים בונוס (פרמיה) שאמור לתמרץ אותם לעבוד, אך כשהצוותים מגיעים לכמות התפוקה שבה הם מקבלים את מרב הפרמיה הם מפסיקים לעבוד. ונמצא שהיה גידול באי-זמינות של ציוד, שנגרם מתקלות שבר ומיעוט תחזוקה מונעת. לפי המבקר, "כל אלה מצביעים על כך שתור האוניות שהמתינו מחוץ לנמל אשדוד הושפע לא רק ממשבר הקורונה, אלא גם מבעיות תפעוליות מבניות".

מקורות וקריאה נוספת

עיינו גם בפורטל פורטל אשדוד הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר אשדוד. בפורטל תמצאו מידע נגיש אודות ההיסטוריה של העיר, אתריה והאנשים המרכיבים אותה, הרבעים וכל מה שיש לדעת אודות העיר הגדולה במחוז הדרום בישראל.

• רפאל איתן, "בונים פה נמל: מכתבים מסבא נודניק", הוצאת תמוז, 2004
• אסנת, ד. "מחייטים וסנדלרים בנינו פה נמל: פועליות, לאומיות ואתניות בקרב פועלי נמל אשדוד, 1961-1967, חיבור לקבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2004
• מבקר המדינה, חברת נמל אשדוד בע"מ(הקישור אינו פעיל), עמ' 45, דוח ביקורת שנתי 58א, 2007
• דניאלה רן, בין ספינה לרציף תולדות לשכת הספנות הישראלית 1982-1932, פרדס הוצאה לאור, 2008, עמ' 104, 147, 156, 163-159, 168-166, 173, 187, 189, 203, 219.
• מבקר המדינה, חברת נמל אשדוד בע"מ(הקישור אינו פעיל), עמ' 427, דוח ביקורת שנתי 60א, 2009
• מבקר המדינה, חברת נמל אשדוד בע"מ(הקישור אינו פעיל), עמ' 419, דוח ביקורת שנתי 63א, 2012
• מבקר המדינה, חברת נמל אשדוד בע"מ(הקישור אינו פעיל), עמ' 303, דוח ביקורת שנתי 63ג, 2012
• עֲבוֹדַת נְמֵלִים - תהליכי עבודה, תנועת מטענים וסחר ימי בנמל אשדוד, בהוצאת חברת נמל אשדוד, 2017
• עבודת נמלים - זירת הקרבות בין הממשלה לוועד העובדים החזק בישראל, יואב צוקרמן, בהוצאת מטר, 2018
• נמל אשדוד - סיור במרכז המבקרים

ראו גם

• בסיס אשדוד של חיל הים, הממוקם בנמל אשדוד.
• טביעת האונייה אנט

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נמל אשדוד בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נמל אשדוד
• אתר חברת נמלי ישראל
• אריה בר-ציון, נמל אשדוד, 'מערכות ים' 61, ספטמבר 1962, עמ' 27.
• גיליה אראל, הנמלים בארץ, 'מערכות ים' 67, יוני 1964, עמ' 20.
• אלי שחף, נמל אשדוד, 'מערכות ים' 69, נובמבר 1964, עמ' 13.
• טוביה כרמל, עם פתיחת נמל אשדוד, 'מערכות ים' 74–75, ינואר 1966, עמ' 38.
• יוסף ירבלום, נמל אשדוד, 'מערכות ים' 104, יולי 1971, עמ' 30.
• נמל אשדוד ב-360 מעלות, סרטון תדמית, בערוץ נמל אשדוד, מאי 2020

כתבות

• אבי בר-אלי, הדו"ח שהרגיז את אלון חסן: כך תופרים ג'ובים בנמל, באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2013
• אבי בר-אלי, כך נהפכה הנהלת נמל אשדוד לזרוע ענישה שסוגרת חשבונות בשם הוועד, באתר TheMarker‏, 30 בינואר 2013
• שרון שפורר, המלך חסן: ראש הוועד שמחזיק מדינה בכיס הקטן, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2011
• חגי עמית, בלי ועדי עובדים ושביתות איטלקיות: הכירו את הנמל הפרטי הראשון בישראל, באתר TheMarker‏, 19 בינואר 2013
• שרון שפורר, עובד נמל אשדוד הורשע אך התפקיד יחכה לו שבע שנים, באתר הארץ, 18 בפברואר 2013
• מירב ארלוזרוב, עובדי הנמלים: שכר גבוה, תפוקה נמוכה, באתר TheMarker‏, 23 באפריל 2012
• אסנת ניר, שליטת הגנרלים: משה זנה נבחר למנכ"ל נמל אשדוד, באתר TheMarker‏, 10 בנובמבר 2019
• נמל אשדוד: נקלטו חמישה מנופי גשר חצי-אוטומטיים, באתר Port2Port, ‏7 באפריל 2022
• ניצן צבי כהן, ‏"חובתנו לאפשר להם להתפרנס בכבוד": עובדי נמל אילת יועסקו בנמל אשדוד, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 ביולי 2024

היסטוריה

• בניית נמל אשדוד, 1962, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• נמל אשדוד לקראת סיום שלבי הבניה הראשונים, 1965, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• נמל אשדוד, 1967, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• שביתת האטה בנמל אשדוד, 1969, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• אבי אובל, נמלים ללא תחרות- חיפה אשדוד, 'בין גלים' 182 ינואר 1991, עמ' 22.
• הפיגוע בנמל אשדוד, 14 במרץ 2004, ארכיון AP