תיקוני הזוהר
.jpg)
תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה. הוא מורכב ממדרשים על ספר בראשית. הוצאת הדפוס הראשונה של הספר הודפסה לראשונה במנטובה בשנת ה'שי"ח (1558).
הספר ומבנהו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גופו של ספר תיקוני הזוהר בנוי משבעים דרשות על דרך הקבלה, והמיוחסות ברובן לרבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) וחבורתו. מאידך גיסא, יש הסבורים שספר תיקוני הזוהר נכתב על ידי מחבר אחר, מכיוון שכתיבתו של המחבר האנונימי מאופיינת באסוציאטיביות רבה, שפתו דלה משפת הזוהר והתיאוסופיה שלו שונה בהיבטים מסוימים מהתיאוסופיה של בעל הזוהר.
שפת הספר רובה ככולה בארמית, אך לרוב מצוטטים בה פסוקים מהתורה, הנביאים והכתובים כדי לבאר את הדרשה עליה המחבר מדבר.
הדרשות בספר תיקוני הזוהר מתייחסות בדרך כלל לפסוק הראשון בספר בראשית, ומעניקים לקורא כ-70 צירופים ופירושים שונים למילה -'בראשית' לבדה (לדוגמה: בראשית- ברית אש, בראשית- בית ראש וכו'...).
בהקדמת תיקוני הזוהר מובא (בשינויים קלים) הסיפור הידוע[1] על רשב"י ובנו: רבי שמעון נחבא עם רבי אלעזר בנו, מפני מלכות רומי שרצו להורגו, מכיוון שגינה את מלכות רומי. על פי הכתוב התחבאו שניהם לבדם במערה ב"מדברא דלוד" (תרגום מארמית: "מדבר של לוד"- ע"פ הכתוב דף א' ע"א), וקרה להם נס בו יצא אילן חרובים ונבע מעיין של מים.
בהקדמה השנייה, מופיעה דרשה אותה נושא אליהו הנביא בפני רשב"י וחבריו, הידועה בכינויה פתיחת אליהו הנביא.
בזוהר חדש (פרשת כי תבוא דף ע"ג ע"א) נאמר כי מכיוון שאיש לא ידע היכן מקום מחבואם, ה"חבריא קדישא" (תרגום מארמית: החברים הקדושים) היו שולחים אליו פתקים עם שאלותיהם בעזרת יונה, והוא היה משיב להם באותה דרך עם אותה יונה. רבי שמעון הצטער על כך שאין מי שיגלה לחבריא קדישא את סודות התורה, ולפיכך כשיצא מן המערה התחיל לגלות להם את סודות התורה שחלק מהם הוא ספר תיקוני הזוהר.
דמויות נוספות אחרות הנזכרות בספר הן אליהו הנביא, אשר מסופר כי היה בא אליהם שתי פעמים ביום ולמד עמם את סודות התורה, ואף גילה להם סתרי תורה, משה רבנו, המכונה בכינוי "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן), ונשמות צדיקים אשר לפי הספר באו מגן העדן לגלות את סודות התורה לרבי שמעון ולחבריו.
חיבור ספר תיקוני הזוהר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדעות חלוקות אודות זהות מחבר ספר תיקוני הזוהר כמו גם ספר הזוהר עצמו. על פי הגישה המסורתית "תיקוני הזוהר" חובר על ידי רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) שחי בארץ ישראל במאה השנייה לספירה. על פי קביעה זו הקבלה היהודית היא קדומה. רבי יצחק אייזיק יחיאל מקומרנה כותב על עורך ספר התיקונים: "בסוף ימי רבנן סבוראי תחילת הגאונים היה איש קדוש אחד שהיה בו נשמת משה רבינו ממש ... ונתגלו אליו כל החבריא רשב"י עם חביריו ... והוא חיבר ספר רעיא מהימנא ... וגם סידר ספר התיקונים ... והוסיף בו כמה דברים מהזוהר וגם דבריו וחידושיו". ואכן יש דמיון לשוני, מושגי ולוגי רב בין הספר "רעיא מהימנא" לספר התיקונים. אולם יש גורסים שספר תיקוני הזוהר חובר רק בסוף המאה ה-13 על ידי המקובל הספרדי ר' משה בן שם-טוב די-ליאון (רמד"ל) יותר מאלף שנה מאוחר יותר, כך סובר רבי יעקב עמדין בספר מטפחת ספרים[2].
פרופסור אפרים גוטליב זיהה חיבורים נוספים בעברית שמחברם היה המקובל האנונימי שכתב את 'תיקוני זהר' ואת 'רעיא מהימנא'[3].
שפת כתיבת תיקוני הזוהר
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיקוני הזוהר נכתב בארמית. מדובר בארמית שונה מהארמית של התלמוד ומסוגננת בשונה מספר הזוהר.
