קרב אלאליה
 | ||||||||||||||||||
| תאריך | 535 לפנה"ס | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | חופי האי סרדיניה | |||||||||||||||||
| קואורדינטות | 42°06′15″N 9°33′10″E / 42.1041973°N 9.55267913°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון פירוס של הפוקאים | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
קרב אלאליה (Alalia) הוא קרב ימי שניטש ב-535 לפנה"ס בחופי האי סרדיניה בין הפוקאים לבין האטרוסקים והקרתגים. תיאור הקרב על ידי ההיסטוריון היווני הרודוטוס הוא העדות הקדומה ביותר לשימוש באילי ניגוח בקרב ימי ובזה ייחודו.
רקע היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנשי פוקאיה (Phokaia) שבאיוניה היו, לדברי הרודוטוס, חלוצי הקולוניזציה במערב מקרב היוונים. בשנת 540 לפנה"ס, עם כיבוש איוניה (החלק המערבי של אסיה הקטנה) בידי כורש מלך פרס, נטשו הפוקאים את עירם והפליגו אל אלאליה, קולוניה שייסדו עשרים שנים קודם לכן באי קורסיקה. בבואם שלחו ידם בשוד ימי של שכניהם הקרתגים בקורסיקה ובסרדיניה ושל האטרוסקים בחוף האיטלקי שמנגד לאיים. באותם ימים לא נחשב מעשה מעין זה לפשע או לפחיתות כבוד, אלא היה בן-לוויה לתחרות העזה בין ערים שעיקר כוחן ועושרן בא להן ממסחר ימי. הפוקאים עוררו אפוא עליהם את חמת שכניהם, אשר עשו יד אחת ונערכו לקרב ים לשם סילוק המתחרים הלא קרואים.
הקרב ותוצאותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקרב במימי סרדיניה התייצב כל עם בשישים אניות, שהיו ככל הנראה אניות-חמישים (Pentekontoroi). הרודוטוס לא מספר כיצד נערכו הציים טרם הקרב ואף אינו מתאר את מהלכו. כל שאנו יודעים מפיו הן תוצאות ההתנגשות הימית: "ובהילחמם בקרב ים נחלו הפוקאים ניצחון קדמאי, כי ארבעים אניות אבדו להם ובעשרים הנותרות אי אפשר היה להשתמש כי אילי הניגוח נשברו".[1] הפוקאים שאניותיהם הוטבעו ושחו לחוף נפלו בשבי הקרתגים והאטרוסקים, הובלו אל עריהם ונסקלו למוות באבנים. אלו שאניותיהם שרדו את הקרב נטשו את קורסיקה ועברו עם משפחותיהם ורכושם אל רגיון (היום רג'ו די קלבריה בדרום איטליה, מול מסינה).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי הירודוטוס. מתורגמים מיוונית עם מבוא והערות מאת ד"ר אלכסנדר שור. ירושלים, הוצאת ראובן מס, תרצ"ה. העתק דיגיטלי באתר "דעת"
- הרודוטוס. היסטוריה. תרגמו וכתבו מבואות: בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ. פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת תל אביב, 1998
- Herodotus. Translated by A.D. Godley. The Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1922 (reprinted 1971). Digitized copy in Perseus Digital Library
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרודוטוס, א', 166. ניצחון קדמאי, על שם קדמוס, הוא ניצחון שהושג באבידות כבדות, מעין ניצחון פירוס.
