קרלה
 חותם קרלה | |
| |
| מדינה |
 הודו |
|---|---|
| מושל | Pinarayi Vijayan |
| רשות מחוקקת |
האסיפה המחוקקת של קרלה  |
| בירת המדינה | טריוונדרום |
| שפה רשמית | מלאיאלאם |
| תאריך ייסוד |
1 בנובמבר 1956 |
| שטח | 38,863 קמ"ר (דירוג: 21) |
| ‑ הנקודה הגבוהה |
Anamudi (2,695 מטר) |
| ‑ הנקודה הנמוכה |
קוטנד (−2 מטר) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במדינה | 34,523,726 (דירוג: 12, 2017) |
| ‑ צפיפות | 859 נפש לקמ"ר (דירוג: 3, 2011) |
| קואורדינטות | 8°28′N 76°57′E / 8.47°N 76.95°E |
| אזור זמן | UTC +5:30 |
| www.kerala.gov.in | |
  | |
קֶרַלָה (במלאיאלאם: കേരളം, Kēraḷaṁ) היא מדינה בדרום-מערב הודו. היא גובלת בקרנאטקה ובטאמיל נאדו בצפון ובצפון-מזרח (בהתאמה) ובאוקיינוס ההודי ממערב. האיים המלדיביים נמצאים מול חופה הדרומי, ואיי לקשאדוויפ מול חופה המערבי. מדינת קרלה "עוטפת" את מאהה (Mahe) - מובלעת חוף קטנה - שהייתה בעבר מושבה צרפתית ושייכת כיום לטריטוריית האיחוד פודוצ'רי (בעבר פונדוצ'רי).
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילה קרלה מתועדת לראשונה כ-Keralaputo בכתובת סלע מהמאה ה-3 לפני הספירה. באותה תקופה, אחת משלוש מדינות באזור נקראה צ'ראלם. צ'רה וקרה הן גרסאות של אותה מילה. המילה Cheral מתייחסת לשושלת הקדומה ביותר הידועה של מלכי קראלה והיא נגזרת מהמילה הפרוטו-טמילית-מלאיאלאם ל'אגם'. קראלם עשוי לנבוע מהטמילית הקלאסית cherive-alam או chera alam.
אטימולוגיה עממית אחת שואבת את קראלה מהמילה המליאלמית kera 'עץ קוקוס' ו-Alam 'אדמה'; לפיכך, 'ארץ הקוקוסים', שהוא כינוי למדינה המשמשת את המקומיים בשל שפע עצי הקוקוס.[1][2][3]
טקסט הסנסקריט המוקדם ביותר שהזכיר את קרלה כצ'רפאדהה הוא הטקסט הוודי המאוחר Aitareya Aranyaka. קרלה מוזכרת גם ברמאיאנה ובמהבהרטה, שני האפוסים ההינדיים. ה-Skanda Purana מזכיר את המשרד הכנסייתי של תאצ'ודיה קימל, המכונה Manikkam Keralar, שם נרדף לאלוהות של מקדש Koodalmanikyam. מפת הסחר היוונית-רומית Periplus Maris Erythraei מתייחסת לקרלה כ-Celobotra.
