שיחה:בן ציון ידלר

הערות קלות[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 13 שנים10 תגובות5 אנשים בשיחה

מי נהר, תודה על הערך. להלן שתי הערות קלות:

א. בכותרת האיות הוא "ידלר" ואילו בגוף הערך: "יאדלר" - אולי כדאי לאחד.

ב. תחת הכותרת חיבוריו אתה מציין לחיבור שידלר התכוון להוציא. לדעתי כדאי לוותר על זה. תוכניות לא שייכות לכאן.

בברכה. ארדף - שיחה 00:52, 9 במרץ 2011 (IST)תגובה

שלום ותודה על השבח.

א. בדרך כלל כותבים יאדלר אבל הנכון הוא ידלר. שימוש בזה בגוף הערך עוזר להבין את צורת ההגיה של השם ומזכיר שבדרך כלל הוא מצויין בכתובים הלא ספריתיים בשם יאדלר. (גרש ציין בפתיח אז תיקנתי בגוף הערך , תודה)

ב. מקובל וחשוב לציין על דמויות מהעבר כאשר יש להם חיבורים שלא הגיעו לדפוס. איני חושב שמדובר ברעיון אלא בחומר כתוב שלא הגיע לדפוס והפצה. לא במקרה המקורות האנציקלופדיים על אישים רבניים שבעבר מציינים גם כשיש חיבורים שנשארו בכתבי יד לא הודפסו או אף אבדו ונעלמו מי-נהר - שיחה 01:10, 9 במרץ 2011 (IST)תגובה

לגבי א אני רואה שכתב סודר. לגבי ב, עדיף להזכיר עניין זה בגוף הערך ולא תחת הכותרת מחיבוריו שהרי סוף כל סוף הספר לא ראה אור. איך שלא יהיה יש לתקן את הניסוח "התכוון". שלך, ארדף - שיחה 09:47, 9 במרץ 2011 (IST)תגובה

קיבלתי , תיקנתי מי-נהר - שיחה 15:53, 9 במרץ 2011 (IST)תגובה

שאלת תם[עריכת קוד מקור]

"בעל מחבר ספר"? האין זו טעות? הייתי מתקן, אבל חיפוש חפוז הראה שימוש בתיבה זו בעוד כמה ערכים אז בחרתי במקום זאת לשאול. בכבוד - קיפודנחש - שיחה 02:34, 9 במרץ 2011 (IST)תגובה

מצטער, פליטת קולמוס שלי. ביטוי מקובל בז'רגון התורני, אך אין מקומו כאן. גרש - שיחה 02:55, 9 במרץ 2011 (IST)תגובה

לתומי חשבתי שהז'רגון הוא בעל "תפארת ציון" - אף פעם לא ראיתי 'בעל מחבר ספר "תפארת ציון" '.

אם היה כתוב בערך "בעל "תפארת ציון" לא הייתי מתפלא (ובוודאי יש מאות אם לא אלפי ציונים כאלו בוויקיפדיה), אבל "בעל מחבר ספר" טרם ראיתי... קיפודנחש - שיחה 03:19, 9 במרץ 2011 (IST)תגובה

הביטוי הוא 'בעל מחבר', מקביל ל'בעל תוקע' ו'בעל קורא' (כלומר, ה'בעל' מוסב על ה'מחבר' ולא על ה'ספר'). ומכל מקום, אלו ביטויים משובשים. גרש - שיחה 03:22, 9 במרץ 2011 (IST)תגובה

אכן - אני חושב ש"בעל מחבר" כן ראיתי. תודה. קיפודנחש - שיחה 03:26, 9 במרץ 2011 (IST)תגובה

"בעל מחבר ספר" - ביטוי נפוץ מאוד בעולם התורני. יש לו גם ר"ת - "בעמח"ס" - ראה למשל כאן. כמובן - אין מקומו של ביטוי זה בויקיפדיה. שפ2000 - שיחה 13:10, 14 במרץ 2011 (IST)תגובה

משוב מ-12 בספטמבר 2011[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 12 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

בקשר להערת שוליים מספר 2: זה די להפך, השם גולדברג נוסף לשמם כשעלו לארץ, כי "גולדברג" = הר זהב, ירושלים. 109.226.6.93 14:54, 12 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה

כנינו של הרב בן ציון יאדלר[עריכת קוד מקור]

א. שם המשפחה האמיתית הוא יאדלר ולא ידלר הם באו מהעיירה יאדל ולא ידל ב. אביו הרה"צ יצחק זאב שם משפחתו לפני ההגעה לארץ היה מלאשקוביץ ובארץ הוא שינה את השם לגולדברג (הרי-זהב) שיזכור תמיד את אהבתו הרבה לציון ולירושלים שהרים סביב לה השם יאדלר ניתן להם על ידי אנשי היישוב הישן על שם מקום הגעתם ועד היום רוב צאצאיו משתמשים בשם המשפחה גולדברג יאדלר או יאדלר גולדברג ג. למשפחה הייתה מגילת יוחסין שהגיעה עד לשבט אפרים ד. דרשתו המפורסת ביותר הייתה בכל שנה בתשעה באב כשאלפים מבני ירושלים היו מגיעים להאזין לו והיה בוכה בכי תמרורים על חורבן הבית ועד היום כשאני פוגש רבנים מכובדים שאני אומר להם שאני נכדו של רבי בן ציון הם נזכרים בערגה ומספרים עד כמה היה גדול הכוח והעצמה של הדרשה שלו בתשעה באב שלא היה נשאר שם אחד שעיניו היו יבשות ה. השפעתו על השלטונות הייתה גדולה ותמיד היה דואג לעזור לאנשי ירושלים אבל תמיד היה מקפיד לדבר עם הפקידים או בלשון הקודש או באידיש כדי לא לדבר עברית ו. ספרו בטוב ירושלים מספר על החיים של ירושלים של פעם ועל אנשי ירושלים של פעם ועל ההקפה על כל חודו של מנהג כדי שלא ישנה מישראל ז. אחד הסיפורים היפים יותר ששמעתי על הסבא היה מדוד של אבי שסיפר לי שאחרי חג הפסח ראו אותו יוצא מהבית עם חבילת מצות כדי לשכנע את המוכתר של שיח' ג'ארח שיסכים שישימו עמודי ערוב ליד הכפר וכששאלו אותו למה הוא לוקח מצות שהם דבר מצווה אמר שכשהוא יאכל את המצות הקשות הוא יבין את המרור שעובר על היהודים שלא יכולים לטלטל בשבת כי אין עירוב ואכן הוא הצליח במשימה והשיח' אישר לו להניח עמודים ח. נפטר בט"ו באב ובגלל המלחמה לא קברו אותו בסמיכות לאביו בהר הזיתים ונקבר על תנאי בהר המנוחות ולאחר המלחמה השאירו את הקבר בהר המנוחות אחרי ששאלו את רבני ירושלים דאז ולא נתנו היתר להעבירו ט. בירושלים היה לו תפקיד נוסף, והוא הפיקוח על העירוב קודם שמונה לכך ע"י האדר"ת היה תפקידו של מפקח העירובין לעמוד בשבת בשער היציאה מהעיר העתיקה, ולבדוק את כיסיו של העומד לצאת. האדר"ת הוא שהרחיב את תחומי העיר, והעמיד "עירוב" מחוץ לחומות, ואת הרב בן ציון יאדלר מינה לבדוק קודם לשבת אם הם עדיין שם. את התפקיד הזה מילא גם בימי המאורעות, ובלב היישוב הערבי, תחת שמירתם של החיילים הבריטיים