קניון ירושלים
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מרכז קניות |
מיקום | ירושלים |
מדינה | ישראל |
בעלים | קבוצת עזריאלי |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | אוגוסט 1990 – מרץ 1993 (כשנתיים) |
תאריך פתיחה רשמי | מרץ 1993 |
אדריכל | אברהם יסקי, יוסי סיון |
מידות | |
שטח | כ-44,000 מ"ר |
קואורדינטות | 31°45′06″N 35°11′14″E / 31.75166667°N 35.18722222°E |
אתר רשמי | |
קניון עזריאלי ירושלים (הידוע גם כ"קניון מלחה"), הוא הקניון הגדול בירושלים וסביבתה. הקניון, הנמנה עם קניוני "קבוצת עזריאלי", נפתח למבקרים ב־1993.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכרז להקמת הקניון הוצא על ידי מינהל מקרקעי ישראל בשנת 1986[1]. חברת קנית של דוד עזריאלי זכתה במכרז בינואר 1987[2], אך ערעור על תוצאת המכרז עיכב את השלמתו עד מרץ 1987[3].
הקמת הקניון אושרה ביוני 1990[4], והעבודות להקמתו החלו באוגוסט 1990[5]. בדצמבר 1992, עוד לפני שהושלמה בנייתו, הושכרו 90% משטחי המסחר שלו, כולל שלוש חנויות עוגן: חנות מרכול גדולה של רשת קואופ ישראל, וחנויות כלבו של המשביר לצרכן והשקם[6].
הקניון נחנך ב-16 במרץ 1993 בטקס בנוכחות ראש העיר טדי קולק והיזם דוד עזריאלי[7]. בעת פתיחתו הוא היה הקניון הגדול ביותר בישראל[8].
בשנת 1997 הוקמו מרפאות של קופת חולים כללית במבנה המשרדים שמעל הקניון[9].
בשנת 2006 חצה לראשונה מחזור העסקים בקניון את קו מיליארד השקלים[10].
בשנת 2009 התפנו בתי-הקולנוע של רשת גלובוס גרופ, שפעלו בקניון מאז פתיחתו, לטובת סניף של רשת האופנה H&M[11].
אודות הקניון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקניון תוכנן על ידי האדריכלים אברהם יסקי ויוסי סיון והוא כולל 3 קומות מסחר עם 260 בתי עסק בשטח של כ-44,000 מ"ר[12]. מעל לקניון משרדים בשטח של 3,000 מ"ר. בחניון הקניון מקום ל-2,000 כלי רכב. הקניון סגור בשבת. בעת הצגת תוכנית הקניון לאישור, מתכנן מחוז ירושלים במשרד הפנים, אדריכל אורי בן-אשר, התנגד לתוכנית בטענה שהקניון ייראה כגוש בטון מכוער, מוקף מרבדי בטון מכוערים לחניה ודרש שינוים בתוכנית[13].
השיפוץ המקיף האחרון שהתקיים בקניון הסתיים בתחילת 2018 ועלה כ-80 מיליון שקלים[14].
קניון ירושלים דורג כקניון הטוב ביותר בישראל במשך השנים פעמים רבות[15]. במאי 2023 נבחר למקום הראשון בסקר הקניונים של Mako ו-CofaceBdi וקיבל ציון המקסימלי בכל הקטגוריות[16].
תוכניות עתידיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרק זה עוסק במיזם עתידי
| ||
פרק זה עוסק במיזם עתידי | |
קבוצת עזריאלי יזמה תוכנית להרחבת הקניון, האמורה להתבצע בשלבים. תחילה בניית תוספת שטחי מסחר בשטח כולל של כ-11,700 מ"ר מצדו הדרומי, חלקם כאגף בתוך הקניון וחלקם עם חזית לרחוב, הכפלת שטחי המשרדים במבנה ל-6,000 מ"ר, בניית מגדל דיור מוגן של רשת "פאלאס" מקבוצת עזריאלי בשטח כ-40,000 מ"ר הכולל גם אגף סיעודי בחלקו הצפוני ומבנה ציבור עירוני[17]. כמו כן תפותח טיילת לצד שטחי המסחר החיצוניים של הקניון שיכללו גם מסעדות הפונות אל הרחובות סביבו (בעוד שטחי החניונים יהפכו לחניונים תת-קרקעיים), וכן מוקמת לצידו שלוחה של הקו הירוק והקו הכחול של הרכבת הקלה[18]. בשלב השני מתוכנן בניית מגדל משרדים של 24 קומות ובשטח 30,000 מ"ר בפינתו הדרום מזרחית הסמוכה למתחם הגן הטכנולוגי. באוגוסט 2018, התוכנית אושרה להפקדה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים[19]. לתוכנית הוגשו התנגדויות רבות מצד תושבי האזור בעיקר על הקיף הבנייה המתוכנן[20]. בדצמבר 2021 אושרה לבסוף התוכנית, לאחר צמצום גובהם של שני המגדלים המתכוננים מ-24 קומות ל-18 קומות[21].