קרלה נקראה לחלופין מלבר בחוגי סחר החוץ. מוקדם יותר, המונח מלבר שימש גם לציון Tulu Nadu ו-Kanyakumari השוכנות בסמיכות לקרלה בחוף הדרום מערבי של הודו. תושבי מלבר היו ידועים בשם מלברים. עד להגעתה של חברת הודו המזרחית, המונח מלאבר שימש כשם כללי לקרלה, יחד עם המונח קרלה. מתקופתו של קוסמס אינדיקופלאוסטס, המלחים הערבים נהגו לקרוא לקרלה בשם Male. זה מזכיר פלפל אמפוריום בשם Male, אשר בבירור נתן את שמו למלאבר. נהוג לחשוב שהשם Male מגיע מהמילה של שפת מלאיאלאם Mala ("גבעה"). אל-בירוני הוא הסופר הידוע הראשון שקרא למדינה הזו מלאבר. מחברים כמו אבן חרדבה ואל-בלדהורי מזכירים ביצירותיהם את נמלי מלאבר. הסופרים הערבים קראו למקום הזה מליבר, מניבר, מוליבר ומוניבר. מלאבר מזכירה את המילה Malanad שפירושה ארץ הגבעות. לפי ויליאם לוגן, המילה Malabar מגיעה משילוב של המילה המלאיתית Mala (גבעה) והמילה הפרסית/ערבית Barr (ארץ/יבשת).[2]
באוגוסט 2023 האספה המחוקקת של קרלה העבירה הצעת חוק שמטרתה לשנות את שם המדינה לקרלם כדי שהשם ייצג באופן מדויק יותר את השם במלאיאלאם.[4] על מנת לשנות את שם המדינה יש צורך שהפרלמנט ההודי יאשר זאת אף הוא.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקרלה ייצאו פלפל שחור עוד לפני 5,000 שנה. נמל קליקוט היה נמל בינלאומי במשך אלפי שנים, ממנו סחרו וממנו הפליגו ספנים בבלים, אשורים, מצרים, ערבים, סינים ועוד.
במשך חמש המאות הראשונות לספירה הייתה קרלה חלק מטאמילקאם. במאה הראשונה לספירה הגיעו למקום יהודים, ועל פי מסורת נוצרית מקומית ביקר במקום תומאס הקדוש.
במהלך המאה השמינית הביאו סוחרים ערבים את האסלאם לאזור. תחת שושלת קאשונדה, ששלטה מהמאה התשיעית עד המאה ה-11, היה ההינדואיזם לדת העיקרית באזור.
חופי מאלבר היו גם מוקד המשיכה לספנים אירופיים בשל התבלינים ובעיקר הפלפל השחור. הכוח האירופי הראשון שהגיעא לאזור היה משלחת פורטוגזית בראשות ואסקו דה גאמה בשנת 1498. הפורטוגזים הצליחו להביס את הסוחרים הערבים ששלטו בסחר בחופי מאלבר, אך ניסיונם לכפות את ריבונותם על הארץ כשל. חברת הודו המזרחית ההולנדית גירשה את הפורטוגזיים במהלך מלחמת הולנד–פורטוגל וסיפחו את השטח לאימפריה ההולנדית.
מרת'נדה ורמה, מייסד ממלכת טרוונקור, גירש את ההולנדים, אך הממלכה הפכה בהמשך לכפופה לנשיאות מדראס הבריטית.
עם עצמאות הודו ביוני 1947 הודיעה טרוונקור על עצמאותה, אך לאחר משא ומתן ממשוך היא הצטרפה להודו ב-1 ביוני 1949, למדינת טרוונקור-קוצ'ין שאיחדה את ממלכות טרוונקור וקוצ'ין.
מדינת קרלה המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינת קרלה המודרנית קמה ב-1956, כשגבולות האזור שורטטו מחדש תחת חוק ארגון מחדש של המדינות, והשטחים דוברי טמילית בטרוונקור-קוצ'ין הועברו לטאמיל נאדו בעוד האזורים המלאיאלאמים במדרס הועברו לקרלה. בבחירות הראשונות שנערכו במדינה ב־1957 זכתה המפלגה הקומוניסטית של הודו ברוב, וקרלה היא אחת המדינות הראשונות בעולם, אחרי סן מרינו, בהן נבחרה לשלטון מפלגה קומוניסטית באורח דמוקרטי. זכתייה של המפלגה באה בין היתר בעקבות מעורבותה בקמפיין למען הקמת מדינת קרלה.[5] המפלגה הקומוניסטית של הודו, ולאחר הפיצול במפלגה בשנות הששים המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית), והקונגרס הלאומי ההודי הן המפלגות העיקריות במדינה, והן מתחלפות בשלטון מבחירות לבחירות.
