פלביוס ולריוס סוורוס
 | |||
| לידה |
המאה ה־3 איליריה, האימפריה הרומית  | ||
|---|---|---|---|
| התאבד |
ספטמבר 307 רוונה, האימפריה הרומית המערבית | ||
| מדינה |
רומא העתיקה | ||
| |||
  | |||
פְלַאבְיוּס וַלֶרְיוּס סֶוֶורוּס (? -16 בספטמבר 307) היה שליט הקיסרות הרומית המערבית בתואר "אוגוסטוס" בטטררכיה השנייה בשנת 306.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המאה השלישית לספירה חוו שליטי האימפריה הרומית קושי מתמשך בקיום מערכת שלטון ריכוזית אחת אחידה על כלל שטחי האימפריה, שהשתרעה בשלב זה משטחי לוסיטניה במערב ועד נציבין במזרח. גודלה של האימפריה סיפק אתגרים רבים לקיומה בהם מלחמות ופלישות רבות, ריבוי טוענים לכס הקיסרות ומשברים כלכליים שונים. גם לפיחות המתמשך בערך המטבע הרומי היה חלק ביצירת אי-יציבות באימפריה במהלך המאה השלישית לספירה.[1] גורמים אלו בשילוב עם גורמים נוספים היוו יחד משבר מתמשך באימפריה הרומית שזכה לכינוי משבר המאה ה-3. משבר זה נמשך עד עלייתו לשלטון של דיוקלטיאנוס (284–305 לספירה), שביקש לפתור את משברי האימפריה באמצעות שורה של רפורמות, כשהמרכזית שבהן הייתה כינון מבנה שלטוני חדש שזכה לשם 'טטררכיה' ("שלטון הארבעה"). לצורך כך, בראשית שלטונו, בשנת 285, צירף דיוקלטיאנוס אליו לשלטון את איש הצבא מקסימיאנוס. דיוקלטיאנוס אימץ אותו כאח, ויש לשער כי שמו המלא של מקסימיאנוס, מרקוס אורליוס ולריוס מקסימיאנוס (Marcus Aurelius Valerius Maximianus) אומץ כאשר ניאות להצטרף לשלטון דיוקלטיאנוס.[2] בשנת 293 לספירה, נתמנו שני שליטים זוטרים ('קיסרים') תחת שני השליטים הבכירים המכהנים ('אוגוסטים'): קונסטנטיוס כלורוס תחת מקסימיאנוס בחלקים המערביים של האימפריה, וגלריוס תחת דיוקלטיאנוס בחלקים המזרחיים של האימפריה.
ארבעת השליטים ששלטו במקביל באימפריה, הובחנו במעמדם על ידי שימוש בתארים 'אוגוסטוס' ו'קיסר': התואר 'אוגוסטוס' שימש בתקופה זו לתיאור השליט הרם יותר בכל צמד, בעוד התואר 'קיסר' שימש לתיאור השליט הזוטר בכל צמד.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטרם עלייתו לשלטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ולריוס סוורוס נולד בתאריך לא ידוע במחצית השנייה של המאה השלישית למשפחה ממעמד נמוך בפרובינציה איליריה (לטינית Illyricum) - חבל ארץ במערב הבלקן ולאורך חופיו המזרחיים של הים האדריאטי. הוא התגייס לצבא הרומאי וזכה לקריירה מפוארת כקצין בכיר, במסגרת זו הוא זכה להיכרות וקרבה לגלריוס שעתיד להתמנות לקיסר בטטררכיה הראשונה.
בשנת 303 נפגשו השליטים העיקריים של האימפריה, האוגוסטי דיוקלטיאנוס ומקסימיאנוס ברומא לרגל 20 שנות שלטון הטטררכיה, ייתכן ובמועד זה שני השליטים דנו על העברת שלטון מסודרת ובו-זמנית לידי הקיסרים ומינוי קיסרים חדשים בעוד מקסימיאנוס ודיוקלטיאנוס יפרשו מרצונם.
מינוי לקיסר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביום ה-1 במאי 305 בטקס שנערך בו זמנית במילאנו וניקומדיה פרשו מקסימיאנוס ודיוקלטיאנוס מכס השלטון ומינו את קונסטנטיוס כלורוס כאוגוסטוס במקום מקסימיאנוס ואת גלריוס לאוגוסטוס במקום דיוקלטיאנוס. את כס הקיסרים תפסו דמויות חדשות מקסימינוס דאיה כקיסר תחת גלריוס במזרח ופלביוס ולריוס סוורוס כקיסר במערב, שני קצינים ותיקים אלו היו למעשה נאמנים של גלריוס וביססו את מעמדו כשליט עליון של האימפריה והסירו את נאמני מקסימיאנוס מעמדות הכוח. מהלך זה שלכאורה נעשה בהסכמה של כל הצדדים התעלם משאיפותיהם של מועמדים אחרים ומשאיפותיו של מקסימיאנוס להעביר את השלטון לבנו, זרעי הפורענות נזרעו ותקופת הטטררכיה השנייה עתידה הייתה להיות סוערת וקצרה.
האיום המשמעותי ביותר התעורר באיטליה שם התמרד מקסנטיוס בנצלו את חולשת השלטון המרכזי והתמרמרות תושבי רומא. מקסנטיוס הבין כי גלריוס וסוורוס לא יראו בעין יפה את טענתו לשלטון, לאור האיום שטענה זו מציבה על שלטונם ברומא ובשטחי איטליה. על כן, פנה מקסנטיוס לאביו מקסימיאנוס שישב באותה העת בלוקניה והציע לו להצטרף אליו לשלטון ברומא, מתוך הנחה שרבים מחייליו של סוורוס שירתו קודם לכן תחת מקסימיאנוס, ויסרבו להילחם נגד מפקדם הקודם.[3]
גלריוס לא יכול היה להשלים עם המהלכים של מקסנטיוס והעריך כי עיקר האיום על מעמדו ושלמות הטטררכיה נמצא בידי מקסימיאנוס ובנו. על מנת להסיר את האיום הוא שלח צבא בפיקודו של סוורוס לדכא את המרד ולהוריד את הצמד מקסימיאנוס ומקסנטיוס מכס השלטון. בהגיע רגע האמת, בו ניצבו הלגיונות הרומאיים זה מול זה, העדיפו החיילים במחנה סוורוס לערוק לצבא האויב, חלקם מנאמנות למפקדם מקסימיאנוס וחלקם תמורת תשלום שהובטח על ידי מקסנטיוס. סוורוס נאלץ לסגת ומצא מחסה בעיר המבוצרת רוונה. מקסימיאנוס צר על העיר ולבסוף הגיע להסכם עם סוורוס לפיו העיר תימסר לידיו ללא קרב וסוורוס יצא מהעיר ללא פגע. הקיסר נלקח מרוונה לוילה ברומא ונותר שם כאסיר ובן ערובה.
מותו של הקיסר סוורוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוורוס הוחזק למעשה כבן ערובה כנגד מעשי איבה מצד גלריוס, משפלש גלריוס לאיטליה על מנת להכניע את מקסימיאנוס ובנו הפכה נוכחותו של סוורוס מנכס לנטל. ביום 16 בספטמבר 307 הוא הוצא להורג או הוכרח להתאבד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פלביוס ולריוס סוורוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
