שמואל ריינר
 | |||
| הרב שמואל ריינר | |||
| לידה |
10 בספטמבר 1954 (בן 70) י"ב באלול תשי"ד ירושלים | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל  | ||
| השתייכות | ציונות דתית | ||
| תחומי עיסוק | גמרא, חסידות, ספרות | ||
| רבותיו | הרב שלמה זלמן אוירבך, אביו הרב יוסף יהודה ריינר | ||
| |||
|
| |||
  | |||
הרב שמואל אליעזר ריינר (נולד בי"ב באלול תשי"ד, 10 בספטמבר 1954) הוא מראשי ומייסדי ישיבת מעלה גלבוע, יחד עם הרבנים יהודה גלעד ודוד ביגמן. בעבר היה מראשי תנועת מימ"ד ושימש כרב הקיבוץ הדתי טירת צבי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשכונת רחביה בירושלים, לרב יוסף יהודה ריינר, שהיה ר"מ בישיבת קול תורה. אח לפרופסור אלחנן ריינר ופרופסור רמי ריינר, וגיס לפרופסור ישראל יובל. בצעירותו למד בבית הספר חורב, בישיבה התיכונית שעלבים, בישיבת קול תורה ובישיבת ההסדר שעלבים. את שרותו הצבאי השלים בחיל השריון.
בשנים 1982–1985 שימש כר"מ בישיבת שבות ישראל באפרת. בשנים 1985–1986 שימש כר"מ בישיבת מקור חיים (שפע) בירושלים. בשנת 1988 התמנה לרב הקיבוץ הדתי טירת צבי, ושימש בתפקיד זה עד שנת 2005.
בשנת 1993 היה ממייסדי ישיבת מעלה גלבוע,[1] והיה לראש הישיבה יחד עם הרב יהודה גלעד, ובהמשך הצטרף אליהם גם הרב דוד ביגמן. בישיבה הרב ריינר מלמד גמרא בעיון, חסידות וספרות כללית.
בנוסף, כיהן הרב ריינר כחבר במועצת תנועת הנוער עזרא ובוועד הרבנים של עמותת צהר, והיה שותף בהקמת בית מדרש "ניגון" במדרשת אורנים.
הרב ריינר נשוי לוורדה, אב לשישה ילדים וסב לתשעה נכדים. מתגורר כיום במצפה נטופה שבגליל התחתון.
דרכו הלימודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפיסת עולמו של הרב ריינר נחשבת כחדשנית בעולם הישיבות הישראלי, מכיוון שהוא משלב בתפיסתו פתיחות לעולם הכללי, יחד עם דבקות בלימוד התורה המקובל בישיבות הליטאיות.
בלימוד הגמרא שיטתו של הרב ריינר נאמנת לשיטת הלימוד המקובלת בישיבות הליטאיות, והיא מתמקדת בחקירה לעומקן של ההגדרות ההלכתיות והמשפטיות, תוך שימוש במתודות שפיתחו האחרונים במאות השנים האחרונות, ובייחוד הרב חיים מבריסק והרב שמעון שקופ. דרך הלימוד הזו בולטת בישיבת מעלה גלבוע, על רקע שיטת "המחקר הישיבתי" הנהוגה על ידי רוב מעבירי שיעורי הגמרא בישיבה.
פתיחותו לעולם הכללי באה לידי ביטוי בשיעורים קבועים בספרות כללית שהוא מעביר בישיבה. בין השאר הוא עוסק בכתביהם של קפקא, עגנון, אפלפלד, יהודה עמיחי ועוד. בשנים האחרונות החל לכתוב מאמרים בתחום זה.[2] כמו כן, הוא עוסק בעצמו בכתיבה ספרותית, בעיקר של סיפורים קצרים, המתפרסמים מעת לעת בבמות שונות.[3] התפיסה שהובילה את הרב ריינר ללמד ספרות כללית בישיבה הייתה שלימוד הגמרא הישיבתי אינו יכול לענות לבדו על הצורך של לומדי התורה בתורה רוחנית יותר, שמכוונת יותר לעולם הרגשי והאמוני שלהם.
מתוך אותה תפיסה החל גם ללמוד וללמד חסידות כבר בראשית שנות השמונים, דבר שלא היה מקובל בישיבות הציונות הדתית באותה העת שינקו בעיקר מעולם הישיבות הליטאי. באותן שנים היה שותף למהלך שיצר את תנועת החסידות החדשה בישראל, יחד עם עמיתיו לצוות הישיבה הגבוהה מקור חיים (שפע) – הרב עדין שטיינזלץ, הרב שג"ר והרב מנחם פרומן.
עמדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב ריינר נמנה בעבר עם ראשי הדוברים בתנועות השמאל הציוני־דתי. בין השאר היה מראשי תנועת מימד, אך בשנים האחרונות לא הביע הזדהות פוליטית עם התנועה. בראיון עמו טען כי "התפקיד שלנו, של ציונות דתית ריאלית ושל הציבור שקרוב אליה, הוא להציג אלטרנטיבה ליהדותה של המדינה, להציב סדר יום חדש לציונות הדתית שאינו נמדד רק ב'ארץ' אלא גם במה שמתרחש על פני האדמה! באורחות החיים".[4] בתקופת ההתנתקות הצטרף לעצומת הרבנים וראשי המכינות, אשר קבעה כי "כי הסרבנות מסכנת את המדינה ומובילה למלחמת אחים".[5]
הרב ריינר שותף ליוזמות שונות הפועלות ליצירת דו-שיח בין יהודים לערבים. לדבריו, "בהרבה מקרים עוינות באה מבורות, והתפקיד שלנו כאנשי דת הוא להתמודד עם העוינות הזאת בכך שנדע יותר על הצד השני".[6]
בשנת 2000 הופיע בפני הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות (ועדת טל), ואמר כי עולם הישיבות אינו יכול להיות מורכב רק מלימוד תורה, ויש להגיע להסכמה ולפשרה על שירות או על תרומה חברתית. לדבריו, המצב בישראל הוא או על סף מלחמת אחים או על סף הבנות.[7]
בשנת 2010 היה שותף לקבוצת הרבנים שהביעו תמיכה פומבית ב"מסמך העקרונות" של ארגון ההומואים הדתיים הו"ד.[8]
בשנת 2011 היה שותף למאבק בפסיקתם של עשרות רבנים (בראשותו של הרב שמואל אליהו) שקראו לא למכור או להשכיר דירות לערבים בעיר צפת.[9] בין היתר כתב כי "חוקי ירושלים צריכים להיות תמונת המראה ההפוכה לחוקי נירנברג המפלים את האחר ושוללים ממנו זכויות."[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאמרי הרב שמואל ריינר באתר ספריית אסיף
- שיעורי הרב שמואל ריינר באתר ישיבת מעלה גלבוע
- כל הכתבות על הרב שמואל ריינר, באתר ערוץ 7
- מאמרים תורניים
- שומע כעונה בספירת העומר, מעגלים ג (תש"ס)
שמואל ריינר, דף שער בספרייה הלאומית- נר חנוכה והידור מצווה, מעגלים ה (תשס"ז)
- איסור נזק, מעגלים ו (תש"ע)
- מקומה של התפילה בחיים: החיים הדתיים שלנו - תפילה, לימוד ומה שביניהם, מעגלים ז (תשע"א)
- חסידות על פי תהום: מבט על משבר החסידות בימינו בעקבות הספר 'אל מקום שהרוח הולך', מעגלים ח (תשע"ג)
מאמרים בעיתונות
- "השמאל הדתי לא מת", באתר ynet, 23 ביוני 2008
- החמרת יתר הלכתית גורמת לפגיעה בחברה, באתר nrg, 11 בנובמבר 2009
- הרב ש. ריינר, ד"ר ח. קטן, הרב ג.מ. שמחוני, הפלות ועיכוב הגאולה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 בינואר 2010
- האב מול הרב מוסף שבת של מקור ראשון, ינואר 2011
- גלוחי זקן ובעלי אמונה, מוסף שבת של מקור ראשון, מרץ 2011
- רבנות לכל החיים - על הארכת כהונתם של הרבנים הראשיים באתר כיפה, אייר תשע"א
- שמואל ריינר, על יריקות וכבוד האדם: "נשקו של החלש והדל", באתר "סרוגים", 3 באוקטובר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר ישיבת מעלה גלבוע
- ^ ראו לדוגמה, מאמרו חסידות על פי תהום, העוסק בספרו של חיים באר, 'אל מקום שהרוח הולך'.
- ^ 'הקוסם', סיפור שפורסם במוסף שבת של מקור ראשון, י"א בטבת תשע"ב.
- ^ ריאיון מיוחד עם הרב ריינר, אתר ציונות דתית ריאלית
- ^ ראשי המכינות הקדם-צבאיות יוצאים בקריאה נגד כל סוג של סרבנות בצה"ל
- ^ יאיר שלג, הרב והקאדי יוצאים לסיור, רגע לפני הקטיושות, באתר הארץ, 20 ביולי 2006
ג'קי חורי, יהדות למוסלמים בלבד, באתר הארץ, 30 באפריל 2008
חגיגה פטריארכאלית בכפר ראמה, ספטמבר 2009
רשמים מערב הלימוד עם תושבי איבטין, יוני 2010, באתר קולך - ^ דו"ח הוועדה לגבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות, אתר הכנסת, אפריל 2000
- ^ הו"ד - מסמכי הו"ד, אתר הו"ד
עידן יוסף, כמאה רבנים חתמו על מסמך עקרונות המכיר בהומואים, אתר חדשות מחלקה ראשונה - ^ עשרות רבנים נגד מכירת בתים לערבים, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2010
- ^ מאמר דעה בעלון 'עולם קטן', ינואר 2011