סקר בנושא השחיתות בהודו מטעם Transparency International, כבר ב-2005 וכן ב-2019, הכריז על קראלה כמדינה הכי פחות מושחתת בהודו. השחיתות נתפסה כנמוכה ביותר בכל אחד-עשר מגזרי השירותים הציבוריים שנבדקו. אינדקס שנת 2020 שפורסם על ידי Public Affairs Centre, India, קבע את קראלה כמדינה ההודית המנוהלת בצורה הטובה ביותר.
בשנת 2024 באזור התרחשה מפולת שגרמה למאות הרוגים.
טופוגרפיה, גאוגרפיה ואקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרלה, השוכנת בין הים ההודי להרי הגהאט המערביים, יש בה מגוון טופוגרפיות ובהתאם גם מספר אזורי אקלים. באזורים הגבוהים שורר מזג אוויר קריר ונעים ברוב תקופות השנה. בין דצמבר לפברואר נמשך במדינה החורף, אף כי לא יורד בו גשם רב. הקיץ נמשך מפברואר עד יוני. בין מאי לספטמבר חלה עונת המונסון. תקופת מונסון שנייה חלה בחודשים אוקטובר-נובמבר.
כלכלה ותיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדינה מהווה מוקד משיכה תיירותי בשל חופי הים והלגונות שלה, בתי הסירה, היוגה, שיטת הטיפול המסורתית האיור ודה והצמחייה הטרופית.
קרלה מגדלת את כמעט כל הפלפל השחור והגומי בהודו, ומקור תבלין ההל. קרלה היא מדינת הקוקוס וזהו הגידול העיקרי בה. במרום הרי הגהאט המערביים ובכללם באזור העיר מונאר, ישנם מטעי תה, קפה וניל והל המיוצאים לכל העולם. בקרלה גדלים 72 סוגי בננות.
המדינה היא גם אחת המדינות העשירות והמשכילות בהודו. שיעור יודעי הקרוא וכתוב בה הוא הגבוה בהודו: כ-95%. תוחלת החיים בה היא גם מהגבוהים בהודו- 75 לגברים ו-78 לנשים. קרלה היא גם אחת המדינות היחידות בהן יש יותר נשים מגברים.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרלה מתגוררים כ-2.76% מאוכלוסיית הודו. הצפיפות היא 859 נפש לקמ"ר- פי 2.3 יותר מהממוצע הארצי. המדינה היא עם שיעור הצמיחה הקטן ביותר בהודו.
96.74% מאזרחי המדינה דוברי מלאיאלאם, 1.87% דוברי טמילית ו-1.39% דוברים שפות אחרות.
הבירה והעיר הגדולה ביותר בקרלה היא טירווננתאפורם, או בשמה הישן טריוונדרום, בה מתגוררים כ-657,000 בני אדם. העיר השנייה היא קוצ'י (לשעבר קוצ'ין) בה מתגוררים כ-600,000 בני אדם.
דת
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לשנת 2011:
האסלאם הגיע לקרלה דרך סוחרים ערבים במאה ה-7. המדינה מהווה את אחד המרכזים העיקריים של הנצרות בהודו. לפי המסורת הנוצרית, הנצרות הגיע לאזור בשנת 52 עם הגעתו של תומאס הקדוש, אחד מ-12 השליחים של ישו.
האזור הוא מרכזה של קהילת הקנאניה הנוצרית.
עד המאה ה-20 התקיימה בקרלה גם קהילה יהודית - יהדות קוצ'ין, שרובה עלתה למדינת ישראל.
הבודהיזם היה דומיננטי באזור בימי אשוקה, אך התפוגג במהלך המאה ה-12.
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה ה-14 יסד מַדהבה סאנגאמאגראמא את אסכולת קרלה שהיקיפה בעיקר את תחומי המתמטיקה והאסטרונומיה[6], בעיר שנתנה שמה לאסכולה. במסגרתה פעלו במשך כ-200 שנים מתמטיקאים בולטים בהם נילקנטה סומיאג'י.
