(Translated by https://www.hiragana.jp/)
קהילה מקוונת – ויקיפדיה לדלג לתוכן

קהילה מקוונת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קהילה וירטואלית או קהילה מקוונת היא קבוצת אנשים, היוצרת מארג קשרים, ואשר במקום להיפגש פנים אל פנים נפגשת באופן וירטואלי בזירות כמו אתרי אינטרנט, פורומים או מקום קיברנטי אחר דרך רשת האינטרנט.

רשת האינטרנט עזרה לבטל ריחוק בין אנשים הגרים באזורים גאוגרפיים שונים. כך, שהקשר בין חברי הקהילה אינו תלוי מיקום פיזי. חברי קהילה וירטואלית הם בעלי עניין ומוטיבציה משותפת, הפועלים יחד להשגת מטרה חברתית או אחרת, שאינה תכליתית (או לפחות לא תכליתית בלבד[1]). בין חבריה נוצרים קשרים אישיים, וזו לרוב קהילה שנוסדה וצמחה בתוך הרשת, אם כי לעיתים זו קהילה שהתחילה כקהילה פיזית והעתיקה את עיקר פעילותה לרשת. כך, שגם קהילה שאינה וירטואלית יכולה לנצל את האינטרנט לצורך חיזוק הקשר בין חבריה כאמצעי להעברת מידע, על ידי יצירת אתר, שימוש בדואר אלקטרוני או פורום להעברת הודעות, להשתמש בכלי ועידות חוזי לצורך קיום ישיבות, וכדומה. עם זאת, הדגש בקהילה מסוג זה, הוא שעיקר פעילותה הוא במפגש שאינו וירטואלי.

ניתן למצוא דוגמאות רבות לקהילות וירטואליות, בין השאר בוויקיפדיה העברית, באתר "במה חדשה" ובפרויקטים של חישוב מבוזר קהילתי. כמו כן, גם קבוצות חברתיות בפייסבוק מוגדרות לעיתים כקהילה, כאשר המשתמשים המרכיבים אותן משתפים את שאר חבריה בתחומי העניין שלהם.

פעילות הקהילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוציולוגיה רואה באדם יצור חברתי, שיש בו צורך להשתייך לקהילה. גם מבחינה אטימולוגית, המילה קהילה באה מלשון "קהל", משמע, קבוצת אנשים.

קהילה וירטואלית יכולה לשמש מקור רב למידע ואף תמיכה לחבריה. בין שלל פעילויותיה, ישנן קהילות בהן מנהלי הקהילה השונים מרכזים כתבות ומאמרים רלוונטיים וקישורים לאתרים מומלצים בנושא שסביבו מתקבצת הקהילה. ההתכנסות סביב תחום העניין המשותף לגולשים בקהילה, יוצר במשך הזמן קשר רצוף וחזק בין החברים בה.

חלק מהנוכחים באתרי הקהילה הם מבקרים מזדמנים שבאים מתוך סקרנות, אבל קהילות ששורדות לאורך זמן מורכבות מדמויות קבועות שיוצרות אינטראקציה בין עצמן ומעוניינות בהמשך קיומה של הקהילה. לקהילה צריכה להיות מטרה או תוכן סביבו היא מתגבשת. אם אין לקהילה תוכן או בסיס משותף, היא אינה עונה על הגדרת "קהילה", וקשה למצוא בה אלמנט של המשכיות כך ששרידותה מוטלת בספק.

לרוב, בראש כל קהילה עומד מנהל שמנווט את הדיונים לכיוונים הרצויים, ובמרכז כמעט כל קהילה עומד הפורום שמספק במה באמצעותה מבטאים הגולשים את דעותיהם, מפנים שאלות לשאר החברים, או מספקים תשובות. תקשורת זו אינה תלויה במקום ובזמן, עקב הדינמיות של רשת האינטרנט.

מייסדים קהילה על מנת לאפשר לחברים בה פעילויות בשני מישורים עיקריים:

  • מידע - שיתוף משאבים מתוך מאגר קולקטיבי.
  • תקשורת - אמצעי לקישור בין חברי הקהילה.

