הצגת המקור של הדף "חוק טיפול בחולי נפש"

{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000747}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשט״ו, 121|חוק לטיפול בחולי נפש|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208386.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 126|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208387.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 19|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317763.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 6|תיקון מס׳ 4 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209300.pdf}}, {{ח:תיבה|97|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208388.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 24|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208389.pdf}}, {{ח:תיבה|61|חוק האפוטרופוס הכללי|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207909.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 44|תיקון מס׳ 16 לחוק השיפוט הצבאי|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209635.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״א, 58|חוק טיפול בחולי נפש|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210715.pdf}}, {{ח:תיבה|130|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211719.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 175|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211132.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 319|תיקון מס׳ 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211176.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 423|תיקון מס׳ 11 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300496.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 317|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299867.pdf}}, {{ח:תיבה|488|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 717|תיקון מס׳ 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300115.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 82|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 128|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306617.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 946|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_344459.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 194|תיקון מס׳ 82 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491147.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 17|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783627.pdf}}, {{ח:תיבה|410|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2722088.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1090|תיקון מס׳ 2 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4693413.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״א, תשנ״ה, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי על בירור תלונות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 24ו|בסעיף 24ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקה פסיכיאטרית“ – בדיקה פסיכיאטרית של אדם הנעשית בידי פסיכיאטר מחוזי או בידי פסיכיאטר אחר שמינה הפסיכיאטר המחוזי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים“ – בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בפקודה}} והמיועד לאשפז חולי נפש, או מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כאמור או בבית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה פסיכיאטרית“ – ועדה פסיכיאטרית מחוזית שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער“ – ועדה פסיכיאטרית מחוזית שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24א|סעיף 24א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חולה“ – אדם הסובל ממחלת נפש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 65ג|בסעיף 65ג(3) לפקודה}} והמיועדת לתת שירותים רפואיים לחולי נפש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“ – מנהל רפואי של בית חולים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, כסף וזכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסיכיאטר“ – רופא שהוא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה לפי תקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 17|סעיף 17 לפקודת הרופאים}} (להלן – תקנות המומחים);
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער“ – רופא שהוא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסיכיאטר מחוזי“ – פסיכיאטר בשירות המדינה שהשר מינהו להיות פסיכיאטר מחוזי או סגן פסיכיאטר מחוזי לענין חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הרופאים“ – {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה, צאצא, אח, אחות, סב, סבה, מאמץ ומאומץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש שירותי בריאות הנפש“ – פסיכיאטר שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא“ – רופא מורשה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|בפקודת הרופאים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הבריאות.

{{ח:סעיף|2||תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|3|אשפוז על פי בדיקה|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} לא יתקבל חולה לאשפוז בבית חולים, למעט אם ניתן לגביו צו אשפוז, אלא אם כן נבדק תחילה בדיקה רפואית, נפשית וגופנית, בבית החולים ונקבע הצורך לאשפזו; היה החולה קטין, ייבדק בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער.

{{ח:סעיף|4|אשפוז מרצון של חולה ושחרורו}}
{{ח:תת|(א)}} חולה המבקש להתאשפז מרצונו בבית חולים, יחתום על הסכמה לאשפוז מרצון ולקבלת טיפול; אולם לגבי קבלת טיפולים מיוחדים שיפורטו בתקנות יש צורך בהסכמה נפרדת.
{{ח:תת|(ב)}} חולה שהתאשפז מרצונו והוא מבקש להשתחרר מבית החולים, יחתום על טופס בקשה לשחרור, וישוחרר לפי רצונו בתוך ארבעים ושמונה שעות מחתימתו.
{{ח:תת|(ג)}} סירב חולה לחתום על הסכמה לאשפוז ולקבלת טיפול לפי סעיף קטן (א) או על בקשה לשחרור לפי סעיף קטן (ב), תירשם בקשתו בפרוטוקול שייערך וייחתם בידי שני רופאים או בידי רופא ואחות, והחולה יאושפז או ישוחרר, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} ביקש חולה להשתחרר לפי סעיף קטן (ב) ומצא המנהל כי נתמלאו בו התנאים לאשפוז כפוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, יבקש המנהל מיד מהפסיכיאטר המחוזי לתת הוראת אשפוז; לא נתן הפסיכיאטר המחוזי הוראת אשפוז תוך ארבעים ושמונה שעות מהגשת בקשתו של החולה לשחרור, ישוחרר החולה מבית החולים.

{{ח:סעיף|4א|אשפוז קטין בהסכמת האחראי עליו|תיקון: תשנ״ה, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 4ב|ובסעיפים 4ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אחראי על קטין“ – הורה, הורה מאמץ או אפוטרופוס, למעט אם הקטין הוצא ממשמורתם על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 3|סעיף 3(4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}} (להלן – חוק הנוער);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית המשפט“, ו”עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הנוער}}.
{{ח:תת|(ב)}} אחראי על קטין רשאי לבקש את אשפוזו של הקטין בבית חולים ולהסכים בשמו לאשפוזו ולטיפול בו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יאושפז קטין בהסכמת האחראי עליו, אם מלאו לו חמש עשרה שנים והוא אינו מסכים להתאשפז, אלא באישור בית המשפט שיינתן לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער}}, ועל פי העילות המנויות בו לאשפוז כפוי של קטין.
{{ח:תת|(ד)}} נוכח מנהל, פסיכיאטר או אדם אחר המטפל בקטין בבית חולים, כי קטין שאושפז בהסכמת האחראי עליו אינו מסכים לאשפוז, יודיע על כך, בהקדם האפשרי, לעובד סוציאלי {{ח:הערה|לפי}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}; מלאו לקטין חמש עשרה שנים, יביא העובד הסוציאלי האמור את ענינו להכרעת בית המשפט; לא מלאו לקטין חמש עשרה שנים, יביא את ענינו לועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, אשר תבחן אם לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך של אשפוז ותורה על המשך אשפוזו או על שחרורו של הקטין בהתאם לממצאיה.
{{ח:תת|(ה)}} אשפוז קטין בהסכמת האחראי עליו, למעט אשפוז שאינו כולל לינה בבית חולים, יהיה לתקופה שלא תעלה על חודשיים.
{{ח:תת|(ו)}} ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער רשאית, לפי בקשה מנומקת בכתב של המנהל, להאריך בהתאם לתכנית טיפול, את תקופת האשפוז לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים, אם שוכנעה כי הקטין זקוק לטיפול המחייב את הארכת תקופת האשפוז.
{{ח:תת|(ז)}} האחראי על קטין, עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}, או קטין שמלאו לו חמש עשרה שנים, וכן המנהל, רשאים, בכל עת, לפנות אל הועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילדים ולנוער בבקשה לדיון נוסף בענין אשפוזו של הקטין.

{{ח:סעיף|4ב|אשפוז בהסכמת הקטין בלבד|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} קטין שמלאו לו חמש עשרה שנים רשאי לבקש להתאשפז מרצונו בבית חולים, ולתת הסכמתו לאשפוז לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}; ואולם, בהעדר הסכמת האחראי עליו, לא יאושפז הקטין אלא באישור בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 3ז|סעיף 3ז לחוק הנוער}}.

{{ח:סעיף|5|אשפוז דחוף בידי המנהל|תיקון: תשנ״ה, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל רשאי לקבל חולה לאשפוז דחוף בניגוד לרצונו וללא הוראת אשפוז לאחר שהחולה נבדק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, ונמצא כי נתמלאו לגביו התנאים לאשפוז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת אשפוז דחוף לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; בתום התקופה האמורה ישוחרר החולה, אלא אם כן ניתנה בתוך אותה תקופה הוראת אשפוז או שהחולה הסכים לאשפוזו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}.
{{ח:תת|(ג)}} הובא קטין לבית חולים בידי עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}} רשאי המנהל לקבלו לאשפוז, בניגוד לרצונו, לאחר שנבדק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, אף אם לא נתמלאו לגביו התנאים לאשפוז לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}}, אם נמצא בבדיקה כי קיימת אפשרות של ממש שהקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית קשה, העלולות לסכן אותו או את זולתו סיכון פיסי מיידי.
{{ח:תת|(ד)}} תקופת אשפוז דחוף לפי סעיף קטן (ג) לא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; בתום התקופה האמורה ישוחרר הקטין אלא אם כן ניתנה בתוך אותה תקופה הוראת אשפוז או שהאחראי עליו הסכים לאשפוזו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} ואם מלאו לקטין 15 שנים הסכים אף הוא לאשפוזו, או שבית המשפט הורה על אשפוזו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער}}.

