נסיכות אבחזיה

נסיכות אבחזיה
აფხაზეთის სამთავრო

שלט האצולה של נסיכות אבחזיה, על פי וחושטי )
ממלכת גאורגיה לאחר התפוררותה לממלכות נפרדות, 1490
ממשל
משטר	נסיכות וסאלית של ממלכת אימרתי
ראש המדינה	נסיך
נסיך	שרוואשידזה
שפה נפוצה	גאורגית, אבחזית
עיר בירה	סוחומי 43°0′0″N 41°1′0″E
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
היסטוריה
הקמה
הקמה	1463
פירוק
סיפוח לאימפריה הרוסית	1864
ישות קודמת	ממלכת גאורגיה
ישות יורשת	האימפריה הרוסית
דמוגרפיה
דת	הכנסייה הגאורגית, אסלאם

נסיכות אבחזיה (בגאורגית: აფხაზეთის სამთავრო) נוסדה כישות פיאודלית נפרדת במאה החמש עשרה-שש עשרה, בין מלחמות האזרחים בממלכת גאורגיה, שהביאו להתפוררותה של הממלכה. הנסיכות שמרה על מידה מסוימת של אוטונומיה תחת השלטון העות'מאני, ולאחר מכן תחת השלטון הרוסי, וסופחה בסופו של דבר לאימפריה הרוסית בשנת 1864.

רקע

דוכסות אבחזיה (סאריסתוו) נקראה גם דוכסות צחוּמִי , הייתה חלק מממלכת גאורגיה ונשלטה על ידי בית שרוואשידזה מאז המאה השתים עשרה. המקורות לגבי ההיסטוריה של אבחזיה, באותה תקופה, מצומצמים למדי. במאה הארבע עשרה הקימו הגנואים את בתי מסחר לאורך קו החוף האבחזי, אולם לזמן קצר בלבד. כאשר הממלכה הגאורגית שקעה במלחמת אזרחים, בשנות החמישים של המאה החמש עשרה, הצטרפו השרוואשידזים למרד הראשי כנגד המלך גאורגי השמיני, שהובס בשנת 1463, בקרב צ'יחורי . כתוצאה מכך התפצלה הממלכה הגאורגית לשלוש ממלכות יריבות וחמש נסיכויות. הנסיכים האבחזים היו ווסאלים של סמגרלו שנשלטה בידי בית דאדיאני (-בֶּדִיאַנִי ), והייתה בעצמה משועבדת לממלכת אימרתי. אף על פי כן, היה השיעבוד בעיקרו סמלי, ושליטי שתי הוסאליות, המגרלים והאבחזים, נאבקו בהצלחה על עצמאותם, ואף ערערו על גבולות האחת של השנייה ושל ממלכת אימרתי. עצמאותה של אבחזיה הייתה סימבולית בעיקרה כיוון שידיהם של שליטי אימרתי היו מלאים במרכז הממלכה. בשנת 1490 נחתמה אמנה ובה פוצלה ממלכת גאורגיה לשלוש ישויות: ממלכת כארתלי, ממלכת אימרתי, שנסיכות אבחזיה הייתה חלק ממנה וממלכת קאחתי.

מהמאה השש עשרה ועד למאה השמונה עשרה

בשנות השבעים של המאה השש עשרה כבש הצי העות'מאני את מצודת צחומי והפך אותה למצודה טורקית בשם סוחום-קלה (מכאן השם המודרני סוחומי). אבחזיה הפכה להיות תחת השפעה עות'מאנית ואסלאמית. הנצרות באבחזיה הומרה בהדרגתיות לאסלאם, ורק במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה התאסלמה משפחת שרוואשידזה עצמה. עקב מיקומה ההררי ויערות בלתי עבירים, שמרה אבחזיה על עצמאותה והפיקה רווחים ממסחר בסחורות קווקזיות מסורתיות כולל סחר בעבדים.

