פרנץ ריטר פון אפ

פרנץ ריטר פון אפ
Franz Xaver Ritter von Epp

לידה	16 באוקטובר 1868 מינכן, ממלכת בוואריה
פטירה	31 בינואר 1947 (בגיל 78) מינכן, אזורי הכיבוש בגרמניה
מקום קבורה	ולדפרידהוף מינכן
מדינה	גרמניה
השכלה	War Academy
השתייכות	צבא הקיסרות הגרמנית
תקופת הפעילות	מ-1887
דרגה	גנרל מיור
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
פור לה מריט (1918) אזרח כבוד של מינכן אזרחות כבוד אזרחות כבוד אזרחות כבוד צלב הברזל (1914) אזרחות כבוד של פסאו אזרחות כבוד אזרחות כבוד Knight of the Military Order of Max Joseph (23 ביוני 1916) אזרחות כבוד אזרח כבוד של אאוגסבורג אזרחות כבוד אזרחות כבוד אזרחות כבוד של קובורג אזרחות כבוד אזרחות כבוד אזרחות כבוד מדליית האנשלוס מדליית הסודטים אות הזהב המפלגתי צלב הכבוד צלב ההצטיינות במלחמה מסדר כתר הברזל מסדר פטר פרידריך לודוויג אות השירות הארוך של המפלגה הנאצית מסדר ההצטיינות הצבאית מסדר בית הוהנצולרן Order of Saint John (Bailiwick of Brandenburg)

פרנץ ריטר פון אֶפּ (בגרמנית: Franz Ritter von Epp;‏ 10 באוקטובר 1868 – 31 בדצמבר 1946) היה קצין צבא גרמני ששירת בצבא הקיסרות הגרמנית והיה מעורב בפשע המלחמה של רצח העם של ההררו והנאמה באפריקה. לאחר מכן היה ממפקדי הפרייקור וסייע לעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה ותחת שלטונה התמנה לנציב הרייך של בוואריה והיה ראש משרד המפלגה הנאצית למדיניות קולוניאלית.

קצין

פרנץ אפ נולד במינכן בשנת 1868. בצעירותו למד באקדמיה הצבאית במינכן. בשנת 1887 התגייס לרגימנט חיל הרגלים של צבא בוואריה ובשנת 1886 קיבל דרגת קצונה. בשנים 1900–1901 שירת בסין כמתנדב בדיכוי מרד הבוקסרים, שהיה התקוממות כנגד המעורבות המסחרית והפוליטית של ארצות המערב ויפן בסין. בשנים 1904 עד 1907 היה מפקד פלוגה בצבא של הקיסרות הגרמנית בדרום-מערב אפריקה הגרמנית (כיום נמיביה) ונטל חלק בדיכוי מרד של הילידים שהתחולל במושבה, תוך שפיכות דמים מרובה, שהגיעה עד לכדי רצח בני שבטי ההררו והנאמה, שהיה בגדר רצח עם שבמהלכו נספו כ-75,000 מבני שני השבטים. היה זה רצח העם הראשון במאה ה-20 והוא כלל מעשי טבח, מחנות ריכוז הריגה ברעב והרעלה של בארות מים.

במלחמת העולם הראשונה

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 הועלה פרנץ אפ לדרגת סגן-אלוף. הוא לחם עם הרגימנט שלו בחזיתות צרפת, סרביה ורומניה והשתתף בקרבות הנהר איזונצו. על לחימתו הוענקו לו מספר עיטורים, בשנת 1916 הוא קיבל את עיטורי צלב הברזל ובשנת 1918 את העיטור הגבוה ביותר, הפור לה מריט. לקראת סיום המלחמה הועלה לדרגת אלוף-משנה והוענק לו תואר אצולה ובשל כך נוסף לשם משפחתו התואר "פון".