{{ח:סעיף|6|בדיקה כפויה דחופה|תיקון: תשנ״ה, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב כי אדם יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית, אם הובאו בפניו ראיות לכאורה כי נתמלאו באדם כל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חולה וכתוצאה ממחלתו פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא סירב להיבדק בידי פסיכיאטר.
{{ח:תת|(ב)}} פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב, על פי בקשת עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}} כי קטין יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית, אם קיימות לדעתו ראיות לכאורה כי הקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית, והמחלה או ההפרעה עלולות לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיסי.
{{ח:תת|(ג)}} בדיקה פסיכיאטרית של קטין לפי סעיף זה, תיערך בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער.

{{ח:סעיף|7|בדיקה כפויה לא דחופה}}
{{ח:ת}} פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב כי אדם יובא לבדיקה פסיכיאטרית, אם הובאו לפניו ראיות לכאורה כי נתמלאו באדם כל התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא חולה וכתוצאה ממחלתו פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות;
{{ח:תת|(2)}} נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו, סיכון פיזי שאינו מיידי;
{{ח:תתת|(ב)}} יכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסיים פגומה בצורה קשה;
{{ח:תתת|(ג)}} הוא גורם סבל נפשי חמור לזולתו, באופן הפוגע בקיום אורח החיים התקין שלו;
{{ח:תתת|(ד)}} הוא פוגע פגיעה חמורה ברכוש;
{{ח:תת|(3)}} הוא סירב להיבדק בידי פסיכיאטר.

{{ח:סעיף|8|תקפה של הוראת בדיקה}}
{{ח:ת}} הוראה של פסיכיאטר מחוזי לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|או 7}} תהיה בתוקף במשך עשרה ימים מיום נתינתה.

{{ח:סעיף|9|הוראה לאשפוז כפוי ותקפה}}
{{ח:תת|(א)}} שוכנע פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים {{ח:פנימי|סעיף 6|שבסעיף 6(1) ו־(2)}} וקיים קשר סיבתי בין שני התנאים האמורים, רשאי הוא להורות בכתב כי יובא לבית החולים וכי יאושפז בו בדחיפות.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנע פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים {{ח:פנימי|סעיף 7|שבסעיף 7(1) ו־(2)}} וקיים קשר סיבתי בין שני התנאים האמורים, רשאי הוא להורות בכתב על הבאתו לבית החולים ועל אשפוזו בו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראת אשפוז לפי סעיף קטן (א) או (ב) (בחוק זה – הוראת אשפוז), תהיה בתוקף במשך עשרה ימים מיום נתינתה.

{{ח:סעיף|10|תקופת אשפוז כפוי והארכתה}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת אשפוז על פי הוראת אשפוז לא תעלה על שבעה ימים מיום האשפוז אלא לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} פסיכיאטר מחוזי רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב מאת המנהל, להאריך את תקופת האשפוז על פי הוראת אשפוז לשבעה ימים נוספים.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה הפסיכיאטרית רשאית לפי בקשה מנומקת בכתב מאת המנהל –
{{ח:תתת|(1)}} להאריך את תקופת האשפוז מעבר לארבעה עשר הימים האמורים, לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} להאריך מדי פעם את תקופת האשפוז, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ששה חדשים; האריכה הוועדה הפסיכיאטרית את תקופת האשפוז לתקופה העולה על שלושה חדשים, רשאי החולה, קרובו או אפוטרופסו, בתום שלושה חדשים מיום ההחלטה, לפנות אל הוועדה בבקשה לדיון נוסף בענין האשפוז.
{{ח:תת|(ד)}} פסיכיאטר מחוזי או ועדה פסיכיאטרית, לא יאריכו את תקופת האשפוז לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנעו, על פי הבקשה המנומקת שבפניהם, שמתקיימים בחולה התנאים למתן הוראת אשפוז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.
{{ח:תת|(ה)}} נסתיימה תקופת אשפוז כאמור בסעיף זה ולא הוארכה, ישוחרר החולה.

{{ח:סעיף|11|הוראה לטיפול מרפאתי כפוי}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א) או (ב)}} וקיימת אפשרות לתת את הטיפול הדרוש במסגרת מרפאה – רשאי הוא, במקום לתת הוראת אשפוז, להורות בכתב כי על האדם לקבל את הטיפול הדרוש במסגרת מרפאה שיקבע, לתקופה ובתנאים שיורה (להלן – הוראה לטיפול מרפאתי), ובלבד שתקופה כאמור לא תעלה על ששה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח פסיכיאטר מחוזי, על פי פניה בכתב של המנהל, כי חולה המאושפז אשפוז כפוי זקוק להמשך טיפול מרפאתי לאחר שחרורו, רשאי הוא לתת הוראה לטיפול מרפאתי לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} פסיכיאטר מחוזי רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב מאת מנהל המרפאה, להאריך מדי פעם את תקופת הטיפול המרפאתי לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ששה חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} לא מילא אדם אחר הוראה לטיפול מרפאתי כאמור בסעיף זה, רשאי הפסיכיאטר המחוזי לתת הוראת אשפוז.

{{ח:סעיף|12|ערר על הוראת אשפוז או טיפול מרפאתי}}
{{ח:תת|(א)}} על הוראת אשפוז או על הוראה לטיפול מרפאתי וכן על סירוב לתת הוראת אשפוז, רשאי כל אדם להגיש ערר לוועדה הפסיכיאטרית.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה הפסיכיאטרית תדון בערר על הוראת אשפוז לא יאוחר מחמישה ימים מהגשתו ובערר על הוראה לטיפול מרפאתי – לא יאוחר מעשרה ימים מהגשתו.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה הפסיכיאטרית רשאית לאשר את ההחלטה נשוא הערר, לבטלה או לשנותה כפי שתמצא לנכון.

{{ח:סעיף|13|דחיית ביצועה של הוראה לאשפוז כפוי לא דחוף}}
{{ח:ת}} הוראת אשפוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}} תבוצע בתום 24 שעות ממתן ההוראה, ואם הוגש ערר בתוך זמן זה – יידחה ביצוע ההוראה עד קבלת החלטת הוועדה הפסיכיאטרית בערר.

{{ח:סעיף|14|ביצוע הוראה לבדיקה, לאשפוז או לטיפול מרפאתי}}
{{ח:ת}} פסיכיאטר מחוזי שהורה על בדיקה פסיכיאטרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|או 7}} או על אשפוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} או על טיפול מרפאתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} רשאי –
{{ח:תת|(1)}} למנות את מבצע ההוראה;
{{ח:תת|(2)}} להורות כי מבצע ההוראה יהיה זכאי לקבל בעת הצורך סיוע מהמשטרה;
{{ח:תת|(3)}} להסמיך את מבצע ההוראה וכן את השוטר המסייע להיכנס לבית החולה או לכל בית חולים או לחצרים אחרים המפורטים בהוראה, כדי לבצעה, ולהשתמש בכוח סביר הן לצורך הכניסה לחצרים והן לצורך ביצוע ההוראה;
{{ח:תת|(4)}} לקבוע את בית החולים שבו יאושפז החולה או את המרפאה שבה יקבל טיפול, או את מקום ביצוע הבדיקה ואת הפסיכיאטר הבודק;
{{ח:תת|(5)}} לקבוע את תנאי האשפוז, הטיפול במרפאה או הבדיקה.

