רפואת חירום
רפואת חירום היא ענף במדעי הבריאות העוסק בטיפול במצבי חירום רפואיים בתנאי שדה, כלומר, שלא במסגרת בית חולים. צוותי רפואת חירום במגזר האזרחי פועלים בעיקר במערכי אמבולנסים ומסוקים של גופי רפואת חירום ממלכתיים ופרטיים, ביחידות חילוץ, בגופים ביטחוניים, וכן במסגרות צבאיות דוגמת חיל הרפואה בצה"ל.
התפתחות רפואת חירום כוללת שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כגון אינטליגנציה מלאכותית, המייעלת תהליכים כמו זיהוי ראשוני של מצבי חירום וניהול משאבים רפואיים בשטח. ישנה עלייה משמעותית בשימוש ברחפנים להובלת ציוד רפואי דחוף כמו דפיברילטורים אוטומטיים, המשפרים את סיכויי ההישרדות במקרים של דום לב בשטח.[1]
קריאה לעזרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עזרה ראשונה
עזרה-ראשונה היא עזרה המוגשת בשטח, סמוך למועד האירוע, על מנת להציל חיים ולמנוע הידרדרות, אך הטיפול הרפואי הראשוני בנפגע אינו מסתכם בכך.
מטרת המוקדן במוקד החירום היא לקבל את תמונת האירוע ולהחליט על דרך העזרה הרפואית המתאימה ועל דחיפות המקרה. בהתאם לתמונה המתקבלת יזניק המוקד את הניידות המתאימות וכן גורמי סיוע נוספים במידת הצורך. על-פי אופי המקרה יכול המוקדן להדריך טלפונית את המתקשר בדבר פעולות אשר יכולות לסייע לנפגע עד להגעת העזרה הרפואית.
ערכת עזרה ראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ערכת עזרה ראשונה
בישראל נדרש להתקין "ארגז עזרה ראשונה" בכל מקום עבודה, לפי סעיף 147 (א) וסעיף 151 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל-1970. אף כי תכולת הארגז קבועה בפקודה, מתריע פרופסור יואל דונחין, מנהל המרכז לבטיחות החולה בבית החולים הדסה עין כרם, כי בפועל נמכרים גם פריטים יקרים שאינם מועילים להצלת חיים.[2] פרופ' דונחין ממליץ להכין בכל בית ארגז ולרשום עליו את מספרי הטלפון של מגן דוד אדום ושל שירותי כבאות והצלה. לטענת פרופ' דונחין:
מסיכות פשוטות וזולות המאפשרות להנשים כמעט כל אדם מבוגר הן הציוד ההכרחי ביותר בתיבת העזרה הראשונה. הדרך היעילה ביותר לניקוי פצע היא שטיפה במים זורמים. אין כל צורך בתמיסות חיטוי או במריחת תמיסת יוד, שאמנם צובעת את המקום אך ערכה אינו רב. עצירת דמם יעילה נעשית על ידי לחיצה באצבע בחוזקה. שימוש בחוסם עורקים מותר רק למי שהוכשר לכך, מה גם שיעילותו של אמצעי זה אינה ודאית.
כלומר, להצלת חיים ולהגשת עזרה ראשונה לא נחוץ ארגז המכיל את מה שהחוק קובע, אלא ידע פשוט ומעט אימון, שכמותו אפשר לרכוש בקורסי החיאה בסיסיים. בקורס כזה לומדים כיצד הרמת הלסת מאפשרת לפתוח לרווחה את דרכי האוויר, כיצד עיסוי חזה קונה דקות יקרות מפז ומאפשר לצוות הרפואי להמשיך ולבצע החיאה מוצלחת. את הפדים, המשחות, הפלסטרים והכדורים להקלת כאב ראש אפשר לשמור בכל מקום, בידיעה שהם אינם בגדר עזרה ראשונה כלל ועיקר.
— פרופסור יואל דונחין, מתוך ערכת העזרה הראשונה הפכה לערכת קפה[2]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איתי גל, סיווג שמציל חיים: מהו פצוע קל, בינוני ואנוש?, באתר ynet, 31 ביולי 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Recent Advances in Emergency Medicine | Frontiers Research Topic, www.frontiersin.org (באנגלית)
- ^ 1 2 יואל דונחין, ערכת העזרה הראשונה הפכה לערכת קפה, באתר הארץ, 13 באפריל 2008