במהלך התקופה שבין המאה השש עשרה ועד למאה השמונה עשרה, היו האצילים האבחזים מעורבים בסכסוכי גבול בלתי פוסקים כנגד נסיכי סמגרלו. כתוצאה מכך, הגדיל בית שרוואשידזה את שליטתו לכיוון מזרח. תחילה לכיוון נהר רַ'אלִידזגָה (גאו') ולאחר מכן לכיוון נהר האנגורי שמהווה כיום כגבול בין אבחזיה ליתר גאורגיה. לאחר מותו של זֵגנַאק , בסביבות שנת 1700, חולקה הנסיכות בין בניו. הבן הבכור רוסטום ייסד את "אבחזיה גופא" הידועה גם בשם "בזיב אבחזיה" (רו'), שהשתרעה לחוף הים השחור מגגרה של היום מצפון סמוך לנהר הבזיב ועד לנהר רַ'אלִידזגָה. מקום מושבו היה בכפר ליחני. האח השני, גִ'יכֵּשִיָה (גאו'), קיבל את אַבּז'וּאָה שבין נהר הרַ'אלִידזגָה ועד לנהר קודורי. האח הצעיר, קווַאפּוּ (גאו'), קיבל את המחוז שהשתרע בין הר'אלידזגה ועד לנהר האנגורי לחוף הים השחור, שנודעה לאחר מכן כנסיכות סאמורזקנו על שם בנו של קווַאפּוּ, מוּרזַאקַאן (גאו'). האזורים ההרריים של צֵבֵּלדָה (גאו') היו ללא שלטון מרכזי, אבל היו שייכים לבית מרשנייה. שטח הסָדזִים - סדזן שנודעה בעבר בשם זוּגיה (גִ'יכֵּתִי במקורות הגאורגיים) התפשטה צפונה לכיוון "אבחזיה גופא", ששטחה באותם הימים היה בין גגרה לבין סוצ'י של היום, ונשלטה על ידי בית גֶצ'בַּה. נסיכויות אלה כללו גם מספר אחוזות פיאודליות זעירות שנשלטו בידי משפחות מבית שרוואשידזה-צ'אצ'בה או משפחות אצילים אחרות כמו אצ'בה (אנצ'בדזה), אמהא (אמוּחווארי), זיאפש-איפא, אינאל-איפא, צ'בלורחואה וצ'חוטואה. כל הנסיכויות הללו היו במידה כזו או אחרת תלויות בנסיך "אבחזיה גופא".

בין האימפריה עות'מאנית לאימפריה הרוסית

אבחזיה, 1843

קלש-ביי (1780–1808) היה כפי הנראה הנסיך הראשון של הנסיכות שהתאסלם, ובתמורה ניתנה לו מצודת סוֹחוּם-קַלֶה (სოხუმ-კალე) (כיום סוחומי). יחד עם זאת, המרות הדת של הנסיכים האבחזים היו הפיכות; במהלך המאה התשע עשרה, נסיכים מבית שרוואשידזה המירו את דתם הלוך ושוב, בהתאם לתוצאות המאבקים בין האימפריה העות'מאנית לבין האימפריה הרוסית.

הניסיון הראשון להתקרב לרוסים נעשה על ידי קלש-ביי בשנת 1803, זמן קצר לאחר שהרוסים סיפחו את הממלכה המזרח גאורגית כארתלי-קאחתי בשנת 1801 ויסדו את מלכות המשנה של הקווקז. לאחר שבנו של קלש-ביי, אסלן-ביי ‏ (1808–1810), התנקש באביו, ב-2 במאי 1808, הגישה בנסיכות הייתה פרו עות'מאנית, אולם לפרק זמן קצר בלבד. ב-2 ביולי 1810 הסתערו הנחתים הרוסים על סוֹחוּם-קַלֶה והחליפו את אסלן-ביי באחיו יריבו ספר-ביי (1810–1821), שהתנצר, החליף את שמו לגאורגי ונסיכות אבחזיה הצטרפה לאימפריה הרוסית כנסיכות אוטונומית.

אף על פי כן, היה שלטונו של גאורגי, כמו גם של יורשיו, מוגבל לסביבת סוֹחוּם-קַלֶה עד לאזור נהר בזיב, שם הוצב חיל מצב רוסי. החלקים האחרים של הנסיכות נותרו בשליטת האצילים המוסלמים. המלחמה הרוסית-עות'מאנית הבאה שיפרה במידה רבה את העמדות הרוסיות והובילה לפיצול עמוק יותר בקרב האליטה האבחזית, בעיקר מחלוקת דתית. במהלך מלחמת קרים (1853–1856), נאלצו הכוחות הרוסיים לסגת מאבחזיה והנסיך מיכאיל (1822–1864) עבר למראית עין לצד העות'מאני. מאוחר יותר, בשנת 1864, התחזקה נוכחות הרוסית באזור ותושביה ההרריים של מערב הקווקז הוכפפו לבסוף לשליטה הרוסית. האוטונומיה של אבחזיה, שהייתה אזור-חיץ פרו-רוסי באזור לא יציב ובעייתי, איבדה את תפקידה בעיני השלטון הצארי ושלטון בית שרוואשידזה בא לקיצו. בנובמבר 1864, הוכרח הנסיך מיכאיל לוותר על כיסאו ולהתיישב מחדש בוורונז'. אבחזיה סופחה לאימפריה הרוסית כפרובינציה צבאית מיוחדת - מחוז סוֹחוּם-קַלֶה. מאוחר יותר, בשנת 1883, הפכה לאוקרוג בתוך פלך כותאיסי.

