מי סודה
מי סודה (ובקיצור סודה) הם משקה המכיל מים שבהם מומס פחמן דו-חמצני, ליצירת תחושה תוססת בפה. תהליך המסת הפחמן הדו-חמצני במים יוצר חומצה פחמתית שנוסחתה: H2CO3.
מי סודה נמצאים בטבע באגמי סודה על פני כדור הארץ. את מי האוקיינוס של אנקלדוס, אחד מירחי שבתאי, כינו "מי סודה"[1].
סודה הייתה מיוצרת בקיוסקים העוסקים במכירתה ממכונות מתאימות, וכן ניתנת לייצור ביתי באמצעות מכשיר ביתי ליצירת סודה. הסודה התעשייתית עשויה להיות מורכבת אך ורק ממים ופחמן דו-חמצני, או להכיל בנוסף לכך כמות קטנה של מלח בישול וכדומה. תפקידם של תוספים אלה הוא לחקות את הטעם המעט מלוח של סודה תוצרת בית.
סודה מהווה מרכיב מרכזי במשקאות ממותקים רבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'וזף פריסטלי היה הראשון שמצא שיטה להמיס פחמן דו-חמצני במים, כאשר הניח קערת מים מעל מכל בירה במבשלת בירה מקומית בלידס. האוויר שכיסה את הבירה התוססת היה ידוע בכך שחיסל עכברים. פריסטלי מצא את המים ש"טופלו" באופן זה טעימים ולכן הציע את התערובת הזו לחבריו כמשקה מרענן. בשנת 1772 פריסטלי פרסם מאמר בשם "הרווית מים עם פחמן דו-חמצני", ובו תיאר הזלפת שמן של חומצה גופרתית על גיר כדי ליצור פחמן דו-חמצני, וכמו כן כדי לעודד את הגז להתפזר בתוך קערת מים תוססים.
בשנת 1771 הכימאי הבריטי טוברן ברגמן (אנ') המציא באופן עצמאי תהליך דומה ליצירת מי סודה. בשל בריאותו המעורערת הוא ניסה להפיק מחדש מי מעיינות תוססים באופן טבעי, שנחשבו בשעתו כיעילים לבריאות.
כיום, מי סודה מיוצרים על ידי הכנסת פחמן דו-חמצני דחוס למים. הלחץ מגביר את המסיסות ומאפשר ליותר פחמן דו-חמצני להתמוסס מאשר היה קורה בתנאים של לחץ אטמוספירי. כאשר בקבוק סודה נפתח, הלחץ משתחרר, דבר המאפשר לגז לצאת החוצה מהתמיסה וכך מופיעות הבועות.
השפעות בריאותיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כינויים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לסודה היו מספר כינויים במהלך השנים. עד מלחמת העולם השנייה היא נקראה Soda water. בשנות החמישים צצו כינויים חדשים כגון Sparkling water ו-Seltzer water. המונח Seltzer water מקורו בכפר הגרמני Nieder-Selters (אנ'), שבו נמצאים מעיינות הסלצר המפיקים מים תוססים טבעיים. בארצות הברית מכונה הסודה Club soda, כאשר השם "סודה" מתייחס לכלל המשקאות המוגזים.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעיתים קרובות מבוססים משקאות ממותקים על מי סודה, בתוספת סוכר, חומרי טעם, צבעי מאכל וכדומה.
כמו כן, לעיתים נעשה שימוש במי סודה לטיפול בכתמים, על ידי שפיכתם על הכתם וייבוש.
סודה מהווה גם מרכיב בכמה קוקטיילים אלכוהוליים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
ניו יורק טיימס, בירח של שבתאי יש "ים סודה" שמכיל את המרכיבים מתאימים לקיום חיים, באתר הארץ, 16 ביוני 2023