{{ח:סעיף|15|אשפוז או טיפול מרפאתי של נאשם על פי צו בית משפט|תיקון: תשס״ח, תשע״ה, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הועמד נאשם לדין פלילי ובית המשפט סבור, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת היותו חולה, רשאי בית המשפט לצוות שהנאשם יאושפז בבית חולים או יקבל טיפול מרפאתי; החליט בית המשפט לברר את אשמתו של הנאשם לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 170|סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}} (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), יהיה הצו שניתן כאמור בר־תוקף עד תום הבירור, ומשתם או נפסק הבירור והנאשם לא זוכה – יחליט בית המשפט בשאלת האשפוז או הטיפול המרפאתי.
{{ח:תת|(א1)}} לא ייתן בית משפט צו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי יש ראיות לכאורה כי הנאשם עשה את מעשה העבירה שבו הואשם בכתב האישום או שעשה מעשה עבירה אחר המבוסס על אותן עובדות או על עובדות דומות לעובדות שבכתב האישום.
{{ח:תת|(ב)}} הועמד נאשם לדין פלילי ובית המשפט מצא כי הוא עשה את מעשה העבירה שבו הואשם, אולם החליט, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, שהנאשם היה חולה בשעת מעשה ולפיכך אין הוא בר־עונשין, ושהוא עדיין חולה, יצווה בית המשפט שהנאשם יאושפז או יקבל טיפול מרפאתי.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתן בית משפט צו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) אלא לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית, ולצורך כך יצווה כי הנאשם יובא לבדיקה פסיכיאטרית ואם הוא קטין – לבדיקה כאמור בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער; הודיע הפסיכיאטר המחוזי לבית המשפט כי לא ניתן לערוך את הבדיקה הפסיכיאטרית אלא בתנאי אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות על אשפוזו של הנאשם לשם עריכת בדיקה והסתכלות, לתקופה שיקבע בצו.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט לא יתן צו לטיפול מרפאתי אלא אם כן סבר שאין בכך כדי לסכן את שלום הציבור או את שלום הנאשם.
{{ח:תת|(ד1)|(1)}} בית משפט לא יקבע בצו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) את תקופת האשפוז או הטיפול המרפאתי, ואולם יורה בצו על תקופת האשפוז או הטיפול המרפאתי המרבית לפי הוראות פסקאות (2) ו־(3) (להלן – תקופת האשפוז או הטיפול המרבית).
{{ח:תתת|(2)}} תקופת האשפוז או הטיפול המרבית תהיה תקופת המאסר המרבית; לעניין זה, ”תקופת המאסר המרבית“ –
{{ח:תתתת|(א)}} תקופת המאסר הקבועה בחוק לעבירה כאמור בסעיף קטן (א1) או (ב), לפי העניין, ואם הועמד הנאשם לדין לפני בית משפט שלום לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 51|סעיף 51(א)(1)(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} – שבע שנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} היו כמה עבירות כאמור בפסקת משנה (א) – תקופת המאסר הארוכה ביותר מבין תקופות המאסר הקבועות בחוק לאותן עבירות;
{{ח:תתתת|(ג)}} היתה עבירה כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), עבירה שדינה מאסר עולם חובה – 25 שנים.
{{ח:תתת|(2א)}} על אף האמור בפסקה (2)(א) ו־(ב), שוכנע בית המשפט כי מעשה העבירה בוצע בנסיבות מקילות במיוחד, רשאי הוא, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות בצו כי תקופת האשפוז או הטיפול המרבית תהיה קצרה מתקופת המאסר המרבית.
{{ח:תתת|(3)}} תקופת האשפוז או הטיפול המרבית תימנה מתחילת האשפוז או מתחילת הטיפול המרפאתי על פי צו בית משפט, לפי העניין; בית המשפט רשאי לקבוע כי תקופות אשפוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}} יובאו במניין התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ד2)}} צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ייערך בהתאם לנוסח {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}, ויצוינו בו, בין השאר, תקופת האשפוז או הטיפול המרבית והוראות {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(ב)}} בדבר בחינת עניינו של הנאשם לקראת סיום התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ה)}} לא מילא הנאשם אחר צו בית המשפט בענין טיפול מרפאתי, או חל שינוי לרעה במצבו הנפשי ונתמלאו בו התנאים למתן הוראת אשפוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, יורה הפסיכיאטר המחוזי על אשפוזו; דין הוראת אשפוז לפי סעיף קטן זה כדין צו בית משפט, לכל דבר וענין.
{{ח:תת|(ו)}} לענין ערעור, דינו של צו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) כדין הרשעה.
{{ח:תת|(ז)}} הפסיכיאטר המחוזי יקבע באיזה בית חולים או מרפאה יבוצעו צו או הוראת אשפוז לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|15א|בחינת עניינו של נאשם לקראת סיום תקופת האשפוז או הטיפול המרבית|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שבועיים לפני תום תקופת האשפוז או הטיפול המרבית של נאשם, אם הנאשם לא שוחרר קודם לכן, ידווח מנהל או מנהל מרפאה, לפי העניין, לפסיכיאטר המחוזי ולשאר הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28(ד)(1)}}, על כך שהתקופה האמורה עומדת להסתיים.
{{ח:תת|(ב)}} עם קבלת הדיווח כאמור בסעיף קטן (א), ישקול הפסיכיאטר המחוזי אם יש מקום לתת לגבי הנאשם הוראה לבדיקה כפויה, הוראה לאשפוז כפוי או הוראה לטיפול מרפאתי כפוי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 11|או 11}}.
{{ח:תת|(ג)}} עם תום תקופת האשפוז או הטיפול המרבית ישוחרר המטופל מהאשפוז או מהטיפול שנקבע על פי צו של בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}.

{{ח:סעיף|16|אשפוז עצור|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ציווה בית משפט על מעצרו של אדם, והוא סבור, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם העצור או מטעם תובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי}} (להלן – תובע), ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, כי העצור חולה וכי מצבו מצריך אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות שהמעצר יהיה בבית חולים שיקבע הפסיכיאטר המחוזי או באגף פסיכיאטרי של בית סוהר, ובלבד שאם העצור נמצא בחקירה, יבטיח בית החולים את התנאים הדרושים לביצוע החקירה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתן בית משפט צו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל חוות דעת פסיכיאטרית, ולצורך כך יצווה כי העצור יובא לבדיקה פסיכיאטרית ואם הוא קטין – לבדיקה כאמור בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער; הודיע הפסיכיאטר המחוזי לבית משפט כי לא ניתן לערוך את הבדיקה הפסיכיאטרית אלא בתנאי אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות על אשפוזו של העצור לשם עריכת בדיקה והסתכלות בבית חולים שיקבע הפסיכיאטר המחוזי או באגף הפסיכיאטרי של בית סוהר, ובלבד שמשך האשפוז לא יעלה על תקופת תקפו של צו המעצר.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן צו לפי סעיף זה, יראו את העצור בעת שהוא נתון באשפוז או בבדיקה כנמצא במשמורת כדין, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 18|סעיפים 18}} {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 19|ו־19 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|17|בדיקת חשוד|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} התעורר חשש כי אדם שיש לכאורה ראיות המחשידות אותו בביצוע עבירה אך טרם הוגש נגדו כתב אישום, הוא חולה, רשאי בית המשפט, לפי בקשתו של תובע או של החשוד ואף ביזמתו הוא, לצוות כי החשוד ייבדק בדיקה פסיכיאטרית ואם הוא קטין – בדיקה כאמור בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, שלא בתנאי אשפוז, כדי לקבוע אם הוא חולה ואם הוא מסוגל לעמוד לדין.

{{ח:סעיף|18|ייצוגו של החולה ונוכחותו}}
{{ח:ת}} צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15 עד 17}} לא ינתן אלא בנוכחות סניגורו של החולה, ואם אין לו, ימנה לו בית המשפט סניגור; בית המשפט רשאי לתת צו כאמור שלא בנוכחות החולה אם שוכנע, על יסוד חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי או של פסיכיאטר אחר שמינה הפסיכיאטר המחוזי, שאי אפשר לקיים את הדיון בנוכחות החולה או שנוכחותו תזיק לבריאותו הנפשית.

{{ח:סעיף|19|עיון חוזר וערר}}
{{ח:ת}} על צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)}} ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר, וכן ניתן לערור עליו ועל צווים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}}, הכל כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 43|בסעיפים 37}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 52|עד 39 לחוק סדר הדין הפלילי}}, בשינויים המחוייבים; הוגשה בקשה לעיון חוזר או הוגש ערר, רשאי בית המשפט לצוות על עיכוב ביצוע הצו.

{{ח:סעיף|20|אסמכתא וחובת ביצוע}}
{{ח:תת|(א)}} צו בית המשפט לאשפוז, לטיפול מרפאתי או לבדיקה פסיכיאטרית, ישמש אסמכתא למשטרה להביא את האדם למקום שהורה עליו הפסיכיאטר המחוזי; נמצא האדם במשמורת בבית סוהר, יובא למקום האמור בידי סוהר.
{{ח:תת|(ב)}} קביעתו של פסיכיאטר מחוזי לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16}} תחייב את בית החולים או את המרפאה שקבע, לפי הענין, לקבל את החולה לאשפוז, לטיפול מרפאתי או לבדיקה לצורך ביצוע צו בית המשפט.

