מקא"ם
חיילי מקא"ם (מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות) הם חיילים שמסיבות שונות הוחלט לאחר מיונם בצו ראשון כי הם יהיו בעלי קשיי הסתגלות גבוהים למערכת הצבאית משלל סיבות. לדוגמה: עולים חדשים, בעלי דירוג פסיכוטכני ראשוני נמוך, רישומים פליליים ועוד.
מרבית חיילי המקא"ם מגיעים מרקע של מצוקה, הזנחה, ניתוק חברתי וחשיפה מתמשכת למצבי סיכון. רבים מהם התקשו בעברם להשתלב ולשרוד במסגרות חינוכיות ותעסוקתיות.
בתנאים מסוימים, נערי מקא"ם בעלי רישום פלילי זוכים לאחר שירות צבאי מלא למחיקת רישום פלילי.
ב-14 באוגוסט 2018 הוחלט על סגירת הפרויקט. תקן מש"קיות מקא"ם לא קיים יותר, ולאחר הטירונות מטופלים החיילים כמו כל חייל צה"ל בידי מש"קי ת"ש.
מהלך שירות של חייל מקא"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיילי מקא"ם עוברים טירונות מיוחדת על ידי סגל פיקודי המורכב ממש"קיות הו"ד (הוראה ופיקוד) ומ"כיות ממערך מגל בבט"ר חוות השומר בו הם מוכשרים כרובאי 02. במהלך הטירונות ישנה הקפדה גבוהה על משמעת, תוך הקשבה לצורכי הפרט. במהלך הטירונות ניתנת לטירונים האפשרות לבחור בין מקצועות שונים בהם היו רוצים להשתלב בצבא, כאשר גם תפקידי לחימה אפשריים. במהלך הטירונות מועברים לחיילים תוכני רובאי גם על ידי מפקדים מהבא"ח, על מנת לשפר את המוטיבציה של החיילים ליציאה ללחימה.
לאחר הטירונות, רוב החיילים יעברו קורס צבאי אשר הותאם להם על ידי קציני מיון בעלי הכשרה אקדמית בתחום מדעי ההתנהגות, תוך התחשבות מקסימלית בצרכיהם האישיים, יכולותיהם, נסיבותיהם המשפחתיות ובחירתם האישית. לאחר הקורס החיילים מוצבים ביחידות צה"ל השונות, כאשר לחיילים אשר מעוניינים לצאת ללוחמה ומוכיחים מסוגלות לכך, ניתנת האפשרות להמשיך מהטירונות בחוות השומר לטירונות קרבית רגילה בכל אחת מהיחידות הלוחמות בצה"ל, ובכך למעשה להשתלב בצבא כמו כל מגויס רגיל. לנערות מקא״ם המתגייסות לצה״ל, טירונות זו מועברת בבסיס מחו"ה אלון ובבט"ר דותן.
לאורך כל השירות ישנו מעקב וליווי אחר החיילים על ידי משרד מקא"ם - משרד המאויש על ידי מש"קי מקא"ם, אשר עברו הכשרה ייעודית לטיפול באוכלוסייה זו. על המשרד אמון ק' מקא"ם המהווה סמכות עליונה בפיקוד או בזרוע לגבי תחום המקא"ם. במהלך שירותו של החייל נעשים מאמצים רבים לשלבו באופן מיטבי בשירות הסדיר, תוך מתן הזדמנויות רבות להעמקת ההכשרה המקצועית הקיימת, רכישת מקצוע נוסף לקראת שחרורו והשלמת השכלה על פי הצורך.
בתחילת הדרך ישב מרכז מקא"ם במטכ"ל. כעבור מספר שנים הועבר מקא"ם לפיקוד אכ"א ואז שולב בחיל החינוך והנוער.
היסטוריה - "נערי רפול"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1973 הוגש לממשלה "דוח כץ" שעסק בבעיה החברתית של בני הנוער המנותקים בחברה הישראלית. אחד מהכלים שהוצעו היה גיוס ושילוב של חיילים מאוכלוסיות חלשות בצה"ל, במסגרת תוכנית מיוחדת.
בעקבות הדוח הוקמה בצה"ל מסגרת מיוחדת בשם "נוער וחיילים בטיפול מיוחד" (נחט"ם) במסגרת אכ"א (אגף כח אדם) במטה הכללי. במסגרת תוכנית זו, הוקם פרויקט הרווחה של צה"ל בפיקודו של סא"ל יוסי גנץ, החיילים עברו טירונות במחנה דותן ולאחר מכן עברו הכשרה מקצועית בבתי ספר אזרחיים ושיבוץ בצה"ל בתפקידים מקצועיים. בשנת 1979 סייר הרמטכ"ל רפאל איתן במחנה דותן. הוא הגיע למסקנה שהתוכנית אינה מיטבית ושעל צה"ל להוסיף נדבכים נוספים ולהכשיר בעצמו את החיילים. מסקנה זו הביאה ליצירה של התוכנית החדשה שנקראה מקא"ם.[1]
הטירונים הראשונים גויסו לחוות השומר ב-13 בינואר 1981. על כל צוות פיקדו מפקד כיתה שהגיע מיחידת חי"ר ומורה חיילת שקיבלה הכשרה מיוחדת לכך. ההתנסות הראשונה ארכה ארבעה חודשים וכללה השלמת השכלה, לימודי רובאות כלליים וקורס מקצוע.
לנערים אלו הודבק השם "נערי רפול", ע"ש הרמטכ"ל רפאל (רפול) איתן, שיזם גיוס מיוחד לנערים אלו, למרות ליקויים קשים בהשכלתם היסודית, שמנעו את עמידתם בקריטריונים המקובלים.
היוזמה עוררה ויכוח ציבורי; מתנגדיה טענו כי היא אינה כלולה בתחום הסמכויות והמשימות של צה"ל, ואילו תומכיה טענו שבידי צה"ל האפשרות האחרונה לתיקון המעוות שיצרה המערכת האזרחית, ולכן אינו בן חורין להיפטר ממנה.
בנוסף שימש הביטוי "נערי רפול" בהשאלה גם לתיאור של מפלגת צומת וכן למעמד של פעיליה לעומת ראש המפלגה.
"נערי רפול" הוא גם שמו של צמד מוזיקלי, המורכב מאיתי זילברשטיין ומאיר עמר (המכונה "ביג אם"). השניים החלו לפעול במשותף בשנת 1999, ולצד הוצאת שני אלבומים כלהקה כתבו והלחינו שירים רבים לזמרים שונים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רחל אורן, במספנה חוזרים למוטב, 'בין גלים' אפריל 1978 עמ' 3.
- אריאלה ראובני, לרפול באהבה, דבר, 11 בדצמבר 1981
- אנשיל פפר, נערי רפול: הפרויקט הכי חברתי של צה"ל חוגג 30, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2010
יובל אלבשן, איזנקוט, אל תזרוק מהצבא את נערי רפול, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2018- נועה בן־יוסף אזולאי, יצחק גילת, רחל שגיא (עורכים), "על מדים אני מלך", הוצאת מערכות, 2017.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יצחק גילת, "מעורבות חברתית של צה"ל: סקירה היסטורית, בתוך "על מדים אני מלך": אוכלוסיות ייחודיות והשתלבות חברתית בצה"ל, נערך על ידי נועה בן-יוסף אזולאי, יצחק גילת ורחל שגיא, (הוצאת מערכות: 2017), עמ' 26