פוליטיקה וממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאור חוקת הודו, שיטת השלטון בקרלה היא דמוקרטיה פרלמנטרית וייצוגית. הפרלמנט החד-ביתי מורכב מ-140 נציגים הנבחרים אחת לחמש שנים ב-140 מחוזות בחירה לפי השיטה הרובנית. המושל (ראש המדינה) ממונה אחת לחמש שנים על ידי נשיא הודו. השר הראשי (ראש הרשות המבצעת וראש המדינה בפועל) הוא מנהיג המפלגה הגדולה\ קואליציית מפלגות בפרלמנט. המושל הוא זה שממנה את הממשלה, בעזרתו של השר הראשי.
במדינה ישנן כשתי מפלגות דומיננטיות- הקונגרס הלאומי ההודי והמפלגה הקומוניסטית.
קרלה שולחת 20 נציגים ללוק סבהה (הבית התחתון של הפרלמנט הארצי) ו-9 נציגים לרג'יה סבהה (הבית העליון של הפרלמנט הארצי).
מחוזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קרלה
קרלה, ברשת החברתית פייסבוק
קרלה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- קרלה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גילי חסקין, קראלה: יש בה משהו שונה, באתר ynet, 22 במרץ 2007
- * ליאור בר, תעלות המים ושווקי התבלינים במדינת קרלה, באתר GoTravel
- קרלה: מסתבר שגן העדן נמצא בכלל בדרום הודו, באתר וואלה, 10 בנובמבר 2015
- אבי קליין, קרלה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 בנובמבר 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דרום הודו: חגיגות במדינת קרלה היפה | GoTravel, באתר www.gotravel.co.il
- ^ 1 2 "How Indian states got their names". The Times of India. 2019-04-21. ISSN 0971-8257. נבדק ב-2023-11-08.
- ^ Sreelakshmi Suresh, stateofkerala.in, Kerala State - Everything about Kerala, www.stateofkerala.in (באנגלית)
- ^ Bharathi SP, Kerala's Resolution To Become Keralam: Know About Origin, Significance & History Of Etymology, news.abplive.com, 2023-08-10 (באנגלית)
- ^ Rajnarayan Chandavarkar, "From Communism to ‘Social Democracy’: The Rise and Resilience of Communist Parties in India, 1920-1995.”, Science & Society vol. 61, no. 1, 1997, עמ' 99–106, JSTOR 40403607
- ^ כמקובל עסקו המלומדים בהיקף דומה בבלשנות ושירה
| המדינות והטריטוריות של הודו | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוטר פרדש • אוטראקהאנד • אודישה • אנדרה פרדש • אסאם • ארונאצ'ל פרדש • ביהר • ג'הרקאנד • גואה • גוג'ראט • הימאצ'ל פרדש • הריאנה • טמיל נאדו • טלנגאנה • טריפורה • מאדהיה פרדש • מניפור • מגהלאיה • מהאראשטרה • מיזוראם • מערב בנגל • נאגאלנד • סיקים • פנג'אב • צ'האטיסגאר • קרנאטקה • קרלה • ראג'סטאן | 
|
| טריטוריות איחוד | איי אנדמן וניקובר • ג'אמו וקשמיר • דאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיו • טריטוריית הבירה הלאומית דלהי • לדאק • לקשאדוויפ • פודוצ'רי • צ'אנדיגאר | |
| מדינות לשעבר | איחוד המדינות המזרחיות • איחוד מדינות פטיאלה ופנג'אב המזרחית • אג'מר • אנדרה • בומביי • בופאל • בילספור • ג'אמו וקשמיר (מדינה) • היידראבאד • וינדהיה פרדש • טרוונקור-קוצ'ין • קוץ' ביהאר • מאדהיה בהרט • מדראס • מייסור • סאורשטרה • פנג'אב המזרחית • קוץ' • קורג | |
| טריטוריות איחוד לשעבר | ארונאצ'ל פרדש • גואה, דאמאן ודיו • דאדרה ונאגר האוולי • דאמאן ודיו • הימאצ'ל פרדש • טריפורה • מיזוראם • נאגאלנד | |