{{ח:סעיף|21|העמדה לדין לאחר שחרור|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} אושפז נאשם על פי צו של בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}} או נמצא בטיפול מרפאתי על פי צו של בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}} או על פי החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}} והוא שוחרר לאחר מכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ד)}}, רשאי היועץ המשפטי לממשלה להורות כי הנאשם יועמד לדין על העבירה שבה הואשם.

{{ח:סעיף|21א|העמדה לדין לפני שחרור מטיפול מרפאתי|תיקון: תשע״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מצא היועץ המשפטי לממשלה כי אף שנאשם נמצא בטיפול מרפאתי על פי צו של בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}} או על פי החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}}, יש יסוד סביר להניח כי הוא מסוגל לעמוד לדין, וכי נסיבות העניין בכללותן מתאימות להעמדתו לדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת היותו חולה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקבע בית המשפט כי נאשם כאמור בסעיף קטן (א) מסוגל לעמוד לדין, אלא לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ג)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} על החלטה של בית משפט לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לבית משפט שלערעור ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ו)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הועמד נאשם לדין לפי סעיף זה, ישוחרר מהטיפול המרפאתי; על נאשם ששוחרר כאמור והוגשה לגביו בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}} (להלן – חוק המעצרים) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 48|סעיף 48(א)(7א) לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|22|מינוי ראש שירותי בריאות הנפש ותפקידיו}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה פסיכיאטר בשירות המדינה להיות ראש שירותי בריאות הנפש.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידיו של ראש שירותי בריאות הנפש הם:
{{ח:תתת|(1)}} לתכנן ולנהל את שירותי בריאות הנפש וכן לתאם בין כל המוסדות לבריאות הנפש;
{{ח:תתת|(2)}} לפקח על בתי חולים ומרפאות;
{{ח:תתת|(3)}} לפקח מבחינה מינהלית על הפסיכיאטרים המחוזיים לענין ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} להסדיר נהלים בדבר עריכת רשומות פסיכיאטריות ולפקח על ההסדרים שנקבעו לשמירת סודיותם;
{{ח:תתת|(5)}} להסדיר נהלים בדבר העברת מידע רפואי שמותר או שחובה לגלותו לפי חוק.

{{ח:סעיף|23|סמכויות לקבלת מידע}}
{{ח:תת|(א)}} ראש שירותי בריאות הנפש או מי שהוא הסמיך לכך בכתב מבין עובדי משרד הבריאות, רשאים לדרוש מידע לגבי חולה מכל עובד של בית חולים או של מרפאה, להיכנס למקום כאמור, לבדוק בו חולים ולערוך בו כל חקירה שימצא לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} פסיכיאטר מחוזי רשאי, לשם ביצוע תפקידיו, להיכנס לכל בית חולים או מרפאה שבמחוזו, וכן רשאי הוא לדרוש מידע מכל אדם ולערוך כל חקירה או בירור הדרושים לביצוע הוראות חוק זה או הוראות לפיו.
{{ח:תת|(ג)}} אדם, שראש שירותי בריאות הנפש או שפסיכיאטר מחוזי פנה אליו לפי סעיף זה, חייב לספק לו כל מידע שנדרש ממנו.

{{ח:סעיף|23א|דיווח של ראש שירותי בריאות הנפש|תיקון: תשס״ב, תשפ״ג, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} ראש שירותי בריאות הנפש ידווח לועדת הבריאות של הכנסת, לא יאוחר מ־1 באפריל בכל שנה, על הטיפול בנפגעי שואה במערכת בריאות הנפש בשנה שקדמה להגשת הדוח; הדיווח יכלול, בין השאר, את מספר ניצולי השואה ששהו בבתי החולים, את מספר ניצולי השואה שהשתחררו מבתי החולים לרבות כאלה שעברו לדיור במסגרת שיקום מתמודדי נפש בקהילה לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000}}, ומספר ניצולי השואה המאושפזים שנפטרו; כן יכלול הדיווח פירוט בדבר מספר הניצולים המאושפזים שיש להם אפוטרופוס, ואם לא מונה להם אפוטרופוס, את הנימוקים לכך.

{{ח:סעיף|24|ועדה פסיכיאטרית מחוזית|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה חברים לוועדות פסיכיאטריות מחוזיות מתוך רשימות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} רשימת משפטנים הכשירים להתמנות לשופט בית משפט שלום, שערך שר המשפטים (בסעיף זה – רשימת המשפטנים);
{{ח:תתת|(2)}} רשימת פסיכיאטרים שערך השר, בהתייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל, ובלבד שלא יתמנה לחבר ועדה פסיכיאטרית מי שהוא פסיכיאטר מחוזי או מנהל בית חולים (בסעיף זה – רשימת הפסיכיאטרים); לעניין זה, ”בית חולים“ – בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בפקודה}}, המיועד לאשפז חולי נפש.
{{ח:תת|(ב)}} מתוך רשימת המשפטנים ימנה השר בכל מחוז יושב ראש תורן וממלא מקומו; יושב ראש תורן יקבע את המותבים של הוועדות הפסיכיאטריות באותו מחוז ואת העניינים שבהם יטפלו.
{{ח:תת|(ג)}} ועדה פסיכיאטרית תדון במותב של שלושה שיתמנו אחד מתוך רשימת המשפטנים, והוא יהיה יושב ראש המותב, ושניים מתוך רשימת הפסיכיאטרים.
{{ח:תת|(ד)}} תקופת כהונתו של חבר ועדה פסיכיאטרית תהיה חמש שנים, ורשאי השר למנותו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
{{ח:תת|(ה)}} ראש שירותי בריאות הנפש יהיה אחראי מבחינה מינהלית על הפעלת הוועדות הפסיכיאטריות ויקיים מעקב אחר הפעלתן הסדירה.

{{ח:סעיף|24א|ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער|תיקון: תשנ״ה, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה חברים לועדות פסיכיאטריות מחוזיות לילדים ולנוער מתוך רשימות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} רשימת משפטנים הכשירים לשמש שופטי בית משפט שלום שערך שר המשפטים;
{{ח:תתת|(2)}} רשימת רופאים בעלי תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר;
{{ח:תתת|(3)}} רשימת פסיכולוגים בעלי תואר מומחה בפסיכולוגיה קלינית בעלי נסיון מקצועי בטיפול בילדים ובנוער, שערכה מועצת הפסיכולוגים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים#סעיף 47|בסעיף 47 לחוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977}} (בסעיף זה – המועצה);
{{ח:תתת|(4)}} רשימת פסיכולוגים בעלי תואר מומחה בפסיכולוגיה חינוכית בעלי נסיון מקצועי, שערכה המועצה;
{{ח:תתת|(5)}} רשימת עובדים סוציאליים בעלי נסיון מקצועי בתחום ילדים ונוער, שערך שר העבודה והרווחה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדה פסיכיאטרית לילדים ולנוער תדון במותב של חמישה שיתמנו אחד מתוך כל אחת מן הרשימות המפורטות בסעיף קטן (א); יושב ראש המותב יהיה החבר שנתמנה מתוך רשימת המשפטנים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתמנה חבר למותב העומד לדון בענין אשפוזו של קטין בבית החולים שבו מועסק אותו חבר.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ב), (ד) ו־(ה)}} יחולו על ועדות פסיכיאטריות מחוזיות לילדים ולנוער בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות חוק זה, ככל שהן מתייחסות לועדה פסיכיאטרית, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

{{ח:סעיף|24ב|סייג למינוי חבר ועדה|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 24ג|ובסעיפים 24ג עד 24ו}}, ”חבר ועדה“ – חבר באחת מאלה: ועדה פסיכיאטרית, ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, או ועדה מיוחדת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28א|בסעיף 28א}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה לחבר ועדה מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדה או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה או תובענה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

{{ח:סעיף|24ג|הפסקת כהונה של חבר ועדה לפני תום תקופת הכהונה, התליית כהונה והתראה|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר ועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר.
{{ח:תת|(ב)}} התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר ועדה, יעבירו השר מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדה, או הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה או תובענה משמעתית בעבירה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו;
{{ח:תתת|(4)}} האחראי על בירור תלונות המליץ על העברתו מכהונתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ו|סעיף 24ו(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להתלות את כהונתו של חבר ועדה עד לקיום תנאים שיורה עליהם או להתרות בו.
{{ח:תת|(ד)}} השר לא יתלה את כהונתו של חבר הוועדה ולא יעבירו מכהונתו אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; השר רשאי להתייעץ עם האחראי על בירור תלונות לעניין הפעלת סמכויותיו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).
{{ח:תת|(ה)}} הפסיק חבר ועדה לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24}}, {{ח:פנימי|סעיף 24א|24א}} {{ח:פנימי|סעיף 28א|או 28א}}, לפי העניין, למינוי חבר ועדה אחר במקומו, בהקדם האפשרי.

