(Translated by https://www.hiragana.jp/)
עניין – ויקיפדיה לדלג לתוכן

עניין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כאשר אדם מרגיש עניין, הוא מתמקד באובייקט, באירוע או בתהליך שעוררו את עניינו.
עניין משותף, ציור משנת 1855.

עניין הוא רגש[1] או תחושה הקשורים ישירות לקשב[2]. זאת משום שגירויים העולים בקנה אחד עם התעניינותו של אדם ברגע מסוים עשויים למשוך את תשומת ליבו במיוחד[3]. כתוצאה מכך, כאשר אדם (או בעל חיים מפותח אחר) מרגיש עניין, הוא מתמקד באובייקט, באירוע או בתהליך שבו הוא מתעניין. בעקבות זאת, העניין מהווה גורם הנעה למגוון רחב של התנהגויות. תחושה של היעדר עניין מכונה שעמום.

לרגש העניין הבעת פנים ייחודית משלו, שבה אישונים מורחבים הם הרכיב הבולט ביותר[4].

המונח עניין משמש גם לתיאור נטייה רגשית קבועה. כך לאדם יכול להיות עניין בתחומים מסוימים, גם אם הוא לא מפנה אליהם קשב בהווה. תחומים אלה נקראים תחומי עניין.

גורמים שמעוררים עניין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגירויים שמעוררים עניין באדם קשורים לניסיון העבר שלו, באופן ספציפי למידת היותם חדשים עבורו.

הגירויים שמעוררים עניין באדם קשורים לניסיון העבר שלו, באופן ספציפי למידת היותם חדשים עבורו. מצד אחד גירויים מוזרים ולא מוכרים מעוררים עניין וסקרנות, ומאידך, גירויים חדשים שיש בהם משהו מוכר, מוטמעים בקלות לסכמות קיימות ומרחיבים אותן, באופן שמתגמל את המוח ומעורר הנאה ועניין בהם. גירויים מעניינים קשורים במידה רבה גם לצרכים, כלומר למידה בה הם ממלאים צרכים ומסבים הנאה, או מפריעים למילוי צרכים ובכך מסבים כאב.

עם זאת, היכולת לעורר את הקשב והיכולת להחזיק את הקשב בריכוזו, הם שני דברים שונים[3]. למרות שהקשב עשוי זמנית להתמקד בגירויים פתאומיים וחדים, אם אין בהם דבר מה נוסף מלבד היותם חדים ופתאומיים, בני אדם לא מדברים עליהם כ"מעניינים", והקשב עובר במהרה לדברים אחרים. תופעה זו מוסברת בין היתר על ידי תהליכי הביטואציה או התרגלות, שבהם חלה ירידה בעוצמת התגובה לגירוי מסוים בעקבות חשיפה מתמשכת אליו. ההתרגלות מסייעת לאדם להתמקד באירועים חדשים בסביבה, על ידי הפחתת הצורך לבזבז מאמץ התנהגותי בהגבה חוזרת ונשנית לגירויים ישנים[5].

כדי להחזיק את תשומת הלב במשך זמן ממושך יש לטפח מידת-מה של התעניינות ממשית[3].

הבנת הפסיכולוגיה של עניין הופכת את החשיבות הגדולה של עניין בחינוך למובנת מאליה. ככל שהמורה מצליח לעורר ולשמר עניין בתלמיד, כך תגבר הקלות, המהירות והדבקות שבה הוא ירכוש מידע[6].

לפי פול סילביה, מחבר הספר "חקירת הפסיכולוגיה של עניין", במחקר הנוכחי בתחום[7], המונח משמש כמושג כללי העשוי להכיל מונחים פסיכולוגיים ספציפיים יותר, כמו סקרנות ובמידה פחותה בהרבה - הפתעה[8]. סילביה טוען בספרו שההבחנה בין עניין לבין סקרנות היא מבלבלת ושנויה במחלוקת, כאשר חוקרים מסוימים טוענים שמדובר בשני גורמי הנעה שונים בעלי השלכות רגשיות שונות. כמה מהחוקרים טוענים שעניין הוא הרגש המניע את ההתנהגות שהיא סקרנות. אחרים טוענים שסקרנות היא הנעה ראשונית לקשב קצר-טווח, שיכולה לגרום לעניין וקשב לזמן ממושך יותר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Exploring the Psychology of Interest | Paul J. Silvia | 9780195158557 | Oxford University Press Canada, www.oupcanada.com
  2. ^ CATHOLIC ENCYCLOPEDIA: Psychology of Interest, www.newadvent.org
  3. ^ 1 2 3 רוברט ס. וודוורת (1965). פסיכולוגיה. תל אביב: מסדה.
  4. ^ Barbie: Manufactured by Mattel, designed by evolution VII | Psychology Today, www.psychologytoday.com (באנגלית)
  5. ^ גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
  6. ^ K. Ann Renninger, Suzanne Hidi, Andreas Krapp (ע), The Role of interest in Learning and Development, New York and London: Psychology Press - Taylor & Francis Group, 2014
  7. ^ Silvia, Paul J, Exploring the psychology of interest. New York, NY, US: Oxford University Press. (2006). viii
  8. ^ Exploring the Psychology of Interest