דוגמאות לכך ניתן למצוא למשל בקבוצות דיון ב-Usenet, קהילות עניין המנהלות את הקשר דרך רשימות התפוצה. או, קהילות שנולדו סביב פורום, קהילות של גיימרים המשחקים במשחקי אינטרנט ובמשחקי תפקידים וכדומה. ההרשאה לניהול קהילה זמינה לכל, מייסד הקהילה פעמים רבות זוכה לזכויות יתר הכוללות הרשאות מיוחדות, המאפשרות שליטה ובקרה על תפקודה השוטף של הקהילה. המייסד עשוי למנות חברים אחרים כמנהלים ובכך להרחיב את האחריות האדמיניסטרטיבית[2].

מאפייני הקהילה המקוונת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילות המקוונות זהות מבחינת מאפייניהן לקהילות המסורתיות וזאת באמצעות מטרה, תפקוד, נורמות וקודים חברתיים. הקהילות המקוונות ממלאות את תפקידן עבור הפרט במילוי צרכיו החברתיים, הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים. בקהילות מתפתחות נורמות חברתיות המשתנות מקהילה לקהילה. הפרט רשאי לגבש דעות, ערכים ומטרות בהתאם למהות הקבוצה ולחשיבות זהותו האישית. הוא מקבל חופש פעולה בהבעת מחשבותיו, בחירת אופן הצגתו הפרטית לשאר חברי הקהילה ובהפגנת רמות מעורבות אינדיבידואלית. על אף חופש הפעולה הנרחב קיימת הגבלה מסוימת בתכנים שהפרט רשאי לפרסם וזאת מתוקף הקודים ההתנהגותיים החלים בקהילה. לדוגמה איסור פגיעה באחר על ידי שימוש באמצעים מילוליים או פיזיים לא נאותים. בנוסף קיים מאפיין שמאפשרת הקהילה המקוונת וזהו האנונימיות. האינטרנט מאפשר פרטיות ובו בזמן התבטאות חופשית ללא חשש מנורמות ומוסכמות חברתיות. דבר נוסף המאפיין את הקהילות המקוונות הוא חוסר המוגבלות הגאוגרפית של חברי הקהילה מכיוון שהקהילה מתקיימת ברחבי רשת האינטרנט המשמשת כבמה פתוחה ללא הגבלת זמן ומרחב. הקהילה לא מוגבלת במרחבה הפיזי ויכולה להתקיים באופן בו זמני ללא צורך בסיוע חיצוני כגון תחבורה[3].

הסדרה עצמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי קרין ברזילי נהון[4] מכנה משותף לקהילות המקוונות הוא הרצון לשמור על יציבות הקהילה ועל גבולותיה. לשם כך נדרשים מנגנונים השומרים על סדר ושליטה. בהם מנגנוני צנזורה. מנגנונים אלו מכונים הסדרה עצמית, הכוונה היא לשומרי סף, אשר מחליטים אילו תכנים יכנסו לקהילה ואילו לאו.

סוגי קהילות וירטואליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם סוגים רבים ומגוונים של קהילות וירטואליות[5][6], היכולות להיות על בסיס חברתי, מקצועי ואף לימודי :

קהילה וירטואלית מקצועית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילה וירטואלית מקצועית, מתאפיינת בהיותה קהילה וירטואלית שלחבריה יש תחום מקצועי או תחום עניין משותף הקשור בעיסוקם המקצועי. הן מאפשרות לחברי הארגון לשתף, לשוחח, להחליף מידע ולעבוד על פרויקטים משותפים במיקומים גאוגרפיים שונים בארץ ובעולם[7]. דוגמה לקהילה וירטואלית מקצועית ברשת היא לינקדאין, המהווה מקום מפגש עסקי מוביל לעובדים - שכירים ועצמאיים כאחד - מכל רחבי העולם, ומיועדת ליצירת קשרים מקצועיים ועסקיים בין משתמשיה.

קהילה חברתית וירטואלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילה חברתית וירטואלית היא קהילה ברשת, שאין לה מטלה או ייעוד אלא מהווה מקום בילוי לחבריה. יתרונותיה הם בתקשורת זמינה תמיד (כמעט בכל רגע נתון ניתן למצוא בן-שיח), הנותנת לאדם תחושה שאינו לבד. קהילות אלו מתקיימות דרך העניין המשותף הנובע מן השאיפה שבהחלפת מידע, דיון אודות התחביב או דרך יצירת קשר עם מומחה לנושא. דוגמאות לקהילות מסוג זה הן קהילות פנויים פנויות או קהילות תמיכה שונות.

