פול סזאן
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
פול סזאן, 1861 | |
לידה |
19 בינואר 1839 אקס-אן-פרובאנס, צרפת |
---|---|
פטירה |
22 באוקטובר 1906 (בגיל 67) אקס-אן-פרובאנס, צרפת |
מקום קבורה | בית הקברות סן-פייר |
לאום | צרפתי |
מקום לימודים |
|
תחום יצירה | ציור |
זרם באמנות | פוסט-אימפרסיוניזם |
הושפע על ידי | ז'וזף ז'יבר |
יצירות ידועות | Banks of the Marne, A Modern Olympia, Mountains Mont Sainte-Victoire Seen from the Bibémus Quarry |
בן או בת זוג | Marie-Hortense Fiquet (28 באפריל 1886–?) |
צאצאים | Paul Cézanne |
חתימה | |
paul-cezanne | |
פול סזאן (בצרפתית: Paul Cézanne; 19 בינואר 1839 – 22 באוקטובר 1906) היה צייר צרפתי שנחשב לאחד מגדולי האמנים הפוסט-אימפרסיוניסטים. יצירתו ורעיונותיו השפיעו על התפתחות האמנות במאה ה-20, ובייחוד על זרם הקוביזם.
קורות חייו ויצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סזאן נולד בעיר אקס-אן-פרובאנס למשפחה בורגנית מבוססת. אביו היה בנקאי. בילדותו פגש את אמיל זולא והשניים הפכו לידידים, ואף הקימו יחד עם חבר נוסף הרכב מוזיקלי בשם "הבליינים העליזים".[1] בשנת 1858 התחיל סזאן בלימודי משפטים בעידודו של אביו, ששאף שיהיה בנקאי כמוהו. בשנת 1861 הפסיק את לימודיו ופנה לקריירה אמנותית.
לאורך כל חייו הרבה סזאן לצייר דיוקנים, ציורי-נוף וטבע דומם. ציוריו המוקדמים מנבאים את חידושי הזרמים הפוביסטי והאקספרסיוניסטי.
מגעו עם האימפרסיוניסטים, ובעיקר עם קאמי פיסארו, בתחילת שנות השבעים של המאה ה-19 הוביל לשינוי עמוק בסגנונו של סזאן: הוא פנה ממשיכות מכחול סמיכות לעדינות ומצבעים כהים לבהירים (ציורי הנוף של אובר, של פונטואז (אנ') של מדאן (אנ') ועוד). סזאן הציג מציוריו בתערוכה האימפרסיוניסטית הראשונה (1874) והשלישית (1877), אך הם לא זכו לאהדה רבה.
במהלך שנות השמונים של המאה ה-19 גיבש סזאן את הסגנון שמאפיין את יצירתו המאוחרת. בציוריו מתקופה זו ניכר ניתוח קפדני של הצבע כאמצעי ליצירת פרספקטיבה, וזאת בניגוד לשיטה המקובלת יותר בתקופתו, שיטת האור-צל. בתקופה זו צייר את סדרת ציורי הנוף בכפר ל'אסטק (אנ').
בשנות חייו המאוחרות סזאן העמיק את חקר הקומפוזיציה והעמיד מספר יצירות שלימים הפכו למכוננות בתולדות האמנות, וביניהן סדרת הציורים המתארים את "הר סן ויקטואר (אנ')" (1898–1902) "נער עם וסט אדום (אנ')" (1890–1899), וסדרת הציורים "המתרחצות" (1898–1905). סגנונו המאוחר של סזאן שואף לייצג את מהותם של מושאי הציור, ובניגוד לאימפרסיוניסטים, מבכר אותה על פני רשמים וויזואלים שמתקבלים מהתבוננות באובייקט המצויר.
השפעתו על הזרם הקוביסטי ועל הציור המופשט הייתה גדולה מאוד. עליו אמר אנרי מאטיס: "סזאן הוא אבי כולנו [המודרניסטים], כל אחד מאיתנו ממשיך ומפתח דבר מה שגילה בציוריו. אבל כל מה שעשינו מצוי כבר אצלו בצורה זו או אחרת".
יחס הקהל ליצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך רוב חייו ציוריו של סזאן לא התקבלו על ידי הקהל והמבקרים, אך במאה ה-20 מצב זה השתנה עמוקות.
בשנת 2011 משפחת המלוכה של קטאר רכשה את יצירתו "שחקני הקלפים" תמורת סכום של 250 מיליון דולר, ובזמן זה, הייתה יצירת האמנות שנמכרה במחיר היקר ביותר בהיסטוריה.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
"המתרחצות הגדולות" (1906), שמן על בד
-
"נוף בלסטאק בבוקר מול השמש", מוזיאון ישראל
-
"גברת סזאן", מוזיאון המטרופוליטן
-
"טבע דומם, תפוחים ואגסים", מוזיאון המטרופוליטן
-
"שחקני הקלפים", מוזיאון המטרופוליטן
-
"הר סנט ויקטואר מונט סנט-ויקטואר והוויאדוקט של עמק נהר הקשת", מוזיאון המטרופוליטן
-
"בית מאחורי עצים ליד יאס דה בופן", מוזיאון המטרופוליטן
-
"בתים לאורך כביש II", מוזיאון תל אביב לאמנות
-
"השיכורים", מוזיאון תל אביב לאמנות
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פול סזאן – מחשבות (מצרפתית: שירן בק), בתוך 'דחק', כרך יג', 2021.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פול סזאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- פול סזאן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- פול סזאן, באתר Discogs (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של פול סזאן (באנגלית)
- פול סזאן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פול סזאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נדב הלפרין, החיים כציור: מאבקו של פול סזאן על ההרמוניה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 באוקטובר 2022
- יואב רינון, הייחוד של סזאן נחשב תמיד בלתי־ניתן לניסוח. תערוכה מקיפה ניסתה לפענח את הקסם, באתר הארץ, 15 במרץ 2023
- פול סזן (1839–1906), דף שער בספרייה הלאומית
- פול סזאן, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ז'אן ברנאר פואי, אנשים גדולים, התחלות קטנות, עמ' 106