{{ח:סעיף|24ד|החלת דינים|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} חברי ועדה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי ועדה, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}} – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}} – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור;
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף|24ה|ניגוד עניינים|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חולה“ – לרבות קטין שעניינו נדון לפני ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד עניינים“, של חבר ועדה – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“, של חבר ועדה – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בן משפחה של חבר ועדה;
{{ח:תתתת|(2)}} אדם שלחבר הוועדה יש עניין במצבו הכלכלי;
{{ח:תתתת|(3)}} תאגיד שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
{{ח:תתתת|(4)}} גוף שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה לחבר ועדה ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה.
{{ח:תת|(ג)}} חבר ועדה לא ישתתף במותב של הוועדה, אם הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים.
{{ח:תת|(ד)}} התברר לחבר ועדה שהוא מנוע מלהשתתף בדיון בעניין מסוים בשל ניגוד עניינים, יודיע על כך לחבריו במותב, ואם החל הדיון – גם לחולה, ויימנע מלהשתתף בדיון על אותו עניין.
{{ח:תת|(ה)}} התעורר אצל חבר ועדה ספק בשאלה אם הוא מנוע מלהשתתף בדיון בעניינו של חולה מסוים בשל ניגוד עניינים, או טען החולה, קרובו או בא כוחו של מי מהם או הפסיכיאטר המחוזי, שחבר ועדה מנוע כאמור, יחליט בדבר המותב של הוועדה, לרבות אותו חבר, וינמק את החלטתו.
{{ח:תת|(ו)}} לא תישמע טענה כאמור בסעיף קטן (ה) כי חבר ועדה מנוע מלהשתתף בדיון בשל ניגוד עניינים, אלא אם כן נטענה בתחילת הדיון או מייד לאחר שנודעה עילת ניגוד העניינים.

{{ח:סעיף|24ו|אחראי על בירור תלונות|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, שופט של בית משפט מחוזי או שופט של בית המשפט העליון, בדימוס, לאחראי על בירור תלונות על התנהגות חברי ועדה במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים לפי חוק זה על ידיהם.
{{ח:תת|(ב)}} מצא האחראי על בירור תלונות שתלונה הייתה מוצדקת, רשאי הוא להמליץ לשר להתרות בחבר הוועדה, להעבירו מכהונתו, להתלות את מינויו עד לקיום תנאים שהשר יורה עליהם או להמליץ שלא למנותו לתקופת כהונה נוספת.
{{ח:תת|(ג)}} לשם בירור התלונה רשאי האחראי על בירור תלונות לעיין בפרוטוקול הדיון בוועדה ולפנות לחברי הוועדה ולמשתתפים בו.
{{ח:תת|(ד)}} האחראי על בירור תלונות לא יברר תלונה שהיא בעניין הניתן לערעור על פי דין.

{{ח:סעיף|25|סמכויות ועדה פסיכיאטרית}}
{{ח:ת}} על ועדה פסיכיאטרית יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 8|סעיפים 8 עד 11}} {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 27|ו־27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|26|נוכחות בדיון והשמעת טענות}}
{{ח:תת|(א)}} הובא ענינו של חולה בפני הוועדה הפסיכיאטרית, תבדוק הוועדה את החולה; נבצר מן הוועדה לבדוק את החולה, רשאית היא לדחות את הדיון למועד אחר שתקבע ושלא יעלה על שבעה ימים, ולהאריך את תקופת האשפוז עד למועד הדיון.
{{ח:תת|(ב)}} מצאה הוועדה שיש צורך לבדוק את החולה בדיקה גופנית, תיערך הבדיקה בידי שני החברים הפסיכיאטרים או בידי אחד מהם בלבד, ויושב ראש הוועדה לא יהיה נוכח בה; דין בדיקה כאמור כדין בדיקת הוועדה כולה.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה תאפשר לחולה, לקרובו ולבאי כוחם, אם יש להם בא כוח, ובדיון בערר, גם לעורר ולבא כוחו ולפסיכיאטר המחוזי, להשמיע את טענותיהם בפניה; הוועדה רשאית לאפשר גם לאנשים נוספים, אם לדעתה הם נוגעים לענין, להשמיע את טענותיהם בפניה.
{{ח:תת|(ד)}} הדיון ייערך בדלתיים סגורות ויהיו נוכחים בו החולה ובא כוחו, אם יש לו בא כוח; הוועדה רשאית להרשות את נוכחותם של אנשים נוספים, אם לדעתה הם נוגעים לענין ונוכחותם דרושה לצורך הדיון.
{{ח:תת|(ה)}} סברה הוועדה כי נוכחותו של החולה בדיון, כולו או חלקו, עלולה לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי, רשאית הוועדה, מנימוקים שיירשמו, לדון באותו חלק של הדיון שלא בנוכחותו.

{{ח:סעיף|27|סדר הדיון בוועדה}}
{{ח:ת}} הוועדה הפסיכיאטרית תקבע את סדר הדיון בפניה במידה שלא נקבע בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות טיפול בחולי נפש#פרק ו|פרק ו׳ לתקנות טיפול בחולי נפש, התשנ״ב–1992}}.}}

{{ח:סעיף|28|דיון תקופתי בענין חולה שאושפז או נמצא בטיפול מרפאתי על פי צו|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} חולה המאושפז על פי צו בית משפט או הנמצא בטיפול מרפאתי על פי צו כאמור, תדון הוועדה הפסיכיאטרית בענינו לפחות אחת לששה חדשים, וכן רשאית היא לדון בענינו בכל עת אם ביקש זאת החולה או המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} בדיון כאמור בסעיף קטן (א) מוסמכת הוועדה לאשר לחולה חופשות, בתוך תקופת הצו, בתנאים שתקבע או לשחררו ללא תנאי או להורות שיקבל טיפול מרפאתי; דינה של החלטת הוועדה להורות על קבלת טיפול מרפאתי, כדין צו בית משפט לטיפול מרפאתי.
{{ח:תת|(ג)}} החליטה הוועדה לאשר לחולה חופשות, רשאית היא להסמיך את המנהל לקבוע מועדיהן ובאילו תנאים יינתנו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} החליטה הוועדה על שחרורו של החולה או שהורתה שהחולה יקבל טיפול מרפאתי, תודיע על מועד השחרור או על מתן ההוראה לקבלת טיפול מרפאתי לפסיכיאטר המחוזי, ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המחוז ולמשטרת ישראל.
{{ח:תתת|(2)}} החליטה הוועדה על מתן חופשה לחולה, תודיע על כך לפרקליט המחוז או לראש יחידת התביעות במשטרת ישראל, שבתחומם הוגש כתב האישום ולסנגוריה הציבורית.
{{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים, בהסכמת שר הבריאות והשר לביטחון הפנים, יקבעו נהלים לעניין מסירת הודעות כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ה)}} החליטה הוועדה על מתן חופשה לחולה, רשאית היא לדחות את ביצוע ההחלטה לתקופה שלא תעלה על חמישה ימים מיום המצאת ההחלטה; החליטה הוועדה על שחרורו של חולה או שהורתה שהחולה יקבל טיפול מרפאתי, רשאית היא לדחות את ביצוע ההחלטה לתקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום המצאת ההחלטה, והכול בתנאי שתקופת העיכוב לא תחרוג מתקופת האשפוז או הטיפול המרבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(ד1)}}.

