פוליטיקה של אזרבייג'ן

הפוליטיקה באזרבייג'ן מתרחשת בתוך רפובליקה נשיאותית עם נשיא אזרבייג'ן כראש מדינה וראש ממשלת אזרבייג'ן כראש ממשלה. כוח ביצועי מופעל על ידי הממשלה, כוח חקיקתי מוטבע הן בממשלה והן באספה הכללית. הרשות השופטת עצמאית משתי הרשויות האחרות.

היסטוריה פוליטית

אזרבייג'ן הכריזה עצמאות מברית המועצות ב-30 באוגוסט 1991, עם איאז מוטאליב כנשיאה הראשון. לאחר טבח של אזרים באזור נגורנו קרבאך במרץ 1992 מוטאליב התפטר ואזרבייג'ן חוותה תקופה קלה של אי יציבות פוליטית. המשטר הישן החזיר את מטאליב לשלטון כבר במאי 1992 אך פחות משבוע מחזרתו של מוטאליב לכיסא הנשיאות ונסיונותיו לדחות את הבחירות הנשיאותיות ולהשהות כל פעילות פוליטית רק גרמו למפלגת האופוזיציה הגדולה לארגן פעולת התנגדות ולבצע הפיכה. כחלק מהרפורמה שהנהיגה מפלגת האופוזיציה היו פירוק הסובייט העליון והעברת כל סמכויותיו לבית הנבחרים של אזרבייג'ן.

בבחירות ב-1992 נבחר מנהיג מפלגת הקידמה המרכזית (PFP) אבופלז אלג'יבאי כנשיאה השני של אזרבייג'ן. הממשלה שנשלטה בעיקר על ידי ה-PFP התגלתה כחסרת יכולת לפתור את בעיות נגורנו קרבאך וכאימפוטנטית בתחום הכלכלה, באופן כללי תפיסת הציבור של הממשלה הזאת הייתה כמושחתת ומסואבת מהיסוד. חוסר שביעות רצון בעם עלה וגבר עד שביוני 1993 אירעו אירועים אלימים של חמושים ברחובות גינג'ה, העיר השנייה בגודלה באזרבייג'ן. כאשר חמושי התנגדות התקדמו כמעט ללא התנגדות לכיוון באקו, הנשיא הנבחר ברח למחוז הולדתו. האספה הכללית נתנה את סמכויות הנשיא להיידר אלייב, אדם אשר לקח תפקידים בק.ג.ב. והיה סגן נשיא ברית המועצות. אלייב נבחר לקדנציה של חמש שנים עם מתנגד סמלי ונבחר שוב ב-1998 בבחירות דומות.

הפרלמנט האזרי הראשון נבחר ב-1995. הפרלמנט הנוכחי המונה 125 חברים נבחר בנובמבר 2000 בבחירות שהראו על התקדמות רבתי בתרבות הדמוקרטית באזרבייג'ן. אף על פי כן הבחירות הללו לא עמדו בסטנדרטים בינלאומיים של בחירות הוגנות וחופשיות.

יו"ר הפרלמנט עמד כשני לנשיא אך החוקה השתנתה ב-2002. כיום ראש הממשלה הוא השני לנשיא. השינוי נעשה כדי לאפשר לבן של הנשיא דאז להחליף אותו כאשר זה אושפז בבית חולים טורקי ביולי 2003. באוקטובר 2003 נערכו בחירות נשיאותיות במדינה בהן בנו של הנשיא היוצא התמודד על התפקיד. משקיפים בינלאומיים דיווחו על הפרות רבות בהתנהלות התקינה של הבחירות הדמוקרטיות באזרבייג'ן.

הרשות המבצעת

ראש המדינה וראש הממשלה עומדים עצמאית מגוף המחוקקים של אזרבייג'ן. נשיא אזרבייג'ן מתפקד כראש המדינה וכראש הרשות המבצעת. העם בוחר את הנשיא לקדנציות של חמש שנים. ראש הממשלה ממונה על ידי הנשיא ומאושרר על ידי האספה הכללית, כמו כן הנשיא ממנה את כל השרים הבכירים וחברי הקבינט.

הרשות המחוקקת

באספה הכללית (מילי מג'לסי) של אזרבייג'ן ישנם 125 חברים הנבחרים לקדנציות של חמש שנים על ידי בחירות כלליות. האספה הכללית היא הגוף היחיד המנחיל חוקים באזרבייג'ן.

הרשות השופטת

בראש הרשות השופטת של אזרבייג'ן עומד בית המשפט לחוקה שהוא עצמאי רק באופן חלקי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פוליטיקה של אזרבייג'ן בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא אזרבייג'ן ובנושא פוליטיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.