(Translated by https://www.hiragana.jp/)
רפי יעקובי – ויקיפדיה לדלג לתוכן

רפי יעקובי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפי יעקובי
לידה 1941 (בן 83 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק יועץ וסופר
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רפי יעקובי (נולד בשנת 1941) הוא יועץ וסופר ישראלי. מפתח שיטת התערבות לפיתוח אישי בשם "בית ספר לידידות" ובעבר בעל טור שבועי בעל שם דומה בעיתון מעריב.[1] היה חבר ושותף במכון רודי. בעבר החזיק ברישיון לעסוק בפסיכולוגיה ועסק בטיפול במוסדות חינוך ושיקום. בשנת 2018 פורסם תחקיר לגבי שיטת טיפולו השנויה במחלוקת, ובעקבות זאת ויתר יעקובי על רישיון הפסיכולוג שלו.[2]

יעקובי גדל בבית דתי ולאחר שנים יצא בשאלה. בצבא עשה קורס מדריכי נוער ובמהלך שרותו הדריך ביישובי עולים ברחבי הארץ. וכך החל להחשף לנפשם ולהתמודדותם של בני נוער ומשפחותיהם, לאחר שחרורו למד תואר ראשון בפילוסופיה ופסיכולוגיה, באוניברסיטת תל אביב (1963–1967). ולאחר מכן שימש קצין מבחן למבוגרים ומדריך במוסד לנערות "צופיה" ומדריך נוער.

לאחר מלחמת יום כיפור בה שירת כחייל בחיל השריון, גויס כפסיכולוג שדה בחיל הרפואה, ביחידה של מדעי ההתנהגות. יעקובי החל לטפל בנפגעי נפש מהמלחמה. היה שותף בהקמת קליניקה במרפאה בסיני וטיפל במקרים של הרטבה והתערערות כללית אצל חיילים תחת לחץ, וכן במקרים של הלם קרב. הטיפולים ברובם היו קצרי מועד ולאחר כמה שנים עבר לאחת מיחידות הפסיכולוגים שהוקמו. בשנת 1982 לאחר מלחמת לבנון הראשונה שימש יעקובי קצין התנהגות אוכלוסייה (קה"א). תחילה שימש קה"א נפתי ולאחר מכן קה"א מחוזי ראשי של מחוז דן במשך ארבע שנים. כיום מתגורר יעקובי בהרצליה.

ספרו הראשון של יעקובי הוא "בית ספר לידידות". הנחת היסוד שלו היא שידידות היא התשתית לכל מערכת יחסים. בספר מבטא יעקובי את עמדתו לפיה טיפול בכפפות של משי הוא טיפול גרוע ופגישה בין מטפל למטופל אינה אמורה להיות בזבוז זמן ומשאבים ולא בילוי משותף, אלא טיפול אינטנסיבי בבעיות המטופל בעזרת יצירת ידידות עם המטפל.

בשנת 1992 הוציא יעקובי את ספרו השני "הפסיכולוג כידיד" בו הוא מתאר את המעבר משיטת חשיבה טיפולית שגרתית, אנליטית ופסיכודינמית לחשיבה ידידותית. בשנת 1995 הוציא יעקובי לאור את ספרו השני "ידידות עם ילדים" בו הוא מציע דרכים לשיתופי פעולה בין הורים לילדיהם ולפתרון בעיות ילדות, בעיות הורות ובעיות משמעת.

בשנת 1997 חיבר את ספרו השלישי "להיות זוג".

בשנת 2003 החל יעקובי לעסוק גם בנושא המיני והוציא את הספר "שינוי ידידותי" ובו פירוט נרחב על איך לעורר משיכה מינית.[3]

את דרכו הטיפולית הלא שיגרתית ביטא יעקובי בכל הזדמנות. כך, התבטא בעבר בחריפות כנגד בני זוג ההולכים לטיפול זוגי לפני נישואיהם: "הצעירים של היום, במקום לסמוך על עצמם, חשופים לטונות של בלבולי מוח, מכל מיני סיבות. מספיק שההורים מתערבים להם ומכניסים שיקולים כלכליים, עדתיים ואחרים בנוגע לבן או בת הזוג הנבחרים. להוסיף לזה עוד אבחונים פסיכולוגיים זה ממש מעמיס ומיותר. בני זוג לפני חתונה אמורים ללמוד זה את זה, לא להתעסק עם דעות ושיפוטים של אחרים. בכלל, אני לא חושב שזה כל כך בריא לפשפש יותר מדי." "אני מניח שבני זוג שפונים לייעוץ לא מספיק בטוחים או שלמים בזוגיות שלהם. אז במקום לשבת בייעוץ ולהעמיק את הספקות, ולקבל קתדרה לקשקש על 'בשלותם, שלמותם ומחויבותם' שהם בעיניי קשקושים מזיקים, אני מציע שפשוט יעשירו את ארגז הכלים התרבותי שלהם. יוסיפו עוד תנוחה בסקס, ייצאו לרקוד יחד, ייסעו לטיולים משותפים ויבססו תכנים משותפים, שבהם יצברו חוויות. זה הכי טוב לזוגיות".[4]

על זוגות חד מיניים אמר שגם גברים הטרוסקסואליים יכולים להנות מחברתם של גברים ולדעתו הומסקסואל לא צריך להשתנות.[5]

כתוצאה משיטת טיפול לא שיגרתית התפרסמה כתבה ביקורתית בעיתון ידיעות אחרונות אשר עוררה הדים בקהילת הפסיכולוגים. לאור זאת הופסק השימוש של יעקובי ברישיון הטיפול.[6][7] ביטול רישומו כפסיכולוג הביא להפסקת ההליכים המשמעתיים נגדו. בעקבות התחקיר פרסם המרכז הישראלי לנפגעי כתות כי התנהלותו של יעקבי מדאיגה ומזכירה התנהלות של מנהיג כת.[8]

בשנת 2021 פרסם את ספרו "פסיכולוג מחוץ לקופסה" ובו מפרט יעקובי מיומניו של פסיכולוג לשעבר. כמו בכל ספריו הקודמים גם בספר זה יעקובי לא בורר מילים ומפרט את דעותיו (השנויות במחלוקת) בפירוט.

  • בית ספר לידידות, הוצאת ספרית מעריב, 1990
  • הפסיכולוג כידיד, הוצאת ספרית מעריב, 1992
  • ידידות עם ילדים, הוצאת פקר, 1995
  • להיות זוג, הוצאת אריה ניר, מודן 1997
  • שינוי ידידותי, הוצאת אריה ניר, 2003
  • פסיכולוג מחוץ לקופסה, הוצאת טפר, 2021

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]