קהילה לומדת וירטואלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילה לומדת וירטואלית היא אמצעי ללמידה מרחוק. קהילה וירטואלית לומדת היא קבוצת אנשים המקושרים באמצעות רשת האינטרנט, קבוצה בעלת עניין ומוטיבציה משותפים, הפועלת יחד להשגת מטרה לימודית. ישנם המתארים את הקהילה הלומדת כקהילה וירטואלית. משמע, קהילה הנעזרת באינטרנט על מנת לפעול.

מאפייני קהילה לומדת וירטואלית: בני-אדם, מטרה משותפת, מחשב ותקשורת מחשבים נגישה, מדיניות.

קהילה לעזרה עצמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילה לעזרה עצמית מיועדת למטרות של שיתוף בין החברים עקב מצוקה אישית או בעיה של אחד מחברי הקהילה. באמצעות החיבור בין חברי בקהילה מתאפשרת סולידיות חברתית ומועלות הצעות מגוונת לפתרונות עבור מצבי חוסר אונים שונים ומצוקה של חבריה. הבסיס לפעולות אלו הוא יחסי הגומלין, התלות והעזרה ההדדית שבין המשתתפים. שיתוף פעולה מעין זה מאפשר נגישות במקום ובזמן יחד עם האפשרות לאנונימיות.

קהילת מסחר וירטואלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות קיימות גם קהילות וירטואליות שעיקר עניינם הוא מסחר בין אנשים באמצעות המחשב אך דפוסי ההתנהגות בקהילות אלו, כמו בקהילות רגילות, מוכתב על ידי מנהל הקהילה וחבריה. ישנו מספר לא מבוטל של קהילות אלו כמו קבוצת הפייסבוק פשפשוק אשר מחולקת לאין ספור קטגוריות של מוצרים ובה ניתן למצוא מוצרים להשכרה, מכירה ומסירה. בנוסף, באתר הקהילות Pocket ישנן קהילות מסחר ובאתר כוורת הפועל מתחילת שנת 2014, ישנן קהילות מסחר הפרוסות ברחבי הארץ בהן המסחר הוא באמצעות זמן במקום כסף – מי שתורם מזמנו לקהילה, זכאי לקבל זמן של חבר אחר מהקהילה ללא תשלום. דוגמה נוספת לקהילת מסחר היא קהילת הכלכלה השיתופית Rentitb אשר בה מבוצעות השכרות בין החברים בקהילה. המשותף לקהילות אלו הוא שהשפה בין חברי הקהילה נדרשת להיות שפה יפה, המסחר חייב להיות הוגן ומבוסס על אמון. המאפיינים של קהילות אלו הם פשטות, שיתופיות ואנושיות.[8]

קהילת טרור וירטואלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגוני טרור מקימים קהילות מקוונות רבות. כל ארגון טרור נוטה להקים כמה קהילות וכך קהל רחב ומגוון נחשף לאותם מסרים של ארגון הטרור. ארגוני טרור מצליחים להפיץ ולהעביר את המסרים שלהם למספר גדול של אנשים בחשאיות גבוהה. קלות השימוש, עלויות נמוכות בפרסום והפצת תכנים ומסרים, חסמי כניסה נמוכים, ואנונימיות גבוהה הופכים את האינטרנט לכלי תקשורתי אידיאלי לשימוש ארגוני טרור.[9]

תהליכים חברתיים-קהילתיים שהביאו להופעת קהילה וירטואלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראשית ההיסטוריה בני אדם תקשרו ביניהם בדרכים שונות שהלכו והשתכללו יחד עם התפתחות הטכנולוגיה. תחילה הקריאה המשותפת במרחב על ידי בני אדם שלא הכירו זה את זה התאפשרה באמצעות הדפוס והעיתונים שהבליטו את השותפות החברתית במרחב הפיזי. הללו יצרו "קהילה מדומיינת" מונח שנטבע על ידי בנדיקט אנדרסון ומשמעותו קבוצה של אנשים רבים שלא קשורים אחד לשני וחולקים התרחשות או רעיון משותף המלכד ויוצר קהילה מדומיינת אשר שרויה במרחב ובזמן משותף.