במיליציות הפרייקור

לאחר תבוסת גרמניה במלחמה התחולל בה גל רחב היקף של מהפכנות. עוד בטרם הוכרז על רפובליקת ויימאר, הכריז העיתונאי היהודי קורט אייזנר על "רפובליקה סוציאליסטית" בבוואריה. בה בעת נוצרו בגרמניה מיליציות הפרייקורפס (הגדודים החופשיים). היו אלה יחידות לא סדירות בעלות צביון ימני קיצוני שהיו מורכבות ברובן מיוצאי צבא גרמניה, הממורמרים על תבוסת גרמניה, שהתנגדו לסוציאליזם ולקומוניזם. הארגון היה פעיל בקרבות בין אנשי הימין ואנשי השמאל שהשתוללו ברחבי גרמניה. חיילי הפריקור של פון אפ נטלו חלק בדיכוי ההתקוממות הקומוניסטית בחבל הרוהר בחודש מרץ 1920.

ב-8 בפברואר 1919 הקים פון אפ מיליציה משלו שנקראה הגדודים החופשיים של אפ (Epp Freikorps). המיליציה נודעה בברוטליות שלה. ב-21 בפברואר החליט קורט אייזנר להתפטר. בדרכו לפרלמנט כדי להכריז עת התפטרותו התנקשו בחייו שני אנשי ימין קיצוני. לפני ההתנקשות הכריז אחד מהם "אייזנר הוא בולשביק, הוא יהודי, אינו גרמני, אינו מרגיש כגרמני, הוא מערער כל מחשבות ורגשות פטריוטיים, הוא בוגד בארץ זו". גם המיליציה של פון אפ נטלה חלק ברציחות וביצעה טבח של סוציאליסטים בפרבר של מינכן. לאחר רציחתו של אייזנר נתפס השלטון בבוואריה בידי אנשי שמאל שהכריזו ב-7 באפריל 1919 על הרפובליקה הסובייטית הבווארית. המיליציה של פון אפ רצחה בסקילה את גוסטב לנדאואר, אנרכיסט ומהפכן יהודי-גרמני, אשר היה מעורב בהקמת הרפובליקה הסובייטית.

פעיל נאצי

בעוד העימותים בבוואריה נמשכים הצטרף פון אפ בשנת 1921 לרייכסווהר, צבאה של רפובליקת ויימאר, ובשנת 1922 הוענקה לו דרגת מיור גנרל. שנה לאחר מכן ב-1923 נטל חופשה מהצבא לצורך פעילותו הפוליטית בחוגי הימין.

באותה עת התוודע פון אפ לאדולף היטלר, אשר בשנת 1919, כשהיה עדיין מגויס בצבא, הוצב במינכן בתפקיד של מודיע ומלשין בשכר לצורך חשיפת מרקסיסטים בשורות הצבא, בעקבות ניסיונות ההתקוממות הסוציאליסטיים במינכן ובברלין. תפקידו של היטלר היה להודיע למפקדיו על כל חייל שתמך בדעות מרקסיסטיות, כשחייל שנמצא אשם בכך היה עשוי להישפט ולהיות מוצא להורג. ארנסט רוהם הפנה את תשומת לבו של פון אפ להיטלר (פון אפ היה בין אלו שנמסר להם המידע שהיטלר אסף). בשנת 1920 גייסו רוהם ופון אפ למפלגתו של היטלר את הסכום של 60,000 מרק שהיה נחוץ לה לשם רכישת עיתונה, הפלקישר באובכטר. את הסכום לקחו מקופת הצבא ומתרומות של אנשי עסקים בבוואריה. הסכום שנדרש לשם הפעלת העיתון נתרם על ידי משפחתו העשירה של ארנסט האנפשטנגל. רוהם מינה את פון אפ לעמוד בראש המשרד הצבאי-פוליטי של המפלגה הנאצית (Wehrpolitisches Amt).

בשנת 1923, כאשר התחולל הפוטש במרתף הבירה, ישב פון אפ על הגדר והרחיק עצמו מהאירוע כשהפוטש נכשל. בשל הסיוע שהעניק לפלוגות האס אה בבוואריה נתמנה פון אפ בשנת 1926 למנהיג האזורי של האס אה במינכן. בשנת 1928 הצטרף פון אפ רשמית למפלגה הנאצית והיה לציר ברייכסטאג, הפרלמנט הגרמני.