כיום קיימים מספר תרגומים וביאורים לספר תיקוני הזוהר כמו גם לספר הזוהר עצמו. אחד מהם ומהמפורסמים שבהם הוא הספר מתוק מדבש של המקובל הירושלמי רבי דניאל פריש, מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי אהרן ראטה. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לקהל הרחב. פירוש נפוץ נוסף הוא "מלאכת הסולם" על תיקוני הזוהר שכתב המקובל הרב מרדכי שיינברגר.
מנהגים ללמוד בספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש מנהג ללמוד ולקרוא את ספר תיקוני הזוהר בחודש אלול ובימים הנוראים (מערב ראש חודש אלול ועד יום הכפורים), שכן לפי המקובלים (ביניהם המהר"ם פאפירש, האר"י והרב פנחס רפאל די סיגורה), וספרי חסידות רבים, ספר תיקוני הזוהר מתקן את הנפש ומטהר את הגוף והנשמה. כמו כן, לפי המסורת בימים אלו הנקראים ימי תשובה, התיקון של המעשים גדול יותר.
בספרים המודפסים קיימת חלוקה לפי ימי החודש. לפי חלוקה זו, בימים מסוימים קוראים מעט ובאחרים הרבה, אך היא אינה מחייבת. מקובל להתחיל בראש חדש אלול ולסיים ביום הכיפורים את שבעים התיקונים.
בקהילות חסידיות היה מקובל לפרסם רשימות בדבר השבחים במנהג זה, ולחלק אותו לקהילות בכל ערב ראש חודש אלול[דרוש מקור].
דפוסי הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר עלה לדפוס לראשונה במנטובה בשנת ה'שי"ח (1558), ובשנית בקושטא בשנת התע"ט על ידי רבי חיים אלפנדרי, שהגיה את הספר מתוך כתבי היד של רבי חיים ויטאל כפי שקיבל מרבו האר"י, אותם מסרו לו רבני מצרים, שפתחו בפניו את הבית בו גר מהרח"ו במצרים.[4] מהדורה זו חפה מהצנזורה שפשתה בדפוס הראשון של הספר במנטובה, כמבואר מהסכמתם של רבני קושטא וביניהם רבי יהודה רוזאניס, רבי שמואל הלוי למהדורה השלישית של הספר שיצאה גם היא בקושטא בשנת ה'ת"ק.
מהדורות מקוונות של ספר תיקוני הזוהר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר הזוהר מנוקד ומוגה, עם תיקוני זוהר וזוהר חדש, באתר הזוהר.נט
- ספר תיקוני הזוהר מחולק, עם לשון הקודש, באתר ha-zohar.com
- לימוד יומי של תיקוני הזוהר, באתר הלימוד היומי של תיקוני הזוהר
- ספר תיקוני הזוהר -- עם פרוש כיסא מלך
- ספר תיקוני הזוהר -- עם פירוש הסולם
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביטי רואי, אהבת השכינה: מיסטיקה ופואטיקה בתיקוני הזוהר, רמת-גן: הוצאת אוני' בר-אילן, תשע"ז
- יהודה ליבס, 'הזוהר והתיקונים – מרנסאנס למהפכה', בתוך חידושי זוהר: מחקרים חדשים בספרות הזוהר, אוניברסיטת תל אביב, תשס"ז
- עמוס גולדרייך, 'בירורים בראייתו העצמית של בעל תיקוני זוהר', בתוך משואות: מחקרים בספרות הקבלה ובמחשבת ישראל מוקדשים לזכרו של פרופ' אפרים גוטליב ז"ל ירושלים תשנ"ד, עמ' 496-459.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, לג', עמוד ב'.
- ^ רבי יעקב עמדין, מטפחת ספרים, חלק ראשון, פרק שישי.
- ^ הכתבים העבריים של בעל תקוני זהר ורעיא מהימנא, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- ^ כעדותו בהקדמה לתקוני הזהר דפוס קושטא
| ספר הזוהר | ||
|---|---|---|
| חלקי הספר | רעיא מהימנא • תיקוני הזוהר • זוהר חדש • אדרא • אדרא רבא • אדרא זוטא • ספרא דצניעותא | 
|
| דמויות | רבי שמעון בר יוחאי • רבי אלעזר ברבי שמעון • רב המנונא סבא • רבי חזקיה • הינוקא מכפר סכנין | |
| חיבור ספר הזוהר | רבי משה די לאון • מטפחת ספרים • רבי יצחק דמן עכו | |
| פירושים | כתם פז • הסולם • מתוק מדבש | |
| שונות | כגוונא • בריך שמיה • פתיחת אליהו הנביא • פרישי מדברא • עולימתא שפירתא | |