{{ח:סעיף|28א|ועדה פסיכיאטרית מיוחדת|תיקון: תשע״ה, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה פסיכיאטרית מיוחדת, אחת או יותר (בחוק זה – ועדה מיוחדת), ואלה הם חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} שופט מחוזי בדימוס שימונה מתוך רשימה שערך שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} פסיכיאטר בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בתחום הפסיכיאטריה, שאינו הפסיכיאטר המחוזי או סגנו, מתוך רשימה שערך השר לאחר התייעצות עם ראש שירותי בריאות הנפש;
{{ח:תתת|(3)}} קרימינולוג קליני, בעל ותק של שלוש שנים ובעל ניסיון בהערכת מסוכנות ובעבודה עם נאשמים חולי נפש, מתוך רשימה שערך השר לאחר התייעצות עם ראש שירותי בריאות הנפש.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של חבר ועדה מיוחדת תהיה חמש שנים, ורשאי השר למנותו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינוי ועדה מיוחדת תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} ועדה מיוחדת תהיה מוסמכת לדון, במקום הוועדה הפסיכיאטרית, בעניינו של מי שהואשם בעבירה על {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|סעיפים 300}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|או 305 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, והוטל עליו צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25 עד 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29}} {{ח:פנימי|סעיף 29א|ו־29א}}, בשינויים המחויבים, ובשינויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב|בסעיפים 28ב עד 28ד}}.

{{ח:סעיף|28ב|נוכחות בדיון בוועדה מיוחדת והשמעת טענות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בא כוח היועץ המשפטי לממשלה יהיה נוכח בדיון של ועדה מיוחדת וישמיע את טענותיו לפניה.
{{ח:תת|(ב)}} נפגע עבירה שביקש שתימסר לו הודעה על מועד הדיון בוועדה מיוחדת, כאמור {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#תוספת 4 פרט 9|בפרט 9 לתוספת הרביעית של חוק זכויות נפגעי עבירה}}, יהיה רשאי להביע את עמדתו בכתב לפני הוועדה, ואולם הוא לא יהיה רשאי לעיין במידע רפואי של הנאשם; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק זכויות נפגעי עבירה“ – {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נפגע עבירה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק זכויות נפגעי עבירה}}.

{{ח:סעיף|28ג|סמכויות ועדה מיוחדת|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}, בדיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|באותו סעיף}} מוסמכת ועדה מיוחדת לאשר לחולה חופשות, לתקופה ובתנאים שתקבע, לשחררו מאשפוז, להורות על טיפול מרפאתי, או לשחררו מטיפול מרפאתי, והכול בתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ב)}} התנאים לפי סעיף קטן (א) (להלן – תנאי שחרור ופיקוח) –
{{ח:תתת|(1)}} יוטלו על החולה כדי למנוע סכנה לשלום הציבור על רקע מצבו הנפשי לרבות באמצעות הבטחת הטיפול בו, ויכול שיכללו, בין השאר, חיוב של החולה להתייצב לבדיקה פסיכיאטרית או לקבל טיפול במקום שקבעה הוועדה, או תנאים לעניין מקום מגוריו; בסעיף זה, ”תנאים לעניין מקום מגורים“ – לרבות הגבלה ממגורים במקום מסוים או בסמוך לו או מגורים במסגרת המתאימה לצרכיו הרפואיים בכל הנוגע למצבו הנפשי, כפי שתקבע הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} יעמדו בתוקפם לתקופה שתקבע הוועדה ולא תעלה על שנה, ואולם רשאית הוועדה להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שישה חודשים, ובלבד שסך כל התקופות, לרבות תקופת האשפוז או הטיפול המרפאתי, לא יעלה על תקופת האשפוז או הטיפול המרבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(ד1)}}.
{{ח:תת|(ג)}} ועדה מיוחדת תאשר לחולה חופשה לפי סעיף זה, רק אם סברה כי חל שינוי יסודי, בסיסי ורציף, לאורך זמן, במצבו הנפשי של החולה, וכי יש בו – בשים לב לתנאי השחרור והפיקוח – כדי לשלול ברמת ודאות גבוהה את מסוכנותו של הנאשם לשלום הציבור, לאנשים מסוימים או לעצמו.
{{ח:תת|(ד)}} לשם קבלת החלטה בדבר שחרור או מתן חופשה לפי סעיף זה, רשאית ועדה מיוחדת להורות למנהל להגיש לה חוות דעת או תכנית לטיפול בחולה ולשיקומו, ובהחלטה לעניין מתן חופשה – גם חוות דעת לגבי הצורך בפיקוח על החולה בתקופת היותו בחופשה ודרכי הפיקוח הנדרשות.

{{ח:סעיף|28ד|הפרת תנאי שחרור ופיקוח שקבעה ועדה מיוחדת|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הפר נאשם תנאי מתנאי השחרור והפיקוח שקבעה לגביו ועדה מיוחדת, רשאית הוועדה לשנות או לבטל את תנאי השחרור והפיקוח ואף להורות על אשפוזו של הנאשם אם היא סבורה שלא ניתן להבטיח את הטיפול בו שלא בתנאי אשפוז ושהוא עלול לסכן את זולתו; לא תקבל הוועדה החלטה כאמור, אלא לאחר שקיימה דיון שאליו יוזמנו הנאשם ובא כוחו; לא התייצב הנאשם, רשאית הוועדה להורות על התייצבותו לדיון נוסף, ואם לא התייצב – רשאית היא לקבל החלטה בהעדרו.
{{ח:תת|(ב)}} נודע לפסיכיאטר המחוזי כי נאשם הפר תנאי מתנאי השחרור והפיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} לזמן את הנאשם לבדיקה כפויה מיוחדת מטעמו, אף אם לא התמלאו בנאשם התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|או 7}}, ולהורות על אשפוזו של הנאשם לתקופה שלא תעלה על 48 שעות, אם הדבר דרוש לצורך עריכת הבדיקה, נוכח מצבו הנפשי והסיכון הצפוי ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} לאשפזו לתקופה שלא תעלה על 48 שעות, לצורך הבטחת התייצבותו לפני ועדה מיוחדת.
{{ח:תת|(ג)}} הפסיכיאטר המחוזי ימסור לוועדה המיוחדת עדכון לגבי פעולות שנקט לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף קטן (ב), לא יבואו במניין השעות, שבתות ומועדי ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}.
{{ח:תת|(ה)}} שר המשפטים, בהסכמת השר, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין דרכי הבאת נאשם לפני ועדה מיוחדת ולעניין דרכי הדיווח לפסיכיאטר המחוזי ולוועדה על הפרה של תנאי שחרור ופיקוח.

{{ח:סעיף|28ה|עיון חוזר בהחלטות ועדה מיוחדת|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} נאשם או בא כוחו, מנהל או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, רשאי לפנות לוועדה מיוחדת בבקשה לעיון חוזר בהחלטת הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ג|סעיפים 28ג}} {{ח:פנימי|סעיף 28ד|או 28ד}}, אם התגלו עובדות חדשות או שהשתנו הנסיבות; עיון חוזר יכול שיתקיים גם ביוזמתה של ועדה מיוחדת.

{{ח:סעיף|28ו|נאשם ברצח או בניסיון לרצח שהועמד לדין לאחר שחרור|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} נאשם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28א|בסעיף 28א(ד)}}, שהועמד לדין לאחר שחרורו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, לא תהיה הוועדה המיוחדת מוסמכת עוד לדון בעניינו ותנאי שחרור ופיקוח שקבעה לגביו לא יחולו עוד, ואולם בהחלטות לפי חוק המעצרים ישקול בית המשפט, בין השאר, גם את החלטות הוועדה המיוחדת שניתנו לגבי הנאשם, וכן חומר נוסף הנוגע לעניין.