לאחר עליית הנאצים לשלטון סילק פון אפ ב-9 במרץ 1933 את ממשלת בוואריה ונתמנה לנציב הרייך (Reichskommissar) של בוואריה. במקביל המשיך להיות חבר הרייכסטאג.

פון אפ, שהיה ביסודו של דבר שמרן ומונרכיסט, הביע בראשית שנת 1934 הסתייגות ממדיניות המעצרים המונעים, בדרישה להשיב את האמון בשלטון החוק. בזאת הגיע למחלוקת עם היידריך והימלר. כמו כן התעמת עם ראש ממשלת בוואריה. כתוצאה מכך, אם כי מעמדו שודרג מנציב הרייך של בוואריה למושל מטעם הרייך (Reichsstatthalter) של בוואריה, נשאר זה תואר ריק מתוכן והוא חדל מלהיות דמות מרכזית ברייך השלישי.

התערוכה הקולוניאלית

בין כוונות הכיבוש של גרמניה הנאצית קיננה כל העת השאיפה להחזיר לגרמניה את השליטה במושבות שהקיסרות הגרמנית הפסידה כרבע מאה קודם לכן. ברוח זו נוסד "משרד המפלגה הנאצית למדיניות קולוניאלית" (Kolonialpolitisches Amt der NSDAP). פון אפ, שכבר לא היה מהמנהיגים המרכזיים של גרמניה הנאצית, הועלה לדרגת רייכסלייטר ונתמנה ב-5 במאי 1934 לעמוד בראש המשרד, שהיה למעשה נטול משמעות מאחר שגרמניה לא הייתה כבר מעצמה קולוניאלית.

בקיץ של שנת 1939, זמן לא רב לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, נערכה ביוזמתו של פון אפ בעיר דרזדן תערוכה קולוניאלית שנקראה "התצוגה הקולוניאלת הגרמנית" (Deutsche Kolonialausstellung Dresden).. בפתיחת התערוכה סקר פון אפ משמר כבוד של אנשי אס אס וראש העיר דרזדן נשא נאום בו קרא בגלוי להחזרתן לגרמניה של מושבותיה לשעבר מכוח הזכות ההיסטורית.

סופו

בזמן מלחמת העולם השנייה גברה סלידתו של פון אפ מן הנאציזם. הוא לא הביע זאת בפומבי אלא בשיחות אישיות עם מקורביו. בהתקרב קיצו של הרייך השלישי, באפריל 1945, התחוללה בבוואריה התקוממות של קבוצה שנקראה "הפעולה החופשית של בוואריה" (Freiheitsaktion Bayern). הייתה זו קבוצה מהחוגים השמרניים של בוואריה שמטרותיה היו לחדול מלחימה נגד צבא ארצות הברית בקרב העקוב מדם שנערך בדרום בוואריה ולהפגין כי לא כל הגרמנים תומכים בנאצים. אנשי הקבוצה דרשו מפון אפ לתפוס את השלטון בבוואריה ולהכריז על כניעה. פון אפ לא נענה להם משום שראה בכניעה משום נעיצת סכין בגבו של הצבא הגרמני. למרות זאת כאשר דוכאה ההתקוממות נאסר פון אפ כאחד ממשתתפיה. בראשית חודש מאי הוא שוחרר ממעצרו על ידי האמריקאים ואושפז בשל מחלת לב. ב-9 במאי 1945 דיווח אחד מפקידי בית החולים למודיעין האמריקאי על זהותו של המאושפז. הוא נעצר והוכנס על ידי האמריקאים למחנה מעצר במינכן לקראת העמדתו לדין במשפטי נירנברג. במעצר התדרדר מצב בריאותו והוא מת ב-31 בדצמבר 1946.

לקריאה נוספת

• Robert Wistrich, Who's Who in Nazi Germany, Routledge, 2002. Page 53

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרנץ ריטר פון אפ בוויקישיתוף

• פרנץ אפ באתר Spartacus.
• פרנץ ריטר פון אפ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• פרנץ ריטר פון אפ, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)