(Translated by https://www.hiragana.jp/)
פג – ויקיפדיה לדלג לתוכן

פג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פג
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D007234
סיווגים
ICD-10 P07.3 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 KA21.4 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פג באינקובטור

פג הוא תינוק שנולד בלידה מוקדמת, טרם השבוע ה-37 של ההיריון. לידה רגילה מתרחשת לרוב סביב השבוע ה-40 של ההיריון.

משום שהלידה מתבצעת לפני הזמן, ולפני סיום מוחלט של התפתחות המערכות בגופו של התינוק ובפרט מערכת החיסון, הפג רגיש יותר למחלות וסיכונים בריאותיים, למשל: שיתוק מוחין, בעיות במערכת הנשימה, בעיות עיכול, פיגור שכלי, בעיות ראייה (כמו למשל, רטינופתיה של פגות) ובעיות שמיעה, וכן צהבת וזיהומים שונים.

אף על פי שידועים מספר גורמים היכולים להביא להולדת פג (ראו להלן), לא ידועים הגורמים לכמעט חצי מלידות הפגים.

בעקבות ההתקדמות הגדולה בהבנת הבעיות בפג כמו פיתוח טכנולוגי, אחוז תמותת הפגים ירד משמעותית. עם זאת, אחוז הפגים הנולדים גדל.[דרוש מקור]

בישראל מסתיימים כשבעה אחוזים מההריונות בלידת פג.[1]

גורמי סיכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מגורמי הסיכון ללידת פגים:

פג

לאחר הלידה מובא הפג למחלקה מיוחדת בבית החולים, מחלקת פגים, שבה מקבלים הפגים טיפול הייחודי למצבם. במחלקה נשמרים חלק מהתינוקות באינקובטורים, מעין עריסה סגורה שתפקידה הוא לדמות ככל שניתן את סביבת ההתפתחות הטבעית של התינוק בבטן אמו, ובכך לתרום לגדילתו ולחיזוקו. באינקובטור ניתן לקבוע את הטמפרטורה, וכן הוא מהווה סביבה היגיינית ונקייה מחיידקים, למניעת זיהומים. במקרים מסוימים מסופק לתינוק באינקובטור גם חמצן, אם התינוק אינו מסוגל לנשום בעצמו.

ישנן שתי דרכי טיפול עיקריות בלידה מוקדמת: השהייה של הלידה עד כמה שניתן, או היערכות ללידת התינוק לפני הזמן, כפג. משתמשים בשתי הטקטיקות גם יחד. בדרך כלל מנסים הרופאים לעכב את הלידה ככל שניתן, להיערך ללידת הפג ולדאוג שסיכויי הישרדותו יהיו גבוהים.

תינוק פג

עיכוב הלידה המוקדמת הוא האפשרות המועדפת. כך נותנים לעובר את מירב הזמן 'להתכונן', ולמערכות גופו להתפתח בטרם יציאתו לעולם. ישנן מספר שיטות שבהן משתמשים כדי לעכב את הלידה: האחת היא מנוחה מוחלטת של האם, בלי לצאת מהמיטה ובלי לזוז (שמירת היריון). שכיבה על הצד, במצב אופקי מפחיתה את הלחץ על צוואר הרחם. כשיורד הלחץ על הרחם יש פחות התכווצויות רחם. תזונה מתאימה ובעיקר הוספת מים חשובה מאוד; התייבשות גורמת להתכווצויות ברחם. בנוסף, ישנן מספר תרופות נגד התכווצויות הרחם (לדוגמה: מגנזיום).

לא תמיד ניתן לעכב לידה מוקדמת. במקרים שבהם הלידה מתבצעת מוקדם מאוד, עלול לקרות מצב שבו מערכת הנשימה או מערכת העיכול של התינוק עדיין לא התפתחו; במקרים כאלה מקבל התינוק באינקובטור אספקת חמצן ומזון לתוך הווריד, בהתאם לצרכיו.

יכולת הישרדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיל הלידה המוקדם ביותר שבו יכול הוולד לשרוד תלוי בגבול יכולת הקיום, ממתי העובר אינו זקוק להיות ברחם אימו כדי לשרוד. בדרך כלל מתייחסים במחלקת הטיפול בפגים לתינוק שנולד בשבוע ה-24 לפחות, במשקל 400-500 גרמים, כבעל יכולת לשרוד. מתחת לזה סיכויי ההישרדות הם קטנים. עם זאת ב-23 במרץ 2022 נולדו בשבוע 22, בגיל 154 ימים, התאומים אדיה לילין ואדריאל לוקה נדרג'ה מאונטריו קנדה, ששרדו. הם שברו את שיא גינס הקודם של התאומות קילי וקמברי אוולדט מארצות הברית שנולדו בגיל 155 ימים בשנת 2018[2].

ב-2016 נולד פג בשבוע ה-22 גם בבית החולים איכילוב בישראל, ושרד[2].

היבטים מוסריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליציאת התינוק לעולם בגיל מוקדם כל כך יש השלכות לעתידו גם אם הוא שורד. מערכות גופו של התינוק אינן מפותחות כראוי, והסיכון לסיבוכים לטווח קצר וארוך גדל ככל שהתינוק נולד בשבוע מוקדם יותר ובמשקל קטן יותר.

מסיבות אלה ישנם ויכוחים מוסריים רבים לגבי טיפול בפגים שנולדו בשבועות מוקדמים. ישנם הטוענים שאין טעם לטפל בפג שנולד מוקדם מדי והסיכון לסיבוכים קשים גדול, משום שהוא סובל סבל מיותר, וגם אם ישרוד, סביר שימשיך להרגיש את השלכות הלידה המוקדמת כל חייו, ולכן הם תומכים באי-הנשמת התינוק במקרים שבהם סיכויי ההישרדות קטנים.[דרוש מקור]

מאידך, אנשים התומכים בטיפול בפגים בכל מצב טוענים שצריך לעשות הכול כדי להציל את חייו של התינוק, ושסבל עתידי או סבל בזמן מסוים הם כאין וכאפס לעומת הישרדותו.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פג בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]