הקניון ומרכז העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך הדיונים על אישור תוכנית הקניון עלה החשש שהקניון יפגע במסחר במרכז ירושלים ובפרט באזור מדרחוב בן-יהודה, במסחר באזור התעשייה תלפיות (שם פעל מאז 1989 קניון האחים ישראל) ובאזור המסחרי של שכונת ממילא (שהיה אז בשלבי הקמה ראשונים במסגרת פרויקט השיקום שלה) ורבים התנגדו להקמתו[22]. מיד עם פתיחתו זכה הקניון להצלחה[23], רבים באו בשעריו והוא אכן פגע במסחר במרכז ירושלים[24]. מגמה דומה, אשר השפיעה לרעה גם על רחובות קניות מרכזיים אחרים בערי ישראל, עם פתיחת קניונים נוספים ברחבי המדינה[25][26].
אתרים בסביבתו של הקניון
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחנת הרכבת מלחה נמצאת בסמוך לקניון (אך היא אינה פעילה מאז 2020), שם נמצא גם מסוף מרכזי של אגד. בנוסף, סמוך לקניון נמצאים גם גן החיות התנ"כי, אקווריום ישראל, אצטדיון טדי, פיס ארנה ירושלים, הגן הטכנולוגי מלחה, פארק האיילים השוכן בסמוך לשכונת גבעת מרדכי וכביש בגין.
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני הקמת הקניון נערכה חפירה ארכאולוגית באתר ההקמה, בה נחשפו שרידי מבנים שמורים היטב מתקופת הברונזה התיכונה (סוף האלף ה-3 לפנה"ס)[27]. גילוים בעלי חשיבות, מפני שמדובר בתקופה בה האוכלוסייה בארץ ישראל הייתה של ציידים-לקטים, ושבה לא הייתה כמעט התיישבות. הכפר שנחשף היה היישוב הראשון מהתקופה זו, שהתגלה באזור ירושלים. היישוב כולל מבנה ציבורי-פולחני, שבחלקו המערבי נתגלו שתי מצבות פולחן וספסל להנחת מנחות וקמע בדמות האל בס. ממערב למבנה הפולחני נחשף בית חצר הכולל מערכת חדרים המקיפה חצר מרכזית אשר בתוכה נתגלו מספר מתקני בישול ואפיה. מתקופת הברזל בארץ ישראל נחשפו באתר שרידי טראסות חקלאיות[28]. במסגרת תוכנית ההרחבה של הקניון, ישלבו הממצאים שנחשפו, בגן ארכאולוגי סמוך לפינה הצפונית מזרחית שלו[29].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של קניון ירושלים
- דרור בורשטיין, קניון מלחה, באתר "מכונת קריאה", 8 בינואר 1999
- מיכל מרגלית, מי פנוי? צרות מהסוג הטוב לקניונים בישראל: איך מכניסים אלפי מ"ר לתוך קניון מלא?, באתר גלובס, 18 בינואר 2009
- מיכאל יעקובסון,סיבוב בקניון מלחה, 21 במאי 2014
- ניר חסון, עובדים וקונים באותם המקומות: איחוד ירושלים מתחיל מלמטה, באתר הארץ, 13 במאי 2018
- 20 הקניונים הטובים בישראל, באתר מאקו, 18 במאי 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גד בירון, מליסה בארץ הקניונים, מעריב, 30 בדצמבר 1986
- ^ חברת קנית תקים קניון בירושלים, מעריב, 7 בינואר 1987
- ^ עזריאלי יבנה קניון במנחת, ירושלים, חדשות, 2 במרץ 1987
- ^ אושרה הקמת קניון באזור התעשיה במלחה, מעריב, 27 ביוני 1990
- ^ אמנון אטד, החלו העבודות בקניון מלחה, כל העיר, 24 באוגוסט 1990
- ^ רונית מורגנשטרן, 90% משטח קניון ירושלים של עזריאלי כבר הושכר, חדשות, 20 בדצמבר 1992