אמצעי מרכזי נוסף הוא הטלגרף שביטל את הצורך בתעבורה פיזית ולאחר מכן הטלפון שאפשר תקשורת למרחקים גדולים. הרדיו והטלוויזיה אפשרו את היכולת שבהשתתפות בפעילויות טקסיות וכך נוצרה קהילה שחבריה לא מכירים זה את זה אך יודעים מי שייך לה. האמצעי החדיש ביותר שביסס את המעבר מן הקהילה המסורתית הפיזית לקהילה הווירטואלית הוא רשת האינטרנט, המשמשת כמרחב מפגש וירטואלי. התרחבותה ונגישותה של רשת האינטרנט אפשרה יצירת קשרים מקוונים ולפיכך את התארגנותם של קבוצות המאוחדות סביב רעיון או עניין משותף דהיינו היווצרות קהילה מודרנית וירטואלית.

בין המרחב המקוון למרחב הבלתי מקוון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות סברות שונות הדנות בטענה כי קשרים מקוונים מתחרים בקשרים לא מקוונים ובטענה שאי אפשר ליצור קשרים חברתיים ורגשיים דרך תקשורת מקוונת. טענה זו ניתן לנסות לאשש באמצעות מאמרה של ננסי ביים, בו נערך מחקר שבמהלכו נבדקו קבוצות דיון של צופים באופרות סבון על מנת להדגים כיצד מתפתחים קשרים בין המשתתפים. טענת המחברת היא שהקהילות הווירטואליות נוצרות בעקבות התאמת משמעות צורכיהם של חברי הקהילה וכך יוצרים משאבים רלוונטיים ליחסי הגומלין. כתוצאה מכך במקרה של אינטראקציה מתמשכת המשתתפים מנצלים את המשאבים הקיימים לרשותם והתוצר הוא של מערכת דינמית חברתית המתפקדת כקהילה. המסקנה העיקרית שביים מגיעה אליה כתוצאה מן המחקר היא שהאינטראקציה באמצעות האינטרנט יוצרת דפוסי התבטאות, זהויות, מערכת יחסים ומוסכמות מקובלות ייחודיות לחברי הקבוצה[10].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קהילה מקוונת בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Nicholas W. Jankowski, [http://dx.doi.org/10.4135/9781848608245.n4 Creating Community with Media: History, Theories and Scientific Investigations], 1 Oliver's Yard, 55 City Road London EC1Y 1SP: SAGE Publications, Ltd, עמ' 34–49
  2. ^ Tali Gazit, Key motivations for leading Facebook communities: a uses and gratifications approach, Aslib Journal of Information Management 73, 2021-04-30, עמ' 454–472 doi: 10.1108/ajim-11-2020-0379
  3. ^ אזי לב-און, קהילות מקוונות תפקודים ושימושים, קהילות מקוונות, 2015, עמ' 7-26
  4. ^ מי שולט בקהילות וירטואליות?
  5. ^ Barry Wellman, Physical Place and Cyberplace: The Rise of Personalized Networking, International Journal of Urban and Regional Research 25, 2001-06, עמ' 227–252 doi: 10.1111/1468-2427.00309
  6. ^ Constance Elise Porter, A Typology of Virtual Communities: A Multi-Disciplinary Foundation for Future Research, Journal of Computer-Mediated Communication 10, 2006-06-23, עמ' 00–00 doi: 10.1111/j.1083-6101.2004.tb00228.x
  7. ^ אזי לב-און, קהילות ידע של משרד הרווחה: תוכן והשפעה, דו"ח עבור משרד הרווחה, 2014
  8. ^ משנים את כללי המשחק: הכלכלה השיתופית כובשת את העולם, באתר פורבס ישראל
  9. ^ כיצד מהלכים בשולי המרחב הווירטואלי איפיון קהל אתרי האינטרנט של ארגוני הטרור, עבודת גמר לתואר שני, אוניברסיטת חיפה, 2012
  10. ^ עדנה גרניט ולירון נתן, Virtual communities: A new social structure?/קהילות וירטואליות: מבנה חברתי חדש?, מגמות, 2000, עמ' 298-315
  11. ^ אתר למנויים בלבד ניב אחיטוב, כך מתנהגות קהילות ברשתות החברתיות, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2015