{{ח:סעיף|29|ערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית}}
{{ח:תת|(א)}} החולה, קרובו וכן היועץ המשפטי לממשלה רשאים לערער על החלטה של ועדה פסיכיאטרית בפני בית המשפט המחוזי, בשבתו כדן יחיד; הערעור יוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים מהמועד שבו נמסרה לחולה או ליועץ המשפטי לממשלה, לפי הענין, הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יקבע בתקנות את נוהל הגשת הערעור וסדרי הדיון בו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לטיפול בחולי נפש (ערעור בפני בית המשפט המחוזי)|תקנות לטיפול בחולי נפש (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תשי״ז–1957}}.}}

{{ח:סעיף|29א|זכות ייצוג|תיקון: תשס״ד, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בדיון בפני ועדה פסיכיאטרית ובדיון בערעור על החלטותיה, רשאי החולה להיות מיוצג על ידי עורך דין.
{{ח:תת|(ב)}} היה החולה מאושפז על פי הוראת אשפוז או נמצא בטיפול מרפאתי על פי הוראה לטיפול מרפאתי, זכאי הוא להיות מיוצג בדיון כאמור בסעיף קטן (א) על ידי עורך דין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו צווים בדבר החלת מתן ייצוג משפטי (ק״ת תשס״ו, 454; תשס״ז, 190).}}
{{ח:תת|(ג)}} היה החולה מאושפז או נמצא בטיפול מרפאתי על פי צו בית משפט, זכאי הוא להיות מיוצג בדיונים כאמור בסעיף קטן (א), על ידי סניגור ציבורי שמונה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסניגוריה הציבורית|חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו צווים בדבר החלת מתן ייצוג משפטי בידי סניגור ציבורי (ק״ת תשס״ד, 656; תשס״ו, 2, 454; תשס״ז, 258).}}
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחולו לענין דיון בפני ועדה פסיכיאטרית לילדים ולנוער כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24א|בסעיף 24א}} ודיון בערעור על החלטותיה.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל או מי שהוסמך על ידו לענין זה, יודיע לחולה ואם יש לו אפוטרופוס גם לאפוטרופסו, בסמוך למועד אשפוזו, על זכותו של החולה להיות מיוצג לפי הוראות סעיף זה; לא ניתן היה לברר את דעתו של החולה בענין בשל מצבו הרפואי ואין לו אפוטרופוס, תימסר הודעה כאמור לאחד מקרוביו של החולה; ביקש חולה להיות מיוצג על ידי עורך דין לפי הוראות סעיף זה, או ביקש אפוטרופסו או קרוב של חולה שלא ניתן לברר את דעתו, כי החולה יהיה מיוצג, תינתן לחולה הזדמנות להיפגש עם עורך הדין באופן שיאפשר ייצוג הולם של החולה.
{{ח:תת|(ו)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)|תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|30|שחרור או חופשה בידי המנהל}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, לשחרר חולה המאושפז שלא על פי צו של בית המשפט או לאשר לו חופשה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל אינו רשאי לשחרר חולה מאושפז שהוא אסיר, אולם רשאי המנהל, באישור נציב בתי הסוהר, לאשר לו חופשה.

{{ח:סעיף|31|התנגדות לשחרור חולה}}
{{ח:ת}} התנגד חולה או קרובו לשחרור החולה מבית החולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(א)}}, אין לשחררו אלא באישור הפסיכיאטר המחוזי; על החלטת הפסיכיאטר המחוזי ניתן לערור בפני הוועדה הפסיכיאטרית.

{{ח:סעיף|32|העברת חולה}}
{{ח:תת|(א)}} אין להעביר חולה מבית חולים אחד למשנהו אלא בהסכמתו ובהסכמתם של המנהלים הנוגעים לענין; באין הסכמה כאמור יכריע בדבר הפסיכיאטר המחוזי של המחוז שבו נמצא בית החולים שאליו מבקשים להעביר את החולה, על החלטתו של הפסיכיאטר המחוזי ניתן לערור בפני הוועדה הפסיכיאטרית באותו מחוז.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש שירותי בריאות הנפש, בנסיבות מיוחדות ובהתחשב בצרכי האשפוז, להורות על העברת חולה מבית חולים אחד למשנהו.

{{ח:סעיף|33|החזרת חולה לבית חולים}}
{{ח:ת}} עזב חולה את בית החולים ללא רשות, לא חזר אליו מחופשה או נעדר ממנו מסיבה אחרת –
{{ח:תת|(1)}} אם אושפז לפי צו של בית משפט או אם הוא אסיר, יודיע על כך המנהל למשטרת ישראל, אשר תדאג להחזרתו לבית החולים;
{{ח:תת|(2)}} אם אושפז לפי הוראת אשפוז, יודיע על כך המנהל לפסיכיאטר המחוזי; החליט הפסיכיאטר המחוזי על החזרתו לבית החולים, רשאי הוא להשתמש בסמכויות הנתונות לו {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}}.

{{ח:סעיף|34|אמצעי כפיה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”אמצעי כפיה“ – בידוד או קשירה.
{{ח:תת|(ב)}} שימוש באמצעי כפיה לגבי חולה מאושפז ייעשה רק במידה הדרושה לצורך הטיפול הרפואי בו או כדי למנוע סכנה לעצמו או לזולתו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראה בדבר שימוש באמצעי כפיה תינתן בכתב בידי רופא לזמן מוגבל; במקרה חירום ובהעדר רופא רשאית אחות לתת הוראה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} השר יקבע בתקנות הוראות בדבר דרכי השימוש באמצעי כפיה, לרבות בדבר רישום בפנקס מיוחד ודרכי ניהולו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות טיפול בחולי נפש#פרק ד|פרק ד׳ לתקנות טיפול בחולי נפש, התשנ״ב–1992}}.}}

{{ח:סעיף|35|זכויות החולה}}
{{ח:תת|(א)}} לא תישלל זכות מזכויותיו של חולה ולא תוגבל בדרך כלשהי, אלא על פי חוק.
{{ח:תת|(ב)}} המטרה העיקרית של אשפוז חולה בבית חולים הינה קבלת טיפול רפואי ואין לאשפז אדם בבית חולים לשם הגנה על הציבור או עליו בלבד, אלא לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} חולה המאושפז בבית חולים זכאי לקבל טיפול בהתאם למצבו הרפואי, הן הנפשי והן הגופני, בהתאם לתנאים ולהסדרים הנהוגים במערכת הבריאות בישראל.
{{ח:תת|(ד)}} חולה המאושפז בבית חולים רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לשלוח ולקבל מכתבים סגורים ודברי דואר אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} לקבל אורחים בזמנים ובתנאים שקבע המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} לקיים קשר עם אנשים מחוץ לבית החולים;
{{ח:תתת|(4)}} להחזיק חפצים אישיים במידה סבירה וללבוש את בגדיו האישיים, הכל בתנאים שקבע המנהל.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל רשאי להגביל זכויותיו של חולה לפי סעיף זה במידה שהדבר דרוש מטעמים רפואיים, ובלבד שלא תוגבל זכותו של החולה לשלוח מכתבים סגורים לעורך דינו, לאפוטרופסו, לפסיכיאטר המחוזי, לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית וליועץ המשפטי לממשלה, או לקיים קשר אחר איתם.
{{ח:תת|(ו)}} חולה המתקבל לאשפוז יקבל טופס המפרט את זכויותיו וחובותיו וכן הסבר בעל פה על תוכנו מהרופא המקבל; לא היה החולה מסוגל להבין את תוכן הטופס מפאת מצבו הרפואי יצויין הדבר בכתב בתיקו הרפואי, ותוכנו של הטופס יוסבר לו מיד לכשיאפשר זאת מצבו הרפואי.
{{ח:תת|(ז)}} עותק מטופס זכויות החולה וחובותיו יוצג בכל מחלקה פסיכיאטרית במקום בולט.
{{ח:תת|(ח)}} חולה המאושפז מרצונו לא יקבל טיפול רפואי, למעט טיפול חירום, אלא בהסכמתו; סירב חולה המאושפז כאמור לקבל טיפול רפואי כפי שקבע לו המנהל, רשאי המנהל לשחררו.
{{ח:תת|(ט)}} חולה שאושפז אשפוז כפוי או שניתנה לגביו הוראה לטיפול מרפאתי, יינתן לו טיפול לפי מצבו הרפואי אף למרות התנגדותו; טיפולים מיוחדים שיפורטו בתקנות יינתנו רק בהתאם להוראות שייקבעו בהן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות טיפול בחולי נפש#פרק ה|פרק ה׳ לתקנות טיפול בחולי נפש, התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:תת|(י)}} חולה ישותף במידת האפשר בתוכנית הטיפול בו.
{{ח:תת|(יא)}} חולה זכאי לקבל מידע רפואי בקשר למצבו; המידע יימסר לו לפי שיקול דעתו של הרופא.

{{ח:סעיף|36|תעסוקה לחולה}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר העסקתו של חולה בעיסוקים הקשורים בתוכנית ריפוי בעיסוק או בתוכנית שיקום; אין בהעסקתו של חולה כאמור משום יצירת קשר של עובד ומעביד בין החולה לבין המעסיק.

{{ח:סעיף|37|נכסי החולה}}
{{ח:ת}} אין באשפוזו של חולה כדי לפגוע בזכותו להמשיך ולנהל את נכסיו, אלא אם כן קבע המנהל בכתב שאין החולה מסוגל לדאוג לענייניו; על קביעתו של המנהל רשאי החולה לערור בפני הוועדה הפסיכיאטרית.