אחרית דבר

ביולי 1886 הוביל, ניסיון של השלטונות הרוסיים לאסוף נתונים לגבי מצבם הכלכלי של האבחזים למטרת מיסוי, למרד. המורדים הכריזו על מיכאל שרוואשידזה, בנו של גיאורגי כנסיך וצעדו לכיוון סוחום-קלה. המרידה הוכנעה באוגוסט של אותה שנה בידי תגבורת רוסית חזקה בראשות הגנרל סוויטופולק-מירסקי (Дмитрий Иванович Святополк-Мирский). המרידה והיחס הרוסי הנוקשה בעקבותיה הביאו להגירה ניכרת של אבחזים מוג'הירים לתחומי האימפריה העות'מאנית. ההגירה האבחזית התגברה בעיקר לאחר שהמקומיים נטלו חלק במרד של הרריים קווקזים שהוסת בידי כוחות עות'מאניים שהגיעו לאזור בשנת 1877. כתוצאה מכך הפכו אזורים רבים לאזורי רפאים ואוכלוסיית אבחזיה צומצמה לכדי שליש.

שליטים

המקורות לגבי תקופת שלטונם של נסיכי אבחזיה אינם רבים. שיניים תכופים ברצף השליטה, סכסוכים שושלתיים והתערבויות חיצוניות הוסיפו אף הם לבלבול. רשימת הנסיכים המשוערת (גאו'), מהענף הראשי של בית שרוואשידזה/צ'צ'בה, ששלטה ב"אבחזיה גופא"/"בזיב אבחזיה", נראה כך:

• פּוּטוּ (גאו') (סביבות 1580 - 1620)
• סֶטֵמַאן (גאו') (סביבות 1620 - 1640)
• סוּסטַאר (גאו') (סביבות 1640 - 1665)
• זֵגנַאק (סביבות 1665 - 1700)
• רוֹסטוֹם (גאו') (סביבות 1700 - 1730)
• מַאנוּצַ'אר (סביבות 1730 - 1750)
• זוראב שרוואשידזה (סביבות 1750 - 1780)
• קלש אחמד-ביי (סביבות 1780 - 1808)
• אסלן-ביי שרוואשידזה (סביבות 1808 - 1810)
• ספר עלי-ביי (גאורגי) (סביבות 1810 - 1821)
• אומר-ביי (דימיטרי) (סביבות 1821 - 1822)
• מיכאל (חמוד-ביי) (סביבות 1822 - 1866)

מקורות ולקריאה נוספת

• אלכסיי זברב (1966), סכסוכים אתניים בקווקז 1988-1994, (באנגלית)
• גרהם סמית ואחרים (1998), בניית אומה באזורי הספר הפוסט-סובייטים: הפוליטיקה של הזהויות הלאומיות, מסת"ב 0521599687, (באנגלית)
• ארדא אינה-אפא ופאטה זקריאשווילי, אספקטים של הסכסוך הגאורגי-אבחזי, (באנגלית)
• לבאן גיגינאישווילי (אפריל 2003), נרטיבים סותרים באבחזיה ובגאורגיה, (באנגלית)
• סאייצ'י קיטאגאווה (1996), תפקיד ההיסטוגרפיה בסכסוך הגאורגי-אבחזי, (באנגלית)
• גיאורגי מירסקי (1997), על חורבות האימפריה: אתניות ולאומיות בברית המועצות לשעבר, מסת"ב 0313300445, (באנגלית)
• הוג מוריי ואחרים (1837), האנציקלופדיה של הגאוגרפיה, עמ' 455, (באנגלית)
• רולנד גריגור סאניי, יצירת האומה הגאורגית, מסת"ב 0253209153, (באנגלית)

ראו גם

• ממלכת אבחזיה
• מלחמת קווקז

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נסיכות אבחזיה בוויקישיתוף