- ^ מיכאל יעקובסון,סיבוב בקניון מלחה, 21 במאי 2014
- ^ שחר אילן ויותם נבין, קניון מלחה: הגדול ביותר במדינה, כל העיר, 17 במרץ 1989
- ^ קופ"ח תשלם 60 דולר למ"ר בקניון ירושלים, באתר גלובס, 2 ביולי 1997
- ^ אילנית חיות, פדיון קניון מלחה בירושלים: למעלה ממיליארד ש' ב-2006, באתר גלובס, 27 בפברואר 2007
- ^ אילנית חיות, בתי-הקולנוע של גלובוס מתפנים מקניוני עזריאלי ומלחה לטובת סניפי H&M, באתר גלובס, 9 ביולי 2009
- ^ 20 הקניונים הטובים בישראל, באתר מאקו, 18 במאי 2023
- ^ אבי פוזן, מתכנן המחוז: לשנות את תוכנית קניון מלחה, כל העיר, 3 בנובמבר 1989
- ^ רפי גמיש, השיפוץ בקניון מלחה הסתיים: השקעה של כ-80 מיליון שקלים, באתר כל העיר, 10 בינואר 2018
- ^ אילנית חיות, דירוג הקניונים השנתי של "גלובס": עזריאלי בראש, מלחה שני, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2010
הדר קנה, הקניון הכי מצליח בישראל - ומי צנח? דירוג מרכזי הקניות של ישראל, באתר TheMarker, 25 בנובמבר 2018
עדי דברת, דירוג הקניונים המצליחים בישראל: רמת אביב בחוץ - נצרת בפנים, באתר TheMarker, 21 בנובמבר 2016 - ^ 20 הקניונים הטובים בישראל, באתר מאקו, 18 במאי 2023
- ^ נמרוד בוסו, מגדל משרדים, דיור מוגן ויותר חנויות: כך ייראה קניון מלחה המחודש בירושלים, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2018
- ^ טל נתנאל-נוריאל, בעיכוב של שלושה שבועות – עבודות הרכבת הקלה במלחה יוצאות לדרך, באתר כל העיר, 19 באוגוסט 2019
- ^ שלומית צור, הקניון המצליח בישראל בדרך להתרחב לרחוב, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2018
- ^ גיא נרדי, הכירו את המרכז החדש של ירושלים - ואת התושבים שמתנגדים לו, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2019
יפעת ראובן, בעקבות התנגדות התושבים: התוכנית לבניית מגדל בגובה 24 קומות מעל קניון מלחה תיבחן מחדש, באתר כל העיר, 3 בינואר 2021 - ^ עדי כהן, אושרה תוכנית להרחבת קניון מלחה בירושלים – ובניית שני מגדלים לצדו, באתר TheMarker, 21 בדצמבר 2021
אליה משה, שני מגדלים בני 18 קומות לתעסוקה ודיור מוגן: ההתרחבות של קניון מלחה, באתר כל העיר, 21 בדצמבר 2021 - ^ מומחים: הקניון יגרום למיתון, כל העיר, 30 במרץ 1990
אבי פוזן, הוויכוח על הקניון להכרעת חריש, כל העיר, 26 בינואר 1990 - ^ גל אוחובסקי, הירושלמים אוהבים חליפוח משי, חדשות, 18 ביולי 1993
- ^ אריה בר-און, איך מחזירים לחיים את מרכזי הערים, באתר הארץ, 24 במאי 2005
- ^ גלי ברגר, כל ישראל קניונים, באתר הארץ, 26 באפריל 2007
- ^ גיא נרדי, מרוב מתחמים וקניונים - הרחובות הראשיים בערים מתרוקנים, באתר גלובס, 12 באפריל 2017
- ^ שחר אילן, חפירות הצלה במלחה, כל העיר, 27 במאי 1988
- ^ ירושלים - תוכנית מתאר מקומית - נספח 92, רשות העתיקות, עיריית ירושלים
- ^ אליה משה, שני מגדלים בני 18 קומות לתעסוקה ודיור מוגן: ההתרחבות של קניון מלחה, באתר כל העיר, 21 בדצמבר 2021