{{ח:סעיף|38|דיווח של הפסיכיאטר המחוזי}}
{{ח:ת}} הפסיכיאטר המחוזי יודיע ליועץ המשפטי לממשלה וליושב ראש התורן של הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית, על מתן הוראת אשפוז והוראה לטיפול מרפאתי, וכן על הוצאת צו אשפוז וצו לטיפול מרפאתי.

{{ח:סעיף|39|דיווח של מנהל ומנהל מרפאה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל יודיע לראש שירותי בריאות הנפש על קבלתו של חולה לבית החולים; בהודעה כאמור יצויין, בין היתר, אם החולה אינו יכול לדאוג לעניניו ואם יש לו אפוטרופוס; כמו כן יודיע המנהל כאמור על שחרורו של החולה מבית החולים, על העברתו לבית חולים אחר או על פטירתו.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מרפאה יודיע לראש שירותי בריאות הנפש על קבלתו של חולה לטיפול מרפאתי כפוי, על שחרורו או על פטירתו.

{{ח:סעיף|40|פעולה דחופה של האפוטרופוס הכללי}}
{{ח:תת|(א)}} קיבל ראש שירותי בריאות הנפש מידע לגבי חולה אשר אינו מסוגל לנהל את עניניו ואין לו אפוטרופוס, כי יש צורך לעשות לגבי נכסיו פעולה משפטית שאינה סובלת דיחוי, יודיע על כך לאפוטרופוס הכללי וכן יודיע לו כל אימת שחדל הצורך לעשות פעולה משפטית כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל האפוטרופוס הכללי הודעה כאמור בסעיף קטן (א) רישה, רשאי הוא, אם ראה צורך בכך, לעשות לגבי נכסי החולה כל פעולה משפטית שאינה סובלת דיחוי, כולל כינוס נכסים ומילוי התחייבויות כספיות והוראות {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 72|סעיף 72 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, לענין שמיעת דעתם של קרובי החולה.
{{ח:תת|(ג)}} תפקידו של האפוטרופוס הכללי יסתיים באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} משקיבל הודעה לפי סעיף קטן (א) סיפה;
{{ח:תתת|(2)}} משנתמנה לחולה אפוטרופוס;
{{ח:תתת|(3)}} משקבע בית־המשפט שאין עוד צורך במילוי תפקידו של האפוטרופוס הכללי; הוראות {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 63|סעיף 63 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ה–1962 {{ח:הערה|[צ״ל: התשכ״ב–1962]}}}}, יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין, על סיום תפקידו של האפוטרופוס הכללי;
{{ח:תת|(4)}} משנפטר החולה.

{{ח:סעיף|41||תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|42|סודיות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהגיעה אליו ידיעה לגבי אדם תוך כדי ביצוע חוק זה או בקשר לביצועו, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא באחת מנסיבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} האדם שעליו המידע הסכים במודע ובכתב לגילויו, וכל עוד לא ביטל בכתב את הסכמתו האמורה;
{{ח:תתת|(2)}} גילוי המידע דרוש, לדעתו של הרופא המטפל, לשם טיפול באותו אדם או לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו;
{{ח:תתת|(3)}} קיימת חובה או רשות בחוק לגלות את המידע;
{{ח:תתת|(4)}} הוא הורשה לכך בידי בית משפט;
{{ח:תתת|(5)}} הוא נדרש לגלות את הידיעה, במסגרת ניהול חקירה, למי שמוסמך. לנהל חקירה על ביצוע עבירות, או לגלות את הידיעה, לצורך מניעת עבירות, לקצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה או למי ששר המשפטים הסמיכו לקבל מידע לפי סעיף זה; גילוי ידיעה כאמור בפסקה זו טעון הסכמתו של ראש שירותי בריאות הנפש או מי שהוא הסמיך לכך, או הסכמתו של מנהל או פסיכיאטר מחוזי, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית משפט, אם סבר שהדבר נדרש לשם הגנה על שלום הציבור או על שלומו של נאשם או עצור או אם מצא הצדקה לכך בנסיבות העניין, להתיר פרסום פרטים מזהים של נאשם או עצור שברח ממסגרת אשפוז שבה הוא נמצא על פי צו אשפוז או צו אשפוז לצורך בדיקה והסתכלות שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, לרבות בריחה במהלך תקופת חופשה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}} {{ח:פנימי|סעיף 28ג|או 28ג}}; היה הנאשם או העצור מיוצג על ידי סניגור, תימסר הודעה על בקשה שהוגשה לבית המשפט בעניין כאמור לסניגורו, ככל הניתן בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ב)}} אין סעיף זה בא לאסור על רופא למסור מידע על מצבו של חולה לחולה, לאפוטרופסו או לקרובו, לפי שיקול דעת הרופא.

{{ח:סעיף|43|מסירת מידע לצרכי מחקר|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}}, מותר למסור מידע לצרכי מחקר או תכנון שירותים רפואיים, על פי כללים שיקבע השר בתקנות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת; מי שהגיע לידיו מידע כאמור לא יפרסם בכל דרך שהיא פרטים שיש בהם כדי לזהות חולה.

{{ח:סעיף|44|עבירות ועונשין}}
{{ח:תת|(א)}} רופא הנותן תעודה בדבר היותו של אדם חולה כשהוא יודע שאינו חולה, או כשלא עשה את הדרוש כדי להיווכח אם הוא חולה או לא, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שגרם ביודעין לאשפוזו של אדם בבית חולים ללא צורך או שלא כדין, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} המשתמש בבית חולים או במרפאה כלפי חולה באמצעי כפיה שלא על פי הוראות חוק זה, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} מי שעשה מעשה או נמנע מעשות מעשה כדי לשלול מאדם זכות הניתנת לו לפי חוק זה או כדי להכביד על מימושה, וכן העובר עבירה על הוראות חוק זה שאין עונש אחר בצדה, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|45|חולה שנעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי}}, או שהועמד לדין בבית דין צבאי|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, על חולה שנעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, או שהועמד לדין לפני בית דין צבאי או שהואשם בהליך של חקירה מוקדמת לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|אותו חוק}}, וכל מקום בחוק זה שבו מדובר בבית־משפט – לרבות בית דין צבאי או שופט חוקר במשמע; לענין זה יראו –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}} – כאילו מדובר בערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 240|סעיף 240(ד) לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיפים 21}}, {{ח:פנימי|סעיף 21א|21א(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 28ב|28ב(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 28ה|ו־28ה}} – כאילו במקום ”היועץ המשפטי לממשלה“ נאמר ”הפרקליט הצבאי הראשי“;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28(ד)}} – כאילו במקום ”לפרקליט המחוז“ נאמר ”לפרקליט הצבאי הראשי“, במקום ”הציבורית“ נאמר ”הצבאית“ ובמקום ”השר לביטחון הפנים“ נאמר ”שר הביטחון“;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35(ה)}} – כאילו אחרי ”לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית“ נאמר ”לפרקליט הצבאי הראשי“;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38}} – כאילו אחרי ”ליועץ המשפטי לממשלה“ נאמר ”לפרקליט הצבאי הראשי“;
{{ח:תת|(6)}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת לחוק}} – כאילו במקום ”פרקליט מחוז“ נאמר ”הפרקליט הצבאי הראשי“.

{{ח:סעיף|46|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר הגשת דינים וחשבונות על הטיפול בחולים בבתי חולים ובמרפאות, קביעת טפסים ונוסחם ואופן הדיווח ופרטיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38 עד 40}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות טיפול בחולי נפש|תקנות טיפול בחולי נפש, התשנ״ב–1992}}.}}

{{ח:סעיף|47|ביטול}}
{{ח:ת}} חוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955 – בטל.

{{ח:סעיף|48|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}.}}

{{ח:סעיף|49|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה תשעים ימים מיום פרסומו.

{{ח:סעיף|50|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך 30 ימים מיום קבלתו.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ה, תשע״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד2)}})}}}}
{{ח:קטע4||צו אשפוז / צו לטיפול מרפאתי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט).}}

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ד בכסלו התשנ״א (11 בדצמבר 1990).}}
* '''יצחק שמיר'''<br>ראש הממשלה
* '''אהוד אולמרט'''<br>שר הבריאות
* '''חיים הרצוג'''<br>נשיא המדינה
* '''דב שילנסקי'''<br>יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]